מכוחו של חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 מוטל מס ערך מוסף, בין היתר, על מי שמוכר נכסים או נותן שירותים בישראל, אם יש להתקשרות אופי מסחרי.
בהתאם למסורת רבת שנים, מסרב משרד האוצר לבחון כל שיטה אלטרנטיבית (הטלת מס מכירה על הצרכן הסופי בלבד; הטלת מס מחזור דיפרנציאלי), ודבק בשיטה המיושנת והמסורבלת, לפיה מוטל המס על כל אחד מהשלבים, בדרך לצרכן סופי, תוך כדי ניכוי המס הגלום בתשומות שרכש העוסק המורשה (לשימוש בעסקה חייבת במס).
כדי לתבוע את ניכוי מס התשומות, חייב העוסק המורשה להחזיק בחשבונית מס נאותה שהוצאה לו כדין (לרבות רשימון יבוא או מסמך אחר שאישר המנהל), ובלבד שהניכוי ייעשה בתוך ששה חודשים (המנהל רשאי להאריך את המועד לניכוי מס התשומות).
הכבדה על ציבור ענק
בכמה וכמה פסקי דין (המרכזי שבהם הינו ע"א 3758/96 בעניין "סלע") נקבע כי לא יותר ניכוי מס התשומות לאוחז בחשבונית המס כאשר המס לא הועבר לתעודתו על-ידי מוציא החשבונית, אלא אם כן הוכיח העוסק (התובע את הניכוי) כי נקט בכל האמצעים הסבירים, אך לא גילה, ולא יכול היה לגלות, כי מדובר בחשבונית שהוצאה שלא כדין.
עוסקים הנוהגים לעשות שימוש בחשבוניות "פיקטיביות" (זה הכינוי העממי לחשבוניות המס שהוצאו שלא כדין) מסתכנים בענישה אזרחית ופלילית גם יחד, כפי שנקבע בחוק, ואין בתי המשפט בישראל נוטים להקל עמם.
למרות כל אלה, ובמיוחד בענפים מסוימים, רווח למדי השימוש בחשבוניות מס שהוצאו שלא כדין. במקרים "הרכים" מדובר בעסקה ממשית לרכישת תשומות, המלווה בחשבונית מס שאינה מדווחת כדין על-ידי מוציאה, ובמקרים "הקשים" מדובר בעסקה בדויה או כוזבת לרכישת תשומות, המלווה בחשבונית מס נגועה או מזויפת.
ישבו קברניטי משרד האוצר על המדוכה, ומצאו פיתרון מופלא (שטעון אישור הממשלה והכנסת):
1. יקבל כל עוסק מורשה, מבעוד מועד, הקצבה אלקטרונית לחשבוניות המס שיהיה רשאי להנפיק, דבר שיקל על בדיקתן בעתיד.
2. כל עסקה שתיעשה על-ידי עוסק מורשה תלווה בדיווח אלקטרוני מקוונן, היישר למחשבי רשות המסים.
3. בכל דיווח תקופתי יחויב המדווח להמציא לרשות המסים בישראל פירוט מלא, באמצעים אלקטרוניים, לכל חשבוניות המס שקיבל במהלך תקופת הדיווח.
בחזונם של הוגי הרעיון, כל מקרה "חשוד" (לפי הקריטריונים שיגבשו עובדי רשות המסים) יתגלה ויטופל מיידית באמצעות התוכנה, ובא לקיצו נגע השימוש בחשבוניות פיקטיביות. במלים אחרות; המערכת תשלול מראובן את הזכות לנכות מס תשומות - גם אם העסקה כשרה למהדרין מבחינתו - בשל חשבונית מס שהנפיק לו שמעון, אם שמעון לא שידרה תחילה כהלכה, או שלא שידרה כלל, למחשב רשות המסים.
בנוסף לכך, אם שמעון "סומן" על-ידי המערכת כעוסק בעייתי, לא יוכל ראובן לנכות את מס התשומות, הגלום בחשבונית המס שקיבל משמעון.
אמנם, רבים מהעוסקים אינם מסוגלים כלל לבצע את המשימות שעומד משרד האוצר לכפות עליהם (שלא לדבר על הפגיעה בזכויות היסוד של העוסקים, שהאח הגדול החליט לעשותם ערבים זה לזה) אך מי עוסק בזוטות, שעה שהמטרה מקדשת את האמצעים?
על המהלך המתוכנן הגיבה ראשות ועדת המסים של לשכת רואי חשבון בישראל במלים אלה:
"יש בפיתרון המוצע של דיווח מקוון הכבדה בלתי פרופורציונלית על ציבור ענק של עוסקים שומר חוק והפיכתו לבן-ערובה של המערכת. אם יאומצו הרעיונות ההזויים האלה יש לצפות ל"פעולת תגמול" על-ידי ציבור עוסקים מיואש שיעבור לכלכלה שחורה כדי להתפרנס. אנו מציעים לגנוז את ההצעות הללו בעודן באיבן ולמקד את המאמץ בהרתעת עבריינים, או לחילופין לשקול את ביטולו של מע"מ והחלפתו במס מכירה לצרכן הסופי, או לגבות מס מחזור דיפרנציאלי מהמחזור העסקי הכולל.
"בנוסף יש לנו ביקורת קשה על האופן בו ניסו ברשות המסים להגניב את התיקון במסגרת חוק ההסדרים תוך מצג שווא כאילו הייתה הסכמה לתיקונים מצד לשכת רואי חשבון ולשכות וארגונים אחרים. ובכלל, מה הקשר בין חוק ההסדרים שמנסה להסדיר ענייני תקציב לשנת תקציב נתונה לפיתרון של העלמות מס ועסקאות פיקטיביות, שהיא בעיה ארוכת-שנים שפתרונה מורכב ועדין?"
ימים יגידו אם ינצח השכל הישר - או שמא ישועבדו העוסקים ללא תקנה, בחסותה של התמימות הקדושה.
* הכותב הוא רואה חשבון ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'.