לשכת עורכי הדין מציעה להקים גוף במשרד המשפטים שיפקח על הבקשות לביצוע האזנות סתר שמגישה המשטרה, אשר כיום נידונות במעמד צד אחד בלבד אצל נשיא בית משפט מחוזי או אצל סגנו.
הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין אישר באחרונה הצעה לתיקון חוק האזנת סתר ברוח זו. את ההצעה יזמה הוועדה להגנת הפרטיות.
הצעת התיקון מתווה הקמת גוף עצמאי במשרד המשפטים (דוגמת המחלקה לחקירת שוטרים - מח"ש), שייקרא "המחלקה להאזנות סתר", ובראשו יעמוד "הממונה על האזנות סתר". לתפקיד יוכל להיבחר מי שכשיר לכהן כשופט מחוזי.
תחילה הציעה הוועדה להגנת הפרטיות, בראשות עו"ד דן חי, כי הממונה על האזנות הסתר יפעל במסגרת מרכז מבקר המדינה או הסניגוריה הציבורית. ואולם, בהמשך קיבלה הוועדה את עמדת ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, לפיה ראוי שמחלקה זו תקום במשרד המשפטים.
לפי הצעת החוק, כל בקשה שהמשטרה תבקש להגיש לביצוע האזנות סתר, תועבר לממונה על האזנות סתר, שיוכל להחליט אם הוא מתנגד לה, בעיקר מהטעם שהיא אינה ראויה ואינה מצדיקה פגיעה בפרטיות הכרוכה בהאזנות סתר.
אם הממונה יתנגד לה והמשטרה תחליט להגיש את הבקשה בכל זאת - תהא לממונה הסמכות להתייצב לדיון בעניין בפני השופט ולהציג את התנגדותו לבקשה, ולמעשה להוות את "הצד השני".
בנוסף, מוצע כי הממונה יגיש אחת לשנה דו"ח למועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, שתעביר אותו בליווי הערותיה לועדת החוקה של הכנסת.
כזכור, ועדת החוקה של הכנסת, שכיהנה כוועדת חקירה פרלמנטרית לעניין האזנות הסתר, לא כללה בדו"ח שלה המלצה בנושא זה. זאת, בין היתר נוכח התנגדות הסניגוריה הציבורית לשמש כגוף המפקח ונוכח טענת מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד אפרת ברזילי, לפיה אין תרומה אמיתית בקיום דיון שבו אותו "צד שני" אינו יכול לטעון לגופם של דברים אלא רק לדבר על פגיעה ב"ערכים" וב"זכויות".