גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא כל ההשקעות סחירות

החיסכון הפנסיוני אמור לשמש משענת כלכלית לעת פרישה. אולם, פרט להשקעות במניות ואג"ח, מה אנו יודעים על הנכסים שבהם משקיעה הקופה שלנו? *מהם אותם נכסים לא-סחירים בהם משקיעות קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, ומהי חשיבות ההשקעה בנכסים אלו במסגרת החיסכון לטווח ארוך

בשבוע שעבר פורסמו במדורי הכלכלה תשואות קופות הגמל בחודש אפריל. עמיתים ויועצים שמבקשים לקבל מידע פרטני אודות החיסכון הפנסיוני, יכולים למצוא מידע עדכני באתר ייעודי של משרד האוצר בשם "גמל-נט". מעבר לשיעורי התשואה של כל קופת גמל וקרן השתלמות, ניתן גם להשוות באתר בין קופות שונות וביצועיהן בהשוואה למדדי ייחוס. כמו כן, אפשר לבחון את רמות הסיכון על פי מדדים מקובלים.

אחד ממדדי הסיכון הינו "מדד נזילות", שמטרתו לספק לעמיתים מידע בנוגע ליכולת של מנהל הקופה להנזיל את כל נכסיה למזומן. המדד משקלל את סוגי הנכסים המוחזקים, ונותן אינדיקציה לגבי אמינות ותכיפות תמחורם. ככל שהמדד יהיה גבוה יותר, פירוש הדבר שגדלה יכולתו של מנהל הקופה לממש את הנכסים שבהם השקיע בעבור העמיתים. לדוגמה, מדד נזילות שעומד על 80%, משמעותו שניתן להנזיל שיעור דומה של נכסי הקופה באופן מהיר יחסית.

חשוב להדגיש כי השקעות בקופות גמל ובקרנות השתלמות מיועדות לטווח ארוך. מכאן, טבעי שמנהל ההשקעות יבחר להשקיע חלק מהקופה בנכסים בעלי אופק השקעה ארוך יחסית, כגון נדל"ן ונכסים לא סחירים אחרים, על מנת לעמוד ביעדי תשואה גבוהים לחוסכים. בנוסף, יש לציין כי מדי חודש מופקדים בקופות ובקרנות כספים חדשים של עמיתים, ואלו מגדילים את רמת הנזילות ויכולים לשמש גם כנגד משיכות של עמיתים קיימים.

עתה נדון בנכסים לא סחירים, שלרוב מהווים חלק בלתי נפרד מהחיסכון הפנסיוני של כל אחד ואחת מאיתנו:

גיוס חוב במסלול המקוצר

כידוע, איגרות חוב מהוות מרכיב מהותי בחיסכון שלנו, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. בדרך כלל, ההיכרות שלנו עם אפיקי האג"ח הממשלתי והקונצרני מוגבלת לאלו הנסחרים בבורסה לניירות ערך. אולם, מחוץ לכותלי הבורסה ישנו עולם נוסף ורחב של איגרות חוב, ואלו לרוב מקוטלגות תחת השם "אג"ח לא סחירות".

נניח לדוגמה, כי תאגיד ציבורי מעוניין לגייס סך של 500 מיליון שקל באמצעות חוב. עומדות בפניו שלוש חלופות עיקריות: הלוואה בנקאית, הנפקת אג"ח בבורסה או נטילת אשראי ישירה מגופים מוסדיים. במסגרת האפשרות הראשונה, יידרש התאגיד לאתר בנק בארץ או בחו"ל שיסכים להלוות לו סכום גבוה כל כך, וכמובן בריבית שתהיה אטרקטיבית דיה לשני הצדדים. האפשרות השנייה מחייבת פרסום תשקיף לפני ההצעה לציבור, ולרוב גם קבלת דירוג אשראי מטעם חברת דירוג כדוגמת S&P מעלות או מדרוג - שני תהליכים שעלותם אינה זולה. החלופה האחרונה - הנפקת איגרות לא סחירות למשקיעים מוסדיים, כגון קופות גמל וקרנות פנסיה - אינה מחייבת תשקיף וניתנת לביצוע בהליך מזורז יותר.

עבור הגופים המוסדיים שיהיו מעוניינים במתן האשראי לתאגיד, קיימים מספר יתרונות ברכישת אג"ח לא סחירה על פני אג"ח הנסחרת בבורסה: התנודתיות בהן נמוכה יותר מאחר שהתמחור שלהן אינו על בסיס יומי, וניתן להשיג בהן ריבית גבוהה יותר מאשר באג"ח סחירה בעלת מאפיינים זהים, בשל "פרמיית הסחירות".

סוג נוסף של אשראי בחיסכון הפנסיוני הינו הלוואות לא סחירות. חלק מנכסיהן של קופות הגמל ניתן כהלוואות לגופים עסקיים, למלכ"רים ואף לפרטיים - לעמיתי הקופה בלבד. ההבדל בין אג"ח לא סחירה להלוואה לא סחירה, נעוץ בכמות המלווים ובאפשרות למכור את הנכס לגורם שלישי. כך, בעוד שאג"ח לא סחירה מונפקת לרוב למגוון מלווים, וניתן לסחור ביחידות האג"ח מול משקיעים מוסדיים אחרים, הרי שהלוואה לא סחירה ניטלת ממלווה בודד ואינה ניתנת למכירה מחוץ לקופה.

בתוך הקטגוריה של "אג"ח לא סחירות" ניתן גם למצוא מוצרים מובנים. אותם מוצרים שזכו לביקוש טרם המשבר, חווים כיום היטב את השינוי בחוקי המשחק בעולם הפיננסי החדש, ובראשם המעבר ממוצרים מוב*נים למוצרי השקעה מוב*נים.

קרנות השקעה נטולות "מנוף"

לפני מספר חודשים הגו באוצר את רעיון הפעלתן של קרנות מנוף בישראל. מי שעקב אחר הפרסומים והתהליך, ודאי הבחין במאפיינים הייחודיים של אותן קרנות - העתק למודל מוכר מאוד ברחבי העולם המכונה "קרנות השקעה פרטיות" (בלעז - פרייבט אקוויטי, P.E). יחד עם זאת, קיים הבדל בולט ביניהן, והוא טמון בעובדה שבקרנות המנוף נוטלת המדינה חסות ומשקיעה הון שמטרתו בין היתר להוות כרית ביטחון עבור המשקיעים בקרנות המנוף, דבר שאין לו אח ורע בקרנות ההשקעה הפרטיות הרגילות.

ישנם סוגים רבים של התמחויות של קרנות השקעות פרטיות, החל מרכישת חברות לצורך השבחת ערכן ומכירתן, דרך התמקדות במניות ואג"ח של חברות בקשיים כלכליים או במצבים מיוחדים, וכלה במימון עסקאות ממונפות (LBO).

תעשיית קרנות ההשקעה הפרטיות החלה לפעול בשנות ה-60 בארה"ב, ומאז התפשטה למדינות נוספות וכיום היא מונה אלפי קרנות המנהלות השקעות במאות מיליארדי דולרים. בישראל פועלות מספר קרנות השקעות פרטיות מקומיות שמתמחות בכלכלה הישראלית, ובנוסף גם קרנות בינלאומיות שעוסקות ברכישות של גופים גדולים כחלק ממדיניות ההשקעות שלהן.

השם "קרנות הון סיכון" מתקשר לרבים בארץ לתחום ההיי-טק. הדבר אינו מפתיע, שכן אותה פריחה טכנולוגית מדהימה שחווינו במהלך אמצע ושלהי שנות ה-90 מקורה בהשקעות עתק בחברות ומיזמים בתחום ההיי-טק, כאשר ישראל הייתה אחת הנהנות העיקריות. על פי הגדרתה, קרן הון סיכון משקיעה כספים במיזמים אשר הסיכון בהם הוא גבוה, מתוך ציפייה לתשואות גבוהות במקרה של הצלחת חלק מאותם מיזמים. הרעיון מאחורי הקרנות הינו, שבמידה ואפילו פחות ממחצית החברות יצליחו להגיע לשלב בשלות שבו יימכרו לתאגיד או יונפקו בבורסה ("אקזיט"), הן יפצו על החברות שלא ישרדו, ויניבו תשואה גבוהה יחסית לתיק ההשקעות הכולל של הקרן.

קרנות הון סיכון מגייסות כספים ממשקיעים מוסדיים, פרטיים אמידים וחברות, ומנוהלות על ידי מועצת מנהלים, אשר תפקידה לבחון מיזמים ולהשקיע את כספי הקרן. תמורת ההשקעה במיזם מוקצים לקרן מכשירי הון שונים, כגון מניות או אופציות, אשר מעניקים השפעה על הפעילות וההחלטות בחברת הסטארט-אפ.

יש לציין כי השקעה במיזמים עתירי סיכון אינה נחלתן הבלעדית של קרנות הון סיכון, ובפועל ניתן למצוא תאגידים, אנשים אמידים (המכונים "אנג'לים"), ואף קופות גמל אשר משקיעות ישירות במיזמים, ולא רק בעקיפין באמצעות הקרנות.

נדגיש, כי אורך חייה של קרן השקעה פרטית הוא מוגבל על פי רוב בין חמש עד שבע שנים. בתקופה זו נדרשים מנהלי הקרן להשקיע את כספי המשקיעים, ובסופה לממש את החזקותיה באמצעות מכירות נכסי הקרן לישות אחרת (תאגיד או קרן השקעות), או הנפקה בבורסה (IPO).

למה חיסכון פנסיוני צריך נכסים לא סחירים

נשאלת השאלה, מדוע להשקיע את כספי החיסכון הפנסיוני בנכסים לא סחירים? יש לכך תשובה אקדמית בסיסית - ככל שמשקיעים במגוון רחב יותר של נכסים בלתי מתואמים בעלי תוחלת תשואה חיובית, קטן הסיכון בתיק ההשקעות. יש לשים לב שמדובר בפיזור הסיכון, ולא בהכרח בהגדלת פוטנציאל התשואה - זו כבר תלויה ביכולת מנהל ההשקעות לאתר השקעות שיניבו תשואות עודפות ביחס לרמת הסיכון בהן.

יתרונן של השקעות לא סחירות הינו בהרחבת עולם אפשרויות ההשקעה, כאשר בדרך זו ניתן להגיע לנכסים שאין באפשרות המשקיע להיחשף אליהם במכשירי השקעה סחירים. לפיכך, תיק השקעות אשר מכיל מרכיבים אלו זוכה לפיזור רחב יותר בהיבט גיאוגרפי, מגזרי פעילות ושלבי בשלות של חברות.

יש לציין, כי בשונה מניירות ערך סחירים כגון מניות ואג"ח, באפיקי הנכסים הלא סחירים מדובר בשוק של שחקנים גדולים בלבד, הן בנגישות להשקעות והן ביכולת המיקוח על תנאי ההשקעה.

לסיכום, באופן טבעי אנו מעוניינים שחסכונותינו יהיו נזילים ככל הניתן, לכל צורך שיעלה, אולם מנגד עלינו להפנים כי החיסכון בקופות הגמל הינו השקעה לטווח ארוך מאוד (עד לגיל פרישה ולעתים אף אחריו). לכן, כאשר מעוניינים לשפר את מאפייני התיק מבחינת פיזור ההשקעות והסיכונים, ומבלי לפגוע בפוטנציאל התשואה, הרי שחשיפה לנכסים לא סחירים בהחלט יכולה להוות מרכיב מתבקש. *

הכותב הוא מנהל מחלקת המחקר ליועצים בפסגות בית השקעות. פסגות עשויה להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים שונים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. פסגות אינה מתחייבת כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. פסגות בית השקעות עוסקת בשיווק השקעות ולא בייעוץ

עוד כתבות

איתמר בן גביר  / צילום:תמר מצפי

מה עומד מאחורי הורדת החשיפה לעמוד הפייסבוק של מפלגת עוצמה יהודית?

מפלגת עוצמה יהודית התלוננה לוועדת הבחירות על כך שפייסבוק הורידה את החשיפה לעמוד של עו"ד איתמר בן גביר בגלל חשש שהמפלגה תיכנס לכנסת ● בפייסבוק טוענים כי הסיבה היא "ההפרות הרבות והחמורות של כללי הקהילה מצד בן גביר"

שאנן סטריט / צילום: אוהד רומנו

"אחרי 70 שנים הגיע הזמן שנדע לשמוע ולהבין את הקולות סביבנו ולא נזדקק למתווכים"

שאנן סטריט מפגין נוכחות עם שיר הנושא ל"פאודה 3" ומוזיקה למחזמר "ג'נטלי", עובד על אלבום סולו לצד "הדג נחש", פעיל חברתית ועסקית, וגם לומד ערבית

נתן גושן / צילום עטיפת האלבום - באתי לחלום

חלום ושברו: נתן גושן חוטא בחטאי חוסר הדיוק והשטחיות

באלבום "באתי לחלום" נתן גושן בוחר בתהילה על חשבון האותנטיות

נמל התעופה הית'רו / צילום: Shutterstock

תביעת האקלים שכיסחה את הית'רו: העליון בבריטניה ביטל הרחבת שדה התעופה

הרחבת השדה תוכננה להימשך עד 2028 בעלות של 14 מיליארד ליש"ט ● לפי דיווח של 'הגרדיאן' הבריטי הממשלה שוקלת את צעדיה הבאים אך היא איננה צפויה לערער על הכרעת הדין ● ג'ונסון עצמו התנגד לבנייה ואמר שהוא "ישכב מול הדחפורים ויפסיק את הבנייה"

קיה נירו חשמלית / צילום: יח"צ

תחנת כוח: קיה נירו החשמלית החדשה מציבה סטנדרטים גבוהים

עם טווח של עד כ-450 ק"מ בין טעינות בזכות סוללה מאסיבית, מנוע חשמלי נמרץ מאוד, הוצאות שוטפות אפסיות ותא נוסעים נוח ומרווח, הנירו החשמלית מציבה סטנדרטים גבוהים מאד בפני המתחרות ● אבל בינתיים עודפי ביקוש משאירים אותה בחו"ל

הסגר בצפון איטליה לאחר התפרצות נגיף הקורונה / צילום: Claudio Furlan/Lapresse, AP

כך מסקרים באיטליה את החלטת ישראל לאסור כניסת איטלקים

בעוד ששכנותיה האירופיות שומרות על גבולות פתוחים, בישראל, בירדן, בסעודיה ובמספר מדינות נוספות החליטו לאסור על כניסת אנשים ששהו באיטליה בשבועיים האחרונים ● התעשיינים והחברות באיטליה התאחדו היום בקריאה לממשלה האיטלקית לשדר רוגע לציבור

סקר הסקרים

נתניהו מתחזק וכך גם הרשימה המשותפת: סקר הסקרים בפעם האחרונה לבחירות מועד ג׳

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● סקר הסקרים בודק מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הסוערת

ד"ר מטאנס שחאדה, יו"ר מפלגת בל"ד / צילום: איל יצהר, גלובס

יו"ר בל"ד אמטנס שחאדה מבקר את הצעקנים במפלגתו, חושף חילוקי דעות ברשימה המשותפת ומאותת לגנץ שאין לו על מי לבנות

יו"ר בלד, הסמן הקיצוני של הרשימה המשותפת, מותח ביקורת על התנהלותה בעבר ופועל לעשות שינוי ● "אנחנו בהחלט רוצים להמשיך ולנהל מאבק, יש כיבוש וכל עוד יש כיבוש יהיה מאבק. אבל צריך שזה יהיה מאבק פוליטי, לא מאבק צעקני של סיסמאות"

עמי אברהמי, מייסד VEEV / צילום: איל יצהר, גלובס

הכירו את היזם שהפסיד ליוטיוב וגייס מעל 90 מיליון דולר כדי להכניס טכנולוגיה לקירות הבית

VEEV החלה את דרכה כחברת נדל"ן שניצלה את המשבר הפיננסי של 2008 כדי לקנות נכסים בזול • אולם מייסדיה, יזמי הטכנולוגיה עמי אברהמי ועמית הלר, לא הסתפקו בזה והחליטו לשנות את האופן שבו פועל תחום הבנייה

לילך כהן-שולומון / צילום: רמי זרנגר

אחרי כ-10 שנים: מנהלת השיווק המוערכת של חטיבת החלב בתנובה פורשת

לילך כהן-שולומון תעבור לשמש כסמנכ"לית השיווק של הנציגות הישראלית של קימברלי קלארק ● תוחלף בתפקיד ע"י מיכל בצר, כיום מנהלת תחום תזונה יומיומית בתנובה

בני גנץ ובסאם גאבר / צילום: הערוץ הערבי ואתר פאנט, יח"צ

בכחול לבן נזכרו לחזר אחרי הקול הערבי, אבל הפיצו מסרים סותרים

לאחר שנתניהו פתח בקמפיין לעידוד הצבעה בקרב החברה הערבית, גם בכחול לבן התראיינו לעיתונות הערבית ● על דף המסרים: ניסיון למזער נזקים בשל התמיכה בתוכנית טראמפ, אבל גם שתי עמדות מנוגדות לגבי חוק הלאום

אישה בבית חולים בספרד שם אובחן מקרה קורונה / צילום: נאצ'ו דוצ'ה, רויטרס

בהלת הקורונה נמשכת בשווקים: נעילה שלילית בוול סטריט בסופו של השבוע הגרוע ביותר מאז 2008

הנפט צנח בלמעלה מ-4% ● בורסות לונדון, גרמניה, צרפת ואיטליה ננעלו בירידות של למעלה מ-3% על רקע החששות הגוברים מווירוס הקורונה ● מספר הנדבקים בנגיף ברחבי העולם עומד על יותר מ-83 אלף איש

בורסת תל אביב סיקור שוטף / צילום: איל יצהר, גלובס

סגירה צורמת באחוזת בית: ת"א 35 צלל ב-4.5%, אל על התרסקה ב-7.4%

חברת התעופה אל על דיווחה על פגיעת וירוס הקורונה בהכנסותיה ●ת"א 35 צלל ב-7.1% השבוע ●  דלק צללה ב-9%, פריגו ב-17%, טבע ב-6% ● הפאניקה בשווקים מעבר לים נמשכת: ירידות של 3% באירופה, וול סטריט צבועה באדום בוהק

אסתר חיות / צילום: ברני ארדוב וואלה

דעה: ראש הממשלה בני גנץ יגשים את חזון שלטון המשפטנים

בני גנץ מבקש לרסן את המערכת הפוליטית, ומנגד המערכת הפוליטית מבקשת לרסן את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ● מי הנואם מפתיע שטען כי בית המשפט ביצע "השתלטות עוינת על עולם קבלת ההחלטות", ולמה הממשלה תישאר תמיד חלשה למרות כל מאמציה, עד שבאמת יימאס לה

יוליה שמאלוב–ברקוביץ’, יו”רית הרשות השנייה  / צילום: כדיה לוי

אולי את לא מבינה עד הסוף את תפקיד העיתונות? "זה מצחיק. ניהלתי מאות עיתונאים בווסטי"

ליו"רית הרשות השנייה יש בטן מלאה על התקשורת: על מיזוג רשת וערוץ עשר שיצא לדרך בניגוד להמלצתה, על הקלטות השר קרא על ערוץ 20 לפיהן הוא שולט ברשות השנייה ועל ההחלטה להדיח אותה מהתפקיד ● הזמנו אותה לפודקאסט "אוף דה רקורד" וניסינו להבין מה היא בעצם רוצה

יו"ר כחול לבן, בני גנץ / צילום: דוברות כחול לבן, יח"צ

יועץ בכיר של כחול לבן: "לגנץ אין אומץ לתקוף באיראן"

בהקלטה שפורסמה בחדשות 12 על ידי עמית סגל נשמע ישראל בכר, יועץ אסטרטגי מוכר, טוען כי "גנץ מסכן את ישראל" ● בכר יעץ בעבר גם לליכוד ולמפלגות אחרות ● כחול לבן: "צר לנו כי תעשיית השקרים מבית היוצר של נתניהו ממשיכה לפעול גם הערב"

בני גנץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

גנץ פיטר את היועץ ישראל בכר בעקבות פרסום הקלטת

אתמול פורסמה ב"חדשות 12" קלטת שבה נשמע בכר אומר שגנץ יחשוש לתקוף את איראן וכי הוא יהיה ראש ממשלה לא אמיץ ● כחול לבן: "בכר נקלע למארב מתוכנן שכלל ניצול אישי, שימוש באמצעים פסולים והונאה - שיטופלו בציר המשפטי"

7 כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: איל יצהר, גלובס

תוכניות ענק בחיפה ובקריות, וסיוט נדל"ני בבית שמש. כותרות הנדל"ן

הסכם הגג הראשון לשנת 2020 יצא לדרך ובמסגרתו ייבנו 19 אלף דירות בקריית אתא ● בחיפה הציגו תוכנית לחידוש שכונה בה מתגוררים כ-15% מתושבי העיר ● רני צים ממשיך להתרחב, ולמה מנכ"ל משרד האוצר בעבר, ויו"ר קרן הריט סלע קפיטל לא רואה רווחיות בחללי העבודה המשותפים

אל על  / צילום:יחצ

תסתכל על הנפט סמוטריץ': האם אל על תופסת טרמפ על הקורונה?

החששות מהשלכות התפרצות נגיף הקורונה הביאו את חברת התעופה להזהיר מפני פגיעה בהכנסות, לפטר עובדים ולדחות את השקת הקו לטוקיו ● האם הירידה במחיר הנפט אמורה לספק אור בקצה המנהרה?

אלון מאסק / צילום: John Raoux, AP

אלון מאסק: יתכן והכלכלה הסינית תעקוף את כלכלת ארה"ב

סיטואציה בה סין אכן תעקוף את כלכלת ארה"ב, עלולה להוסיף דלק למתחים המלווים את יחסי הכוחות ואת מלחמת הסחר בין שתי המעצמות ● "יסוד המלחמה הוא כלכלה", אמר מאסק. "אם אתה לא חדשני, אתה הולך להפסיד"