טים דרייפר, ממייסדי קרן ההון סיכון DFJ, ראה ועשה הרבה דברים בחייו שקשורים בהון סיכון. דרייפר, נכדו של משקיע ההון סיכון הראשון בהיסטוריה, ויליאם דרייפר, הוא טיפוס צבעוני, שמשדר תמיד כי הוא נמצא בתפקיד המלהיב ביותר בעולם, רחוק מהתדמית האפורה והקרירה משהו שדבקה בהון סיכון.
על רקע זה, היה מעניין לראות ולשמוע את דרייפר מצטרף למודל חדש למימון סטארט-אפים, שמתחיל לקרום עור וגידים בארה"ב. מודל שמתאים כנראה לימים בהם קרנות ההון סיכון מתקשות לתמוך בחברות מצד אחד, וניצבות מתוסכלות מול שערי וול-סטריט הסגורים מצד שני.
דרייפר הודיע כי הקרן שמייסודו תקים בורסה פרטית לחברות קטנות, כלומר כאלו שלא יכולות להגיע לנאסד"ק, שתפעל תחת השם XChange. האתר שדרכו תפעל הבורסה כבר פועל.
דרייפר אינו הראשון שיוצא עם מודל שכזה. לפחות שלוש בורסות כאלו צצו בחודשים האחרונים - InsideVenture, SecondMarket ו-SharesPost, כולן נתמכות על-ידי קרנות השקעות.
ההבדל הוא שדרייפר יודע לעשות את זה הרבה יותר סקסי מכפי שההצעות המתחרות יכולות היו להיראות. "אנחנו קוראים לזה לצאת Prublic", אמר בכנס הטכנולוגיה של חברת המדיה רויטרס, שנערך בניו-יורק בשבוע שעבר. המשמעות היא שילוב בין Private ו-Public. דרייפר אף הצהיר כי הבורסה תחל לפעול בספטמבר הקרוב.
85 ויתרו על הנפקה
הסטטיסטיקה של וול-סטריט אכן לא מחמיאה להון סיכון האמריקני בשנה האחרונה. מספר ההנפקות הראשוניות בבורסה זו של חברות המגובות בהון סיכון, צנח ל-5 בלבד ב-2009, לעומת כ-75 בכל 2007. על-פי הערכות, כ-85 חברות משכו השנה את ההצעה שלהן בגלל קבלת הפנים הלא-סימפטית שחיכתה להן בשערי השוק הציבורי.
"בחמש שנים האחרונות קרנות הון סיכון ואנג'לים השקיעו מעל ל-200 מיליארד דולר בחברות פרטיות", כותבים באתר של SecondMarket, ומסבירים כי המחסור בשוק ראשוני מתפקד, ופעילות מיזוגים ורכישות מינימלית צמצמו את היכולת של המשקיעים להנזיל את ההשקעה.
אבל לא רק קרנות הון סיכון מחזיקות במניות של חברות סטארט-אפ, יש גם בעלי עניין אחרים שמעוניינים להנזיל את המניות. "הפלטפורמה שלנו מאפשרת למשקיעים בשלבים הראשוניים ולעובדים שמחזיקים במניות לבצע אקזיט מההשקעה", מפרטים ב-SecondMarket.
ל-XChange של דרייפר מוזמנות חברות סטארט-אפ עם הכנסות מינימליות של 20 מיליון דולר לפחות וכן עמידה במספר קריטריונים שטרם פורטו, אך נטען שמופיעים גם בבורסות האחרות.
ומי הם המשקיעים הפוטנציאליים? דרייפר מציע את המודל למשקיעים מוסדיים ואחרים עם הון של מעל ל-100 מיליון דולר. ב-InsideVenture דורשים משקיעים מוסדיים או אסטרטגיים, ב- SecondMarket פותחים את הפלטפורמה גם למשקיעים פרטיים, וב-SharesPost עדיין אין פירוט חד-משמעי באתר.
השאלה הגדולה של הבורסות הפרטיות הללו היא השקיפות, ובעקיפין גם הרגולציה. איזה מידע בדיוק יחשפו החברות שישתתפו בבורסות האלו?
סטארט-אפים מעצם טיבם אינם מעוניינים לחשוף את כל מה שקורה מאחורי הקלעים, אם אלו פטנטים, משקיעים, עסקאות, אינטרסים ומספרים בכלל.
באתר של InsideVenture מתוארת הפלטפורמה ככזו שכוללת "70 חברות פרטיות שנבחנו ונבחרו על-ידי הנהלת הבורסה". כמו-כן, מציע האתר מחקרים, וכן מידע אחר הנוגע להערכות שווי שניתנו לחברה במהלך רוד-שואו.
באתר גם מפרטים כי כדי להשתתף בפעילותו נדרש גם סבב גיוס אחרון של 20-200 מיליון דולר בשנת 2009, וכן רצון להפוך לחברה ציבורית ב-6-18 החודשים הקרובים.
מוביל טרנדים
הסיכון לחשיפת פרטים נסתרים מאחורי הקלעים בסטארט-אפים, כנראה מפחיד את דרייפר וקרנות אחרות, יותר מאשר שיצברו נכסים טכנולוגיים שלא ניתן לממש אותם.
"יש לנו 20-30 סטארט-אפים שמבחינת רמת המוכנות שלהם הם יכולים להנפיק", אמר דרייפר והוסיף כי מבחינתו כל חברה עם מכירות של מעל ל-30 מיליון דולר בשנה ורווח נקי של 4 מיליון דולר, ראויה להפוך ציבורית. לדבריו, כ-200 חברות סטארט-אפ מהאיכות הגבוהה ביותר מוכנות להשתתף ב-XChange.
דרייפר הוא סמן בולט של טרנדים בעמק הסיליקון. כך הוביל את הכניסה של קרן ההון סיכון הבינלאומית שהקים לסין ולמקומות אחרים בעולם, כולל ישראל באמצעות הקרן המשותפת עם תמיר פישמן.
הרזומה שלו כולל השקעות במספר חברות מוצלחות, בעיקר בתחום האינטרנט, בהן הוטמייל, יאהו, סקייפ ו-Overture. בנוסף, הוא מוקם ברשימת המידאס של פורבס בשנת 2006.
ומה לגבי חברות ישראליות? האם יש סיכוי שנראה את הקרנות הפועלות בישראל מכניסות את חברות הפורטפוליו שלהן לפלטפורמה דומה? כנראה שכן.
ראשית, באתרים של הבורסות אין הגבלה על-בסיס "לאום" של החברה או הקרן המשתתפת, מה גם שחלק מהחברות והקרנות הישראליות רשומות בארה"ב.
מעבר לכך, רשימת הקרנות המשתתפות ביוזמה של InsideVenture כוללות גם כמה קרנות בינלאומיות שמשקיעות בחברות ישראליות, כגון OAK Partners, ונרוק ו-NEA.