קונצרן מזונייט הקנדי, יצרן הדלתות הגדול בעולם המצוי בקשיים כלכליים, תובע בבית המשפט המחוזי מרכז 10 מיליון שקל משמואל דונרשטיין, לשעבר שותף של מזונייט בחברת "מפעלי עץ כרמיאל" וכיום הבעלים החדש של רב-בריח, מרעייתו שלומית, מרב-בריח וממנכ"לה, שמואל שטרנשוס.
במארס פנתה מזונייט בארה"ב בבקשה להקפאת הליכים בשל חובות בסך 2.64 מיליארד דולר, ובאחרונה גובש לה הסדר נושים שטרם אושר. דונרשטיין שימש כיו"ר עץ כרמיאל (שבעבר נסחרה בבורסה) והיה שותפה של מזונייט (50-50) בחברה, ששטרנשוס כיהן כמנהלה. שלומית דונרשטיין כיהנה כמנכ"ל החברה-הבת "אופן גלרי". לפני כחצי שנה רכש דונרשטיין את חטיבת הדלתות של רב-בריח תמורת 88 מיליון שקל, לאחר שנקלעה לחובות כבדים.
מזונייט טוענת בתביעה כי דונרשטיין ושטרנשוס ניצלו לרעה את מעמדם כדירקטורים וכבעלי מניות ב"עץ כרמיאל", העניקו לעצמם ולאחרים משכורות-עתק וטובות הנאה מפליגות על חשבון החברה, ללא אישור הדירקטוריון ובעלי המניות, וגזלו מהחברה הזדמנויות עסקיות (ובהן האפשרות לרכוש את רב-בריח, בה התעניינה במשך שנים), תוך שהם מסתירים במכוון מידע עסקי כדי לסייע לדונרשטיין לרכוש את רב-בריח המתחרה.
באמצעות עוה"ד יוסי אברהם, דוד מושביץ ומשה ברהוד ממשרד יוסי אברהם, ארד ושות' נטען עוד, כי הם אף "גנבו" ממזונייט את צמרת 'עץ כרמיאל' שעברה עימם לרב-בריח. בין היתר נטען כי דונרשטיין ושטרנשוס דאגו (בלא האישורים הנדרשים ועל חשבון בעלי המניות הקנדים) על הסכמי העסקה משופרים, שהכפילו בתוך 5 שנים את שכרו של שטרנשוס מ-36 ל-72 אלף שקל בחודש, שאף זכה למענק חודשי מיוחד של 20 אלף שקל ול"מצנח זהב" בגובה 12 משכורות, כשדונרשטיין "מסכים" לוותר לו על התניית אי-התחרות עליה חתם.
ניצול ציני
לפי התביעה, דונרשטיין לא קיפח גם את רעייתו. בהסכם העסקה בחתימתו היחידה של שטרנשוס (שלא קיבל אישור דירקטוריון), הוענקה לשלומית דונרשטיין תוספת שכר של יותר מ-60% לכדי 40 אלף שקל בחודש. התביעה מפרטת 11 אנשים שדונרשטיין מינה לתפקידים שונים בקבוצת החברות, כולם קרובים ומקורבים לו ולמשפחתו (רעייתו, בתו, חתנו, גיסתו, בעלה ועוד), ונאמנותם נתונה רק לו. לדברי מזונייט, דונרשטיין ניצל בציניות את האמון שניתן בו ואת העובדה שלא מינתה נציג קבוע מטעמה בישראל שיפקח על החברה.
לאחר פרישת דונרשטיין ממפעלי עץ, סייעו לו המקורבים לקנות את המתחרה רב-בריח, תוך הסתרת ההזדמנות העסקית ממזונייט, על-אף שידעו כי מזה זמן היא מעוניינת לרוכשה. בהמשך פיתו רעייתו ושטרנשוס 13 מנהלים ובעלי תפקידים במפעלי עץ לעבור לרב-בריח. ב-2007 חתם בנו של דונרשטיין (משום שאביו הוגבל בתניית אי-תחרות) על הסכם לרכישת רב-בריח, אך יישומו טורפד בשל כניסתה להקפאת הליכים. בתום הליכי ההקפאה, כאמור, הושלמה הרכישה.
מרב-בריח נמסר בתגובה: "כניסת החברה לתחום דלתות הפנים והצלחת תוכנית שיקומה תחת הבעלים החדשים מהווה, ככל הנראה, איום על נתח השוק של עץ כרמיאל, וזהו ניסיון למנוע תחרות שתיטיב עם הלקוחות, באמצעים משפטיים כוחניים והפחדה על-ידי הצגת סיפורי בדים. רב-בריח נחושה להיכנס לתחום דלתות הפנים ולהציע ללקוחות אלטרנטיבות איכותיות במחיר משתלם ממה שמציעה 'עץ כרמיאל'. תחת בעלותנו הפכה 'עץ כרמיאל' לחברה מובילה ורווחית בתחום. חבל שצוות המנהלים החדש שלה מעדיף להשקיע את כספו וזמנו בהטרדת החברה המתחרה. עדיף היה לו התמקדו בקידום החברה".