גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות ההגבלים החליטה להעמיד לדין את מנכ"ל שופרסל אפי רוזנהויז; ההעמדה לדין עלולה להוביל להתפטרות מיידית

רוזנהויז וסמנכ"ל הסחר אלי גידור יועמדו לדין בפרשת הורדת המוצרים מהמדפים בכפוף לשימוע ■ חקירת הפרשה החלה לפני חצי שנה עקב חשיפת "גלובס", לפיה שופרסל הורידה מהמדפים מוצרים שנמכרו במבצע ברבוע כחול

רשות ההגבלים העסקיים מאשרת את הפרסום ב"גלובס" בשבוע שעבר: הרשות הודיעה היום (ב') כי החליטה להעמיד לדין את שופרסל ומנכ"לה, אפי רוזנהויז, וכן את סמנכ"ל הסחר והשיווק, אלי גידור, בפרשת הורדת המוצרים מהמדפים, זאת בכפוף לשימוע שייערך להם אם ירצו. החלטתה הסופית של הרשות תתקבל לאחר השימוע.

יצויין כי ההעמדה לדין של רוזנהויז עלולה להוביל להתפטרותו המיידית.

על-פי החלטת רשות ההגבלים העסקיים, בראשות רונית קן, כתב האישום הינו בחשד כי שופרסל ומנהליה הבכירים לא קיימו את תנאי המיזוג שהושתו עליהם במסגרת מיזוג שופרסל-קלאבמרקט וכן ניסו לעשות הסדר כובל, זאת במטרה להפחית התחרות בין שופרסל לרבוע כחול .

לחץ על הספקים

החקירה בפרשה החלה לפני כחצי שנה בעקבות חשיפת "גלובס", לפיה שופרסל הורידה מהמדפים מוצרים שהיו במבצע לרגל חנוכה ברשת המתחרה רבוע כחול. המוצרים נמכרו במחירים נמוכים מהמחירים שהוצעו לאותם מוצרים או למוצרים דומים במסגרת המבצע בשופרסל.

מהחקירה, שנוהלה בידי מחלקת החקירות ברשות ההגבלים העסקיים, בראשותו של חיים ארביב, עלה כי בעקבות פרסום המבצע של רבוע כחול, החליטו רוזנהויז וגידור ליצור קשר עם הספקים שמוצריהם נמכרו במקביל בשני המבצעים, כדי להביא לכך שאותם ספקים יפעלו להפסקת המבצע ברבוע כחול.

מהחקירה עולה כי משלא הצליחו בכך, והספקים לא פעלו כדי להפסיק את מכירת מוצריהם במסגרת המבצע ברבוע כחול - החליטו רוזנהויז וגידור כי שופרסל תפסיק לרכוש מוצרים מסוימים של אותם ספקים. ע- פי החלטתם של רוזנהויז וגידור הופסקה בין היתר רכישת מים מינרלייים נביעות, קפה "רד מאג" ומשקאות "אייס".

מהחקירה עולה לכאורה כי שופרסל ומנהליה הבכירים לא קיימו את תנאי המיזוג שהושתו עליהם במסגרת מיזוג שופרסל-קלאבמרקט וניסו לעשות הסדר כובל, זאת במטרה להפחית את התחרות מול רבוע כחול.

שני מישורים

במסגרת מיזוג שופרסל-קלאבמרקט רכשה שופרסל את קלאבמרקט הכושלת בשנת 2005. המיזוג אושר בזמנו על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים בתנאים מגבילים, זאת מאחר שמדובר במיזוג שתיים מבין 3 רשתות השיווק הגדולות בישראל, מה שמקים חששות ברורים ומהותיים לפגיעה בתחרות, הן במישור של תחרות ברכישת מוצרים מספקים והן במישור של תחרות במכירת מוצרים לצרכן.

תנאי המיזוג נועדו בין היתר למתן את הפגיעה בתחרות ובצרכנים ולאפשר לתחרות להתאושש מקריסת קלאבמרקט ורכישתה על-ידי שופרסל.

הסעיף הרלוונטי בתנאי המיזוג בין שופרסל לקלאבמרקט, שעל-פי החשד הופר, קובע כי שופרסל לא תסרב לרכישת מוצרי הספק או תתנה אותם בדרישות כי לא יספקם למתחרה של שופרסל.

ההערכות הן כי שופרסל ורוזנהויז ייוצגו בידי עו"ד צבי אגמון, מומחה להגבלים עסקיים, שייצג את הרשת במספר נושאים בתחום. בין היתר ייצג אגמון את שופרסל במיזוג עם קלאבמרקט, ובהמשך, בניסיון שלא צלח למיזוג עם רשת ניו-פארם.

דובר קבוצת אי.די.בי , בעלת שופרסל, מסר כי "אנו סמוכים ובטוחים כי בבירור של רשות ההגבלים יתברר במהירות כי החברה ומנהליה - אפי רוזנהויז ואלי גידור - פעלו ללא כל דופי".

תחרות שלא בהכרח משרתת את הצרכן / פרשנות - לילך סיגן ואילנית חיות

אם הכול מותר בשם התחרות? כנראה שגבולות התחרות יכולים להישכח או להיטשטש עם הזמן, במיוחד כשאתה מזיע בתוך המירוץ וכל מה שמעניין אותך הוא להגיע ראשון, ויהי מה. לא צריך להתבלבל לרגע - לא רק בענף המזון אלא בהרבה ענפים, המתחרים כל כך עסוקים בלנצח, שהם לא רואים את הצרכן לנגד עיניהם. ממש לא. מה שחוקרת הרשות, הוא ניסיון של שופרסל לסכל את התחרות מול רשתות מתחרות. או במילים יומיומיות - מי שישתף איתן פעולה, לא יעבוד איתנו. הצרכן, מן הסתם, לא ממש מרוויח מכך.

זו לא הפעם הראשונה שבשוק המזון נדמה שנחצים גבולות. מאבקי הכוח הקשים בין ספקי המזון לרשתות השיווק הם עניין יומיומי. התחרות רק גוברת, מלחמות המחיר רק מחריפות, בעלי המניות רק נעשים תובעניים יותר וגם שכרון הכוח, ככל הנראה, עושה את שלו. הרי את ענקיות המזון בארץ, בין אם רשתות השיווק ובין אם היצרניות המובילות, מנהלים אנשים חזקים, שעם הזמן רק מגלים שכוחם רב משחשבו. לפעמים, זה יכול לשבש את הלך המחשבה ההגיוני ולטשטש את הקווים.

לאחר ש"גלובס" חשף את פרשת החקירה, דווקא הספקים שלכאורה הופעלו עליהם לחצים, הם אלה שנתקפו חרדה. למה? כי הם הבינו שאחרי שתתחיל חקירה, יהיה להם מאוד קשה לחזור למדפים. ההיגיון שלהם אמר ששופרסל תדבוק בגרסה שלה, שהיא לא הורידה אותם מהמדף כי שיתפו פעולה עם המתחרה, אלא "כחלק מאסטרטגיית ניהול המדף של הרשת". הספקים האמינו שהיחידים שיכולים להפסיד מכך זה הם. היעדרות ממדפי רשת שמהווה 37% משוק המזון יכולה להיות מכת מוות לספק.

מה בעצם חדש במקרה אותו בחנה הרשות? לא הרבה. הרשתות לא תמיד פועלות לפי הכללים ועל כך ששופרסל היא הרשת הגדולה ביותר והכוחנית ביותר דובר כבר הרבה בעבר. כשנפתחה החקירה נגד שופרסל, גם הספקים שמסרו עדות בפרשה היו ספקניים לגבי האפשרות שזה יסתיים בכתב אישום. הממונה על ההגבלים, רונית קן, הם חשבו, יודעת שיום יבוא והיא תעבור מהסקטור הציבורי לעסקי, אז למה לה לפתוח חזית מול נוחי דנקנר? אבל קן כבר הוכיחה בעבר שבעלי ההון לא בהכרח עומדים בראש מעייניה.

אין פלא שמנהלים בכירים מגיעים לעתים למצב של שכרון כוח. אבל הכוח, יש לו גם מחיר. האם מנכ"ל וסמנכ"ל שופרסל ישלמו על הפרשה בכסא שלהם? זה יקרה רק אם יהיו אישום והרשעה. כרגע, זה לא המצב. כזכור, בפרשיית עלית-שטראוס, שניסתה לדחוק את רגלי המתחרה החדשה קדבורי מהשוק, זה הסתיים בצו מוסכם והמנכ"ל דאז גיורא בר-דעה המשיך לכהן בתפקידו.

למרות זאת, הגיוני להניח שפרשייה כזו היא לא דבר שעוברים עליו לסדר היום וממשיכים הלאה כאילו דבר לא קרה. לתקשורת יש כוח משלה, המדינה קטנה, כל מי שרלבנטי יודע מזה, והגיוני שתקרית כזו תגרום לשינוי התנהלות. האומנם? לא בטוח. מסתבר שחלק מהאירועים שרשות ההגבלים חקרה במקרה של שופרסל, התרחשו לאחר שהבכירים נחקרו תחת אזהרה.

עוד כתבות

נטפליקס / צילום: Shutterstock

נטפליקס עקפה את הציפיות, אך המניה יורדת במסחר המאוחר. אלה הסיבות

נטפליקס דיווחה על הכנסות של 12.05 מיליארד דולר ועל רווח של 0.56 דולר למניה ברבעון הרביעי - שניהם מעט מעל הצפי ● מספר המנויים צמח ב־8% ל־325 מיליון ● היום שינתה נטפליקס את הצעתה לרכישת וורנר ברדרס באופן התשלום, וכעת היא מציעה שכל הסכום ישולם במזומן, וזאת כדי לסגור את הדלת להצעת פרמאונט

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

הנקודה ה־4,000: מדדי ת"א חוצים רף היסטורי. האם זו בשורה טובה?

בתוך ימים מדד ת"א 125 וגם מדד ת"א 90 שברו שיא עגול חדש כשהגיעו ל־4,000 נקודות, וגם מדד ת"א 35 נמצא במרחק נגיעה מהשיא הזה ● ההיסטוריה מלמדת שהזמן שלוקח לחצות 1,000 נקודות הולך ומתקצר עם השנים, אבל בדרך לשם על המשקיעים לחצות רף פסיכולוגי ולעתים גם משבר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

הנשיא טראמפ במסיבת עיתונאים: נראה שאנחנו יודעים איפה נמצא רן גואילי

צרפת ובריטניה מסרבות להצטרף ל"מועצת השלום" של טראמפ, ובמערב חוששים: גם פוטין הוזמן ● דיווח: מנהיגי חמאס נערכים לעזוב את רצועת עזה עם המעבר לשלב ב' של הפסקת האש; טורקיה תהיה בין המדינות שיקבלו אותם ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני נתניהו וכ"ץ על מחסור חמור בלוחמים ועל השלכותיו המיידיות על כשירות צה"ל ● דיווח: מועצת זכויות האדם של האו"ם תכנס בקרוב ישיבת חירום בנושא איראן ● דיווחים שוטפים

סם סמית' (רקסהאם) חוגג לאחר שהבקיע גול מול קבוצת צ'רלטון אתלטיק / צילום: ap, Jon Super

התייקרות חבילות הספורט של צ'רלטון מגיעה גם ל-yes

yes מצטרפת להוט ולפרטנר שהעלו אף הן את מחירי חבילות הספורט של צ'רלטון, וגובה את הסכום הגבוה ביותר לחבילה זו – כ-100 שקל בחודש

מגדלי ב.ס.ר שרונה / צילום: באדיבות בסר

היטל ההשבחה של בסר שרונה יופחת בעקבות תיקון דרכי החישוב

לאחר דרישת היטל של 127 מיליון שקל על תוספת זכויות הבנייה בפרויקט המגדלים במתחם שרונה, ועדת הערר המחוזית קבעה כי נפלו פגמים בשומת ההשבחה – והורתה לשמאי המכריע לערוך חישוב מחודש הצפוי להביא להפחתת ההיטל

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק. ומה לגבי ישראל?

מדד ראסל 2000, הכולל את מניות השורה השנייה בארה"ב, רושם את פתיחת השנה הטובה ביותר שלו מאז 2021, ובשוק מאמינים שהראלי יימשך ● האם גם בת"א המניות הקטנות יתפסו את קדמת הבמה? "מי שאופטימי על ישראל זה מדד טוב להיחשף אליו"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות בעקבות ההסלמה במלחמת הסחר העולמית

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5%, מדד ת"א 90 איבד 1.5% ● הדולר התחזק מול השקל בניגוד למגמה בעולם ● טופ גאם זינקה לאחר שדווח שתרכוש ב-30 מיליון דולר חברה אמריקאית בתחום; מנורה, הפניקס ומור מימשו בה אופציות ב-18 מיליון דולר ● משק אנרגיה זינקה בעקבות השקעה של הפניקס בה

לאיזה כיוון ילך השקל? / איור: גיל ג'יבלי

"הקשר לוול סטריט פחות מובהק": הגורמים החדשים מאחורי התחזקות השקל

באופן מסורתי, היה מתאם גבוה בין ביצועי מדדי המניות המובילים בארה"ב לשער הדולר־שקל ● מומחים מצביעים על כך שהקשר נחלש, וכי שורה של גורמים אחרים דוחפים להתחזקות השקל ● להערכתם: המוסדיים מפחיתים חשיפה למט"ח ופיזור השקעות גלובלי נרחב יותר מבעבר

רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס

כפול מהתחזית: היקף המס מהרווחים הכלואים צפוי להגיע ל-20 מיליארד שקל ב־2025

עפ"י הערכות של בכירים ברשות המסים, ההכנסות מרווחים צבורים צפויות להסתכם בשנת 2025 בעד 20 מיליארד שקל ● מדובר בגבייה כפולה מגביית מס ממוצעת בגין חלוקת דיבידנדים בשנה רגילה ● בינואר אשתקד רפורמת הרווחים הכלואים נכנסה לתוקף ואילצה בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2%

אילו הרגלים קטנים עושים הבדל בבריאות שלנו? / צילום: Shutterstock

במעבדה בבר־אילן חוקרים מגלים איך תוכלו להאריך חיים עם שינוי אחד קטן

פרופ' יונתן רבינוביץ' הקים באוניברסיטה מכון מחקר לאריכות ימים ואיכות חיים, שמטרתו לבחון אילו שינויים בשגרת היומיום ישיגו את ההשפעה הכי גדולה על הבריאות לטווח ארוך ● למכון כבר יש תובנות ממחקרים הנוגעים לשתיית מים, שינה והליכה

בית חולים יוספטל, אילת / צילום: שלומי יוסף

המל"ג אישרה, בן גוריון נסוגה: אוניברסיטה זרה בדרך לאילת

בהחלטה חריגה המל"ג אישרה שתי תוכניות להקמת בית ספר לרפואה באילת: של אוניברסיטת בן גוריון ושל קבוצה פרטית בהובלת ד"ר משה כהן ובשיתוף אוניברסיטת דברצן מהונגריה ● בבן גוריון הודיעו: אם הם בפנים, אנחנו לא מעוניינים

הטבות מס / איור: Shutterstock

כמה שווה הטבת המס על קרנות ההשתלמות?

עפ"י פרק הטבות המס בדוח הכנסות המדינה ממסים שפרסם האוצר, הטבות המס לשנה החולפת עמדו על כ-94 מיליארד שקל ● הטבת המס הגדולה ביותר היא לפנסיה, השנייה היא נקודות הזיכוי להורים והשלישית בגודלה הייתה לקרנות ההשתלמות ● בדוח צוין כי היקף הטבות המס בישראל אינו חריג בהשוואה בינלאומית, אך יש הצדקה לצמצם את חלקן

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

ביהמ"ש המחוזי: ארנון בר-דוד יוכל לחזור להסתדרות בתוך שבועיים

המחוזי קיצר את הרחקתו של יו"ר ההסתדרות בר-דוד מהארגון ל-60 יום, שייספרו החל מתחילת דצמבר, וזאת בניגוד להחלטת בימ"ש השלום להרחיקו ל-90 יום ● השופט דרור ארד-איילון ציין כי דרישת המשטרה להרחיק את בר-דוד מ"גופי ההסתדרות" היא עמומה מדי, וחלק על קביעת בימ"ש השלום כי חזרתו לתפקיד מהווה "סכנה לביטחון הציבור"

שר הכלכלה ניר ברקת. ''סופשבוע'', ערוץ 14, 08.01.26 / צילום: איל יצהר

ברקת צודק: הפטור ממע"מ ליבוא מנוגד למגמה בעולם

שר הכלכלה ניר ברקת התנגד להעלאת הפטור ממע"מ ליבוא, וציין כי מדינות אחרות עושות את ההפך ● בחינת המצב בארה"ב, באיחוד האירופי ובבריטניה מראה שהוא צודק ● המשרוקית של גלובס

פתיחת פורום דאבוס בשוויץ / צילום: ap, Markus Schreiber

הלו"ז של טראמפ בדאבוס נחשף: גרינלנד, עסקים והכרזה על מועצת השלום

הבית הלבן פרסם, כי נשיא ארה"ב יגיע לדאבוס מחר (ד') וינאם בפני הנוכחים בשעות הצוהריים ● על פי דיווח, טראמפ ישים דגש בפורום דאבוס, על סוגיית גרינלנד ועל "מועצת השלום" שהוא מנסה להקים כאלטרנטיבה לאו"ם במסגרת החזון האמריקאי לעזה

קניות ב-AI - התמונה נוצרה באמצעות ג'מיני

לא יודעים להחליט מה לקנות? זה הצ'אט שיפתור לכם את הבעיה

רכישת פריטים ישירות מתוך צ'אט בינה מלאכותית וחוויות תשלום חלקות, לצד גניבת זהויות עוד לפני ביצוע העסקה - אלה המגמות שיובילו את תחום התשלומים ב-2026, לפי דוח חדש של חברת Visa ● וגם: לראשונה, מחצית מכלל תשלומי הצרכנים בעולם לא יהיו במזומן

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנבידיה, אמזון וטסלה נפלו בכ-4%

וול סטריט הגיבה לאיומי המכסים החדשים של טראמפ: נאסד"ק ירד ב-2.4% ● אנבידיה איבדה כ-170 מיליארד דולר בשווי שוק ● הדולר ירד בחדות מול האירו ותשואות האג"ח מזנקות לשיא של כ-4 חודשים ●  תשואת האג"ח של יפן ל-40 שנה חצתה לראשונה את רף ה-4% לאחר ההכרזה על בחירות בזק

מירה מוראטי / צילום: ap, Barbara Ortutey

גל העזיבות מסטארט־אפ הבינה המלאכותית של מירה מוראטי; בכירים חוזרים ל־OpenAI

כ-5% מעובדי Thinking Machines Lab, שהקימה סמנכ"לית הטכנולוגיה לשעבר של OpenAI, הודיעו על עזיבה ● לפי דיווח של דה אינפורמיישן, החברה שואפת להשלים סבב גיוס לפי שווי של כ־50 מיליארד דולר, אך העזיבות עשויות להקשות על מימושו

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

הטרנד שמסעיר את עולם הקוד ומפיל את מניות חברות התוכנה

חברת ה־AI אנתרופיק שחררה לאחרונה את העוזר הדיגיטלי האוטונומי החדש שלה ● המהלך עורר חשש בקרב חברות התוכנה, שמניותיהן ירדו לאחר ההכרזה ●​ לדעת מומחים, הדבר עשוי לסמן על שינוי בדפוסי העבודה שאנו מכירים, אך מצביעים על שורת סיכונים הגלומים בו

אסדת הקידוח מול חופי לימסול / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

כפי שנחשף בגלובס: משלחת ישראלית תצא לקפריסין לקדם את הסכם אפרודיטה-ישי

במשרד האנרגיה ציינו כי במסגרת ההסכמות, את פיתוח המאגר יבצעו בעלי הזכויות בצד הקפריסאי, ואילו בעלי חזקת ישי ומדינת ישראל יקבלו תגמול בגין חלקם במאגר, שיקבע מומחה בינלאומי ● מי שעלולה לזעום על המהלך היא טורקיה, שאינה מכירה בגבולות המים הכלכליים באזור בהתאם למשפט הבינלאומי