מעצרו של דודו טופז עורר, כצפוי, גלים גבוהים בביצת המדיה. אנשי תקשורת שעבדו ומכירים את דודו טופז עדיין לא מעכלים את הפרשייה החדשה. למרות הבליץ העיתונאי שמקבל טופז בימים האחרונים, בברנז'ה לא כולם בטוחים שטופז ביצע את המעשים המיוחסים לו.
איש יחסי הציבור צבי וילדר, שנשכר על-ידי טופז לפני כשנתיים וחצי במטרה לקדם את תוכניתו בערוץ 10, "הכל 10 עם דודו טופז", אמר היום (ב') ל"גלובס": "אני מכיר את טופז שנים רבות, ואני יכול להגיד שהאשמות שמיוחסות לו מאוד לא אופייניות לו. אך כנראה אנשים שנמצאים בטופ של הטופ, ביום אחד שהם נעלמים הם יכולים לעשות דברים בלתי הגיוניים. כנראה מגיעים למצב של איבוד חוש ההיגיון. אני המום".
וילדר מדגיש: "אני מקווה שזה לא הוא, ובינתיים לא הוכח דבר - למרות שמשפט ציבורי כבר נעשה לו. תופעת אלימות נגד אנשי תקשורת ותוכן זו לא תופעה חדשה בעולם. זה שהיום מואשם מישהו כמו טופז, סלבריטי בביצה קטנה, זו אולי תופעה חדשה, אך אלימות מול אנשי תקשורת זה לא דבר חדש. יש פריצות למהדורות חדשות ולתוכניות, ברוסיה ירו באנשי תקשורת ורצחו אותם".
"אני לא זוכר תקדים של כיסוי תקשורתי כל-כך נרחב. גם הפצצת הכור האטומי בעיראק לא זכתה לכזה סיקור. מעצימים את הסיפור, שופטים אותו וזה לא פייר. זו כנראה המציצנות שלנו והעיתונות הצהובה שבאה לידי גם פה", הוסיף וילדר.
אלימות הפכה לחלק מהתרבות
לעומת וילדר, יו"ר מועצת הרשות השנייה, נורית דאבוש, כבר הגיעה היום לשלב הפקת הלקחים. דאבוש אמרה היום כי, "אני חושבת שכולנו צריכים לעשות בדק בית, איך דברים כאלה קורים ומה צריך לעשות כדי שזה לא יקרה. האלימות הפכה להיות חלק מהתרבות הישראלית ולנו כאנשי תקשורת יש את המחויבות לקחת את המשימה ולהסביר בכל דרך שאלימות היא מחוץ לדיאלוג".
עם זאת, גם לדאבוש היה מה לומר על אופן הסיקור התקשורתי של הפרשה. "אני חושבת שיש דיס-פרופורציה בכל הסיקור של הפרשה. קראתי הבוקר עיתונים וגיליתי שהבחור שהולך לטפל בגלעד שליט נמצא בעמוד 14 ואילו פרשת טופז בעמודים הראשונים".
למרות שטופז מצוי היום בהליכי חקירה, עד לאחרונה התמקדה המשטרה בכיווני חקירה אחרים, בעיקר בחקירת מקרה התקיפה של מנכ"ל קשת, אבי ניר. כזכור, כיוון החקירה המרכזי בעניינו היה סביב תוכנית התחקירים "שתולים" של קשת, שעמדה לעלות לאוויר תקופה לא ארוכה לאחר התקיפה. גם אז התמקדה החקירה סביב תחקיר ספציפי אודות "גן אורנים".
מיד עם תקיפתו של ניר הועלו השערות, רובן אוף רקורד, כי זה הכיוון המרכזי שיש לחקור. בעניין זה נשאלת השאלה האם הפרסום המיידי של כיווני החקירה הם אלה שהביאו את המשטרה להתמקד בכיוון זה, ועד כמה התקשורת ופרסומיה אכן משפיעים גם על המשטרה. אבי ניר כמו גם קשת, סירבו להתבטא בעניין זה אז, כמו היום. הדבר היחיד שנמסר מקשת הוא, "אנו סומכים על משטרת ישראל וממתינים להתבהרות התמונה ולקבלת פרטים נוספים".
בתעשיית הפרסום לעומת זאת, ניתן היה לשמוע ביום שאחרי מעצרו של טופז כמעט סוג של אנחת הקלה, לצד ההלם והשוק של מה שמכנים בתעשייה "מעשה בלתי נתפס".
"מדובר בדמות טראגית"
בתעשייה כה רווית אגו וטאלנטים, שמחו לגלות שנראה כי מדובר בסיפור של אגו של אדם פרטי שיצא מכלל שליטה, כיוון שהאלטרנטיבה - התארגנות מסודרת של גוף מאורגן כלכלי או פלילי שניסה להשפיע על תוכן השידורים בערוץ 2 - מדאיגה הרבה יותר.
אודי פרידן, מבעלי משרד הפרסום ראובני-פרידן, ואחד החברים הקרובים של מרגלית ושילוח, אומר היום כי באופן אבסורדי הוא מרגיש הקלה. "זה אבסורד, אבל זה מצב חיובי. זה מוריד מסדר היום את הנושא של אלימות בתקשורת וקבוצות עבריינים שמנסות להשתלט עליה. מדובר במשהו נקודתי, אדם אחד שכנראה מעורב. מדובר כנראה בדמות טראגית, שהמציאות גרמה לו להשתגע ולעשות כזה דבר. אין אלימות בתקשורת, יש פשוט איש תקשורת אלים. זאת מדינה חופשית ודמוקרטית, ויש בה אדם אחד שירד מהפסים, סירב להכיר במצבו ועשה מעשה שלא יעשה. הוא צריך להיות מורחק מהחברה אבל החברה עצמה בסדר. זה שהרבה אנשים לא מסוגלים להאמין רק מראה שהחברה בסדר, שהיא בריאה, ולכן היא לא תופסת ולא מבינה".
פרידן טוען כי לגבי טופז, ההלם לא היה גדול כל כך. "מי שמכיר את טופז טוב או את הפרטים לגביו בשנים האחרונות, רואה את ההיגיון ואת הכתובת שהייתה על הקיר. זו לא כזאת הפתעה", אומר פרידן.
ספי שקד, מבעלי משרד הפרסום ענבר-מרחב-שקד, היה בעצמו מעורב בתקרית אלימה (אם כי ברמה נמוכה בהרבה) סביב נושא מקצועי. אותה תקרית אגב, הסתיימה בסופו של דבר בסולחה. גם שקד שמח לגלות שמדובר במשהו נקודתי ולא שיטתי. "בועז בן-ציון הוא איש מבוגר שמסתובב כבר כמה שבועות עם שוקר חשמלי, ושירה מרגלית יושבת בבית פצועה וצריכה להסביר לילד בן 7 מה שקרה. זה מזעזע. בעיני רק פחדן עושה כאלה דברים. אבל לא צריך להקיש מזה על התעשייה כולה. אם זה באמת טופז, אז זה כנראה סיפור של אגו מפלצתי שאפילו בתעשייה שלנו אין הרבה כאלה. אבל לא צריך לעשות מזה יותר ממה שזה. זה פשוט סיפור עצוב.
גיל סמסונוב, מבעלי משרד הפרסום גליקמן-נטלר-סמסונוב, חושש מהשפעה ארוכת טווח על הדמוקרטיה. "כישראלי וכפרסומאי מפחיד אותי שהתוצאה בפועל תהיה שעיתונאי או עורך בטלוויזיה או בעיתונות עלול להסתכל מהחלון החוצה מחשש שיפגעו בו אם פרסם תחקיר", אומר סמסונוב. "היום שבו שופט או עיתונאי חושש מאלימות - זה היום שבו נגמרת הדמוקרטיה. מה שעבר עלינו בחודשים האחרונים זה בדיוק החשש הזה. אם זה באמת טופז זה פחות חמור מהפחדים שלנו על פגיעה בדמוקרטיה, כי זו כבר מחלקה אחרת, זה סוג של 'עשב שוטה'".
עם זאת, גם סמסונוב ממהר להרגיע את המשפט התקשורתי לטופז: "אני באמת מאמין שהוא זכאי עד שתוכח אשמתו. אני חושב שטופז, כמו רבים אחרים שנעצרו או נחקרו, נמצאו אשמים ללא משפט. התקשורת הפכה להיות הגורם שהוא גם השופט וגם המוציא לפועל. בתודעה של כולם טופז עשה את זה. הוא כבר הורשע".
יאיר גלר, מבעלי משרד הפרסום גלר-נסיס, מתקשה להאמין כי סרטי המאפיה חוזרים לאנשי הטלוויזיה בחצר ביתם. "זה סוג של התנהגות, שלי אישית מתחברת עם עולם תחתון. החיבור לטופז נשמע לי הזוי. אנחנו מכירים התנהגויות כאלה מהשוק האפור, אבל המחשבה שמנסים להשפיע כך בעולמות התוכן היא הזויה. אם הסיפור על טופז יוכח כנכון - נחצה פה עוד קו מבחינת הכוח של כסף להשפיע על טלוויזיה. בכל זאת, יש לי תחושה שבשביל לעשות מעשה כל כך סדור של פגיעה בשלושה אנשים צריך להיות איש עולם תחתון. אני רוצה להאמין שבענף, למרות היותו רווי אגו ותחרותיות, אין אנשים כאלה, ומזה נובע השוק שלי ושל אנשים אחרים. לדעתי התוצאה תהיה יותר התלכדות וחיזוק של הענף, כי זה ענף נקי וחף מאלימות. הענף לא יוכל לחיות עם זה".
גם הפרסומאי אילון זרמון, מבעלי משרד הפרסום זרמון-גולדמן, מאמין שלסיפור לא תהיה בסופו של דבר השלכה ארוכת טווח על התעשייה. "זה מקרה יוצא דופן, זו לא שגרה" אומר זרמון. "הוצאת חוזה אינה נורמת התנהגות שגרתית בשום ענף, בוודאי לא בפרסום ומדיה. מצד שני, ההתייחסות של התעשייה כולה לטאלנטים תהיה יותר זהירה, כי יהיה איזה איום מרחף קבוע".
רייטינג: הטבלה לא משקרת
טופז אמנם מחזיק בשיא הרייטינג של כל הזמנים, אבל את הנוכחות שלו בפריים הוא סיים בקול ענות חלושה, באופן יחסי כמובן.
דודו טופז תמיד היה אחד מכוכבי הבידור של ישראל, אבל התהילה האמיתית הגיעה עם תחילת השידורים בערוץ 2 בשנת 1993. טופז החל להנחות תוכנית בשם "הראשון בבידור" שזכתה לנתוני רייטינג גבוהים ביותר. באחת התוכניות אף נשבר שיא הרייטינג של כל הזמנים - 46.8%. הנתון הזה נרשם לאחר שטופז הבטיח לארח בתוכנית חייזרים, אך לבסוף נאלץ להסתפק בציפי שביט מחופשת לחוצן.
לקראת המכרז השני להפעלת ערוץ 2, החליטה קשת להקפיא את התוכנית ולמעשה הסתיימה ההתקשרות בין הצדדים. ההחלטה על סיום הקשר נבעה ככל הנראה בעיקר מהרצון לשוות לקשת תדמית טובה יותר ולהציג תמהיל תוכניות שמתאים לדרישות המכרז. גם ההתבטאויות השנויות במחלוקת של טופז במהלך התוכנית, לא תרמו לרצון של קשת להמשיך את ההתקשרות.
לאחר מכן פנה טופז לערוץ 10 והוחלט על העלאת תוכנית שבועית בשם "הכל עשר עם דודו טופז" ששודרה בימי רביעי בשעות הפריים וכללה 25 תוכניות. המעבר לערוץ 10 פגע קשות ברייטינג של טופז והוא עמד על ממוצע של 9%-9.5% - נתון שאכזב מאוד את ראשי ערוץ 10 ואת טופז עצמו.
במטרה להעלות את המודעות לתוכנית ולשפר את המספרים שכר טופז משרדי יחסי ציבור והנהלת הערוץ העלתה לאוויר קמפיין פרסומי נרחב.
בתוכניתו השישית הוא שידר ראיון שערך עם לריסה טרימבובלר, אשתו של רוצח ראש הממשלה יצחק רבין, יגאל עמיר. הרלוונטיות של הראיון שיחקה לטובתו של טופז שכן באותו השבוע הותר לזוג להתייחד לראשונה, דבר שעורר עניין ציבורי. והגימיק הצליח - התוכנית רשמה רייטינג ממוצע של 11.5%.
למרות זאת, בסוף אותה עונה הוחלט שלא להחזיר את התוכנית וטופז עבר לפרויקטים אחרים.
חוזר למרכז הבמה / פרשנות - יעל גאוני
שכחנו את דודו? מבט על הרייטינג שהפרשייה מקבלת בימים האחרונים מוכיחה כי טופז עדיין מעניין.
הרייטינג מסתבר הוא חזות הכל, בין אם מדובר בטלוויזיה המסחרית או בעיתונות הכתובה. זכייניות הערוצים המסחריים כבר לא חשבו שטופז של היום יכול לספק את הסחורה אותה סיפק לפני עשור, אך מסתבר שמהדורות החדשות של אותם ערוצים מסחריים מאמינים היום בטופז יותר מאי פעם.
הימים האחרונים מלמדים יותר מהכל שהתקשורת יודעת לחגוג היטב כשהיא מריחה סיפור טוב, גם אם מדובר במישהו שמזמן לא מושך את הצופים על המסך. ואכן, מנהלי התוכן מחקו את טופז מ"הפיי רול" שלהם, אך מנגד, מהדורות החדשות, כמו גם העיתונים היומיים, שמים את טופז בפרונט, בעמודים הראשונים בפריסה מלאה.
אז נכון, כנראה צריך סיפור ממש סקסי, ממש מעניין, אלים, ממש צהוב ורכילותי כדי להחזיר עטרה ליושנה אך מסתבר שטופז עדיין מעניין, מסתבר שגם היום, הוא עדיין מחזיק בתואר, מלך הרייטינג.