גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יש בעולם עדנה לאמנים מבוגרים"

לקראת מופע האיחוד של תיסלם במסגרת פסטיבל ישראל ולכבוד דיסק אוסף חדש של הלהקה המיתולוגית, מספרים דני בסן ויאיר ניצני על החששות לקראת המופע בקיסריה - "אלה הופעות ראשונות מזה הרבה שנים שאנחנו פותחים בהן קופה", על יתרונות הגיל והפיקחון - "אף אחד מאיתנו לא חולם שאחרי קיסריה הוא יהפוך לשלמה ארצי" ועל שיתוף הפעולה עם חברת סלקום שמספקת את הגב הכלכלי. תראו אותם היום

אחרי שקט תעשייתי יחסי, בחודשים האחרונים חזרה להקת הפופ-רוק הוותיקה, תיסלם, אל הכותרות. בעקבות פרויקט "תיסלם 2.0" שנעשה בשיתוף חברת הסלולר "סלקום", שבמסגרתו הלהקה הפכה ללהקת אנימציה בסגנון הגורילז של דיימון, חברי ההרכב המיתולוגי שבו לאולפן ההקלטות והנפיקו שלושה שירים חדשים.

במסגרת פסטיבל ישראל 2009, תעלה הלהקה שני מופעים מיוחדים בחמישי הקרוב במוזיאון ישראל ובחמישי הבא באמפיתיאטרון בקיסריה, ותחגוג 30 שנה להיווסדה. במקביל, יגיע בקרוב אל חנויות התקליטים דיסק אוסף חדש של הלהקה, שנקרא "תיסלם - למתחילים, למתקדמים ולאספנים בלבד".

מתאמצים מעבר לרגיל

בין חזרה לחזרה, באולפן ההקלטות בדרום ת"א. יזהר אשדות, יושי שדה, סמי אבזרדל וצוף פילוסוף בדרך החוצה. יאיר ניצני ודני בסן נשארים איתי. ניצני הרהוט - שהפך עם השנים לאיש טלוויזיה מוכר ומיומן - על תקן הדובר; בסן - שהשנים דווקא הרחיקו אותו מאור הזרקורים וקשה למצוא אותו על הבמה שלא בליווי אחיו למשפחת תיסלם שומר על ריחוק וידיים שלובות.

*אחרי שבשנים האחרונות הופעתם בעיקר במופעים סגורים ומצומצמים, איך ההרגשה לחזור לקיסריה?

ניצני: "מדובר בהופעה לא רגילה עבורנו. הכל הרבה יותר מורכב - הסאונד, התאורה, הליין-אפ של ההופעה. בנוסף, במשך שלושה חודשים היינו שותפים ליצירה של עבודת וידאו-ארט מיוחדת, שמשלבת סרטונים מצוירים, קטעים נוסטלגיים של הלהקה וקטעים אבסטרקטיים שיוקרנו על מסך ענק וילוו את כל המופע. אנחנו בהחלט מתאמצים מעבר לרגיל".

בסן: "יאיר הוא מתעד כפייתי. יש לו צ'קים שחזרו מהאולפנים מלפני 30 שנה; את הדפים שעליהם נכתבו המילים; את החוזים הראשונים שלנו. הוא מצלם, מקליט, אוסף ואוגר. כמו פולנייה זקנה. עכשיו מסתבר שזה משתלם. הדברים נהפכים בעלי ערך".

*אתם מתרגשים?

בסן: "מאוד. לא בגלל גודל האירוע. כבר הופענו בכל המקומות הכי גדולים בארץ. יש משהו בציון התאריך הזה שמרגש אותי. תחושה של סגירת מעגל".

ניצני: "אני לא יודע אם אני מתרגש כמו שאני דרוך. מעבר להכנות הטכניות, אלה הופעות ראשונות מזה הרבה שנים שאנחנו פותחים בהן קופה. פתאום הלחץ הזה, שצריך למכור כרטיסים ולמלא היכלים, שוב מהדהד".

בסן: "אצלי, החשש שאנשים לא יבואו, תמיד קיים. אני בן אדם שלא עושה מסיבות, כי אני מפחד שאף אחד לא יבוא".

*והגיל? עושה את שלו?

ניצני: "אין ספק שמשהו עבר עלינו בשנים האלה. אנחנו הרבה יותר מודעים לעצמנו, מפויסים, יש לנו ילדים שגורמים לנו לעשות בחירות אחרות. כולנו מסתכלים על המוזיקה כחלק מהחיים, חלק מהנסיעה. אף אחד מאיתנו לא חולם שאחרי ההופעה בקיסריה הקריירה המוזיקלית שלו תנסוק והוא יהפוך לשלמה ארצי. הכל הרבה יותר רגוע, זורם, משוחרר. ברמת הנגינה, אנחנו מנגנים היום מדהים. יותר טוב מאי פעם. אנחנו יחידה מוזיקלית מאוד מהודקת, ואנחנו שם באופן טוטאלי".

בסן: "אנחנו משוחררים מהצורך להוכיח. באים, נטו, בשביל ליהנות. לעלות על במה, בגיל 54, ולעניין קהל של אנשים - מהגיל שלי עד לגיל של הילדים שלי - זו מתנה ענקית".

ניצני: "כמי שרואה הופעות בתדירות מאוד גבוהה, אני יכול להעיד שהדבר שהכי מדבק קהל הוא כשהוא רואה שהלקה בעצמה נהנית. ההופעות שלנו הן פיור פאן".

כמו יחידת מילואים

למרות פער השנים, מסתבר שיש דברים שלא משתנים. "במובן מסוים, המפגשים בינינו מחזירים אותנו להיות אותם הדבילים שהיינו בגיל 20", מספר ניצני על ההווי הקבוצתי של הלהקה. "אנחנו יחידה מוזרה עם בונדינג מיוחד. כמו יחידת מילואים. כשמילואימניקים נפגשים, קורים כל הדברים - רבים, מקללים, מרביצים, מעשנים, מפליצים. בגדול, נהיים מפגרים. זה כבר חלק מאיתנו".

*באיזו תדירות אתם נפגשים?

בסן: "אנחנו לא נפגשים על בסיס קבוע. זה היתרון של תיסלם - שהיא להקה מופיעה אבל לא יוצרת. כשעובדים על הופעה, יש את הליין-אאוט המסודר וכולם יודעים מה צריך לעשות. עולים על הבמה, נותנים הופעה וכל אחד הולך הביתה שמח וטוב לב. ברגע שמתחילים לעבוד על חומרים חדשים, כל הג'יפה והבעיות הישנות צפות. פתאום כל אחד חוזר למקום שלו מלפני 30 שנה. מי צריך את זה?".

ניצני: "העניין הזה של לעבוד על חומרים חדשים כמעט בלתי אפשרי. חוץ מיזהר, שמוביל קריירה מוזיקלית כיוצר, כל אחד מאיתנו פיתח קריירה תובענית בשולי התעשייה, ולא פשוט לארגן מפגשים משותפים. לא הקלטנו שירים חדשים משנות ה-90. אנחנו כבר לא בנויים לזה. גם הפעם, אם לא היה לנו את הדד ליין של סלקום - זה לא היה יוצא לפועל. בגלל זה, כשהחזרנו תשובה חיובית על הפרויקט הסלולרי, היה לנו ברור שאם אנחנו כבר מתכנסים סוף-סוף באולפן, אז זה הזמן לכנס גם את המוח שלנו לאלבום אוסף חדש".

מקפיאים את הזמן

"תיסלם - למתחילים, למתקדמים ולאספנים בלבד", שהופק על-ידי NMC, חברת התקליטים שבה הוחתמו חברי הלהקה בשנת 1980, הוא תקליט אוסף כפול, שכולל עיבודים מחודשים ללהיטים מוכרים, ביניהם: "רדיו חזק", "לראות אותה היום", "עוד פגישה" ו"תנו לי רוקנ'רול", לצד שירים חדשים, כמו "שעמום", שיצא לאחרונה ובמהרה טיפס למקום השני במצעדים הסלולאריים. הדיסק השני באוסף הוא האלבום "לאספנים בלבד" - אלבומה האחרון של הלהקה, שהוקלט ב-83' וכעת יוצא לראשונה על גבי תקליטור.

*למה, לדעתכם, מכל היוצרים המוזיקליים שפועלים בארץ, נבחרתם דווקא אתם לככב במיזם סלולרי, שפונה בעיקר לצעירים?

ניצני: "מדובר בתקציבי ענק וזה רק טבעי שסלקום לא תרצה להמר על כוכבים צעירים, שלא ברור מה יהיה איתם הלאה. (לפי הערכות, עלויות ההפקה והפרסום שסלקום השקיעה בפרויקט "תיסלם 2.0" הגיעו למיליוני שקלים - ד.י). כשחושבים על שם של להקה עם קילומטרז' וקבלות מוכחות, שאפשר לייצר באמצעותה מוצר אנימציה איכותי, שכולל שירים אהובים והפקה מוזיקלית מקצועית - עולים בראש 'תיסלם' ו'כוורת'. כוורת לא פחות קשישים מאיתנו".

בסן: "גם בעולם, יש בזמן האחרון עדנה לאמנים מבוגרים, כמו לאונרד כהן, לד זפלין, ברוס ספרינגסטין, AC/DC, הסטונס. לאנשים נמאס לשלם הרבה כסף להופעות עם שני להיטים. הם מחפשים אמנים עם עומק רפרטוארי".

על ממון ואמנות

כנראה שהעדנה לאמנים מבוגרים טובה לאצטדיונים, אבל כשמדובר במרחב האינטרנטי מוכתבת מציאות שונה. וכך, בסרטוני האנימציה שמלווים את השירים החדשים של תיסלם, הוחלט לצייר את חברי הלהקה כפי שנראו בצעירותם - דקיקים, נעריים, מלאי חיוניות ורעמת שיער.

ניצני: "זאת שאלה ששאלנו את עצמנו הרבה פעמים: מה אנחנו רוצים שהדמויות המצוירות יספרו עלינו? היופי בדמויות הצעירות הוא התחושה כאילו הזמן קפא".

ניסיון העבר מלמד ששיתוף פעולה בין אמן לחברת סלולר הוא קרקע פורייה להעלאת הדיון בדבר התמסחרותה של המוזיקה הישראלית. כמו שקרה, למשל, לפני כשנתיים, כשסלקום הודיעה כי היא משיקה לייבל מוזיקלי שינהל לא אחר מאשר הילד הרע (לשעבר) של סצנת המוזיקה, אביב גפן.

ניצני מבהיר את דעתו בעניין: "אנחנו נמצאים בעולם שמתנהל לפי קריטריונים מסחריים ושיווקיים, ובעולם הזה אנחנו צריכים להתקיים ולמכור. חשוב לנו שהמוזיקה שלנו תגיע רחוק, ועם כל הרצון הטוב, אם לא היה עומד מאחורינו גוף מסחרי עם גב כלכלי, לא היינו מצליחים להרים את הפרויקט האחרון.

"כלהקה, תמיד השתדלנו להקדים את זמננו ולעשות דברים שלהקות אחרות עדיין לא עשו, ולכן, בכל הזדמנות שהייתה לנו רכבנו על הגל של המסחריות. בשנת 80' חתמנו על אחד ההסכמים הראשונים של להקת רוק עם בנק (1981, בנק לאומי מעודד פתיחת חשבונות לצעירים על-ידי חלוקת אלבומה של הלהקה - ד.י). לא התביישנו בזה אז, וזה לא הפריע לנו היום. נהפוך הוא. בסוף העשור הראשון של המילניום, כשמצד אחד, עולם המוזיקה במשבר מאוד גדול מבחינת מכירות דיסקים ומעל חברות התקליטים מרחף סימן שאלה ענק, ומצד שני, חברות הסלולאר ממתגות את עצמן כגופים ש משקיעים במוזיקה - זה נראה לנו פתרון נכון".

בסן: "ממון ואמנות הלכו ביחד מאז ומעולם. הפטרונים מימנו את אמני החצר. בשביל אמנות צריך כסף, אין מה לעשות".

*התערבו לכם בתהליך היצירה? נאלצתם להתאים את הקצב של השירים החדשים, כך שיתאימו גם לרינגטונים, למשל?

ניצני: "לא היה צורך. תיסלם תמיד הייתה להקה מאוד פופית ומסחרית".

גם על תרבות הפלייליסט ואמני האינסטנט שתעשיית המוזיקה המקומית מטפחת בשנים האחרונות אין לניצני ובסן מילה רעה להגיד. ניצני: "היום מדברים על החשיבות המכרעת שיש לגלגל"צ ולפלייליסט ושוכחים שבזמננו, זה היה אותו הדבר, רק עם רשת ג'. אם אבי אתגר לא השמיע אותך בתוכנית שלו - לא מכרת תקליטים. אני שומע ביקורות כלפי 'כוכב נולד', לגבי כך שיש אודישנים מול פורום מצומצם של שופטים, שמחליט וחורץ גורלות. שוכחים שזה תמיד היה ככה. קראו לזה להקת הנחל, גלי צה"ל, סיבה למסיבה או דן שילון - אבל תמיד הייתה את הוועדה הממיינת והמסדרת".

להיט רודף להיט

בכל פעם מחדש מפתיע להיזכר שתיסלם, הנחשבת לאחת הלהקות האהובות והמשפיעות על מהפכת המוזיקה הישראלית בכלל והרוק בפרט, מצליחה לשמור על רלוונטיות, במשך שלושה עשורים, כשבאמתחתה חמישה אלבומים בלבד, שמתוכם שני אוספים.

*איך אתם מסבירים את היכולת שלכם לעניין, למרות שבמשך שנים אתם מופיעים עם אותם שירים?

בסן: "בדרך-כלל, בתקליט ממוצע יש 3-4 להיטים, לא יותר. לכן, יוצרים צריכים להוציא הרבה אלבומים כדי ליצור רפרטואר שיחזיק הופעה. אנחנו הצלחנו, בשלושה תקליטים, לייצר הרבה מאוד להיטים. בהופעות שלנו, להיט רודף להיט".

ניצני: "אני חושב שזה בזכות שירים טובים, יכולת ביצוע גבוהה והפקה מוזיקלית אינטליגנטית. כבר בתחילת דרכנו, יזהר ואני התייחסנו אל ההפקה המוזיקלית כאל סוג של מדע אמנותי. עניין אותנו הצד המסחרי-שיווקי של התחום. ידענו הרבה על תעשיית המוזיקה, בארץ ובעולם, וזה היה כנראה היתרון שלנו על פני אמנים ישראלים אחרים. יצרנו מהבטן, אבל עם אצבע על הדופק, שכל הזמן גיששה מה קורה מסביב."

בסן: "בגילנו, אנחנו בעצמנו מתפרקים".

*אם הייתם היום בני 20, הייתם חוזרים על ההרפתקה ומקימים להקת רוק?

ניצני: "לא יודע. קשה לי להעמיד את עצמי בסיטואציה הזאת" .

דני: "כן. כמו גדול".

תיסלם - כל האלבומים

"רדיו חזק" (1981, יצא גם בגרסה אנגלית "Loud Radio", הוצאה מחודשת ב-1995)

"תיסלם2" (1982, הוצאה מחודשת ב-1997)

"לאספנים בלבד" (1983)

"נגנו עכשיו" - אוסף (1990)

"אור של כוכבים" - דיסק כפול ו-DVD (2003)

תיסלם - כל האיחודים

1990 - סיבוב הופעות מחודשי הקיץ ועד החורף, שכלל את הלהיטים החדשים "פרצופה של המדינה" ו"יש לך אותי"

1994 - הופעה חד-פעמית בפתיחה של הארד רוק קפה בתל-אביב

2003 - סיבוב הופעות איחוד בכל הארץ

2009 - שתי הופעות איחוד במסגרת פסטיבל ישראל, בשיתוף חברת סלקום

עוד כתבות

עו''ד שגית אפק ויו''ר ועדת הכנסת, ח''כ אופיר כץ, בדיון על פיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חוק ההסדרים נותר ללא בשורה אמיתית: אילו רפורמות נשארו בפנים, והמאבקים שטרם הוכרעו

במשך 15 שעות דנו חברי ועדת הכספים של הכנסת בחוק ההסדרים, שלבסוף נותר רזה למדי ● מרפורמת החלב, דרך המיסוי הנוסף על הבנקים ועד הסעיף שהיה בקונצנזוס - אך לא עבר ● הרפורמות שנותרו בחוץ, אלו שנשארו והמשמעויות הקריטיות

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

מרטין שלגל, נגיד הבנק המרכזי השוויצרי / צילום: Reuters, Maximilian Schwarz

הדילמה השוויצרית: איך להגן על הכלכלה, לשמור על הפרנק ולא לעצבן את טראמפ

בעוד שהדולר מוסיף ונחלש, והעולם מחפש יציבות, שווייץ ניצבת בפני "צרות של עשירים": המטבע המקומי בשיא של עשור, האינפלציה במדינה אפסית, והחשש מפגיעה ביצוא גובר ● האם הנגיד מרטין שלגל יחזור לריבית שלילית ויסתכן בעימות חזיתי מול ממשל טראמפ?

הקאמבק של הקרנות אקטיביות

הקאמבק של הקרנות האקטיביות: רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר זה עשור

אחרי שנה שבה עקפו לראשונה זה שלוש שנים את הקרנות הפסיביות בהיקפי הגיוס, הקרנות המנוהלות רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר שלהן זה לפחות עשור ● מה עומד מאחורי המהפך בתעשייה הצומחת, לאן זורמים הכספים, והאם המגמה צפויה להימשך בשנה הקרובה?

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

השת"פ בין וולט לסיבוס בצומת דרכים: עשויים להיפרד ברבעון הבא

שיתוף הפעולה בין חברת המשלוחים לענקית כרטיסי ההסעדה נבחן מחדש ועשוי להסתיים כבר בחודשים הקרובים ● לגלובס נודע כי בעקבות שיחה בניהן הוחלט כי לעת עתה שיתוף הפעולה יימשך כסדרו

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

אמזון מגדילה את ההימור על AI, והמשקיעים מודאגים; המניה נופלת

אמזון רשמה שיא רבעוני בהכנסות של 213 מיליארד דולר, מעל התחזית ● הרווח למניה, 1.95 דולר, היה מעט מתחת לצפי ● הכנסות הענן היו 35.6 מיליארד דולר, מעל התחזיות, עם צמיחה שנתית של כ־21% ● המניה נופלת במסחר המאוחר בעיקר בשל תחזית השקעות חריגה של כ־200 מיליארד דולר לשנה הקרובה, שמעוררת חששות לגבי הלחץ על התזרים והרווחיות

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

תשובה חושף את עסקיו בניו יורק ופלורידה לקראת גיוס אג״ח של 100 מיליון דולר

ארבע שנים אחרי שהגיע להסכמות עם מחזיקי האג"ח, איש העסקים יצחק תשובה רוצה להחזיר את פעילות הנדל"ן שלו בארה"ב לבורסה המקומית ● החברה, המחזיקה בארבעה נכסי נדל"ן למגורים בהקמה, תבקש לגייס מהמוסדיים 100 מיליון דולר

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

פרסומת של ארטליסט לסופרבול / צילום: צילום מסך

יותר מ-8 מיליון דולר ל-30 שניות: אף אחד כמעט לא מזפזפ בפרסומות הסופרבול

הסופרבול, שישודר ביום ראשון הקרוב, הוא לא רק אירוע ספורט משמעותי עם 120 מיליון צופים - אלא גם אחד מאירועי הפרסום הגדולים בעולם ● השנה יקחו בו חלק שלוש חברות ישראליות, והטרנד הבולט הוא מעבר מפרסומת חד-פעמית לחוויה אינטראקטיבית "360"

שואבי אבק של דייסון / צילום: Shutterstock

פוקס קיבלה את הזיכיון הבלעדי להפצה ושיווק מוצרי דייסון בישראל

עפ"י הודעת פוקס, תקופת ההסכם עם דייסון נקבעה לחמש שנים ● עוד נמסר כי בהמשך השנה תפתח פוקס חנות ייעודית למותג במתחם ביג גלילות ● מדובר בעסקה ראשונה שמכניסה את הקבוצה, בבעלותו של הראל ויזל, לתחום האלקטרוניקה ומוצרי החשמל

איליה סוצקבר / צילום: כדיה לוי (עיבוד תמונה)

בכיר בחברה של איליה סוצקבר בישראל עוזב לסטארט־אפ חדש

עזיבה נוספת במרכז הפיתוח של SSI בתל אביב: שחר פפיני, מהמהנדסים הבכירים בחברה של איליה סוצקבר, פרש ומצטרף כ־CTO לסטארט־אפ Attestable AI, שגייס כ־20 מיליון דולר עוד לפני השקת מוצר

חייל חשד א–שעבי באירוע לציון הניצחון על דאע''ש בבגדד / צילום: Reuters, Ahmed Saad

תקציב של 3.4 מיליארד דולר ו"חיילי רפאים": נתיב הכסף האחרון של איראן

טהרן מהדקת אחיזה בעיראק כצינור מימון לפעילות הטרור ● באמצעות משרות פיקטיביות ושליטה על משרדי ממשלה, ארגון פרו־איראני מקומי בונה אימפריה כלכלית על חשבון האזרחים

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

המדינה לא מסתפקת במניית זהב ומגבשת מודל חדש בצים

ברקע מגעים למכירת צים, רשות החברות מקדמת מעבר מ"מניית זהב" לצו אינטרסים חיוני ● הרגולציה שנבחנת תאפשר למדינה להשתלט על ניהול החברה במקרה של פגיעה באינטרס הלאומי

הזבל עולה על גדותיו / צילום: Shutterstock

בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה

בישראל, בניגוד לעולם, עדיין רוב הפסולת מוטמנת בקרקע ● מדובר במצב בעייתי ממגוון סיבות, כשאחת מהן היא שהמקום הולך להיגמר ● מאמצי הממשלה לא הביאו לשינוי בשטח, והמשבר מעבר לפינה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי הטיפול בפסולת

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

הנפיקו בוול סטריט ונחתכו ביותר מחצי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נפלו במעל 50%: ייסורי המנפיקות הישראליות בוול סטריט

שלוש חברות ישראליות שהצליחו לצאת בהנפקה אשתקד, איטורו, ויה ונאבן, התעוררו למציאות שונה מזו שייחלו לה בעת הצילום המסורתי ביום הגדול בניו יורק ● הסיבות לכך: סנטימנט שלילי לחברות התוכנה, בשל חשש מהתחרות שיעוררו שחקנים מבוססי AI ● אצל מי מזהים האנליסטים אפסייד אפשרי?

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

המשקיע האמריקאי מעולמות הבריאות שלוטש עיניים לארקיע

האחים נקש מנהלים מגעים למכירת השליטה בחברת התעופה לפי שווי של כ-50 מיליון דולר ● המשקיע שנמצא במשא ומתן סופי הוא אליוט זמל, אמריקאי עם פעילות בענפי הבריאות וההשקעות

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ