גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

"יש בעולם עדנה לאמנים מבוגרים"

לקראת מופע האיחוד של תיסלם במסגרת פסטיבל ישראל ולכבוד דיסק אוסף חדש של הלהקה המיתולוגית, מספרים דני בסן ויאיר ניצני על החששות לקראת המופע בקיסריה - "אלה הופעות ראשונות מזה הרבה שנים שאנחנו פותחים בהן קופה", על יתרונות הגיל והפיקחון - "אף אחד מאיתנו לא חולם שאחרי קיסריה הוא יהפוך לשלמה ארצי" ועל שיתוף הפעולה עם חברת סלקום שמספקת את הגב הכלכלי. תראו אותם היום

אחרי שקט תעשייתי יחסי, בחודשים האחרונים חזרה להקת הפופ-רוק הוותיקה, תיסלם, אל הכותרות. בעקבות פרויקט "תיסלם 2.0" שנעשה בשיתוף חברת הסלולר "סלקום", שבמסגרתו הלהקה הפכה ללהקת אנימציה בסגנון הגורילז של דיימון, חברי ההרכב המיתולוגי שבו לאולפן ההקלטות והנפיקו שלושה שירים חדשים.

במסגרת פסטיבל ישראל 2009, תעלה הלהקה שני מופעים מיוחדים בחמישי הקרוב במוזיאון ישראל ובחמישי הבא באמפיתיאטרון בקיסריה, ותחגוג 30 שנה להיווסדה. במקביל, יגיע בקרוב אל חנויות התקליטים דיסק אוסף חדש של הלהקה, שנקרא "תיסלם - למתחילים, למתקדמים ולאספנים בלבד".

מתאמצים מעבר לרגיל

בין חזרה לחזרה, באולפן ההקלטות בדרום ת"א. יזהר אשדות, יושי שדה, סמי אבזרדל וצוף פילוסוף בדרך החוצה. יאיר ניצני ודני בסן נשארים איתי. ניצני הרהוט - שהפך עם השנים לאיש טלוויזיה מוכר ומיומן - על תקן הדובר; בסן - שהשנים דווקא הרחיקו אותו מאור הזרקורים וקשה למצוא אותו על הבמה שלא בליווי אחיו למשפחת תיסלם שומר על ריחוק וידיים שלובות.

*אחרי שבשנים האחרונות הופעתם בעיקר במופעים סגורים ומצומצמים, איך ההרגשה לחזור לקיסריה?

ניצני: "מדובר בהופעה לא רגילה עבורנו. הכל הרבה יותר מורכב - הסאונד, התאורה, הליין-אפ של ההופעה. בנוסף, במשך שלושה חודשים היינו שותפים ליצירה של עבודת וידאו-ארט מיוחדת, שמשלבת סרטונים מצוירים, קטעים נוסטלגיים של הלהקה וקטעים אבסטרקטיים שיוקרנו על מסך ענק וילוו את כל המופע. אנחנו בהחלט מתאמצים מעבר לרגיל".

בסן: "יאיר הוא מתעד כפייתי. יש לו צ'קים שחזרו מהאולפנים מלפני 30 שנה; את הדפים שעליהם נכתבו המילים; את החוזים הראשונים שלנו. הוא מצלם, מקליט, אוסף ואוגר. כמו פולנייה זקנה. עכשיו מסתבר שזה משתלם. הדברים נהפכים בעלי ערך".

*אתם מתרגשים?

בסן: "מאוד. לא בגלל גודל האירוע. כבר הופענו בכל המקומות הכי גדולים בארץ. יש משהו בציון התאריך הזה שמרגש אותי. תחושה של סגירת מעגל".

ניצני: "אני לא יודע אם אני מתרגש כמו שאני דרוך. מעבר להכנות הטכניות, אלה הופעות ראשונות מזה הרבה שנים שאנחנו פותחים בהן קופה. פתאום הלחץ הזה, שצריך למכור כרטיסים ולמלא היכלים, שוב מהדהד".

בסן: "אצלי, החשש שאנשים לא יבואו, תמיד קיים. אני בן אדם שלא עושה מסיבות, כי אני מפחד שאף אחד לא יבוא".

*והגיל? עושה את שלו?

ניצני: "אין ספק שמשהו עבר עלינו בשנים האלה. אנחנו הרבה יותר מודעים לעצמנו, מפויסים, יש לנו ילדים שגורמים לנו לעשות בחירות אחרות. כולנו מסתכלים על המוזיקה כחלק מהחיים, חלק מהנסיעה. אף אחד מאיתנו לא חולם שאחרי ההופעה בקיסריה הקריירה המוזיקלית שלו תנסוק והוא יהפוך לשלמה ארצי. הכל הרבה יותר רגוע, זורם, משוחרר. ברמת הנגינה, אנחנו מנגנים היום מדהים. יותר טוב מאי פעם. אנחנו יחידה מוזיקלית מאוד מהודקת, ואנחנו שם באופן טוטאלי".

בסן: "אנחנו משוחררים מהצורך להוכיח. באים, נטו, בשביל ליהנות. לעלות על במה, בגיל 54, ולעניין קהל של אנשים - מהגיל שלי עד לגיל של הילדים שלי - זו מתנה ענקית".

ניצני: "כמי שרואה הופעות בתדירות מאוד גבוהה, אני יכול להעיד שהדבר שהכי מדבק קהל הוא כשהוא רואה שהלקה בעצמה נהנית. ההופעות שלנו הן פיור פאן".

כמו יחידת מילואים

למרות פער השנים, מסתבר שיש דברים שלא משתנים. "במובן מסוים, המפגשים בינינו מחזירים אותנו להיות אותם הדבילים שהיינו בגיל 20", מספר ניצני על ההווי הקבוצתי של הלהקה. "אנחנו יחידה מוזרה עם בונדינג מיוחד. כמו יחידת מילואים. כשמילואימניקים נפגשים, קורים כל הדברים - רבים, מקללים, מרביצים, מעשנים, מפליצים. בגדול, נהיים מפגרים. זה כבר חלק מאיתנו".

*באיזו תדירות אתם נפגשים?

בסן: "אנחנו לא נפגשים על בסיס קבוע. זה היתרון של תיסלם - שהיא להקה מופיעה אבל לא יוצרת. כשעובדים על הופעה, יש את הליין-אאוט המסודר וכולם יודעים מה צריך לעשות. עולים על הבמה, נותנים הופעה וכל אחד הולך הביתה שמח וטוב לב. ברגע שמתחילים לעבוד על חומרים חדשים, כל הג'יפה והבעיות הישנות צפות. פתאום כל אחד חוזר למקום שלו מלפני 30 שנה. מי צריך את זה?".

ניצני: "העניין הזה של לעבוד על חומרים חדשים כמעט בלתי אפשרי. חוץ מיזהר, שמוביל קריירה מוזיקלית כיוצר, כל אחד מאיתנו פיתח קריירה תובענית בשולי התעשייה, ולא פשוט לארגן מפגשים משותפים. לא הקלטנו שירים חדשים משנות ה-90. אנחנו כבר לא בנויים לזה. גם הפעם, אם לא היה לנו את הדד ליין של סלקום - זה לא היה יוצא לפועל. בגלל זה, כשהחזרנו תשובה חיובית על הפרויקט הסלולרי, היה לנו ברור שאם אנחנו כבר מתכנסים סוף-סוף באולפן, אז זה הזמן לכנס גם את המוח שלנו לאלבום אוסף חדש".

מקפיאים את הזמן

"תיסלם - למתחילים, למתקדמים ולאספנים בלבד", שהופק על-ידי NMC, חברת התקליטים שבה הוחתמו חברי הלהקה בשנת 1980, הוא תקליט אוסף כפול, שכולל עיבודים מחודשים ללהיטים מוכרים, ביניהם: "רדיו חזק", "לראות אותה היום", "עוד פגישה" ו"תנו לי רוקנ'רול", לצד שירים חדשים, כמו "שעמום", שיצא לאחרונה ובמהרה טיפס למקום השני במצעדים הסלולאריים. הדיסק השני באוסף הוא האלבום "לאספנים בלבד" - אלבומה האחרון של הלהקה, שהוקלט ב-83' וכעת יוצא לראשונה על גבי תקליטור.

*למה, לדעתכם, מכל היוצרים המוזיקליים שפועלים בארץ, נבחרתם דווקא אתם לככב במיזם סלולרי, שפונה בעיקר לצעירים?

ניצני: "מדובר בתקציבי ענק וזה רק טבעי שסלקום לא תרצה להמר על כוכבים צעירים, שלא ברור מה יהיה איתם הלאה. (לפי הערכות, עלויות ההפקה והפרסום שסלקום השקיעה בפרויקט "תיסלם 2.0" הגיעו למיליוני שקלים - ד.י). כשחושבים על שם של להקה עם קילומטרז' וקבלות מוכחות, שאפשר לייצר באמצעותה מוצר אנימציה איכותי, שכולל שירים אהובים והפקה מוזיקלית מקצועית - עולים בראש 'תיסלם' ו'כוורת'. כוורת לא פחות קשישים מאיתנו".

בסן: "גם בעולם, יש בזמן האחרון עדנה לאמנים מבוגרים, כמו לאונרד כהן, לד זפלין, ברוס ספרינגסטין, AC/DC, הסטונס. לאנשים נמאס לשלם הרבה כסף להופעות עם שני להיטים. הם מחפשים אמנים עם עומק רפרטוארי".

על ממון ואמנות

כנראה שהעדנה לאמנים מבוגרים טובה לאצטדיונים, אבל כשמדובר במרחב האינטרנטי מוכתבת מציאות שונה. וכך, בסרטוני האנימציה שמלווים את השירים החדשים של תיסלם, הוחלט לצייר את חברי הלהקה כפי שנראו בצעירותם - דקיקים, נעריים, מלאי חיוניות ורעמת שיער.

ניצני: "זאת שאלה ששאלנו את עצמנו הרבה פעמים: מה אנחנו רוצים שהדמויות המצוירות יספרו עלינו? היופי בדמויות הצעירות הוא התחושה כאילו הזמן קפא".

ניסיון העבר מלמד ששיתוף פעולה בין אמן לחברת סלולר הוא קרקע פורייה להעלאת הדיון בדבר התמסחרותה של המוזיקה הישראלית. כמו שקרה, למשל, לפני כשנתיים, כשסלקום הודיעה כי היא משיקה לייבל מוזיקלי שינהל לא אחר מאשר הילד הרע (לשעבר) של סצנת המוזיקה, אביב גפן.

ניצני מבהיר את דעתו בעניין: "אנחנו נמצאים בעולם שמתנהל לפי קריטריונים מסחריים ושיווקיים, ובעולם הזה אנחנו צריכים להתקיים ולמכור. חשוב לנו שהמוזיקה שלנו תגיע רחוק, ועם כל הרצון הטוב, אם לא היה עומד מאחורינו גוף מסחרי עם גב כלכלי, לא היינו מצליחים להרים את הפרויקט האחרון.

"כלהקה, תמיד השתדלנו להקדים את זמננו ולעשות דברים שלהקות אחרות עדיין לא עשו, ולכן, בכל הזדמנות שהייתה לנו רכבנו על הגל של המסחריות. בשנת 80' חתמנו על אחד ההסכמים הראשונים של להקת רוק עם בנק (1981, בנק לאומי מעודד פתיחת חשבונות לצעירים על-ידי חלוקת אלבומה של הלהקה - ד.י). לא התביישנו בזה אז, וזה לא הפריע לנו היום. נהפוך הוא. בסוף העשור הראשון של המילניום, כשמצד אחד, עולם המוזיקה במשבר מאוד גדול מבחינת מכירות דיסקים ומעל חברות התקליטים מרחף סימן שאלה ענק, ומצד שני, חברות הסלולאר ממתגות את עצמן כגופים ש משקיעים במוזיקה - זה נראה לנו פתרון נכון".

בסן: "ממון ואמנות הלכו ביחד מאז ומעולם. הפטרונים מימנו את אמני החצר. בשביל אמנות צריך כסף, אין מה לעשות".

*התערבו לכם בתהליך היצירה? נאלצתם להתאים את הקצב של השירים החדשים, כך שיתאימו גם לרינגטונים, למשל?

ניצני: "לא היה צורך. תיסלם תמיד הייתה להקה מאוד פופית ומסחרית".

גם על תרבות הפלייליסט ואמני האינסטנט שתעשיית המוזיקה המקומית מטפחת בשנים האחרונות אין לניצני ובסן מילה רעה להגיד. ניצני: "היום מדברים על החשיבות המכרעת שיש לגלגל"צ ולפלייליסט ושוכחים שבזמננו, זה היה אותו הדבר, רק עם רשת ג'. אם אבי אתגר לא השמיע אותך בתוכנית שלו - לא מכרת תקליטים. אני שומע ביקורות כלפי 'כוכב נולד', לגבי כך שיש אודישנים מול פורום מצומצם של שופטים, שמחליט וחורץ גורלות. שוכחים שזה תמיד היה ככה. קראו לזה להקת הנחל, גלי צה"ל, סיבה למסיבה או דן שילון - אבל תמיד הייתה את הוועדה הממיינת והמסדרת".

להיט רודף להיט

בכל פעם מחדש מפתיע להיזכר שתיסלם, הנחשבת לאחת הלהקות האהובות והמשפיעות על מהפכת המוזיקה הישראלית בכלל והרוק בפרט, מצליחה לשמור על רלוונטיות, במשך שלושה עשורים, כשבאמתחתה חמישה אלבומים בלבד, שמתוכם שני אוספים.

*איך אתם מסבירים את היכולת שלכם לעניין, למרות שבמשך שנים אתם מופיעים עם אותם שירים?

בסן: "בדרך-כלל, בתקליט ממוצע יש 3-4 להיטים, לא יותר. לכן, יוצרים צריכים להוציא הרבה אלבומים כדי ליצור רפרטואר שיחזיק הופעה. אנחנו הצלחנו, בשלושה תקליטים, לייצר הרבה מאוד להיטים. בהופעות שלנו, להיט רודף להיט".

ניצני: "אני חושב שזה בזכות שירים טובים, יכולת ביצוע גבוהה והפקה מוזיקלית אינטליגנטית. כבר בתחילת דרכנו, יזהר ואני התייחסנו אל ההפקה המוזיקלית כאל סוג של מדע אמנותי. עניין אותנו הצד המסחרי-שיווקי של התחום. ידענו הרבה על תעשיית המוזיקה, בארץ ובעולם, וזה היה כנראה היתרון שלנו על פני אמנים ישראלים אחרים. יצרנו מהבטן, אבל עם אצבע על הדופק, שכל הזמן גיששה מה קורה מסביב."

בסן: "בגילנו, אנחנו בעצמנו מתפרקים".

*אם הייתם היום בני 20, הייתם חוזרים על ההרפתקה ומקימים להקת רוק?

ניצני: "לא יודע. קשה לי להעמיד את עצמי בסיטואציה הזאת" .

דני: "כן. כמו גדול".

תיסלם - כל האלבומים

"רדיו חזק" (1981, יצא גם בגרסה אנגלית "Loud Radio", הוצאה מחודשת ב-1995)

"תיסלם2" (1982, הוצאה מחודשת ב-1997)

"לאספנים בלבד" (1983)

"נגנו עכשיו" - אוסף (1990)

"אור של כוכבים" - דיסק כפול ו-DVD (2003)

תיסלם - כל האיחודים

1990 - סיבוב הופעות מחודשי הקיץ ועד החורף, שכלל את הלהיטים החדשים "פרצופה של המדינה" ו"יש לך אותי"

1994 - הופעה חד-פעמית בפתיחה של הארד רוק קפה בתל-אביב

2003 - סיבוב הופעות איחוד בכל הארץ

2009 - שתי הופעות איחוד במסגרת פסטיבל ישראל, בשיתוף חברת סלקום

עוד כתבות

אייל אוסטרינסקי ואסף לנגלבן בשיחה עם דרור מרמור בפאנל משותף בכנס צמיחת הקיבוצים / צילום: שלומי יוסף

"אחרי שלוש שנות מלחמה אי־אפשר להסתיר עשרות שנים של אי־השקעה בצפון"

בפאנל מיוחד על שיקום הצפון בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, התייחסו אייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל, ואסף לנגלבן, ראש המועצה האזורית גליל עליון, למגוון סוגיות: היעדר ההשקעה הממשלתית, הסוגיות שדורשות מענה מיידי והפערים בין הקיבוצים לקריית שמונה: "יש פה אירוע חסר תקדים במדינת ישראל, וצריך לדבר פחות ולעשות יותר"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "הלוואי שכל מקום בישראל היה צומח כמו הקיבוצים"

מו"ל גלובס אלונה בר און אמרה בפתיחת כנס צמיחת הקיבוצים כי התנועה הקיבוצית ניצבת בפני גל של שינויים - מהקמת קיבוצים חדשים וצמיחה דמוגרפית ועד זינוק ביזמות, באנרגיה ובתהליכי העברה בין-דורית של הון וערכים

רפי אלמליח, ד''ר עידית שכנאי-רן, תומר גרינשפון ועו''ד מיכי דרורי בפאנל משותף בכנס צמיחת הקיבוצים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מינהל התכנון: "המודל של וילה וקדילק ביישובים לא יהיה יותר. מוכרחים להצטופף"

פאנל בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס עסק תיקון 5 לתמ"א 35, המאפשר את ביטול מגבלת יחידות הדיור בקיבוצים ומאפשר את הגדלת הצפיפות ● עו"ד מיכי דרורי, מנהל המחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית: "עם הזמן הם התחילו לכרסם בתוכנית. אולי חשבו שהם מיטיבים איתנו מדי" ● רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון: "לא שותלים 'עיזים' בתוכנית. אני עובד כבר ארבע שנים כדי לוודא שהדבר הזה יקום ויהיה"

מתנגדים לריכוז העושר בארה''ב. הפגנה ביוטה, החודש / צילום: Reuters, Charles-McClintock Wilson

החוב תופח, יוקר המחיה מכריע והפוליטיקה האמריקאית נערכת למלחמת הישרדות

בחירות האמצע בארה"ב עשויות להעביר את השליטה בקונגרס לידי הדמוקרטים, על רקע שחיקת התמיכה בטראמפ ויוקר המחיה שמעסיק את הבוחרים ● אלא שניצחון כזה לא יפתור את בעיות היסוד של הכלכלה האמריקאית: החוב הלאומי, הגירעונות ומשבר הדיור ● במקביל, המאבק על עתיד המפלגה הדמוקרטית מאיים להחריף את הקיטוב הפוליטי

עופר סתוי, מנכ''ל דוראל ישראל / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל ישראל: "הביקוש הוא אינסופי. להצמיד למתקני חשמל חוות שרתים"

החלק האגרו-וולטאי בפרויקט "הדרי שאן" צפוי להניב לדוראל כ-150 מיליון שקל בשנה ● בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, סיפר עופר סתוי, מנכ"ל דוראל ישראל, כי "לנהל מיזם של 11 קיבוצים עם עשרות אסיפות ושינויים רגולטוריים היה אתגר יוצא דופן"

בורסת הקריפטו בייננס / צילום: Shutterstock

ה-FBI חשף: מי עומד מאחורי שוד הקריפטו הגדול בהיסטוריה

מתקפת הסייבר על בורסת בייננס הפכה לגניבת המטבעות הדיגיטליים הגדולה בהיסטוריה ● לפי הבולשת הפדרלית, קבוצת האקרים צפון קוריאנית עומדת מאחורי הפריצה ● מה היא מתכננת לעשות עם הכסף ומה יעלה בגורל כספי הלקוחות?

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' גיל סיגל / צילום: יח''צ הקריה האקדמית אונו

"התחננתי שלא תסיים את חייה בשווייץ": הפרופסור שמכריע בדילמות של חיים ומוות

שיחה עם פרופ' גיל סיגל, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ● על הורים שרוצים לקבוע את מין היילוד, למה גם לעובר עם נטייה לאלצהיימר מגיע לחיות, ואיזו שאלה תטריד את עולם הרובוטים בעוד 30 שנה

ג'ני חלפין, מנהלת תחום תשתיות, דיסקונט / צילום: שלומי יוסף

בכירה בדיסקונט: "יותר ויותר קיבוצים רוצים להיכנס כשותפים אמיתיים בפרויקטים"

ג'ני חלפין, מנהלת תחום תשתיות בבנק דיסקונט, סיפרה בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס על השינוי במעמדם של הקיבוצים בשוק האנרגיה המתחדשת ● לדבריה, הבנק מעניק כיום מימוני גישור גם ליזמים שטרם השלימו את ההסכמים לפרויקט, ומציע פתרונות מימון לטווחים קצרים יותר ובנוגע לחוות השרתים: "זה שוק מתפתח, הרגולציה עדיין לא לחלוטין מגובשת"

דניאל שרייבר, ראסל אלוונגר, לירון אייזנמן / צילום: שלומי יוסף, מיכה בריקמן, ברצי גולדבלט

משיא כל הזמנים להתרסקות של 40%: טאואר נשאבת למערבולת השבבים ערב הדוחות

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע • יצרנית השבבים ממגדל העמק איבדה 4 מיליארד דולר משוויה מאז חודש יוני, אף שפעילותה נותרה יציבה ● המשקיעים מאבדים סבלנות? למונייד נחתכה ב-50% וצוללת לשפל של יותר משנה ● וגם: האבסורד של סיליקום: חזרה לרווח, העלתה תחזית - ונענשה במחיקת רבע משוויה ביומיים

מה יעשו מחר המניות הדואליות, והאם טלטלה חדשה בדרך לוול סטריט?

בחירות האמצע בארה"ב עשויות לטרוף את הקלפים בוול סטריט, בעוד השווקים מתחילים לתמחר חזרה אפשרית למלחמה נגד איראן ● הבורסות בת"א ובניו יורק חתמו חודש אדום, הכסף יצא ממניות הטכנולוגיה לענפים הדפנסיביים ● עונת הדוחות בת"א תיפתח השבוע באופן רשמי, עם דיווחים של טאואר, טבע ואל על ● נתוני התעסוקה בארה"ב יעמדו במוקד ויקבעו את כיוון הריבית ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר 

מצביע בבחירות / צילום: ap, David Goldman

עושה את זה שוב: העיר שחזתה את התוצאות של הבחירות

רחובות ממשיכה להיות העיר שבה דפוס ההצבעה דומה ביותר לזה של כלל המדינה ● חיפה, פתח תקווה ולוד בולטות גם הן בדמיון לתוצאות הארציות, בין היתר בשל עלייה בשיעור ההצבעה בחברה הערבית ● הנתונים העירוניים, עם זאת, מסתירים פערים משמעותיים בין שכונות בעלות מאפיינים חברתיים וכלכליים שונים

עו''ד אביב פריאנטי, משנה למנכ''ל נדב ב. לוגיסטיקה, חברה עם פעילות במגזר הקיבוצי / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל נדב ב. לוגיסטיקה: "יש המון פוטנציאל בקיבוצים בעוטף עזה"

חברת נדב ב. לוגיסטיקה משקיעה 650 מיליון שקל בהקמת מרכזים לוגיסטיים בקיבוצים זיקים ורעים ● החברה בוחנת גם הקמת חוות שרתים בזיקים, בהספק של 50-60 מגה־וואט, ומקדמת פרויקטים דומים באזורים נוספים בשיתוף עם קיבוצים ושותפים עסקיים ● עו"ד אביב פריאנטי, המשנה למנכ"ל החברה, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס: אנחנו מאמינים באזורים האלה"

בניין ''בית בכפר''. בעיגול: יעקב אטרקצ'י / צילום: איל יצהר, תמיר לוי

איך עושים אקזיט של מיליארד שקל במזומן על רשת בתי דיור מוגן?

משפחת בלושטיין, שמוכרת את רשת "בית בכפר" לידי חברת הנדל"ן אאורה, מתנהלת הרחק מאור הזרקורים ● מאב המשפחה שהיה איש סודו של ראש המוסד לשעבר, דרך הבית הראשון בכפר סבא ועד לרשת דיור מוגן, שחולשת על אלף יחידות דיור וכבר הפגישה את בני משפחת בלושטיין עם מאות מיליוני שקלים ● וגם: מה מחפשים המשקיעים בתחום? "מדובר בענף דפנסיבי שמייצר הכנסה יציבה, הביקוש אליו רק הולך וגדל"

גל שוחמי, מייסד ויו״ר גרעין התיישבות ״יחד - אדם ואדמה״ בבקעת ערד / צילום: שלומי יוסף

התא"ל שמקים קיבוץ אחרי 39 שנה: "מישהו צריך לגור בקרווילה במדבר"

בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס סיפר גל שוחמי, שהשתחרר לאחר 32 שנות שירות בצה"ל, על הקמת קיבוץ חדש בבקעת ערד עם משק משותף, חקלאות ואנרגיה מתחדשת ● "אנחנו מתחברים ערכית, ואנחנו מגיעים מתוך הבנה שהחובה הערכית המוסרית היא למצוא דרך חדשה"

חוות שרתים / צילום: גלעד ארצי

מי ישלם, מי ישקיע ומי יישאר בישראל? המבחן של הממשלה הבאה בהייטק

העלאת המס על אופציות לעובדים, הסדרת חוות השרתים, השקעות ב־AI ובקוונטום והתמודדות עם חרמות ● הממשלה הבאה תידרש לקבל שורת החלטות שעשויות לעצב את עתיד ההייטק הישראלי ● מסמך של איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים מציג את הסוגיות המרכזיות

יעל רון בן משה, התנועה הקיבוצית, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס / צילום: שלומי יוסף

ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית: "נמצאים בכל מקום שיש בו צורך לאומי"

בצל האתגרים שעמם מתמודדת התנועה הקיבוצית, ולצד הערפל וחוסר הוודאות סביב הפלונטר הפוליטי והסיכונים הגאו-פוליטיים - יעל רון בן משה, ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית, פרשה בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס את חזונה ביחס למקום של התנועה בצמיחה של מדינת ישראל ● "יודעים לזהות צורך לאומי, להתאגד, להביא את הפתרון - אלה העוצמות שלנו"

בורסת הקריפטו בייננס / צילום: Shutterstock

פריצת המיליארדים בקריפטו, העקבות לצפון קוריאה וההטרלה של אילון מאסק

בתוך כ־20 דקות נגנבו מבייננס, בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, מטבעות בשווי 6.3 מיליארד דולר ● האם צפון קוריאה, כפי שחושדים בה עד כה, אכן אחראית, איך בייננס החזירה את הכסף וכיצד ניתן להשקיע בקריפטו בלי ארנק דיגיטלי

תל אביב / צילום: Shutterstock

100 התנגדויות ביום, 5 דקות לאדם: בקשה להאריך את הדיון בתוכנית המתאר של ת"א

לקראת הדיונים על מאות התנגדויות לתוכנית המתאר החדשה של תל אביב, לשכת עורכי הדין דורשת מהעירייה לדחות את המועדים, להאריך את זמן הטיעון לכל מתנגד ולאפשר השתתפות בזום, בטענה שהמתכונת שנקבעה אינה מאפשרת דיון מעמיק בתוכנית שתעצב את עתיד העיר

בן סוכמן, מנכ''ל דפוס בארי / צילום: שלומי יוסף

המנכ"ל שהוביל לפתיחת דפוס בארי: "אנחנו בתחושת שליחות. 90% מחברי הקיבוץ יחזרו"

מנכ"ל דפוס בארי בן סוכמן, שאיבד את אמו וחברים בטבח ה-7 באוקטובר, סיפר כיצד ההחלטה לפתוח מחדש את דפוס בארי ימים ספורים לאחר מכן, הפכה לסמל של תקווה ושיקום הקהילה ● בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס הוא דיבר על החזרה לבארי, על האתגרים שנותרו ועל האמונה בעתיד הקיבוץ והעוטף

ד''ר נועם שריקי, מנהל מגזר טכנולוגיות רשת חכמה, חברת החשמל / צילום: שלומי יוסף

"חברת החשמל לא תהיה חסם לגידול בחוות שרתים בישראל"

ד"ר נועם שריקי, מנהל מגזר טכנולוגיות רשת חכמה בחברת החשמל, טוען בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס: "הגידול בביקושים נסק בבת-אחת", ומכריז: "העולם נמצא במרוץ חימוש לחיבור חוות שרתים לחשמל"