גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

"יש בעולם עדנה לאמנים מבוגרים"

לקראת מופע האיחוד של תיסלם במסגרת פסטיבל ישראל ולכבוד דיסק אוסף חדש של הלהקה המיתולוגית, מספרים דני בסן ויאיר ניצני על החששות לקראת המופע בקיסריה - "אלה הופעות ראשונות מזה הרבה שנים שאנחנו פותחים בהן קופה", על יתרונות הגיל והפיקחון - "אף אחד מאיתנו לא חולם שאחרי קיסריה הוא יהפוך לשלמה ארצי" ועל שיתוף הפעולה עם חברת סלקום שמספקת את הגב הכלכלי. תראו אותם היום

אחרי שקט תעשייתי יחסי, בחודשים האחרונים חזרה להקת הפופ-רוק הוותיקה, תיסלם, אל הכותרות. בעקבות פרויקט "תיסלם 2.0" שנעשה בשיתוף חברת הסלולר "סלקום", שבמסגרתו הלהקה הפכה ללהקת אנימציה בסגנון הגורילז של דיימון, חברי ההרכב המיתולוגי שבו לאולפן ההקלטות והנפיקו שלושה שירים חדשים.

במסגרת פסטיבל ישראל 2009, תעלה הלהקה שני מופעים מיוחדים בחמישי הקרוב במוזיאון ישראל ובחמישי הבא באמפיתיאטרון בקיסריה, ותחגוג 30 שנה להיווסדה. במקביל, יגיע בקרוב אל חנויות התקליטים דיסק אוסף חדש של הלהקה, שנקרא "תיסלם - למתחילים, למתקדמים ולאספנים בלבד".

מתאמצים מעבר לרגיל

בין חזרה לחזרה, באולפן ההקלטות בדרום ת"א. יזהר אשדות, יושי שדה, סמי אבזרדל וצוף פילוסוף בדרך החוצה. יאיר ניצני ודני בסן נשארים איתי. ניצני הרהוט - שהפך עם השנים לאיש טלוויזיה מוכר ומיומן - על תקן הדובר; בסן - שהשנים דווקא הרחיקו אותו מאור הזרקורים וקשה למצוא אותו על הבמה שלא בליווי אחיו למשפחת תיסלם שומר על ריחוק וידיים שלובות.

*אחרי שבשנים האחרונות הופעתם בעיקר במופעים סגורים ומצומצמים, איך ההרגשה לחזור לקיסריה?

ניצני: "מדובר בהופעה לא רגילה עבורנו. הכל הרבה יותר מורכב - הסאונד, התאורה, הליין-אפ של ההופעה. בנוסף, במשך שלושה חודשים היינו שותפים ליצירה של עבודת וידאו-ארט מיוחדת, שמשלבת סרטונים מצוירים, קטעים נוסטלגיים של הלהקה וקטעים אבסטרקטיים שיוקרנו על מסך ענק וילוו את כל המופע. אנחנו בהחלט מתאמצים מעבר לרגיל".

בסן: "יאיר הוא מתעד כפייתי. יש לו צ'קים שחזרו מהאולפנים מלפני 30 שנה; את הדפים שעליהם נכתבו המילים; את החוזים הראשונים שלנו. הוא מצלם, מקליט, אוסף ואוגר. כמו פולנייה זקנה. עכשיו מסתבר שזה משתלם. הדברים נהפכים בעלי ערך".

*אתם מתרגשים?

בסן: "מאוד. לא בגלל גודל האירוע. כבר הופענו בכל המקומות הכי גדולים בארץ. יש משהו בציון התאריך הזה שמרגש אותי. תחושה של סגירת מעגל".

ניצני: "אני לא יודע אם אני מתרגש כמו שאני דרוך. מעבר להכנות הטכניות, אלה הופעות ראשונות מזה הרבה שנים שאנחנו פותחים בהן קופה. פתאום הלחץ הזה, שצריך למכור כרטיסים ולמלא היכלים, שוב מהדהד".

בסן: "אצלי, החשש שאנשים לא יבואו, תמיד קיים. אני בן אדם שלא עושה מסיבות, כי אני מפחד שאף אחד לא יבוא".

*והגיל? עושה את שלו?

ניצני: "אין ספק שמשהו עבר עלינו בשנים האלה. אנחנו הרבה יותר מודעים לעצמנו, מפויסים, יש לנו ילדים שגורמים לנו לעשות בחירות אחרות. כולנו מסתכלים על המוזיקה כחלק מהחיים, חלק מהנסיעה. אף אחד מאיתנו לא חולם שאחרי ההופעה בקיסריה הקריירה המוזיקלית שלו תנסוק והוא יהפוך לשלמה ארצי. הכל הרבה יותר רגוע, זורם, משוחרר. ברמת הנגינה, אנחנו מנגנים היום מדהים. יותר טוב מאי פעם. אנחנו יחידה מוזיקלית מאוד מהודקת, ואנחנו שם באופן טוטאלי".

בסן: "אנחנו משוחררים מהצורך להוכיח. באים, נטו, בשביל ליהנות. לעלות על במה, בגיל 54, ולעניין קהל של אנשים - מהגיל שלי עד לגיל של הילדים שלי - זו מתנה ענקית".

ניצני: "כמי שרואה הופעות בתדירות מאוד גבוהה, אני יכול להעיד שהדבר שהכי מדבק קהל הוא כשהוא רואה שהלקה בעצמה נהנית. ההופעות שלנו הן פיור פאן".

כמו יחידת מילואים

למרות פער השנים, מסתבר שיש דברים שלא משתנים. "במובן מסוים, המפגשים בינינו מחזירים אותנו להיות אותם הדבילים שהיינו בגיל 20", מספר ניצני על ההווי הקבוצתי של הלהקה. "אנחנו יחידה מוזרה עם בונדינג מיוחד. כמו יחידת מילואים. כשמילואימניקים נפגשים, קורים כל הדברים - רבים, מקללים, מרביצים, מעשנים, מפליצים. בגדול, נהיים מפגרים. זה כבר חלק מאיתנו".

*באיזו תדירות אתם נפגשים?

בסן: "אנחנו לא נפגשים על בסיס קבוע. זה היתרון של תיסלם - שהיא להקה מופיעה אבל לא יוצרת. כשעובדים על הופעה, יש את הליין-אאוט המסודר וכולם יודעים מה צריך לעשות. עולים על הבמה, נותנים הופעה וכל אחד הולך הביתה שמח וטוב לב. ברגע שמתחילים לעבוד על חומרים חדשים, כל הג'יפה והבעיות הישנות צפות. פתאום כל אחד חוזר למקום שלו מלפני 30 שנה. מי צריך את זה?".

ניצני: "העניין הזה של לעבוד על חומרים חדשים כמעט בלתי אפשרי. חוץ מיזהר, שמוביל קריירה מוזיקלית כיוצר, כל אחד מאיתנו פיתח קריירה תובענית בשולי התעשייה, ולא פשוט לארגן מפגשים משותפים. לא הקלטנו שירים חדשים משנות ה-90. אנחנו כבר לא בנויים לזה. גם הפעם, אם לא היה לנו את הדד ליין של סלקום - זה לא היה יוצא לפועל. בגלל זה, כשהחזרנו תשובה חיובית על הפרויקט הסלולרי, היה לנו ברור שאם אנחנו כבר מתכנסים סוף-סוף באולפן, אז זה הזמן לכנס גם את המוח שלנו לאלבום אוסף חדש".

מקפיאים את הזמן

"תיסלם - למתחילים, למתקדמים ולאספנים בלבד", שהופק על-ידי NMC, חברת התקליטים שבה הוחתמו חברי הלהקה בשנת 1980, הוא תקליט אוסף כפול, שכולל עיבודים מחודשים ללהיטים מוכרים, ביניהם: "רדיו חזק", "לראות אותה היום", "עוד פגישה" ו"תנו לי רוקנ'רול", לצד שירים חדשים, כמו "שעמום", שיצא לאחרונה ובמהרה טיפס למקום השני במצעדים הסלולאריים. הדיסק השני באוסף הוא האלבום "לאספנים בלבד" - אלבומה האחרון של הלהקה, שהוקלט ב-83' וכעת יוצא לראשונה על גבי תקליטור.

*למה, לדעתכם, מכל היוצרים המוזיקליים שפועלים בארץ, נבחרתם דווקא אתם לככב במיזם סלולרי, שפונה בעיקר לצעירים?

ניצני: "מדובר בתקציבי ענק וזה רק טבעי שסלקום לא תרצה להמר על כוכבים צעירים, שלא ברור מה יהיה איתם הלאה. (לפי הערכות, עלויות ההפקה והפרסום שסלקום השקיעה בפרויקט "תיסלם 2.0" הגיעו למיליוני שקלים - ד.י). כשחושבים על שם של להקה עם קילומטרז' וקבלות מוכחות, שאפשר לייצר באמצעותה מוצר אנימציה איכותי, שכולל שירים אהובים והפקה מוזיקלית מקצועית - עולים בראש 'תיסלם' ו'כוורת'. כוורת לא פחות קשישים מאיתנו".

בסן: "גם בעולם, יש בזמן האחרון עדנה לאמנים מבוגרים, כמו לאונרד כהן, לד זפלין, ברוס ספרינגסטין, AC/DC, הסטונס. לאנשים נמאס לשלם הרבה כסף להופעות עם שני להיטים. הם מחפשים אמנים עם עומק רפרטוארי".

על ממון ואמנות

כנראה שהעדנה לאמנים מבוגרים טובה לאצטדיונים, אבל כשמדובר במרחב האינטרנטי מוכתבת מציאות שונה. וכך, בסרטוני האנימציה שמלווים את השירים החדשים של תיסלם, הוחלט לצייר את חברי הלהקה כפי שנראו בצעירותם - דקיקים, נעריים, מלאי חיוניות ורעמת שיער.

ניצני: "זאת שאלה ששאלנו את עצמנו הרבה פעמים: מה אנחנו רוצים שהדמויות המצוירות יספרו עלינו? היופי בדמויות הצעירות הוא התחושה כאילו הזמן קפא".

ניסיון העבר מלמד ששיתוף פעולה בין אמן לחברת סלולר הוא קרקע פורייה להעלאת הדיון בדבר התמסחרותה של המוזיקה הישראלית. כמו שקרה, למשל, לפני כשנתיים, כשסלקום הודיעה כי היא משיקה לייבל מוזיקלי שינהל לא אחר מאשר הילד הרע (לשעבר) של סצנת המוזיקה, אביב גפן.

ניצני מבהיר את דעתו בעניין: "אנחנו נמצאים בעולם שמתנהל לפי קריטריונים מסחריים ושיווקיים, ובעולם הזה אנחנו צריכים להתקיים ולמכור. חשוב לנו שהמוזיקה שלנו תגיע רחוק, ועם כל הרצון הטוב, אם לא היה עומד מאחורינו גוף מסחרי עם גב כלכלי, לא היינו מצליחים להרים את הפרויקט האחרון.

"כלהקה, תמיד השתדלנו להקדים את זמננו ולעשות דברים שלהקות אחרות עדיין לא עשו, ולכן, בכל הזדמנות שהייתה לנו רכבנו על הגל של המסחריות. בשנת 80' חתמנו על אחד ההסכמים הראשונים של להקת רוק עם בנק (1981, בנק לאומי מעודד פתיחת חשבונות לצעירים על-ידי חלוקת אלבומה של הלהקה - ד.י). לא התביישנו בזה אז, וזה לא הפריע לנו היום. נהפוך הוא. בסוף העשור הראשון של המילניום, כשמצד אחד, עולם המוזיקה במשבר מאוד גדול מבחינת מכירות דיסקים ומעל חברות התקליטים מרחף סימן שאלה ענק, ומצד שני, חברות הסלולאר ממתגות את עצמן כגופים ש משקיעים במוזיקה - זה נראה לנו פתרון נכון".

בסן: "ממון ואמנות הלכו ביחד מאז ומעולם. הפטרונים מימנו את אמני החצר. בשביל אמנות צריך כסף, אין מה לעשות".

*התערבו לכם בתהליך היצירה? נאלצתם להתאים את הקצב של השירים החדשים, כך שיתאימו גם לרינגטונים, למשל?

ניצני: "לא היה צורך. תיסלם תמיד הייתה להקה מאוד פופית ומסחרית".

גם על תרבות הפלייליסט ואמני האינסטנט שתעשיית המוזיקה המקומית מטפחת בשנים האחרונות אין לניצני ובסן מילה רעה להגיד. ניצני: "היום מדברים על החשיבות המכרעת שיש לגלגל"צ ולפלייליסט ושוכחים שבזמננו, זה היה אותו הדבר, רק עם רשת ג'. אם אבי אתגר לא השמיע אותך בתוכנית שלו - לא מכרת תקליטים. אני שומע ביקורות כלפי 'כוכב נולד', לגבי כך שיש אודישנים מול פורום מצומצם של שופטים, שמחליט וחורץ גורלות. שוכחים שזה תמיד היה ככה. קראו לזה להקת הנחל, גלי צה"ל, סיבה למסיבה או דן שילון - אבל תמיד הייתה את הוועדה הממיינת והמסדרת".

להיט רודף להיט

בכל פעם מחדש מפתיע להיזכר שתיסלם, הנחשבת לאחת הלהקות האהובות והמשפיעות על מהפכת המוזיקה הישראלית בכלל והרוק בפרט, מצליחה לשמור על רלוונטיות, במשך שלושה עשורים, כשבאמתחתה חמישה אלבומים בלבד, שמתוכם שני אוספים.

*איך אתם מסבירים את היכולת שלכם לעניין, למרות שבמשך שנים אתם מופיעים עם אותם שירים?

בסן: "בדרך-כלל, בתקליט ממוצע יש 3-4 להיטים, לא יותר. לכן, יוצרים צריכים להוציא הרבה אלבומים כדי ליצור רפרטואר שיחזיק הופעה. אנחנו הצלחנו, בשלושה תקליטים, לייצר הרבה מאוד להיטים. בהופעות שלנו, להיט רודף להיט".

ניצני: "אני חושב שזה בזכות שירים טובים, יכולת ביצוע גבוהה והפקה מוזיקלית אינטליגנטית. כבר בתחילת דרכנו, יזהר ואני התייחסנו אל ההפקה המוזיקלית כאל סוג של מדע אמנותי. עניין אותנו הצד המסחרי-שיווקי של התחום. ידענו הרבה על תעשיית המוזיקה, בארץ ובעולם, וזה היה כנראה היתרון שלנו על פני אמנים ישראלים אחרים. יצרנו מהבטן, אבל עם אצבע על הדופק, שכל הזמן גיששה מה קורה מסביב."

בסן: "בגילנו, אנחנו בעצמנו מתפרקים".

*אם הייתם היום בני 20, הייתם חוזרים על ההרפתקה ומקימים להקת רוק?

ניצני: "לא יודע. קשה לי להעמיד את עצמי בסיטואציה הזאת" .

דני: "כן. כמו גדול".

תיסלם - כל האלבומים

"רדיו חזק" (1981, יצא גם בגרסה אנגלית "Loud Radio", הוצאה מחודשת ב-1995)

"תיסלם2" (1982, הוצאה מחודשת ב-1997)

"לאספנים בלבד" (1983)

"נגנו עכשיו" - אוסף (1990)

"אור של כוכבים" - דיסק כפול ו-DVD (2003)

תיסלם - כל האיחודים

1990 - סיבוב הופעות מחודשי הקיץ ועד החורף, שכלל את הלהיטים החדשים "פרצופה של המדינה" ו"יש לך אותי"

1994 - הופעה חד-פעמית בפתיחה של הארד רוק קפה בתל-אביב

2003 - סיבוב הופעות איחוד בכל הארץ

2009 - שתי הופעות איחוד במסגרת פסטיבל ישראל, בשיתוף חברת סלקום

עוד כתבות

פרופ' אלישי עזרא־צור / צילום: פרטי

הפרופסור שעזב ישיבה, צבר שבעה תארים והיום בונה את הרובוטים של העתיד

פרופ' אלישי עזרא־צור פרש מהישיבה, צבר שבעה תארים והיום בונה מחשבים בהשראת המוח האנושי ודובים שחורים במינסוטה, במעבדה להנדסה נוירו־ביומורפית באוניברסיטה הפתוחה ● בראיון לגלובס הוא מספר על שיתופי הפעולה עם טסלה, אלביט ובית החולים השיקומי אלי"ן, ומסביר מה עומד מאחורי משבר הג'וניורים ולמה נחוץ תואר בבינה מלאכותית, בנפרד ממדעי המחשב

סניף הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

יתרון לקוטן: הבנק שיקבל סוכרייה חריגה ממשרד האוצר

בעוד לאומי, הפועלים, מזרחי ודיסקונט יישארו מחוץ לרפורמת "חשבון ההשקעה" של משרד האוצר בשל "הגנת ינוקא", הבנק הבינלאומי הוחרג ויוכל להצטרף כבר מהשלב הראשון ● בליבת הרפורמה: ריכוז שורת מוצרי חיסכון והשקעה תחת פלטפורמה אחת תוך השוואת הטבות המס עליהם

נתן צבי, קרן מנור אוורגרין / צילום: אייל אפרתי

חברת הסיעוד המשפחתית שעשתה אקזיט של 180 מיליון שקל

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● בשבוע שעבר רכשה קרן מנור אוורגרין 50% מחברת הסיעוד המשפחתית נתן, בהשקעה של 200 מיליון שקל, והצטרפה לשורה של גופים פיננסיים שהשקיעו בתחום המתנהל הרחק מאור הזרקורים ● ומה בכל זאת מעיב על פעילותן של החברות בתחום, שמגלגל סכומי עתק

זום גלובלי / צילומים: AP-Hadi Mizban, שאטרסטוק

דוח חדש חושף: זו המדינה שאחראית ליותר ממחצית מהמיליונרים בעולם

איראן נערכת לאירוע הגדול בתולדותיה - הלווית ח'מינאי ● תוכנית חדשה של האיחוד האירופי בולמת יבוא מסין ● והאם מספר המיליונרים בשיא כל הזמנים? ● זום גלובלי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; חומרים: shutterstock

לראשונה: ההייטקיסט הישראלי הפך ליקר יותר ממקבילו שבעמק הסיליקון

עובדי ענף ההייטק בישראל תמיד היו נחשבים ליקרים יותר מעמיתיהם בהודו או במזרח אירופה ● צניחת הדולר מעמיקה את הפער - ואף מובילה לכך שהאמריקאים מרוויחים פחות מהישראלים ● על כן, לפי סקר חדש, 58% מחברות הצמיחה בוחרות להקפיא או להאט גיוסים בארץ

רן ינאי / צילום: אליהו ינאי

מנכ"ל חברת הנדל"ן: "יפו מושכת את האוכלוסיות שמסמנות את אזורי הביקוש הבאים"

רן ינאי, מנכ"ל חברת צ.פ, מנווט בין עשרות פרויקטים באזורי הביקוש לבין תנופת הבנייה מעבר לקו הירוק: "יש שם רוח גבית מראשי הרשויות ועבודה מהירה פי שניים" ● בראיון הוא מסביר למה החברה לא נטשה אף פרויקט בתל אביב למרות השחיקה ברווחיות, ותוקף את אוזלת־היד של הרגולטור: "פרויקט שלנו בזכרון יעקב תקוע 4 שנים בגלל חסמים"

גיא ודורון לוי / צילום: מיכה לובטון

מסע הרכישות של מגדל: נכנסת לחברת הנדל"ן גיא ודורון לוי לפי שווי של 2.3 מיליארד שקל

לאחר העסקה עם אשטרום מגורים, מגדל ממשיכה להגדיל את פעילותה בענף הנדל”ן ומשקיעה 325 מיליון שקל ב-14% מחברת גיא ודורון לוי ● החברה, שפועלת כבר כשלושה עשורים, בנתה כ-10,000 יחידות דיור ברחבי הארץ ומתכננת הנפקה בבורסה בת"א

שרי אריסון, מייק האקבי וד״ר מרים אדלסון / צילום: ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית IAC, שי ז'אק

המסר של שגריר ארה"ב מייק האקבי לישראלים

שגריר ארה"ב הבטיח באירוע בביתה של אשת העסקים שרי אריסון: הברית עם ישראל לא תתפרק • מרכז מסחרי חדש בהשקעה של 200 מיליון שקל נפתח בצומת עד הלום • חברת אבטחת המידע פנטרה רוכבת על המונדיאל בקמפיין בינלאומי • וגם: חנ"י תשקיע 8 מיליון שקל בסטארט־אפים בתחום הים והנמלים • אירועים ומינויים

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה / צילום: Associated Press, Artyom Geodakyan

פוטין ניצב בפני משבר פוליטי כשמחסור בדלק מתפשט ברחבי רוסיה

מוסקבה עשויה להידרש לייבא בנזין ולאסור על ייצוא סולר, בעוד תורים ארוכים משתרכים בתחנות הדלק

ראשון לציון / צילום: Shutterstock

בגלל היטלי פיתוח: עיריית ראשון לציון תובעת 24 מיליון שקל מרשות מקרקעי ישראל

לטענת העירייה, רשות מקרקעי ישראל לא שילמה לה את היטלי הפיתוח החלים על מתחם "מנחת הטיסנים" שבמערב ראשון לציון ● עוד נטען כי החוב לא הוסדר גם לאחר מספר פניות ומכתבי התראה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הדאו ג'ונס טיפס לשיא כל הזמנים בפתיחת יולי והתמתן; הנאסד"ק נסוג בשל חולשה בסקטור השבבים

הירידות בנאסד"ק עם פתיחת יולי: מימושי רווחים חדים במניות השבבים לאחר מחצית ראשונה חסרת תקדים ● מטא הודיעה על הקמת זרוע ענן למכירת עודפי כוח מחשוב AI; המניה קפצה ברקע ● שיא כל הזמנים לראסל 2000 ● מניית שאטרסטוק צנחה, לאחר שהמיזוג המתוכנן עם Getty Images קרס ● הין היפני בשפל של 40 שנה מול הדולר ● אמש, וול סטריט חתמה את הרבעון החזק ביותר שלה מזה שש שנים

עו''ד מיכאל ראבילו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בג"ץ הורה לקיים בחירות חוזרות לתפקיד מבקר המדינה

חמישה שופטים קבעו פה אחד כי ההצבעה שבה נבחר עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד אינה תקפה, לאחר שחברי כנסת תיעדו את בחירתם בניגוד לעקרון החשאיות ● נקבע כי נפל פגם מהותי במישור חשאיות ההצבעה בסבב הבחירות השני, אשר עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות

איור: גיל ג'יבלי

איך הירידה בדולר משנה את הדרך שבה מנהלים סטארט־אפ?

הצלילה של הדולר פגשה את ההייטק הישראלי בנקודה רגישה - אחרי שש שנים של קורונה ומלחמות ועם מהפכת ה־AI שמשנה את הכללים ● איך ניתן למזער את הנזקים? ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת בוול סטריט; אפל מזנקת ומפילה את מניות שבבי הזיכרון. זו הסיבה

המשק האמריקאי הוסיף 57 אלף משרות ביוני, מתחת לצפי האנליסטים ● אפל בוחנת אפשרות לרכוש חלק משבבי הזיכרון שלה מיצרנית סינית ● הדולר נחלש, תשואות האג"ח יורדות ● ריביאן וטסלה עקפו בהרבה את צפי המסירות ברבעון השני ● מחיר הנפט: הברנט צולל ל-70 דולר ברקע שיחות ארה"ב-איראן

פיליפ הלטוויג, ממייסדי קוגניג'י ומי שמוביל את פעילות ה-AI בנייס / צילום: NiCE

מנכ"ל החברה שנייס רכשה: "קשה לסרב להצעה של מיליארד דולר"

פיליפ הלטוויג, ממייסדי קוגניג'י, שנמכרה לנייס ב-955 מיליון דולר, וכיום מוביל את פעילות ה-AI שלה, סיפר לגלובס על הסיבות למכירת החברה ועל משבר השביתה בלופטהנזה שה-AI פתר ● עוד סיפר שג'נסיס, המתחרה של נייס, הסירה את האפשרות לעבוד יחד: "זה טיפשי"

מכוניות חדשות ליצוא בנמל בסין / צילום: Shutterstock

הסינים ממשיכים להתחזק: כ-177 אלף כלי רכב חדשים נמסרו במחצית הראשונה

מותגי הרכב הסיניים ממשיכים לכבוש את השוק הישראלי: קבוצת צ’רי הובילה את טבלת המסירות, בעוד כלי הרכב מתוצרת סין הגיעו לשיא של כ־45% מכלל המכירות, ורכבי הפלאג־אין וההיברידיים המשיכו להתרחב על חשבון החשמליים

עוה''ד מני נאמן ומיכל ליפל / איור: גיל ג'יבלי

התביעה הייצוגית: כלי חזק להגנה על הציבור - שמחייב מנגנוני איזון ובקרה

התובענה הייצוגית שינתה את מאזן הכוחות בין צרכנים לחברות ופתחה את שערי בית המשפט בפני ציבור שלא תמיד היה לו קול, אך כעת היא זקוקה לעבור לשלב הבא בהתפתחותה: כללים שיבחינו בין תביעות שמתקנות עוולות אמיתיות לבין כאלה שמייצרות בעיקר עלויות וחוסר ודאות

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

הדו"ח המלא נחשף: רשות שוק ההון נגד רפורמת החיסכון של האוצר – "תביא לעליית מחירים"

משרד האוצר פרסם את דוח ועדת הארביטראז' המלא להשוואת המיסוי במוצרי החיסכון, הכולל התנגדות חריפה של הממונה עמית גל • הרשות מזהירה: הקמת חשבון ההשקעות החדש תגלגל עלויות לחוסכים, תפגע בתחרות ותוביל להיעלמות קופות הגמל להשקעה ● ההסתדרות מתנגדת לרפורמה גם: "פגיעה ישירה בעובדים, בחוסכים ובגמלאי העתיד"

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

קוד שטיינבוך הופך את הפרסומת של בנק לאומי לזכורה ביותר

הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע הרביעי שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● במדד מתברגת גם הפרסומת החדשה של קופת חולים לאומית, שמקדמת את הצלחתה במדד השירות של גלובס

ההייטק הישראלי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

ההייטק הישראלי גייס 7.6 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2026, מספר סבבי הגיוס המשיך לרדת

דוח חדש של לאומיטק ו-ivc מראה כי חברות ההייטק הישראליות גייסו במחצית הראשונה של 2026 כ־7.6 מיליארד דולר, עלייה של 52% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ● הסייבר ממשיך להוביל את הגיוסים, תחומי הדיפנס־טק והקוונטום ממשיכים לצמוח, אך עיקר ההון זורם למספר קטן יותר של חברות גדולות, בעוד שהחברות הצעירות מתקשות לגייס