גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יש בעולם עדנה לאמנים מבוגרים"

לקראת מופע האיחוד של תיסלם במסגרת פסטיבל ישראל ולכבוד דיסק אוסף חדש של הלהקה המיתולוגית, מספרים דני בסן ויאיר ניצני על החששות לקראת המופע בקיסריה - "אלה הופעות ראשונות מזה הרבה שנים שאנחנו פותחים בהן קופה", על יתרונות הגיל והפיקחון - "אף אחד מאיתנו לא חולם שאחרי קיסריה הוא יהפוך לשלמה ארצי" ועל שיתוף הפעולה עם חברת סלקום שמספקת את הגב הכלכלי. תראו אותם היום

אחרי שקט תעשייתי יחסי, בחודשים האחרונים חזרה להקת הפופ-רוק הוותיקה, תיסלם, אל הכותרות. בעקבות פרויקט "תיסלם 2.0" שנעשה בשיתוף חברת הסלולר "סלקום", שבמסגרתו הלהקה הפכה ללהקת אנימציה בסגנון הגורילז של דיימון, חברי ההרכב המיתולוגי שבו לאולפן ההקלטות והנפיקו שלושה שירים חדשים.

במסגרת פסטיבל ישראל 2009, תעלה הלהקה שני מופעים מיוחדים בחמישי הקרוב במוזיאון ישראל ובחמישי הבא באמפיתיאטרון בקיסריה, ותחגוג 30 שנה להיווסדה. במקביל, יגיע בקרוב אל חנויות התקליטים דיסק אוסף חדש של הלהקה, שנקרא "תיסלם - למתחילים, למתקדמים ולאספנים בלבד".

מתאמצים מעבר לרגיל

בין חזרה לחזרה, באולפן ההקלטות בדרום ת"א. יזהר אשדות, יושי שדה, סמי אבזרדל וצוף פילוסוף בדרך החוצה. יאיר ניצני ודני בסן נשארים איתי. ניצני הרהוט - שהפך עם השנים לאיש טלוויזיה מוכר ומיומן - על תקן הדובר; בסן - שהשנים דווקא הרחיקו אותו מאור הזרקורים וקשה למצוא אותו על הבמה שלא בליווי אחיו למשפחת תיסלם שומר על ריחוק וידיים שלובות.

*אחרי שבשנים האחרונות הופעתם בעיקר במופעים סגורים ומצומצמים, איך ההרגשה לחזור לקיסריה?

ניצני: "מדובר בהופעה לא רגילה עבורנו. הכל הרבה יותר מורכב - הסאונד, התאורה, הליין-אפ של ההופעה. בנוסף, במשך שלושה חודשים היינו שותפים ליצירה של עבודת וידאו-ארט מיוחדת, שמשלבת סרטונים מצוירים, קטעים נוסטלגיים של הלהקה וקטעים אבסטרקטיים שיוקרנו על מסך ענק וילוו את כל המופע. אנחנו בהחלט מתאמצים מעבר לרגיל".

בסן: "יאיר הוא מתעד כפייתי. יש לו צ'קים שחזרו מהאולפנים מלפני 30 שנה; את הדפים שעליהם נכתבו המילים; את החוזים הראשונים שלנו. הוא מצלם, מקליט, אוסף ואוגר. כמו פולנייה זקנה. עכשיו מסתבר שזה משתלם. הדברים נהפכים בעלי ערך".

*אתם מתרגשים?

בסן: "מאוד. לא בגלל גודל האירוע. כבר הופענו בכל המקומות הכי גדולים בארץ. יש משהו בציון התאריך הזה שמרגש אותי. תחושה של סגירת מעגל".

ניצני: "אני לא יודע אם אני מתרגש כמו שאני דרוך. מעבר להכנות הטכניות, אלה הופעות ראשונות מזה הרבה שנים שאנחנו פותחים בהן קופה. פתאום הלחץ הזה, שצריך למכור כרטיסים ולמלא היכלים, שוב מהדהד".

בסן: "אצלי, החשש שאנשים לא יבואו, תמיד קיים. אני בן אדם שלא עושה מסיבות, כי אני מפחד שאף אחד לא יבוא".

*והגיל? עושה את שלו?

ניצני: "אין ספק שמשהו עבר עלינו בשנים האלה. אנחנו הרבה יותר מודעים לעצמנו, מפויסים, יש לנו ילדים שגורמים לנו לעשות בחירות אחרות. כולנו מסתכלים על המוזיקה כחלק מהחיים, חלק מהנסיעה. אף אחד מאיתנו לא חולם שאחרי ההופעה בקיסריה הקריירה המוזיקלית שלו תנסוק והוא יהפוך לשלמה ארצי. הכל הרבה יותר רגוע, זורם, משוחרר. ברמת הנגינה, אנחנו מנגנים היום מדהים. יותר טוב מאי פעם. אנחנו יחידה מוזיקלית מאוד מהודקת, ואנחנו שם באופן טוטאלי".

בסן: "אנחנו משוחררים מהצורך להוכיח. באים, נטו, בשביל ליהנות. לעלות על במה, בגיל 54, ולעניין קהל של אנשים - מהגיל שלי עד לגיל של הילדים שלי - זו מתנה ענקית".

ניצני: "כמי שרואה הופעות בתדירות מאוד גבוהה, אני יכול להעיד שהדבר שהכי מדבק קהל הוא כשהוא רואה שהלקה בעצמה נהנית. ההופעות שלנו הן פיור פאן".

כמו יחידת מילואים

למרות פער השנים, מסתבר שיש דברים שלא משתנים. "במובן מסוים, המפגשים בינינו מחזירים אותנו להיות אותם הדבילים שהיינו בגיל 20", מספר ניצני על ההווי הקבוצתי של הלהקה. "אנחנו יחידה מוזרה עם בונדינג מיוחד. כמו יחידת מילואים. כשמילואימניקים נפגשים, קורים כל הדברים - רבים, מקללים, מרביצים, מעשנים, מפליצים. בגדול, נהיים מפגרים. זה כבר חלק מאיתנו".

*באיזו תדירות אתם נפגשים?

בסן: "אנחנו לא נפגשים על בסיס קבוע. זה היתרון של תיסלם - שהיא להקה מופיעה אבל לא יוצרת. כשעובדים על הופעה, יש את הליין-אאוט המסודר וכולם יודעים מה צריך לעשות. עולים על הבמה, נותנים הופעה וכל אחד הולך הביתה שמח וטוב לב. ברגע שמתחילים לעבוד על חומרים חדשים, כל הג'יפה והבעיות הישנות צפות. פתאום כל אחד חוזר למקום שלו מלפני 30 שנה. מי צריך את זה?".

ניצני: "העניין הזה של לעבוד על חומרים חדשים כמעט בלתי אפשרי. חוץ מיזהר, שמוביל קריירה מוזיקלית כיוצר, כל אחד מאיתנו פיתח קריירה תובענית בשולי התעשייה, ולא פשוט לארגן מפגשים משותפים. לא הקלטנו שירים חדשים משנות ה-90. אנחנו כבר לא בנויים לזה. גם הפעם, אם לא היה לנו את הדד ליין של סלקום - זה לא היה יוצא לפועל. בגלל זה, כשהחזרנו תשובה חיובית על הפרויקט הסלולרי, היה לנו ברור שאם אנחנו כבר מתכנסים סוף-סוף באולפן, אז זה הזמן לכנס גם את המוח שלנו לאלבום אוסף חדש".

מקפיאים את הזמן

"תיסלם - למתחילים, למתקדמים ולאספנים בלבד", שהופק על-ידי NMC, חברת התקליטים שבה הוחתמו חברי הלהקה בשנת 1980, הוא תקליט אוסף כפול, שכולל עיבודים מחודשים ללהיטים מוכרים, ביניהם: "רדיו חזק", "לראות אותה היום", "עוד פגישה" ו"תנו לי רוקנ'רול", לצד שירים חדשים, כמו "שעמום", שיצא לאחרונה ובמהרה טיפס למקום השני במצעדים הסלולאריים. הדיסק השני באוסף הוא האלבום "לאספנים בלבד" - אלבומה האחרון של הלהקה, שהוקלט ב-83' וכעת יוצא לראשונה על גבי תקליטור.

*למה, לדעתכם, מכל היוצרים המוזיקליים שפועלים בארץ, נבחרתם דווקא אתם לככב במיזם סלולרי, שפונה בעיקר לצעירים?

ניצני: "מדובר בתקציבי ענק וזה רק טבעי שסלקום לא תרצה להמר על כוכבים צעירים, שלא ברור מה יהיה איתם הלאה. (לפי הערכות, עלויות ההפקה והפרסום שסלקום השקיעה בפרויקט "תיסלם 2.0" הגיעו למיליוני שקלים - ד.י). כשחושבים על שם של להקה עם קילומטרז' וקבלות מוכחות, שאפשר לייצר באמצעותה מוצר אנימציה איכותי, שכולל שירים אהובים והפקה מוזיקלית מקצועית - עולים בראש 'תיסלם' ו'כוורת'. כוורת לא פחות קשישים מאיתנו".

בסן: "גם בעולם, יש בזמן האחרון עדנה לאמנים מבוגרים, כמו לאונרד כהן, לד זפלין, ברוס ספרינגסטין, AC/DC, הסטונס. לאנשים נמאס לשלם הרבה כסף להופעות עם שני להיטים. הם מחפשים אמנים עם עומק רפרטוארי".

על ממון ואמנות

כנראה שהעדנה לאמנים מבוגרים טובה לאצטדיונים, אבל כשמדובר במרחב האינטרנטי מוכתבת מציאות שונה. וכך, בסרטוני האנימציה שמלווים את השירים החדשים של תיסלם, הוחלט לצייר את חברי הלהקה כפי שנראו בצעירותם - דקיקים, נעריים, מלאי חיוניות ורעמת שיער.

ניצני: "זאת שאלה ששאלנו את עצמנו הרבה פעמים: מה אנחנו רוצים שהדמויות המצוירות יספרו עלינו? היופי בדמויות הצעירות הוא התחושה כאילו הזמן קפא".

ניסיון העבר מלמד ששיתוף פעולה בין אמן לחברת סלולר הוא קרקע פורייה להעלאת הדיון בדבר התמסחרותה של המוזיקה הישראלית. כמו שקרה, למשל, לפני כשנתיים, כשסלקום הודיעה כי היא משיקה לייבל מוזיקלי שינהל לא אחר מאשר הילד הרע (לשעבר) של סצנת המוזיקה, אביב גפן.

ניצני מבהיר את דעתו בעניין: "אנחנו נמצאים בעולם שמתנהל לפי קריטריונים מסחריים ושיווקיים, ובעולם הזה אנחנו צריכים להתקיים ולמכור. חשוב לנו שהמוזיקה שלנו תגיע רחוק, ועם כל הרצון הטוב, אם לא היה עומד מאחורינו גוף מסחרי עם גב כלכלי, לא היינו מצליחים להרים את הפרויקט האחרון.

"כלהקה, תמיד השתדלנו להקדים את זמננו ולעשות דברים שלהקות אחרות עדיין לא עשו, ולכן, בכל הזדמנות שהייתה לנו רכבנו על הגל של המסחריות. בשנת 80' חתמנו על אחד ההסכמים הראשונים של להקת רוק עם בנק (1981, בנק לאומי מעודד פתיחת חשבונות לצעירים על-ידי חלוקת אלבומה של הלהקה - ד.י). לא התביישנו בזה אז, וזה לא הפריע לנו היום. נהפוך הוא. בסוף העשור הראשון של המילניום, כשמצד אחד, עולם המוזיקה במשבר מאוד גדול מבחינת מכירות דיסקים ומעל חברות התקליטים מרחף סימן שאלה ענק, ומצד שני, חברות הסלולאר ממתגות את עצמן כגופים ש משקיעים במוזיקה - זה נראה לנו פתרון נכון".

בסן: "ממון ואמנות הלכו ביחד מאז ומעולם. הפטרונים מימנו את אמני החצר. בשביל אמנות צריך כסף, אין מה לעשות".

*התערבו לכם בתהליך היצירה? נאלצתם להתאים את הקצב של השירים החדשים, כך שיתאימו גם לרינגטונים, למשל?

ניצני: "לא היה צורך. תיסלם תמיד הייתה להקה מאוד פופית ומסחרית".

גם על תרבות הפלייליסט ואמני האינסטנט שתעשיית המוזיקה המקומית מטפחת בשנים האחרונות אין לניצני ובסן מילה רעה להגיד. ניצני: "היום מדברים על החשיבות המכרעת שיש לגלגל"צ ולפלייליסט ושוכחים שבזמננו, זה היה אותו הדבר, רק עם רשת ג'. אם אבי אתגר לא השמיע אותך בתוכנית שלו - לא מכרת תקליטים. אני שומע ביקורות כלפי 'כוכב נולד', לגבי כך שיש אודישנים מול פורום מצומצם של שופטים, שמחליט וחורץ גורלות. שוכחים שזה תמיד היה ככה. קראו לזה להקת הנחל, גלי צה"ל, סיבה למסיבה או דן שילון - אבל תמיד הייתה את הוועדה הממיינת והמסדרת".

להיט רודף להיט

בכל פעם מחדש מפתיע להיזכר שתיסלם, הנחשבת לאחת הלהקות האהובות והמשפיעות על מהפכת המוזיקה הישראלית בכלל והרוק בפרט, מצליחה לשמור על רלוונטיות, במשך שלושה עשורים, כשבאמתחתה חמישה אלבומים בלבד, שמתוכם שני אוספים.

*איך אתם מסבירים את היכולת שלכם לעניין, למרות שבמשך שנים אתם מופיעים עם אותם שירים?

בסן: "בדרך-כלל, בתקליט ממוצע יש 3-4 להיטים, לא יותר. לכן, יוצרים צריכים להוציא הרבה אלבומים כדי ליצור רפרטואר שיחזיק הופעה. אנחנו הצלחנו, בשלושה תקליטים, לייצר הרבה מאוד להיטים. בהופעות שלנו, להיט רודף להיט".

ניצני: "אני חושב שזה בזכות שירים טובים, יכולת ביצוע גבוהה והפקה מוזיקלית אינטליגנטית. כבר בתחילת דרכנו, יזהר ואני התייחסנו אל ההפקה המוזיקלית כאל סוג של מדע אמנותי. עניין אותנו הצד המסחרי-שיווקי של התחום. ידענו הרבה על תעשיית המוזיקה, בארץ ובעולם, וזה היה כנראה היתרון שלנו על פני אמנים ישראלים אחרים. יצרנו מהבטן, אבל עם אצבע על הדופק, שכל הזמן גיששה מה קורה מסביב."

בסן: "בגילנו, אנחנו בעצמנו מתפרקים".

*אם הייתם היום בני 20, הייתם חוזרים על ההרפתקה ומקימים להקת רוק?

ניצני: "לא יודע. קשה לי להעמיד את עצמי בסיטואציה הזאת" .

דני: "כן. כמו גדול".

תיסלם - כל האלבומים

"רדיו חזק" (1981, יצא גם בגרסה אנגלית "Loud Radio", הוצאה מחודשת ב-1995)

"תיסלם2" (1982, הוצאה מחודשת ב-1997)

"לאספנים בלבד" (1983)

"נגנו עכשיו" - אוסף (1990)

"אור של כוכבים" - דיסק כפול ו-DVD (2003)

תיסלם - כל האיחודים

1990 - סיבוב הופעות מחודשי הקיץ ועד החורף, שכלל את הלהיטים החדשים "פרצופה של המדינה" ו"יש לך אותי"

1994 - הופעה חד-פעמית בפתיחה של הארד רוק קפה בתל-אביב

2003 - סיבוב הופעות איחוד בכל הארץ

2009 - שתי הופעות איחוד במסגרת פסטיבל ישראל, בשיתוף חברת סלקום

עוד כתבות

הקוטג' ברחוב הלח''י בגדרה

הייתם משלמים 5.5 מיליון שקל לבית עם 8 חדרים ומרתף בגודל של עוד דירה?

לבית יש 8 חדרים ב־2.5 קומות ובשטח רשום של 242 מ"ר ● זו אחת העסקאות הגבוהות ביישוב בשנה האחרונה

ד''ר נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

נבות בר: "מי שישלוט באנרגיה, בקרקע ובדאטה יעצב את עתיד הכלכלה"

מנכ"ל ומייסד קרן קיסטון, ד"ר נבות בר, העריך בכנס "עושים לונג על ישראל" שהפתרון למשבר התחבורה הציבורית עובר דרך אגד שבשליטת הקרן – ומכוון לכך שאוטובוס יגיע כל 5 דקות ● על התחום ה"לוהט" של הדאטה סנטרס אמר: "הסתערנו ראשונים על התעשיות החמות"

באי הכנס

עושים לונג על ישראל: הרגעים מאחורי כנס ההשקעות של גלובס

מאות אורחים השתתפו היום בכנס "עושים לונג על ישראל" של גלובס ● רגולטורים פיננסים, מובילי קהילת שוק ההון ומנהלים בכירים נפגשים על במה אחת, והמליצו איך כדאי להתמודד עם האתגרים בישראל ואף למנף אותם

יאיר לפיד ונפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע''מ

בנט ולפיד בהצהרה משותפת: "צעד גדול לתיקון המדינה, אבל ממש לא האחרון"

ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה התייצבו לראשונה מול המצלמות אחרי האיחוד לרשימה אחת - ביחד ● "ללפיד ולי דעות שונות במגוון נושאים ואנחנו לא מסתירים את זה, אנחנו גאים בזה", אמר בנט ● ההתחייבויות הראשונות לציבור אם יקימו ממשלה, והמסר לאיזנקוט: "גדי, דלתנו פתוחה גם עבורך"

וולט מרקט / צילום: שי עזרי, Wolt ישראל

לא מצליחה להרוויח: האם עסקת וולט מרקט צפויה לעלות על שרטון?

עפ"י מידע שהגיע לגלובס, פעילות הסופרים של ענקית המשלוחים וולט הפסדית לחלוטין, זאת על אף ההכנסות השנתיות הגבוהות הנאמדות במעל 650 מיליון שקל בשנה ● לדברי גורם שהתעניין ברכישת וולט מרקט, נראה כי אף אחת מרשתות השיווק הציבוריות לא תוכל להרשות לעצמה למזג לדוחותיה מספרים כה בעייתיים

תנובה / צילום: שלומי יוסף

בדרך לביהמ"ש העליון: המאבק בין תנובה למייסדי חברת פסטה ריקו מסלים

ערעור שהוגש לבית המשפט העליון נגד תנובה מציג שורת טענות להתנהלות ממושכת שנועדה, לכאורה, לעכב את השלמת רכישת יתרת המניות ולהימנע מתשלום של עשרות מיליוני שקלים לבעלי פסטה ריקו ● לטענת המייסדים, גם רכיבים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לא שולמו עד כה ● תנובה: "הליכים אלה, שהם יזמו בנוגע לתוצאותיה הכספיות של החברה, הם שעיכבו את הליך הערכת השווי"

משרדי מטא / צילום: Shutterstock

הקיצוצים במטא מגיעים לישראל. הערכה: 100 עובדים יפוטרו

לפי גורמים, מתווה פיצויי הפיטורים במטא ישראל צפוי להיות דומה לזה האמריקאי ● ההודעות צפויות להישלח סביב 20 במאי במסגרת קיצוץ של כ-10% מכוח-האדם הגלובלי

"עושים לונג על ישראל": לאן הולך השוק המקומי ואיך כדאי להשקיע?

הכנס בשיתוף כלל ביטוח, שמתקיים זו השנה השנייה, מתמקד בהזמנויות ההשקעה בשוק המקומי ● רגולטורים פיננסים, מובילי קהילת שוק ההון ומנהלים בכירים נפגשים על במה אחת, וממליצים איך כדאי להתמודד עם האתגרים בישראל ואף למנף אותם

ציפי חוטובלי ודורון כהן / צילום: רמי זרנגר, כדיה לוי

הממשלה אישרה את המינויים של נתניהו לנציבות שירות המדינה ומערך ההסברה הלאומי

דורון כהן יכנס לתפקיד נציב שירות המדינה, לאחר סאגה ממושכת שהחלה עוד בסוף 2024 וביקורות על אי שיוויון מגדרי ● במקביל, ציפי חוטובלי תכהן כראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, לאחר שבשנים האחרונות כיהנה כשגרירה בלונדון

יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח, בכנס ההשקעות של גלובס / צילום: תמר מצפי

יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים: "השקעה בישראל היא חלק מהמחויבות של הגופים המוסדיים"

נוה התייחס בכנס "עושים לונג על ישראל" בשיתוף כלל ביטוח לחוזק של הכלכלה הישראלית והאטרקטיביות שלה: "האתגרים הם לטווח קצר, וככל שהולכים לטווח זמן רחוק יותר, רואים הזדמנות השקעה שמוכיחה את הרווחיות שלה" ● וגם: שלושה סקטורים מומלצים להשקעה, ומה עומד מאחורי הזינוק של מניות הביטוח

כוחות אכיפת החוק מגיבים במהלך ארוחת הערב של כתבי הבית הלבן / צילום: ap, Tom Brenner

טראמפ פונה מאירוע בבית הלבן בעקבות ירי מחוץ למקום

נשיאנ ארה"ב דונלד טראמפ אישר במסיבת עיתונאים לאחר האירוע כי החשוד בירי הוא תושב קליפורניה ● במהלך האירוע נורו יריות מחוץ לאולם, עשרות סוכני שירות חשאי נכנסו לאולם ופינו את הנשיא טראמפ ורעייתו ואת סגן הנשיא ● היורה זוהה כקול תומאס אלן, שהגיע לזירה חמוש ברובה ציד, אקדח וסכינים רבים לפי אנשי השירות החשאי

מיזוג בין דלתא ויונייטד / צילום: Shutterstock

היוזמה שתביא להקמת חברת התעופה הגדולה בעולם מפצלת את הבית הלבן

מנכ"ל יונייטד העלה אפשרות למיזוג בין יונייטד איירליינס לאמריקן איירליינס, כשברקע הזינוק במחיר הדלק ● שר התחבורה האמריקאי רמז על תמיכה, אולם נשיא ארה"ב הביע הסתייגות ● המהלך מייצר "חברת דגל" שתתחרה בחברות מאסיה, אבל גם עלול להגדיל ריכוזיות

ניר עובדיה, יפעת אורון ורונית הראל בן זאב, בפאנל משותף בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

"המכפילים של החברות הישראליות גבוהים באופן מוצדק"

"השווקים כאן צומחים בקצב יוצא דופן" - כך אמרה מנכ"לית בלקסטון ישראל, יפעת אורון, בכנס "עושים לונג על ישראל" ● הפאנל, שעסק בשאלת המשק הישראלי ביום שאחרי המלחמה, העלה את סוגיית המט"ח, המכפילים הגבוהים, המשקיעים הזרים ושוק החוב המקומי ● בכל הסוגיות, כך נראה, נרשמה אופטימיות בקרב המשתתפים

סמל עידן פוקס שנפל בקרב בדרום לבנון / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל עידן פוקס, לוחם בשריון, נפל בלבנון

רחפן נפץ התפוצץ על כוח של גולני בדרום לבנון, עידן ז"ל נהרג במקום • באירוע נפצעו קצין לוחם ושלושה לוחמים באורח קשה, לוחם באורח בינוני ולוחם נוסף באורח קל, הם פונו לטיפול רפואי בבית החולים ומשפחותיהם עודכנו ● צה"ל תוקף בדרום לבנון; טראמפ ביטל את המשלחת לפקיסטן לשיחות המו"מ עם איראן: "לנו יש את כל הקלפים, לאיראן אין" ● עדכונים שוטפים

ד''ר שמואל אברמזון, כלכלן ראשי, משרד האוצר, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

הכלכלן הראשי: "אנחנו מתעשרים בכל שנה"

ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר, התייחס לחוזקות של הכלכלה הישראלית בכנס "עושים לונג על ישראל": "נהיה פה המון המון כסף שהוא בסוף המניע של הצמיחה העתידית שלנו" ● "על אף הסיכונים בשל המלחמה והמצב הגאו-פוליטי, יש גם הזמנות לאפסייד מאוד משמעותי"

נבות בר, מנכ''ל קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

קיסטון בוחנת הצטרפות לעסקת הענק לרכישת הוט מובייל

לגלובס נודע כי רגע לפני השלמת העסקה נבחנת אפשרות לשינויים בבעלות העתידית, קיסטון צפויה, ככל הנראה, לחבור לדלק ישראל ברכישת חברת הסלולר תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● אם המגעים יבשילו, על פי הערכות, קיסטון תחליף את בית ההשקעות מור

ד''ר סאמר חאג' יחיא, יו''ר בנק לאומי לשעבר ויועץ להפג-לויד, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

סאמר חאג' יחיא: "עסקת צים תעבור - והיא טובה למדינה"

ד"ר חאג' יחיא, ששימש יועץ לחברת הפג-לויד הגרמנית שמיועדת לרכוש את צים יחד עם קרן פימי הישראלית, סיפק בכנס "עושים לונג על ישראל" הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של אחת העסקאות הדרמטיות בשוק, ועסק גם במעמדה של ישראל באזור, בהחמצת ההזדמנויות מול מדינות המפרץ ובאתגרים הפנימיים שמולם ניצבת המדינה

סיגל רגב, יו''ר קבוצת דנאל, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

סיגל רגב, יו"ר דנאל: מנוע הצמיחה הבא הוא לא רק בהייטק ובשוק ההון, הוא בהון האנושי

בכנס "עושים לונג על ישראל" של גלובס אמרה סיגל רגב, יו"ר קבוצת דנאל, כי "העתיד נמצא בשילוב נכון בהון האנושי: בהשתתפות כוח אדם, בסקילס ובטכנולוגיה" ● לדבריה, "אני אוהבת משברים, כי שם אני חיה - זה משהו שגורם לי להתפתח ולגדול"

קרן כהן-חזון, מנכ''לית תורפז, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

קרן כהן-חזון: "נבנה את אחת מעשר החברות הגדולות בעולם בתחום. כבוד הוא לי שזה יוצא מישראל"

קרן כהן-חזון, מנכ"לית תורפז, סיפרה בכנס "עושים לונג על ישראל" על האתגרים שעמם מתמודדת תעשייה ישראלית בזירה הבינלאומית: "אני מייצרת איזון. גם אם הם באים אנטי, הם הופכים להיות פרו" ● עוד שיתפה על אסטרטגיית הצמיחה הגלובלית של החברה ועל המחויבות שלה להשאיר את הלב, את ההנהלה ואת המטה של החברה בישראל

פרופ' יוג'ין קנדל, יו''ר דירקטוריון הבורסה לני''ע, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

"ישראל תחטוף מה-AI, אבל כמדינה קטנה אנחנו יכולים להרוויח ממנה יותר"

פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר הבורסה ויו"ר מכון RISE, התריע בכנס "עושים לונג על ישראל" כי זו תהיה טעות להתמקד ב-5% מהעובדים העשויים להוביל את ה-AI, בעוד שה-95% הנותרים עלולים להיפגע: "נדרשת אסטרטגיה שמתבוננת בתמונה הכוללת" ● הוא גם הזהיר כי ההחלטות לגבי ההייטק מתבססות על נתונים לא רלוונטיים, וסימן את היעד הבא להנפקות בבורסה