אמיר אייל הוא יו"ר בית ההשקעות אינפיניטי
הממשלה יכולה לנסות ולהגדיל את הכנסותיה באמצעות העלאת מסים ולחילופין להקטין את הוצאותיה על ידי קיצוץ בתקציב. בתקופה קשה כמו הנוכחית, כאשר המשק בהאטה משמעותית, שתי הדרכים, עלולות להביא להעמקת המיתון, שכן שתיהן משקפות מדיניות פיסקלית מרסנת בעל כורחה.
אני מבקש להציע שיטה אחרת להתמודדות עם הגרעון, שלא תפגע בהוצאות הממשלה ואינה כרוכה במסים או גזירות, אלא מתבססת על ניצול שערי הריבית הנמוכים.
שליש מהתקציב מיועד להחזר חוב (קרן וריבית). סביר להניח שבשנים שיבואו, הריבית ותשואות אגרות החוב יעלו לאורך כל עקום התשואה, בישראל ובחו"ל. אם המדינה תמחזר את החוב הקיים ותאריך את המח"מ שלו, היא תבצע החלפת חוב קצר בריבית גבוהה יחסית בחוב ארוך בריבית נמוכה יחסית. תשלומי הריבית העתידיים ייצרו למדינה תזרים פנוי לתקציב בעתיד וייחסוך את הצורך בקיצוץ בתקציב בשנים הבאות.
על פי התקציב שאישרה הממשלה, יעמוד התקציב 2009 על 316.5 מיליארד שקלים, ובשנת 2010 על 321.5 מיליארד שקלים.
בנוסף לגידול בשיעור 1.7%, יגדל התקציב בכל אחת מן השנים באופן זמני בשיעור 1.35%. אנו מאמינים כי הירידה בהחזר הריבית ימתנו את הצורך בהגדלת התקציב בעתיד.
דוגמא ממחישה
ניקח לדוגמא את אגרת החוב שחר 2680 . שהמדינה צריכה לפרוע בעוד כשנתיים, באפריל 2011. הקופון אותו תשלם המדינה בכל שנה הוא בשיעור 7% וגודל הסדרה הוא כ-13 מיליארד שקלים. כיום הממשלה יכולה למחזר חוב זה ולהנפיקו מחדש לכ-7 שנים בריבית שוק של כ-5%. כלומר, הממשלה יכולה לנצל את הריביות הנמוכות השוררות כיום במשק, לחסוך לעצמה כ- 260 מיליון ש"ח בכל אחת מ- 2 השנים שנותרו לפדיון האיגרת ולממן את התקציב בקלות יותר.
גם בסדרות שהנפיקה מדינת ישראל בחו"ל ניתן לבצע מהלך דומה. ניקח לדוגמא סדרה שהונפקה בשנת 2000 ומועד פדיונה בחודש מרץ 2010 (פחות משנה). הקופון אותו אמורה לשלם המדינה הוא 7.75% ובהנחה שתוכל לגייס חוב חדש ארוך בכ-5.5%, מדובר בחיסכון של כ-45 מיליון שקלים.
הדובדבן שבקצפת יהיה האופציה לרכישה מוקדמת של אג"ח מדינה, שתוצמד לכל הנפקת חוב חדשה שתוציא המדינה במהלך הזה. סביר להניח שעם שובה של הצמיחה המקומית והעולמית, עודפי תקציב שייוצרו יכולים להיות מנוצלים לרכישה חוזרת של החוב הלאומי ובמחירים נמוכים יותר של אגרות החוב שתשואתן תהיה גבוהה משמעותית.
הרווח יכול להיות עצום בכל קנה מידה ויקזז משמעותית את חובה הלאומי של מדינת ישראל בואכה אלי מדינות OECD ובכלל.
המאמר נכתב בשיתוף דוד בן דוד הוא אנליסט ראשי במחלקת המחקר של בית ההשקעות אינפיניטי