טל עבדה הוא סמנכ"ל השקעות, כלל פורקס
לקראת אישור התקציב בכנסת עולים שוב קולות שדורשים להגדיל את התקציב, טוענים שצריך לבטל את "הגזרות", כך הם קוראים לשינויים בתקציב, ולפעול כמו אובמה באמריקה, לפתוח את הקופה במטרה לעודד את הצמיחה ולעזאזל הגרעון, החוב, דירוג האשראי וכל המילים הגדולות שפקידי האוצר אוהבים להפחיד אותנו איתן. כי אם אמריקה יכולה למה אנחנו לא?
אז זהו, שאנחנו לא יכולים לעשות את זה, כיוון שהנזק שיגרם כתוצאה מכך עלול להיות גדול עלינו. אגב, גם אובמה לא יכול. הוא אולי חשב שכן, אבל היום הוא כבר מבין את גודל הטעות. תקראו עד הסוף וגם אתם תבינו.
לעולם אין סבלנות לסיכוני אשראי. זאת עובדה. לא, גם לא אם הלווה הוא מדינה, ואפילו מדינה גדולה, אפילו אם היא המעצמה הגדולה הגדולה בעולם. ככה זה. זו אחת התוצאה של המציאות החדשה. מציאות שנוצרה ממשבר.
הבעיה של אובמה היא שהוא לא ידע את זה. הוא לא יכול היה לדעת, פשוט כי המציאות נוצרה על גבו.
הבור שג'ורג' החל לחפור
ערב המשבר ממשלת ארה"ב היתה הענק הכל יכול, ההשקעה הבטוחה ביותר בעולם, כולם חפצים בה, ללא קשר למדיניות שתבחר. יכולת ההחזר שלה אינה מוטלת בספק. גם מקרה המבחן שהתרחש כמה חודשים לפני בחירתו לא הכין אותו למשמעויות החמורות של הבור התקציבי העמוק שהוא חפר.
הנשיא הקודם, ג'ורג' בוש, אישר ב-2008 את "תוכנית ההצלה הפיננסית" (" The Bailout Program"). תוכנית שבמונחים של אז היתה אדירה ומרחיקת לכת. 700 מיליארד דולר יוקצו לתמיכה במגזר הפיננסי. כ-100 מיליארד דולר נוספים הוקצו ל-AIG וגופים פיננסיים אחרים שלא במסגרת התוכנית. אבל פריצת התקציב נתפסה בקרב המשקיעים במסגרת "הנסבל", לפני קריסת ליהמן ברדרס ולפני שמישהו חשב שיום יבוא וג'נרל מוטורס תגיש בקשה לפשיטת רגל.
אובמה נכנס לתפקיד, כשהמציאות שהשאיר לו קודמו גרמה לו לחשוב שניתן להרחיב את התקציב עוד והרבה, מבלי לפגוע בחוסן הכלכלי של ארה"ב. ההנחה הזו נתגלתה כמוטעית, אבל כמובן, רק לאחר מעשה.
לא נודע כי באו אל קרבה
פשיטת הרגל של ג'נרל מוטורס לוקחת איתה עשרות מיליארדי דולרים שהעביר משלם המיסים האמריקני כדי לסייע לחברה וכעת ירדו לטמיון. עשרות מיליארדים מתוך תוכנית חדשה, "התוכנית לתמרוץ המשק" שהוביל אובמה (Market Stimulus Plan) תוכנית מקיפה של 787 מיליארד נוספים.
אבל הפעם לא מדובר במתן נזילות לשוק הפיננסי אלה הוצאה אמיתית של כסף על תשתיות, חינוך, בריאות ורכישה של חברות כושלות.
בנוסף, אושרו תקציבים לנושאים נוספים, ובסה"כ הפריצה הכוללת בתקציב מוערכת בכ 2,000,000,000,000$ (2 טריליון דולר), סכום אדיר, במיוחד למול הירידה החדה בהכנסות של ארצות הברית.
הגידול העצום בהוצאה הציבורית תמומן משני מקורות, הנפקת אג"ח והדפסת כסף. הנפקת אג"ח היא מוגבלת בהיקפה וגוררת עלויות מימון גבוהות ועלייה ביחס חוב-תוצר. הדפסת כסף היא זולה בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך היא עלולה לגרור גלי אינפלציה גדולים ולאיבוד ערך של הדולר האמריקאי.
גייתנר יורד אפיים ארצה במדינת הקיסר
לשוק נדרשו כמה חודשים להבין את הנתונים ולהגיב בהתאם:
סוכנות הדירוג S&P כבר הודיעה שהיא שוקלת להוריד את הדירוג של ארה"ב מהדירוג המושלם שהיא נהנת ממנו כיום.
סין, שהיא רוכשת מרכזית של אג"ח האמריקאים כבר הודיע ש"תשקול מחדש" את המשך רכישת האג"ח, והביאה את מזכירת המדינה הלרי קלינטון ואת שר האוצר, טימותי גייט'נר לשלוח מסרים מרגיעים במטרה לעודד את סין שמחזיקה באופן ישיר 768 מיליארד דולר באג"ח ארה"ב, ובאופן עקיף סכום שמוערך בכפול מכך.
גייתנר אף ביקר ביום שני האחרון בסין ונאם באוניברסיטת פקין בפני פורום של כלכלנים סיניים בכירים, שם אמר שהנכסים הפיננסיים של סין בארה"ב בטוחים ומוגנים, ושערך הדולר חזק ואיתן. הקהל פרץ בצחוק רועם בתגובה לדבריו.
החשש מאינפלציה והתגובות בעולם גורמות למשקיעים ברחבי העולם לאבד את האמון ולמכור את הדולר. בחודשיים האחרונים איבד הדולר מערכו 13% כנגד האירו, ו-85% כנגד הנפט! נראה שהתהליך הזה לא תם, ועשוי לחייב את הממשל לחזור בו מחלק מההתחייבויות התקציביות ולצמצם את ההוצאה הציבורית.
יחי ההבדל בישראל
כלכלת ישראל קטנה והסיכון בה גבוה הרבה יותר, ולא רק מסיבות בטחוניות. רק לפני שנים ספורות, ואחרי עבודה קשה וארוכת שנים, העלו לישראל את דרוג האשראי. אנחנו חייבים להבין שהרחבה פיסקלית על פי הכללים שהכרנו לפני המשבר עלולים להיות מתרניים מידי.
כבר היום ההערכות בבנק ישראל הן שיחס חוב-תוצר בישראל, שירד בשנת 2008 לראשונה מתחת ל 80%, יעלה חזרה לרמה של 85% בסוף 2009 ולקרוב ל 90% בסוף 2010 גם ללא הרחבת התקציב, זאת בעיקבות הירידה בתוצר. מצב שיביא את ישראל לכך שיחס חוב-תוצר בסוף העשור יהיה גרוע מזה שהיה בתחילתו. הרחבה נוספת עלולה, על פי נתוני האוצר לקרב אותנו לרמה של 100%. להעלות את הסיכון באג"ח הישראלי ולנפח את עליות מימון החוב שכבר היום הן חלק ניכר מתקציב המדינה.
העצבים החשופים של משקיעי העולם לסיכון הגלום באשראי כבר הוכיחו איזה נזק הם מסוגלים לגרום למדינה שמזלזלת בהם. חוסר הבנה או זילזול במצב בו אנו נמצאים עלולה לדרדר את המשק הישראלי לקשיי מימון, שיובילו לנזק בכל תחומי החיים של הציבור בישראל.
עלייה ביחס חוב-תוצר תוריד את דירוג האשראי, תקטין את אמון המשקיעים במשק, תקשה על מדינת ישראל לגייס את ההון הנדרש לפעולתה ועלולה לבלום תהליכים הכרחיים של "מחזור חוב" מושג ששמענו לאחרונה בעיקר מחברות נדל"ן בקשיים, אבל כמה מדינות חסרות אחריות כבר הגיעו למצב זה בעשור האחרון. כדי להחזיר את החוב תאלץ המדינה להדפיס עוד ועוד.
עליית הסיכון תייקר את הריבית ותחייב את המדינה להקצות יותר ויותר מתקציבה להחזר חובות. לכן, פחות ופחות משאבים לפיתוח, צמיחה וביטחון. ובמילים פשוטות, עוד ועוד גזרות.
ראינו מה קרה בשנות ה-80 כשהמשקיעים מאבדים אמון בכסף. אמנם אז הקשיים היו שונים, אבל היום השוק הרבה יותר גלובלי ומהיר, והמשקיעים רגישים בהרבה לסיכון ובורחים ממנו בהיסטריה של עדר. לכן מספיק שיכולת ההחזר של ישראל תיפגע מעט כדי ליצור כדור שלג נוראי.
אוי לנו אם יקרה גם לנו
היום אנו בנקודה שבא אפשר להציג מדיניות כלכלית אחראית שתחזק את האמון. הרחבת התקציב הישראלי תאלץ אותנו לשלוח את שטייניץ להתחנן לכסף מאומות העולם, כסף שאין להן לתת, שהן יעדיפו לתת לגייט'נר שמתחנן הרבה יותר טוב.
אם אנו נגיע למצב כזה, יכולתינו לצאת מהמשבר תפגע, כך גם חוסננו החברתי, הבטחוני ואפילו יכולת ההרתעה שלנו. המציאות הוכיחה שארוע כזה לא רק שיכול לקרות, הוא קורה לארה"ב היום - לנו אסור להגיע לכך.
טל עבדה הוא סמנכ"ל כלל פורקס
לקבלת תזכורת בדוא"ל על מאמר חדש שלח "אני מעוניין" למייל tal@clalforex.co.il
ניתוח הכלול בדוח זה הינו למטרת אינפורמציה בלבד, ובשום אופן אין לראות בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של מטבע ו/או הסחורות המתוארים בדוח. הניתוח מתפרסם על מידע אשר פורסם לכלל הציבור ומידע אחר, לרבות מידע שפורסם על ידי החברה נשואת דוח זה, ואשר אנו מניחים שהינו מהימן, וזאת, מבלי שביצענו בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנות המידע. המסחר במטבע חוץ, סחורות, מדדים ומתכות כרוך בסיכון רב ואינו מתאים לכל אדם