גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גייתנר מתחנף לסינים

מאזן האימה הכלכלי בין סין לארה"ב הגיע השבוע לנקודת מבחן קריטית

שר האוצר של ארה"ב, טימותי גייתנר, ערך בתחילת השבוע ביקור בסין, בעלת החוב הגדולה ביותר של מדינתו, כדי לחזק את אמון הסינים בכלכלה האמריקנית ולהבטיח כי הם ימשיכו להחזיק ולרכוש אג"ח ממשלתיות של ארה"ב.

גייתנר הבטיח לסינים שארה"ב תצליח לצמצם את הגרעון הפיסקלי לכ-3% מהתמ"ג ותדאג לכך שהתמריצים השונים לא יגרמו לאינפלציה גבוהה. זאת כאשר על פי התחזיות, גרעון ארה"ב יגיע בשנה הנוכחית ל-1.84 טריליון דולר - סכום הגדול פי 4 מהגרעון אשתקד והשווה לכמעט 13% מהתמ"ג של ארה"ב.

ובתוך כך, הסינים, שהחזיקו ברבעון הראשון של 2009, אג"ח של ממשלת ארה"ב בסך 768 מיליארד דולר, החלו להשקיע בסחורות כדי להבטיח את עצמם מפני ירידת ערכו של הדולר (זאת כנראה אחת הסיבות לכך שלמרות המיתון העולמי, מחירי הסחורות ממשיכים להאמיר). אין ספק שהסינים ממשיכים לחשוש מפני ירידה נמשכת של ערך הדולר, שיגרום לשחיקה נוספת של אג"ח של ממשלת ארה"ב, ולעליית התשואות עליהן.

בביקורו בביג'ין, שר האוצר האמריקני השתמש בשפה דיפלומטית ורפה, באומרו כי שער חליפין "גמיש יותר" יביא לגידול של ממש בצריכה הפרטית של סין, כשכוונתו האמיתית היא שהמטבע הסיני, היואן, יתחזק ביחס לדולר.

זאת בניגוד לקודמו בתפקיד, הנרי פולסון, שדחק חדשות לבקרים ובלי להתנצל בסינים לייסף את היואן, כדי לייצב את המאזן המסחרי בין שתי המדינות. לעומתו, השפה הרפה שבה השתמש גייתנר, והשחיקה הנמשכת של האג"ח הממשלתיות של ארה"ב, מצביעות על כך שהאמריקנים הפנימו עד כמה הם תלויים בסינים.

גייתנר ניסה גם לשים דגש על הציפיות באשר לעתיד השוק העולמי לאחר המשבר הנוכחי, ואמר כי "לאחר שההתאוששות תושלם, יהיה ניתן להשיג צמיחה גלובלית יציבה וארוכת טווח". קובעי המדיניות הכלכלית בארה"ב מקווים שאם יצרכו הסינים יותר והאמריקנים יצליחו לחסוך מעט יותר, אזי הגרעון המסחרי יצטמצם במידה ניכרת וכולנו נחיה בעולם טוב יותר.

אומנם נכון שהתלות הכלכלית בין ארה"ב לסין הולכת ומתהדקת, אך העניין הוא שחוסר האיזון במסחר בין ארה"ב לסין לא היה הגורם למשבר הנוכחי. האשם העיקרי הוא הפדרל ריזרב, שהציף את העולם בדולרים - וכך הצית את הביקושים לאשראי וטובין. סין רק הגיבה, והגדילה את הייצור על מנת לספק את הביקושים שהלכו וגדלו. במקום להפנות את הכנסותיה כלפי פנים, כפי שהיא עושה עכשיו (ובאיחור מה..) סין רכשה אג"ח של ממשלת ארה"ב וגם אג"ח מגובי משכנתאות וזאת אחת הסיבות להיווצרות בועת הנדל"ן.

"חוסר האיזון" של הכלכלה האמריקנית נוצר בעיקר כתוצאה ממדיניות מוניטרית חסרת אחריות של ה'פד' ופחות בגלל הפזרנות האמריקנית או מדיניות שערי החליפין המניפולטיבית של הסינים.

אין ספק שהסינים צריכים להפנות יותר משאבים כלפי פנים ושהאמריקנים חייבים ללמוד איך לחסוך. ואולם, חשוב יותר שארה"ב תחזיר את האמון שניתן לה, ותוכיח לעולם שאין בכוונתה להמשיך ולנפח את הגרעון התקציבי, וכך תימנע היווצרות אינפלציה גבוהה בהמשך הדרך.

לסיכום ניתן לומר שהבעיה העיקרית של ארה"ב היא ברמה המקומית והפנימית ופחות בזירה הבינלאומית - ביחסי המסחר עם סין. עם זאת, יש לזכור שהשפעתה של סין על הכלכלה האמריקנית הולכת וגוברת, ושביכולתה לערער את הכלכלה האמריקנית בהחלטה של רגע.

לשינוי המאזן הקרב ובא בין סין לארה"ב תהיינה השלכות כלכליות וגיאופולטיות בכל אזורי העולם.

אוריאל הרמן הוא עורך מדור וול סטריט ושוקי עולם באתר גלובס

עוד כתבות

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

רוחות מלחמה: הפרויקט שאיראן בחרה להתמקד בו בשיקום

משפחות "מועצת אוקטובר" פתחו בקמפיין נגד ועדת החקירה הפוליטית שמקימה הממשלה לאירועי ה-7 באוקטובר, על רקע הדיון שיתקיים מחר על המנדט שלה ● בצה"ל נערכים להרחבת המערכה בלבנון: "חשבון פתוח עם חיזבאללה" ● דיווח: זוהו "תנועות יוצאות דופן" של יחידות צבאיות במשמרות המהפכה ● צה"ל השלים את פירוז הרצועה בתחומי הקו הצהוב ● מנהיגי ישראל, יוון וקפריסין יתכנסו מחר בירושלים במטרה לחזק ברית אסטרטגית מול טורקיה ● עדכונים שוטפים

דוגמאות להונאות פיננסים ברשתות / צילום: צילומי מסך

ההונאות העדכניות ברשת: איך לא ליפול בפח

בחודשים האחרונים עולים בישראל יותר ויותר קמפיינים אגרסיביים עם המלצות על מניות, שנראים אמינים בין היתר הודות לשימוש בדמויות פיננסיות מוכרות ו-AI ● הכירו את הסכנות החדשות והמשוכללות ואת הכלים להתגוננות

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

"בשביל מה לקנות דירה ולקבל 2.5% אם אפשר לקבל 4% רק על דיבידנדים בבורסה?"

תשכחו מהמרוץ לדירה: בצל הצפי להמשך ירידת מחירים וריבית, משקיעים רבים נוטשים את שוק הנדל"ן, ורבים מהם מצאו מפלט בשוק ההון, שהציג השנה תשואות חסרות תקדים ● בשוק מסבירים: "מי שהשקיע במניות עשה תשואה של עשרות אחוזים השנה, בזמן שמי שרכש דירה רואה כבר 8 חודשים ברצף ירידות מחירים"

העיתונאי שלומי אלדר / צילום: צילום מסך יוטיוב

אול־אין פונה לחברה הערבית עם מחלקת פודקאסטים חדשה

בית הפודקאסטים אול־אין מקים מחלקה ייעודית לחברה הערבית בעקבות התחזקות ההאזנה בקרב צעירים וביקוש גובר מצד מפרסמים ● המרכז הארצי החדש להצלת צבי הים במכמורת נפתח לפעילות בהשקעה של 30 מיליון שקל ● ושורת מינויים חדשים בבזק, במשרד הפרסום מנצ' ובאיילון ביטוח ופיננסים ● אירועים ומינויים

שמואל אלפסי, מנכ''ל אמנת / צילום: יח''צ

המניה שקפצה 50% בחודש והרווח של יורשי המייסד

מנייתה של חברת ניהול הפרויקטים וה־IT נסקה בכמעט מ־50% בחודש האחרון ● אשתקד, לפני הקפיצה הגדולה רכש המייסד, אברהם (לולו) אסף ז"ל, מניות משותפו תמורת 22 מיליון שקל

יוסי חסון / צילום: באדיבות מייטאון

"אני אופטימי – הדברים יחזרו לעצמם": היזם שעזב את עולם ההייטק, והקים חברת נדל"ן

מנכ"ל ויו"ר מיי טאון, יוסי חסון, היה בין המשקיעים הראשונים ב־Waze - ובשלב מסוים החליט "לחתוך" מעולם ההייטק וההשקעות אל הנדל"ן ● היום הוא מקווה להפוך את מיי טאון לאחת המובילות בהתחדשות עירונית, מודה כי בדיעבד היה נכנס לעולם הפינוי־בינוי מוקדם יותר, ומלין על הבירוקרטיה המכבידה: "תב"ע ובקשה להיתר בתוך חמש שנים? צריך להיות הודיני"

ארז בלשה, מנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: אייל טואג

בשווי מוערך של 1.1 מיליארד שקל: קרן ג'נריישן מקימה זרוע טיפול בפסולת

החברה החדשה, BlueGen Waste Management, תאחד את שלל הפעילויות של ג'נריישן בתחום הפסולת ● ג'נריישן דיווחה על מזכר הבנות עם לאומי פרטנרס להשקעה בחברה החדשה, במסגרתה לאומי תשקיע 171 מיליון שקל בתמורה ל-15% בחברה החדשה, כלומר שווי החברה מוערך ב-1.1 מיליארד שקל

משקיע מודאג בבורסת ניו־יורק, האם הבועה בדרך? / צילום: Shutterstock

ההשוואות המטרידות בין טירוף הבינה המלאכותית לבין בועת הדוט־קום

אנליסטים שוריים מתכחשים לאפשרות שמתפתחת כיום בועת AI בדומה לבועת הדוט־קום בשנות ה־90 ● הדמיון אכן קיים, ובדיוק כמו אז - משקיעים מקווים כי הטכנולוגיה החדשה תספק צמיחה ורווחים גבוהים מהרגיל ● ובכל זאת, יש גם כמה הבדלים מהותיים

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

האיש הראשון בעולם ששוויו חצה את רף ה-700 מיליארד דולר

ההון של מאסק קפץ לאחר שבימים האחרונים הפך בית המשפט העליון בדלאוור פסיקה קודמת והשיב לו חבילת תגמול הונית מבוססת אופציות בשווי כ־139 מיליארד דולר שאושרה ב־2018 ● במקביל - רק השנה אושרה לו חבילת שכר נוספת שעשויה להגיע לטריליון דולר

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

משחק הכיסאות בשוק החשמל: דוראד חוזרת למרוץ ולוחצת את המתחרות לפינה

לאחר שנים של סכסוכים יצריים, משיכת התביעות של אדלטק סוללת את הדרך להקמת תחנת הכוח "דוראד 2" ● מול מגבלות הרגולציה ולוח הזמנים הצפוף של רשות החשמל, חזרת התחנה למגרש מגבירה את הלחץ על המתחרות - ועשויה להכריע מי מהן תישאר מחוץ לרשת

בניין גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

גלי צה"ל בסכנת סגירה: השרים יצביעו על החלטת כ"ץ בישיבת הממשלה

לפי הצעת ההחלטה לסגירת התחנה, שידורי גלי צה"ל יופסקו לחלוטין לכל המאוחר עד 1 במרץ 2026; יוקם צוות מקצועי מטעם משרד הביטחון שיפרק את הנכסים, יסדיר את זכויות העובדים ויסגור לבסוף את התחנה

יוסי אבו / צילום: ענבל מרמרי

רגע אחרי שהממשלה אישרה את עסקת הענק למצרים - ניו-מד רוצה לתת למנכ"ל עוד 8 מיליון שקל

המחזיקה הגדולה במאגר לוויתן, ניו-מד אנרג'י של קבוצת דלק, רוצה להעניק למנכ"ל החברה יוסי אבו אופציות בהיקף של 8.1 מיליון שקל, כשהמנה הראשונה היא כבר "בתוך הכסף" ● כזכור, ניו-מד כבר ביצעה "אובר-רולינג" פעמיים בשנים האחרונות כדי לאשר לאבו תגמול למרות התנגדות אסיפת בעלי המניות

מירי מיכאלי, מגישת המהדורה המרכזית ב-i24news / צילום: צילום מסך מערוץ i24news

הבלגן ב-i24NEWS: זעם בעלי המניות, קיצוצי התקציב וחוסר הוודאות באולפנים

ההודעה על העברת הבעלות ב־i24NEWS מחברת אלטיס ארה"ב לידיים הפרטיות של משפחת דרהי הכניסה את עובדי ומנהלי ערוץ החדשות לבלבול רב ● הסערות בחודשים האחרונים סביב החברה־האם, כולל תביעה מול JP מורגן, עשויות ללמד מה עומד מאחורי המהלך

נאוויטס פטרוליום / צילום: נאוויטס פטרוליום

עם הנפט ממפרץ מקסיקו גם המזומנים יזרמו? רגע האמת של נאוויטס מגיע

לאחר שסיפקה למשקיעים תשואה פנומנלית של יותר מ–1,500% מאז ההנפקה, שותפות האנרגיה בראשות גדעון תדמור משאירה מאחור את שלב פיתוח המאגרים עתיר המזומנים, ונכנסת להפקה מאסיבית ויצירת תזרים חופשי ● האם מחירי הנפט מותירים למניה עוד אפסייד? ● מדור חדש

הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992 / צילום: Shutterstock

השיא ה־60: הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992. מה קרה אחר כך?

מדד ת"א 35 שבר ביום ראשון את השיא ה־60 מתחילת השנה. כך, שנת 2025 קטפה את התואר השנה עם הכי הרבה שיאים מאז השקת מדד הדגל ב־1992 ● גלובס בדק מה קרה בהיסטוריה אחרי שנים כל כך טובות בבורסה. ולמה שיאים לא תמיד מגיעים יחד עם תשואות גבוהות

האם המשבר בהייטק הסתיים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

דוח חדש חושף - סיכום השנה בהייטק: שיא בעסקאות לצד שפל במספר המועסקים

דוח חדש חושף כי בשנה החולפת נרשמה לראשונה ירידה שנתית במספר העובדים בענף ההייטק, ובמקביל הג'וניורים מתקשים להיכנס לשוק למרות שנת שיא פיננסית

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם שרית זהבי / צילום: רמי זרנגר

החוקרת שסבורה: חיזבאללה מתכונן לסיבוב הבא, ואיראן שולטת בכל צעד

שיחה עם שרית זהבי, נשיאת מרכז עלמא להנגשת מידע על הזירה הצפונית ● על היכולות הצבאיות והכלכליות של חיזבאללה, השליטה והמעורבות של איראן והגישה של נשיא סוריה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה רביעית בסדרה

מימין: אריאל כהן, אייל פסו וניקש ארורה / צילום: נאבן, יח''צ, מולי גולדברג

הסכם הענק של פאלו אלטו והמניה הישראלית שצנחה ב-90% מתחילת השנה

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● המשקיעים סיימו שבוע תנודתי שהסתיים בצורה חיובית הודות לנתוני אינפלציה מפתיעים ● הצניחה במניית גאוזי נמשכה גם השבוע, והיא נסחרת ברמות שפל ● מניית נאבן הצליחה לתקן את הירידות מהשבוע החולף, אך עדיין נסחרת הרבה מתחת למחיר בהנפקה ● וגם: עסקת הענק של ענקית הסייבר עם גוגל

שלט של חנות שקונה זהב וכסף בניו יורק / צילום: Reuters, Anthony Behar

איך להשקיע וממה להיזהר: הזהב והכסף הם המנצחים הגדולים של 2025

התשואה השנתית על הזהב ועל הכסף מותירה הרחק מאחור את נאסד"ק, S&P 500, האג"ח הממשלתיות והביטקוין ● איך נראית ההשקעה בהם, ומתי הם פגיעים? ● כתבה ראשונה בסדרה

צפוי להיסגר בסוף השנה: הפגנה מחוץ למפעל פולקסווגן / צילום: Reuters, Sebastian Kahnert

בלחץ גרמניה ותעשיית הרכב: אירופה לקחה צעד אחורה במהפכה הירוקה

שלוש שנים וחצי אחרי ההחלטה הדרמטית לאסור מכירת כלי רכב בעלי מנוע בעירה פנימית מ־2035, הנציבות האירופית נסוגה - בעיקר בשל לחצים מצד גרמניה והביקוש הנמוך לכלי רכב חשמליים ● המהלך מסמן שינוי סדרי עדיפויות וניסיון לאזן בין יעדי האקלים ליציבות כלכלית