הנחמה הגדולה של דתיים רבים היא שהחילונים הם אנשים נחותים מהם מבחינה ערכית ונורמטיבית. אולי המחשבה הזאת היא פיצוי על היתרונות שיש לחילונים לעומת האנשים שהדת סוגרת אותם בדלת אמות ומקשה עליהם להנות מ"הבלי" העולם הזה מכל מקום, בפומבי.
ברוח זו התנבא לפני כמה ימים ראש סיעת האיחוד הלאומי יעקב כ"ץ כשהתיחס בראיון עתונאי לנושא הורדת האחזויות: "לפחות הצעירים שלנו הם על הגבעות ולא בבתי הכלא. מי שאיבדו שליטה עליו - זה דווקא נוער מעשני הסמים בתל-אביב".
קודם כל, עובדתית: אני לא יודע מי הם בדיוק "הצעירים שלנו", אבל אני כן יודע שספסלי הנאשמים ותאי בתי הסוהר עמוסים בחובשי כיפות ומגבעות, ביניהם רבנים ו"מנהיגים" פוליטיים. ולא על האחזויות הם יושבים, אלא על גניבות כספים, עבירות מין, ושאר עבירות על עשרת הדיברות. שנית, בעוד ש"הצעירים שלנו" נמצאים על הגבעות כדי להילחם נגד החוק וצה"ל, יושבים צעירים אחרים על גבעות אחרות כדי להילחם במסגרת צה"ל נגד האויב.
ובענין הסמים: יש מעשני סמים בקרב הלא דתיים, כמו שיש גם לא מעטים בתוכם. זו מכה משותפת לכל המיגזרים. אלא מה? בתולדות העולם לא היה סם הרסני ומסוכן יותר מהדת. בעוד ששימוש בסמים הורס את המשתמש, הרי שהסם הדתי הורס עמים ומדינות. הבעיה אינה רק בדת, אלא בעיקר באלה השמים עצמם למפרשיה ולמוציאים לפועל של רצון האלוהים כפי שהם מפרשים אותו, וכל אחד מפרש כרצונו.
דברי כץ הם דוגמא מוחשית להפצת הסם הזה. "אתם נפלאים, נהדרים, ערכיים לא כמו הבלתי מאמינים - ולכן מותר לכם להרוס, לנתץ, להכות, לעבור על החוק, ואם מדובר בערבים, אז גם להרוג". הכל בשם אלוהים שלמרבית הצער אינו יכול לאשר או להכחיש, אפילו לא לומר שדבריו הוצאו מהקשרם.
ועכשיו מעשים, נאמן
לפי הרטוריקה יעקב נאמן נחוש לעשות מהפכה בבתי המשפט. ההצעות שהוא מעלה, כמו קביעת מועד מחייב למתן פסקי דין, הן הכרחיות כדי למנוע עינויי דין ועיוות צדק. הבעיה היא שאם יש משהו שלא חסר במדינה זה הבטחות. אז או.קיי., נאמן, הבנו את המלים והן טובות בעינינו אבל עכשיו אנחנו רוצים לראות את המעשים.