גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"חד משמעית - אני לא מתחרט שקניתי את אוסיף"

שלמה איזנברג הופיע היום לאסיפת בעלי האג"ח והודה: "אוסיף נמצאת כרגע במצב נזילות לא טוב, אך כל הבעיה היא כתוצאה מהאסון העסקי שנקרא ארנסון" *אוסיף הודיעה בשבוע שעבר כי לא תוכל לשלם במועד 85 מ' ש' למחזיקי האג"ח *איזנברג הציע היום החלפת אג"ח של אוסיף באג"ח של ישרס *"אני בטוח שאוסיף תשרוד"

שבוע לאחר שהודיעה חברת אוסיף כי לא תעמוד בתשלום הקרן למחזיקי אג"ח ד', ניסה היום בעל השליטה בה, שלמה איזנברג, להרגיע את המשקיעים באסיפה הסוערת שהתקיימה בתל-אביב.

חמוש בעורכי דין ומנהלים מהחברה, כולל המנכ"ל אלכסנדר קצף, הציע איזנברג למשקיעים הסדר חוב לפיו ימירו מחזיקי האג"ח של אוסיף את נייר הערך לאג"ח של חברת נדל"ן אחרת הנמצאת בשליטתו - חברת ישרס.

איזנברג סקר את ההתפתחויות בחברה וציין שהמקור המרכזי להחזר החוב הוא מתקן ההתפלה בפלמחים. היום נחשף באסיפת האג"ח כי במשך שלושה חודשים ניהל איזנברג מו"מ עם קונה רציני, שעמד לרכוש את מתקן ההתפלה תמורת כ-60 מיליון שקל,

אך לטענתו של איזנברג הקונה ניצל את המצב הלא נוח של החברה, וברגע האחרון, לאחר שהוחלפו טיוטות של חוזים, העלה דרישות נוספות.

איזנברג נימק את סירובו בכך שהוא אינו נכנע ללחצים רגעיים, והסביר כי הדרישות החדשות היוו נסיגה מתנאי ההסדר המקורי. במקביל, לדבריו, ישנם מספר קונים פוטנציאליים נוספים, אך הם אינם רציניים באותה מידה.

איזנברג, נזכיר, רכש את השליטה (64%) באוסיף מידי ארקדי גאידמק בסוף 2008, תמורת 135 מיליון שקל, לפי שווי חברה של מ-210 מיליון שקל. כיום נסחרת החברה לפי שווי של 150 מיליון שקל. כלומר, שווי אחזקתו של איזנברג התכווץ ב-39 מיליון שקל. הרכישה בוצעה באמצעות חברת נדל"ן אחרת שבשליטתו, ישרס, וכעת הוא מתכנן למזג לתוכה את אוסיף. למרות ההתייעלות והארגון מחדש שמבצע איזנברג בקבוצה המצב רחוק מלהיות מזהיר.

"אוסיף נמצאת כרגע במצב נזילות לא טוב, אך כל הבעיה שלה היא תוצאה של האסון העסקי הזה שנקרא ארנסון", אמר איזנברג למשקיעים באסיפת האג"ח. אוסיף סיימה את הרבעון הראשון של השנה בהפסד של 28 מיליון שקל, שנגרם בעיקר מהפסדים של חברת הבת ארנסון (הסובלת מגרעון תזרימי). ההפסדים נבעו מפעילותה הקבלנית של החברה, ממימוש רכוש קבוע, משערוך שלילי של פרויקט רחובות בחברת הבת עוגן, ומהוצאות המימון של החברה. ברבעון המקביל אשתקד הפסידה אוסיף סכום גדול יותר של 60 מיליון שקל.

על אף המדד הנמוך ברבעון הראשון של 2009, 0.7%-, הוצאות המימון של אוסיף היו גבוהות בגלל רמת המינוף הגדולה: התחייבויות שוטפות של 1.9 מיליארד שקל וההתחייבויות לזמן ארוך של 984 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה מהווה 9% בלבד מהמאזן, והיא אינה יכולה לעמוד בהחזר החובות בזמן.

"אני לא מתחרט"

"אפשר להגיע תוך זמן קצר להסדר", אמר היום ל"גלובס" שלמה איזנברג. "לא נעמוד בהחזר החוב בזמן למחזיקי האג"ח, אך הצענו להם היום סקיצה של עקרונות להסדר שיש בו אלמנט של הבאת אמצעים לטובת בעלי האג"ח, מחוץ לנכסי אוסיף. הם ישקלו את העיקרון הזה ואם זה יתקבל ננהל איתם מו"מ באמצעות נציגות של האג"ח".

על השאלה כיצד הוא מתכוון להחזיר את החובות הגדולים של החברה השיב איזנברג ל"גלובס" כי "אנו פועלים למימוש רכוש והקטנת המינוף. אני 20 שנה בישרס ולא רגיל לעבוד בכאלה רמות של מינוף. בישרס הון העצמי הוא 40% מהמאזן, ונשאף לתקן את המינוף גם באוסיף לרמה כזאת שתתאים לסולידיות שלנו. אבל זה לא ביום עבודה אחד".

*איך הבנקים מתייחסים לחברה?

"אין לחץ של הבנקים. אנו נמצאים איתם ביחסי עבודה תקינים ובמיוחד עם שני הבנקים הגדולים. לאוסיף יש היסטוריה מעולה של שיתוף פעולה עם הבנקאות המקומית".

*ובכל זאת, יש לך מחשבות שניות לגבי רכישת אוסיף?

"חד משמעית - אני לא מתחרט שקניתי את אוסיף".

*ידעת מה מצבה האמיתי של החברה כשקנית את אוסיף?

"לא עשינו דיו-דיליג'נס. קנינו מכונס הנכסים רק על סמך מצגים פומביים".

*ומה גילית באוסיף לאחר שרכשת אותה?

"הדבר שהוא אם כל חטאת הוא העסקה השערורייתית שבוצעה במארס 2008 לרכישת חברת ארנסון. הקנייה גרמה ל'היעלמותם' של רבע מיליארד שקל מקופת אוסיף (מחיר הרכישה והזרמת ההון שנדרשה כדי להציל את החברה א.ש.). מעטות החברות שיש להן היכולת לשרוד מכה פיננסית כזאת. אנו בטוחים שיחד עם הבנקים ובעלי האג"ח ובסיוע של בעלת השליטה, ישרס, נצליח להוביל את אוסיף אל מעבר למשבר שבו היא נמצאת היום".

*האם אוסיף תמשיך להתקיים?

"אני בטוח שאוסיף תשרוד. אין אף גורם שיש לו אינטרס שאוסיף תקרוס".

המשקיעים חלוקים בדעותיהם

על פי ההסדר שהציע איזנברג היום לראשונה, באסיפת האג"ח, הפירעון הקרוב של הקרן יידחה בעד שלושה חודשים. אם הכסף יתקבל לפני סוף התקופה הזאת, הוא ישולם מיד למחזיקי האג"ח. איזנברג גם ישקול הענקת ביטחונות נוספים למשקיעים.

"לבעל השליטה אין מחויבות מעבר למוגדר בחוק להביא כסף מהבית", אמר איזנברג למחזיקי האג"ח, אך כאמור, הוא העלה בפניהם את אותו הסדר מקורי לפיו הם יוכלו להחליף את האג"ח של אוסיף באג"ח של ישרס. מבחינתו של איזנברג החלפה מעין זאת פירושה להביא כסף מהבית.

בשבוע שעבר, יום לפני פרסום תוצאות הרבעון הראשון, הפתיעה אוסיף את המשקיעים ודיווחה שלא תוכל לעמוד בסוף החודש בתשלום הקרן למחזיקי אג"ח ד' המסתכם ב-85 מיליון שקל. את תשלום הריבית בסך 15 מיליון שקל אוסיף תשלם במועד.

הלחץ של הבנקים על אוסיף, במקביל לחשש של יתר בעלי החוב, מחייב את החברה למכור נכסים. אוסיף הודיעה שתפעל למימוש אחזקותיה בפרויקט ההתפלה בפלמחים ובפרויקט נדל"ן ברומניה, ששוויו מוערך על ידה בכמה עשרות מיליוני שקלים.

בתום האסיפה היו המשקיעים חלוקים בדעותיהם בשאלה האם ללכת לקראת החברה. המשקיע מוטי בן ארי, שעמד גם מאחורי הסדרי האג"ח בהכשרת הישוב ביטוח וברבינטקס, ומייצג משקיעים שמחזיקים ב-30 מיליון ערך נקוב של האג"ח, מונה לנציג מחזיקי האג"ח, והוא ינהל מו"מ לגבי הסדר חוב מפורט.

הסוגיות העיקריות שעומדות על הפרק הן: לכמה תשלומים ייפרס החוב, מה יהיה יחס ההמרה של אג"ח של אוסיף לאג"ח של ישרס, מה יהיה גובה הריבית ואיזה חלק מהקרן ישולם בסוף החודש. ככל שהמח"מ של האג"ח החדשה יהיה קצר יותר, כך תהיה האג"ח שווה יותר. פרטי ההסדר יובאו לדיון כבר ביום שלישי הבא, אז תתקיים אסיפה נדחית.

מחזיקי האג"ח התומכים בהצעתו הכללית של איזנברג מציינים לחיוב את חברת ישרס (כולל חברת הבת רסקו) הפעילה בישראל, ומזכירים כי יחסיה הפיננסיים טובים משל אוסיף.

עוד כתבות

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו