שבוע לאחר שהודיעה חברת
אוסיף השקעות כי לא תעמוד בתשלום הקרן למחזיקי אג"ח ד', ניסה היום בעל השליטה בה, שלמה איזנברג, להרגיע את המשקיעים באסיפה הסוערת שהתקיימה בתל-אביב.
חמוש בעורכי דין ומנהלים מהחברה, כולל המנכ"ל אלכסנדר קצף, הציע איזנברג למשקיעים הסדר חוב לפיו ימירו מחזיקי האג"ח של אוסיף את נייר הערך לאג"ח של חברת נדל"ן אחרת הנמצאת בשליטתו - חברת ישרס .
איזנברג סקר את ההתפתחויות בחברה וציין שהמקור המרכזי להחזר החוב הוא מתקן ההתפלה בפלמחים. היום נחשף באסיפת האג"ח כי במשך שלושה חודשים ניהל איזנברג מו"מ עם קונה רציני, שעמד לרכוש את מתקן ההתפלה תמורת כ-60 מיליון שקל,
אך לטענתו של איזנברג הקונה ניצל את המצב הלא נוח של החברה, וברגע האחרון, לאחר שהוחלפו טיוטות של חוזים, העלה דרישות נוספות.
איזנברג נימק את סירובו בכך שהוא אינו נכנע ללחצים רגעיים, והסביר כי הדרישות החדשות היוו נסיגה מתנאי ההסדר המקורי. במקביל, לדבריו, ישנם מספר קונים פוטנציאליים נוספים, אך הם אינם רציניים באותה מידה.
איזנברג, נזכיר, רכש את השליטה (64%) באוסיף מידי ארקדי גאידמק בסוף 2008, תמורת 135 מיליון שקל, לפי שווי חברה של מ-210 מיליון שקל. כיום נסחרת החברה לפי שווי של 150 מיליון שקל. כלומר, שווי אחזקתו של איזנברג התכווץ ב-39 מיליון שקל. הרכישה בוצעה באמצעות חברת נדל"ן אחרת שבשליטתו, ישרס, וכעת הוא מתכנן למזג לתוכה את אוסיף. למרות ההתייעלות והארגון מחדש שמבצע איזנברג בקבוצה המצב רחוק מלהיות מזהיר.
"אוסיף נמצאת כרגע במצב נזילות לא טוב, אך כל הבעיה שלה היא תוצאה של האסון העסקי הזה שנקרא ארנסון", אמר איזנברג למשקיעים באסיפת האג"ח. אוסיף סיימה את הרבעון הראשון של השנה בהפסד של 28 מיליון שקל, שנגרם בעיקר מהפסדים של חברת הבת ארנסון (הסובלת מגרעון תזרימי). ההפסדים נבעו מפעילותה הקבלנית של החברה, ממימוש רכוש קבוע, משערוך שלילי של פרויקט רחובות בחברת הבת עוגן, ומהוצאות המימון של החברה. ברבעון המקביל אשתקד הפסידה אוסיף סכום גדול יותר של 60 מיליון שקל.
על אף המדד הנמוך ברבעון הראשון של 2009, 0.7%-, הוצאות המימון של אוסיף היו גבוהות בגלל רמת המינוף הגדולה: התחייבויות שוטפות של 1.9 מיליארד שקל וההתחייבויות לזמן ארוך של 984 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה מהווה 9% בלבד מהמאזן, והיא אינה יכולה לעמוד בהחזר החובות בזמן.
"אני לא מתחרט"
"אפשר להגיע תוך זמן קצר להסדר", אמר היום ל"גלובס" שלמה איזנברג. "לא נעמוד בהחזר החוב בזמן למחזיקי האג"ח, אך הצענו להם היום סקיצה של עקרונות להסדר שיש בו אלמנט של הבאת אמצעים לטובת בעלי האג"ח, מחוץ לנכסי אוסיף. הם ישקלו את העיקרון הזה ואם זה יתקבל ננהל איתם מו"מ באמצעות נציגות של האג"ח".
על השאלה כיצד הוא מתכוון להחזיר את החובות הגדולים של החברה השיב איזנברג ל"גלובס" כי "אנו פועלים למימוש רכוש והקטנת המינוף. אני 20 שנה בישרס ולא רגיל לעבוד בכאלה רמות של מינוף. בישרס הון העצמי הוא 40% מהמאזן, ונשאף לתקן את המינוף גם באוסיף לרמה כזאת שתתאים לסולידיות שלנו. אבל זה לא ביום עבודה אחד".
*איך הבנקים מתייחסים לחברה?
"אין לחץ של הבנקים. אנו נמצאים איתם ביחסי עבודה תקינים ובמיוחד עם שני הבנקים הגדולים. לאוסיף יש היסטוריה מעולה של שיתוף פעולה עם הבנקאות המקומית".
*ובכל זאת, יש לך מחשבות שניות לגבי רכישת אוסיף?
"חד משמעית - אני לא מתחרט שקניתי את אוסיף".
*ידעת מה מצבה האמיתי של החברה כשקנית את אוסיף?
"לא עשינו דיו-דיליג'נס. קנינו מכונס הנכסים רק על סמך מצגים פומביים".
*ומה גילית באוסיף לאחר שרכשת אותה?
"הדבר שהוא אם כל חטאת הוא העסקה השערורייתית שבוצעה במארס 2008 לרכישת חברת ארנסון. הקנייה גרמה ל'היעלמותם' של רבע מיליארד שקל מקופת אוסיף (מחיר הרכישה והזרמת ההון שנדרשה כדי להציל את החברה א.ש.). מעטות החברות שיש להן היכולת לשרוד מכה פיננסית כזאת. אנו בטוחים שיחד עם הבנקים ובעלי האג"ח ובסיוע של בעלת השליטה, ישרס, נצליח להוביל את אוסיף אל מעבר למשבר שבו היא נמצאת היום".
*האם אוסיף תמשיך להתקיים?
"אני בטוח שאוסיף תשרוד. אין אף גורם שיש לו אינטרס שאוסיף תקרוס".
המשקיעים חלוקים בדעותיהם
על פי ההסדר שהציע איזנברג היום לראשונה, באסיפת האג"ח, הפירעון הקרוב של הקרן יידחה בעד שלושה חודשים. אם הכסף יתקבל לפני סוף התקופה הזאת, הוא ישולם מיד למחזיקי האג"ח. איזנברג גם ישקול הענקת ביטחונות נוספים למשקיעים.
"לבעל השליטה אין מחויבות מעבר למוגדר בחוק להביא כסף מהבית", אמר איזנברג למחזיקי האג"ח, אך כאמור, הוא העלה בפניהם את אותו הסדר מקורי לפיו הם יוכלו להחליף את האג"ח של אוסיף באג"ח של ישרס. מבחינתו של איזנברג החלפה מעין זאת פירושה להביא כסף מהבית.
בשבוע שעבר, יום לפני פרסום תוצאות הרבעון הראשון, הפתיעה אוסיף את המשקיעים ודיווחה שלא תוכל לעמוד בסוף החודש בתשלום הקרן למחזיקי אג"ח ד' המסתכם ב-85 מיליון שקל. את תשלום הריבית בסך 15 מיליון שקל אוסיף תשלם במועד.
הלחץ של הבנקים על אוסיף, במקביל לחשש של יתר בעלי החוב, מחייב את החברה למכור נכסים. אוסיף הודיעה שתפעל למימוש אחזקותיה בפרויקט ההתפלה בפלמחים ובפרויקט נדל"ן ברומניה, ששוויו מוערך על ידה בכמה עשרות מיליוני שקלים.
בתום האסיפה היו המשקיעים חלוקים בדעותיהם בשאלה האם ללכת לקראת החברה. המשקיע מוטי בן ארי, שעמד גם מאחורי הסדרי האג"ח בהכשרת הישוב ביטוח וברבינטקס, ומייצג משקיעים שמחזיקים ב-30 מיליון ערך נקוב של האג"ח, מונה לנציג מחזיקי האג"ח, והוא ינהל מו"מ לגבי הסדר חוב מפורט.
הסוגיות העיקריות שעומדות על הפרק הן: לכמה תשלומים ייפרס החוב, מה יהיה יחס ההמרה של אג"ח של אוסיף לאג"ח של ישרס, מה יהיה גובה הריבית ואיזה חלק מהקרן ישולם בסוף החודש. ככל שהמח"מ של האג"ח החדשה יהיה קצר יותר, כך תהיה האג"ח שווה יותר. פרטי ההסדר יובאו לדיון כבר ביום שלישי הבא, אז תתקיים אסיפה נדחית.
מחזיקי האג"ח התומכים בהצעתו הכללית של איזנברג מציינים לחיוב את חברת ישרס (כולל חברת הבת רסקו) הפעילה בישראל, ומזכירים כי יחסיה הפיננסיים טובים משל אוסיף.