בכל מקום שבו יש פעילות לטובת עתידו של הביומד הישראלי, אפשר בדרך-כלל לראות את ד"ר רפי הופשטיין, מנכ"ל חברת הדסית, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית. הופשטיין פעיל ונוכח בתעשייה מעבר לתפקידו הרשמי. הוא תמיד מדבר עליה בהתרגשות, כמשימה לאומית הכרחית.
והנה, הוא אורז את חפציו, ונוסע לקנדה, שם ינהל את איגוד חברות המסחור MaRS בטורונטו - מיזם משותף וחלוצי של 3 אוניברסיטאות ועשרה בתי-חולים, שמתכננים לפעול יחד למסחור הטכנולוגיות שלהם, בתקציב של 25 מיליון דולר מן הארגונים עצמם ומן הממשלה. כך, יעזוב הופשטיין בעוד מספר שבועות את תפקידו בהדסית בעשר השנים האחרונות.
לא הראשון
הופשטיין הוא דוגמה למגמה שמסתמנת: המוצר שתעשיית מסחור הטכנולוגיות של האקדמיה הישראלית מצליחה למסחר הכי טוב הוא דווקא מנהליה.
פרופ' יצחק קולברג, מנכ"ל ידע, גוייס לתפקיד דומה ב-NYU, חזר לתפקיד ברמות של אוניברסיטת תל-אביב ואחר כך גוייס שוב לתפקיד דומה בהארוורד. ד"ר יצחק שריב, גם הוא מ"ידע", מוביל היום את חברת מסחור הטכנולוגיה של אוניברסיטת סידני. עתה מצטרף גם הופשטיין לרשימה.
"לא התרציתי מייד לפנייה של הגורמים הקנדים", הוא אומר ל"גלובס", "היתה תחושה שהמשימה בישראל עדיין לא הושלמה, אבל מבחינה אישית הגיע זמני לשינוי בקריירה והמודל שלהם משך אותי. ניתנה לי הזדמנות לפעול למען המטרה הכלל-אנושית, בתקציב אמריקני, עם כל התנאים הבסיסיים הדרושים להצלחה. כבר זמן רב אני פועל לאיחוד של מוסדות בארץ, אך בדיקת האפשרות לאחד את יישום של האוניברסיטה העברית עם הדסית, למשל, לא הניבה פרי, לצערי".
* אם כך, התייאשת מהביומד הישראלי? מהאפשרות למסחר טכנולוגיה ישראלית בארץ?
"להפך. אני מרגיש יחסית נוח עם העובדה שאני עוזב לאחר שהתקבלה ההחלטה להקצות קרן של 250 מיליון שקל לתמיכה בביומד הישראלי, שאני מקווה שתצמח לכ-750 מיליון שקל, עם גיוס מימון חיצוני. זה היה אחד הפרויקטים שנרתמתי אליהם בשנים האחרונות ואני חושב שהוא הגיע לנקודה שממנה כבר יהיה קשה למסמס אותו".
סגירת מעגל בטיפול בסרטן
* מתי תשוב לישראל?
"החוזה שלי בקנדה הוא ל-5 שנים. אני מקווה שבדיוק כשאשוב, המהלך הזה יבשיל למשהו שאפשר יהיה למנף. בינתיים, אני משתדל לשמש כשגריר של הביומד הישראלי שם, וכבר יש על שולחני בקשה של חברה מטורונטו לשיתוף פעולה עם חברות ישראליות. אולי אם המודל של מאגד חברות המסחור יפעל היטב בקנדה, נצליח לשכנע להפעיל אותו גם בישראל".
הנסיבות שהובילו את הופשטיין לבית-החולים הדסה, לא היו משמחות במיוחד. בתו חלתה בלוקמיה ואושפזה שם. במהלך שמונת החודשים בהם נלחמה במחלה, הפך הופשטיין בלית ברירה לבן-בית בבית החולים. בתו לא שרדה את הקרב במחלה הקשה.
"צברתי תסכול ותחושה אדירה של חוסר אונים. במקביל, הוחלט בבית-החולים הדסה על הפיכתה של הדסית, שהייתה קטנה, לגוף עם אוריינטציה עסקית יותר, והם פנו אלי. הבנתי שזו הדרך להביא לידי ביטוי את הטכנולוגיה והיכולות הייחודיות של המוסד, ועבורי, לתעל את התסכול לעשייה.
"ב-10 השנים האחרונות הבנתי עד כמה הנשק שיש בידינו הוא עלוב מול המשימה של המלחמה במחלות בכלל ובסרטן בפרט. ובכל זאת, עם עזיבתי אני משאיר אחרי את חברת Tolarex עם מימון מספיק כדי לבצע ניסוי קליני במוצר בטיפול שמטרתו לפתור את תופעות הלוואי של הלוקמיה, מהן נפטרה בתי. זו סגירת מעגל".
כאשר הופשטיין יסיים את תפקידו הוא ישלים כהונה של עשור כמנכ"ל הדסית. בעבר שימש, בין היתר, כנשיא חברת MindSense Biosystems הישראלית, שעסקה באבחון לתחום הנוירולוגי וכסמנכ"ל פיתוח עסקי ב-Ecogen, חברה-בת של מונסנטו.
מחכה לאקזיט
במהלך כהונתו בהדסית הקים הופשטיין את החברה-הבת הבורסאית HBL (הדסית ביו-אחזקות), שגייסה כ-40 מיליון דולר ל-9 חברות שפעלו בתוכה, וכן הוביל מספר עסקאות של הדסית שבוצעו מחוץ לגוף הבורסאי.
הדסית ביו-אחזקות נסחרת היום לפי שווי של 38 מיליון שקל, כמחצית ממחירה בהנפקה. את הרבעון הראשן סיימה עם 4.7 מיליון שקל בקופת המזומנים, אך מאז ביצעה גיוס פרטי של 18 מיליון שקל.
העובדה שהיא לא הצליחה עדיין להגיע לאקזיט משמעותי באחת החברות-הבנות שלה, לא גרם להופשטיין לאבד תקווה. "אני אמנם לא יכול להגיד שמימשנו את כל התוכניות שלנו אחרי עשר שנים, אבל אני גאה במה שעשינו", הוא אומר. "אני מסכים שעדיין יש שם עבודה ולכן אני ממשיך לשמש כיו"ר החברה, לפחות בשנה וחצי הקרובות, המסתמנות כקריטיות. זה היה אחד התנאים שלי מן הקנדים לקבל את התפקיד. המניה שלנו נסחרת היום במחיר מצחיק לדעתי, אבל הצלחנו לגייס מימון שיוביל את ארבעת הפרויקטים המובילים שלנו עד סוף ניסויי היתכנות".
הדסית בוחנת בימים אלה מועמדים להחלפת הופשטיין. המועמד שייבחר יכהן תחת יו"ר הדסית ומנכ"ל הדסה, שלמה מור-יוסף. ב-HBL, החברה-הבת הבורסאית, ימשיך אופיר שחף לכהן כמנכ"ל U82.