עודף מוגזם של שעות טיסה אפשר לי לאחרונה לקרוא ספר חדש, "מגדל קלפים" שמו (מאת ויליאם ד. קוהן, הוצאת Doubleday), השופך אור על ימיו האחרונים של בנק ההשקעות בר-סטרנס.
זה היה אחד הבנקים המפוארים והוותיקים בוול-סטריט, אשר במהלך מספר ימים דרמטיים בשבוע השני של מארס 2008 איבד את אמון לקוחותיו ושותפיו, הופשט מנכסיו ולבסוף נאלץ להימכר במחיר משפיל לבנק אחר.
המשיך לשחק בקלפים. ג'יימי קיין
ביום שני ה-10 במארס 2008, היו לבר סטרנס יותר מ-20 מיליארד דולר נזילים, בנוסף לנכסים רבים, שבנו את חוסנו הפיננסי. אחרי ארבעה ימים, ביום שישי לפנות בוקר, לקראת פתיחת המסחר, היה הבנק מרוקן מנכסיו, על סף פשיטת רגל, שאיימה לדרדר עימה לתהום לא רק את בר-סטרנס, אלא גם את שותפיו ולקוחותיו הרבים ברחבי העולם, ולגרום לתוהו ובוהו פיננסי בינלאומי.
לאור החשש מיצירת כאוס כלל עולמי, התקיימו ביום חמישי בערב ישיבות דחופות, לא רק בבנק, אלא גם בצמרת הכלכלה האמריקנית. כדי למנוע אסון כלכלי כבד, שר האוצר, האנק פולסון, ונגיד הפדרל ריזרב, בן ברננקי, הובילו מהלכים חסרי תקדים בהיקפם ובמשמעותם, ובכללם התערבות הממשל המרכזי בתהליכים פנימיים של בנק כושל.
לא לעולם חוסן
אחת הישיבות הדרמטיות של יום חמישי בלילה, ה-13 במארס, הייתה של מועצת המנהלים של בר-סטרנס. הדירקטורים המכובדים, שתחת משמרתם התבצעו במשך השנים שקדמו המהלכים הרבים שגרמו להתרכזות הבנק במכשירים פיננסיים מסוכנים והביאו בסופו של דבר לקריסתו, התכנסו לשיחת טלפון לילית ארוכה, בה נשקלו דרכי פעולה אפשריות.
כשעה אל תוך הישיבה החשובה הזו, הופנתה שאלה אל יו"ר הדירקטוריון, ג'יימי קיין. הוא לא ענה, ולאחר מספר ניסיונות כושלים נוספים לדובב אותו, התקשר אחד המשתתפים אל אשתו של קיין כדי לברר מדוע ג'יימי אינו עונה. הרעיה הנאמנה הודיעה שג'יימי עסוק כרגע במשחק ברידג' ואין להפריע לו.
על-פי הדיווח בספר, הישיבה המשיכה בלעדיו. לקיין, אגב, היה גם עניין אישי בתוצאות המשבר הזה. מעבר להיותו יו"ר הדירקטוריון, הוא גם היה בעל מניות משמעותי, לאחר כ-40 שנות עבודה בבנק. הפסדיו האישיים של קיין באותו שבוע נאמדים בכמיליארד דולר. מה הפלא שהוא העדיף להמשיך לשחק בקלפים.
את הסוף כולנו יודעים. בר-סטרנס אולץ למכור את עצמו ל-JP מורגן בכ-236 מיליון דולר ובחסותן של ערבויות ממשלתיות חסרות תקדים. מספר חודשים לאחר-מכן, קרס גם ליהמן ברדרס. וול-סטריט השתנתה ללא הכר ולעולם לא תיראה שוב כמו שנראתה קודם למפץ הגדול.
לסיפור הזה יש גם זוויות רלוונטיות לעולם ההיי-טק. אחת מהן, היא הידיעה, שלא לעולם חוסן. הענק של היום עלול להיות הגמד של מחר. חברה בעלת עסקים חובקי עולם ושליטה בלתי מעורערת בתחומה, יכולה לקרוס במהירות בשל ניהול לקוי, שאננות יתר והתעלמות מעקרונות כלכליים בסיסיים.
מודלים עסקיים חדשניים ואופנתיים אינם תחליף לניהול עסקי נכון. חוסר אחריות אישית של מנהלים, שחצנות ויהירות, הם פתח להחלטות פזיזות ומסוכנות. אין לקבל נפנופי ידיים כתשובה לשאלות מוצדקות, הדורשות הבהרות. כי גם המנהלים המבריקים והמודרניים, גיבורי החדשנות והקידמה, בבנק או בחברת היי-טק, עלולים להתגלות בסופו של דבר כשחקני קלפים בינוניים ביותר, המהמרים בכספי משקיעיהם. תשאלו את השחקן ג'יימי קיין, הוא יודע. *
יזהר שי הוא שותף כללי בקיינן פרטנרס ומנהל פעילות הקרן בישראל