גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארבע הצעות רכש בתוך כשבוע אינו מספר טריוויאלי, על אחת כמה וכמה כאשר הצעות רכש מוגשות בדרך כלל בתקופה של נפילות שערים, ולא לאחר ראלי במהלכו עלו השווקים בעשרות אחוזים. ובכל זאת, נראה כי בעלי השליטה מאמינים שרמות המחירים, שעדיין רחוקות מהשיא בעשרות אחוזים ברוב המקרים, הן אטרקטיביות, ומחליטים לנצל את ההזדמנות ולמחוק במחיר נוח את המניה ממסחר.

אחת מהצעות הרכש הבולטות בחודשים האחרונים הייתה זו של נוחי דנקנר שמחק מהמסחר את אי.די.בי פיתוח בסוף פברואר, רגע לפני הראלי ורווחי העתק מההשקעה בקרדיט סוויס. כעת נראה כי גם שאול אלוביץ', דודי ויסמן ובעלי שליטה נוספים רוצים לנהוג כך בחברות הציבוריות שלהם.

רק אתמול (ב') הודיעו מספר חברות על הצעת רכש מתוכננת. כך, לדוגמה, הודיעה חברת התקשורת סאטקום , שבשליטת שאול אלוביץ' על כוונת אלוביץ' לרכוש את יתרת אחזקות הציבור בפרמיה של 3.4% מעל מחיר השוק. אם יצליח בכך הוא ישלם 12.2 מיליון שקל. אמנם הפרמיה על מחיר השוק נמוכה יחסית, אך בניגוד לרוב המוחלט של המניות, רמות המחירים של סאטקום דווקא בשיא כיום.

הודעת סאטקום מצטרפת להצעת נעמן לרכישת ורדינון טקסטיל , בז"ן ודלק השקעות לרכישת גדות ביוכימיה וחברת הנדל"ן דנלי. זאת, בהמשך להצעות הרכש שפורסמו בחודש מאי לחברות נוספות ביניהן רדוויז'ן, פילת מדיה, עילדב השקעות ואספן נדל"ן.

המטרה של הצעת רכש מלאה היא להפוך חברה ציבורית לפרטית בדרך של רכישת חלקו של הציבור על ידי בעל מניות אחר בחברה, לרוב בעל השליטה. מניה שמחירה יורד משמעותית ללא שינוי מהותי בעסקי החברה, הופכת לאטרקטיבית, כשהמניע העיקרי של בעלי השליטה הוא הערכתם שהחברה נסחרת בדיסקאונט לעומת מחיר השוק.

כמו כן, העלויות של חברה ציבורית נחשבות לגבוהות, מה שעלול להיות קריטי עבור חברות קטנות, בייחוד בתקופת המשבר הכלכלי. חברה ציבורית גם נדרשת כידוע לחשוף באופן נרחב מידע למשקיעים ולעמוד בתנאים מחמירים של רשות ניירות ערך. גם החזקת חברה בת העומדת בפני עצמה כרוכה בעלויות נוספות של ניהול, ואם מבצעים מיזוג מלא ושילוב של החברה הבת, נוצרת סינרגיה וניתן להפיק מהחברה הפרטית יותר.

משחק פוקר בין המשקיעים לחברה

לצורך השלמת הצעת רכש נדרש בעל השליטה לרכוש לפחות 95% מהון המניות של החברה. במצב כזה מתבצעת רכישה כפויה של יתרת המניות משאר המשקיעים, ובשלב הבא, נמחקת החברה מהמסחר והופכת לפרטית.

הצעת הרכש היא בדרך כלל שלב ראשון במשחק פוקר שמתפתח בין המשקיעים לחברה. במקרים רבים המשקיעים דוחים את ההצעה הראשונה וממתינים להצעה משופרת מצד בעלי השליטה.

לעיתים נאלצים בעלי השליטה להעלות מספר פעמים את המחיר בהצעת הרכש, עד שהם מצליחים לשכנע את המשקיעים להיענות לה. כך, למשל, במקרה של נעמן, מקבוצת אלון של ויסמן, שניסתה בדצמבר האחרון להעביר הצעת רכש לורדינון טקסטיל במחיר של 96 אגורות, ונכשלה. כיום נסחרת המניה ב-1.55 שקל, וזהו גם המחיר בהצעת הרכש הנוכחית - 61% יותר מבהצעה הקודמת.

אולם לעיתים עלולים המשקיעים לגלות כי בעלי השליטה אינם מוכנים למחוק את החברה בכל מחיר, כשהם נסוגים ומותירים את החברה ציבורית. לכן מעניין יהיה לראות מה יקרה בגל הצעות הרכש הנוכחי: האם העליות החדות בחודשים האחרונים בתוספת הפרמייה שמציעות החברות יספקו את בעלי המניות, או שאלה מאמינים כי הסנטימנט החיובי ימשיך ולכן לא ימהרו להיעתר להצעות.