בבית המשפט המחוזי בתל-אביב מתנהל כיום אחד מתיקי הפטנטים-הטכנולוגיים המורכבים והגדולים ביותר שהתנהלו אי פעם בישראל: תיק IBEP נגד מרק סרונו ואינטרפארם, תביעת ענק לתמלוגים, בה נתבעת מרק סרונו לשלם פיצויים בסך מאות מיליוני דולרים בשל תרופת ה-Rebif שלה לטיפול בטרשת נפוצה. 100 ימי דיונים כבר התקיימו בתיק, חתן פרס נובל, הפרופ' אהרון צ'חנובר, נתן בו חוות-דעת מקצועית, עשרות אלפי מסמכים החליפו ידיים והרבה מאוד כסף עומד על הפרק. ובכל זאת, המשפט כמעט שלא מסוקר בתקשורת ועורכי הדין המייצגים את הצדדים לא רוכבים על גלי הפרסום, כפי שעושים קולגות שלהם שמנהלים תיקים מסחריים או פליליים מקבילים.
"אין חשיפה ציבורית בתחום הזה", אומר עו"ד ריצ'רד לוטי, המייצג את מרק סרונו ואינטרפארם בתיק, בלי שמץ של מירמור. חוסר הפרסום טבוע בתחום ההתמחות שבחר. משפטים טכנולוגיים לא נשמעים, לפחות על פניהם, פיקנטיים מספיק, לא מתעכלים מספיק מהר בתודעה ובד"כ לא מספקים כותרות מפוצצות. את לוטי, בעל משרד בוטיק מוביל בתחום הקניין הרוחני, המייצג בעיקר חברות תרופות אתיות וחברות היי-טק גדולות, זה לא מעניין. "הלקוחות בתחום הזה לא מגיעים מהעיתונות או בשיטת 'חבר מביא חבר'", הוא אומר.
מה שכן מעניין - ואם לדייק: מטריד - את לוטי, שהיה מעורב במרבית תביעות הפטנטים המשמעותיות בישראל ב-20 השנים האחרונות, זו "ההידרדרות המתמשכת", כפי שהוא מגדיר אותה, של ההגנה על הקניין הרוחני בישראל. "ישראל היא מדינה שלא מכבדת קניין רוחני. כך תופסים אותנו בעולם וזו המציאות העגומה שלנו", הוא מתאר את המצב ה"בלתי נתפס" בעיניו.
ישראל ברשימה השחורה
הדו"ח השנתי של נציבות הסחר האמריקאית, שפורסם בראשית חודש מאי, הציב את ישראל - שוב - ברשימה השחורה של המדינות שאינן מגינות על זכויות קניין רוחני. הפעם דורגה ישראל דרגה אחת לפני דרגת הסנקציות שנוקטת ארה"ב.
הסיבה העיקרית לכך היא הבעיות בהגנה על תרופות פטנט בארץ. שם בדיוק, בלב ליבה של הבעיה, נמצא לוטי. "בשנות ה-60 ישראל השכילה להבין שהמשאב המרכזי שלנו בתחום הטכנולוגיה זה המוח. הדרך לעודד פיתוח באמצעות המוחות המדהימים שלנו היתה חקיקת חוק פטנטים חזק. לצערי המגמה הזאת התהפכה. החקיקה, סרבול מערכת המשפט והאדמיניסטרציה הבלתי אפשרית שהפכה את התהליכים של רישום והגנה על פטנט לאיטיים שחקו את ההגנה ואת 'הצדק' שהוא דיבר עליו".
לוטי, מעורכי הדין המובילים בתחום הקניין הרוחני, מתריע, כי המצב בתחום "הלא מתוקשר" הוא קטסטרופה: ישראל מבריחה משקיעים, מתייחסת 'לא יפה' לחברות הבינלאומיות שרוצות לפתח כאן ומפסידה כסף, הרבה כסף, בגלל שלמחוקק שלנו יש ראייה צרה.
"מאז עבר החוק (ראו מסגרת), שאנו מכנים אותו בברנז'ה 'חוק טבע', אנחנו נמצאים בהליך של התדרדרות בתחום הקניין הרוחני ושחיקת כל ההגנות. ישראל עושה את הכול לתת את מינימום ההגנה לפטנטים. קיצצו להגנה שניתנה בחוק המקורי בכנפיים עד שהיא כמעט לא שווה כלום. ומה שעוד יותר מטריד זה שיש עוד כמה דברי חקיקה כאלה בדרך.
"התגובה של האמריקאים היתה להכניס אותנו לרשימה השחורה ובאירופה אנחנו לא מצליחים להיכנס ל-OECD (ארגון המדינות לשיתוף-פעולה כלכלי, הכולל 30 מדינות, א' ל"ו). האירופאים מאוד כועסים על המצב במדינת ישראל. הם אומרים, ובצדק, 'לא ייתכן שתתנו לחברת כמו טבע יתרון אצלכם, תאפשרו לה לקחת טכנולוגיה בשלב מוקדם ולא תתנו הגנה ראויה לפטנט, ואחר כך אתם רוצים לבוא אלינו ולקבל תנאים בארגונים שלנו?' הרצון לעודד את טבע בישראל נובע מחשיבה צרה ולא מוצלחת. בעקבותיו, דה פקטו, אין הגנה פטנטית על תרופות במדינת ישראל".
הבעייתיות הזאת, מסביר לוטי, פוגעת בישראל באופן רחב. "יש לנו פה מכוני מחקר עצומים, כמו מכון ויצמן, למה אין אף חברת תרופות אתית במדינת ישראל?"
לפני שנים התבקש לוטי להסביר לחברת תרופות בינלאומית שרצתה להקים מרכז מחקר ופיתוח בישראל, את משמעויות חוק טבע. לאחר ההסבר, צפה במנכ"ל החברה מקפל את הדברים ובורח מישראל, יחד עם רעיונות מימון הפיתוח בארץ. מאז לא הוקמו מרכזי פיתוח בארץ, למרות הפוטנציאל הישראלי והמוחות המשובחים שיש כאן. "ישראל יצרה אווירה עוינת. אף אחד לא רוצה להשקיע כאן מאמצים כשטבע זוכה בשלל של עמלו. מי שחשב בחוכמתו שהדבר הנכון לעשות זה לשנות את החוק כדי לתמוך בתעשייה הגנרית בישראל, ובעיקר בטבע ובבעלי מניות שלה, שגה. הוא לא חשב בחשיבה גלובלית".
מבריחים משקיעים
* חוץ מלהיות ב'רשימות שחורות' של מדינות, איך זה פוגע בנו?
"אם מישהו ממכון ויצמן ימציא תרופה חדשה, יקנו אותה, אך הפיתוח לא ייעשה פה. לוקחים את המולקולה ומפתחים אותה בחו"ל. כל עוד הפיתוח לא נעשה פה, לא מתפתחת מיומנות מקומית. נכון שמכון ויצמן עושה את ה-50 או ה-70 מיליון דולר שלו לשנה אבל התעשייה הזו לא מתפתחת. אנחנו מבריחים משקיעים. עד היום זה היה נכון בעיקר לגבי תרופות אבל זה כבר מחלחל לכל התחומים הטכנולוגיים".
* בשורה התחתונה זה מונע כניסת כסף לישראל?
"כן. היום לא משקיעים בישראל. העובדה שאין לנו - חוץ ממחקר בסיסי במדעי החיים במכון ויצמן - שום פיתוח בישראל, פוגעת בכלכלה. בוודאי. אף אחד לא מוכן להשקיע אצלנו, למרות המוחות שיש לנו כאן. אין היום שום אינסנטיב לפיתוח פה בגלל שההגנה על הפיתוחים כל-כך רופפת. המדינה לא מעודדת. להיפך, היא מונעת את ההשקעות פה ויוצרת את האווירה העוינת".
* בתחום היי-טק יש פיתוח.
"בהיי-טק, החברות הרב לאומיות כן משקיעות, בגלל שנושא הפטנטים פחות רלוונטי. הן לא חשופות לאותה אווירה עוינת והן רוצות להשתמש במדענים ובמוח שלנו. אז יש מרכזי פיתוח למייקרוסופט ולעוד חברות. מצד שני, בתחום מדעי החיים שבו יש לנו מוחות נהדרים, אין פה השקעה".
מדינת ישראל צריכה להתעורר ולעשות מעשה, מפציר לוטי. "כל עוד ישראל לא תשכיל להבין שהיא חייבת ליצור אווירה של מדינה שהמשאב שלה זה מוח והיא מגינה על המשאב הזה, אנחנו נישאר אותה מדינה שלא כדאי להשקיע בה, לא כדאי לפתח בה. הנזק שנגרם כבר הוא כל-כך עמוק, שייקח שנים לרפא אותו. יש דור של אנשים שפיתחו עוינות כלפינו.
"חייבת להיות מדיניות, שתהיה משימה לאומית, שתאמר 'בוא נראה האם הכלי הזה שנקרא קניין רוחני יכול לשמש כעידוד לתעשייה המקומית וכעידוד להבראת השקעות'. אני חושב שעם המסר הזה מדינת ישראל צריכה ללכת היום".
* כמה כסף אנחנו מפסידים היום בגלל המדיניות בתחום הקניין הרוחני?
"קשה לכמת את זה. אם מחר תחליט חברה רב לאומית להקים מרכז מו"פ שיצליח, אנחנו נמצא את עצמנו עם עסק שאי אפשר למדוד את התרומה שלו לכלכלה. מאות מיליוני דולרים יושקעו פה. יכול להיות שלא יקרה כלום שנתיים-שלוש-חמש ופתאום תהיה פריצה. פריצה כזו יכולה לשנות מצב כלכלי של מדינה שלמה".
חוסר הבנה של שופטים
מספיק להסתכל על אירלנד. "לחברת פייזר יש מרכז שהתחיל כמרכז מו"פ באירלנד והפך למרכז ייצור שלהם. מיליארדי דולרים מגיעים לשם, אלפי מקומות עבודה, שלא לדבר על כל התעשייה מסביב. אם אפשר לשכנע חברה כזאת, מספיק אחת שתיים, לבוא לישראל יכול להיות שאנחנו מדברים על יצירת תעשייה חדשה שכרגע לא קיימת פה".
לוטי מאמין שהבעיות בתחום הקניין הרוחני לא מסתכמות בחוסר ההגנה על פטנטים. בעיה נוספת שמאיימת למוטט את התשתיות עליהן בנוי התחום היא חוסר ההבנה של חלק מהשופטים את המאטריה שמגיעה אליהם והרתיעה שלהם מכל דבר שמוכתר בכותרת "טכנולוגיה". "משפטי הפרה מתנהלים בבית המשפט המחוזי כשאין שופט מיוחד לעניין הזה. בתל-אביב יש את השופט ד"ר עמירם בנימיני שעשה את הדוקטורט שלו על קניין וכנראה שחלק מהתיקים מגיעים אליו באופן מכוון. במקרים ששופטים אחרים מקבלים את התיקים יש לנו בעיה".
כמעט 3 עשורים מנהל לוטי תיקי ליטיגציה מורכבים בבתי-המשפט, אך הוא מופתע כל פעם מחדש כששופט אומר לו "מה הפלת את זה עליי עכשיו?"
לוטי: "זה מאוד מקשה שאין שופטים מיוחדים לתחום. המשפטים מורכבים והמטרייה המשפטית לא מוכרת לשופטים רבים. חייבים להקצות לכך שופט מקצועי שמבין עניין. במקרים רבים אני מוצא את עצמי מבזבז זמן יקר על חינוך ועל העשרה של השופט".
* אין שופט מומחה לתחום המסים או הנזיקין, למה שיהיה לקניין רוחני?
"בשונה מתחומים אחרים, זה תחום שמרתיע שופטים. אני נתקל בהרבה מקרים ששופט אומר לי 'איך אני אתמודד עם זה?' גם בבית המשפט העליון שאלו אותי פעם 'אתה מצפה שאנחנו נוכל להבין את מה שכתוב כאן?'.
"כל הזמן שומעים את החשש ואת הפחד מהטכנולוגיה בבית המשפט. זה גם פותח פתח לטעויות. יש מקרים שאני קורא פסק דין ואני אומר 'וואו, יש פה בעיה רצינית בהבנה של הדברים'. ואנחנו לא יכולים להדיר רגלנו מבית המשפט. בחלק מהמקרים, כשהשופט לא מבין את המטרייה, זה משחק מסוכן מאוד".
המאבק בזירת הקניין הרוחני
המאבק בין חברות התרופות הגנריות, ובראשן טבע, לבין חברות הפארמה (האתיות) הבינלאומיות מתנהל בזירת הקניין הרוחני כבר שנים. שיאו היה בעת שינוי חוק הפטנטים בסוף 1998. עד אז היו בישראל 20 שנות פטנט מוגן, אולם אז שונה החוק - כדי לא לקפח את החברות הגנריות ובראשן טבע, ביחס למצב בארה"ב - באופן שאיפשר לטבע לצאת עם התרופה הגנרית שלה לשוק האמריקאי, מיד ביום פקיעת הפטנט לתרופה המקורית.
כיום, על-פי החוק, יכולות חברות גנריות ישראליות, כדוגמת טבע, להתבסס על המידע הסודי שבבקשה לרישום תרופה אתית בישראל כאשר פג תוקף הפטנט של התרופה האתית. "כשחברה אתית מגישה תיק לאישור תרופה זה לא מסמך אחד, זה יכול להגיע במשאית שהולכת ל-FDA. הפקת הבקשה הזאת עולה מאות מיליוני דולרים".
10 דברים על עו"ד ריצ'רד לוטי
1. לוטי (56) נולד בשוויץ, לאם אנגליה ואב שוויצרי, אותו מעולם לא הכיר. נשוי לסוזן, רופאת שיניים, ואב ל-4 (בני 13 עד 21).
2. בגיל שנתיים עלה עם אימו, עו"ד קתרין לוטי, לארץ. המקום הראשון שהתגורר בו בישראל היה מלון המלך דוד בירושלים, שאותו ניהל בזמנו סבו. בריכת הילדים הראשונה במלון נבנתה עבורו, כדי שלא ישעמם לו. מאוחר יותר עבר עם אמו לרמת-השרון.
3. אמו התחילה את דרכה כשותפה במשרד ש. הורוביץ והיתה ממנסחי התיקון לחוק הפטנטים משנת ב-1967. בהמשך, עזבה את המשרד לטובת משרת היועצת המשפטית הראשית של בנק לאומי.
4. כשהיה בן 13 קנתה לו אמו יאכטה ובמקום ללמוד הוא התחיל להפליג. את לימודיו התיכוניים סיים ללא תעודת בגרות, אך לאחר שירות צבאי כקצין חובל, התקבל למסלול מיוחד למשפטים באוניברסיטת סאוטהמפטון באנגליה, המקבל אנשים על-פי יכולותיהם וכישוריהם ולא הישגיהם בלימודים. בתום הלימודים זכה בפרס צ'רציל למצטיינים.
5. הוא רצה להתמחות במשפט ימי, אך לדבריו במהלך הלימודים גילה "שהנושא משעמם ברמות". נרשם במקרה לקורס בקניין רוחני וגילה שהשילוב בין טכנולוגיה למשפט קוסם לו. "זה נשמע לי מעניין ומאז אף 'פעם לא הסתכלתי אחורה'. הבנתי שפטנטים זה בשבילי", הוא אומר.
6. הוא התמחה אצל עו"ד אמנון גולדנברג המנוח בתחום הפטנטים, ולאחר 3 שנים כשכיר בש. הורוביץ, ב-1986, החליט לפתוח משרד בוטיק עצמאי: לוטי ושות'. כיום מונה המשרד 13 עורכי-דין ו-6 שותפים.
7. לפני כחודשיים זכה משרדו בתואר משרד הקניין הרוחני המוביל בישראל על-ידי Managing IP, ארגון המדרג את משרדי הקניין הרוחני בעולם. בנוסף, מדורג בקטגוריית האיכות הראשונה בתחום הקניין הרוחני על-ידי הליגל 500 ובדירוגים הישראליים
8. התיק הראשון שטיפל בו כעו"ד בש. הורוביץ, ומאוחר יותר בערעור לעליון כשכבר היה עצמאי, היה היוז איירקרפט נגד מדינת ישראל וקייזר, שהפך לאחד מפסקי-הדין החשובים שניתנו בתחום הפטנטים בבית המשפט העליון.
9. מרבית לקוחותיו הן חברות רב-לאומיות, במיוחד בתחום הפרמצבטי, ביניהן: חברת הענק גלקסוסמיטקליין (GSK), פייזר ומרק סרונו , ובתחום ההיי-טק (סיסקו, סאן דיסק, נורטל, קודק מוטורלה ועוד). בנוסף, מייצג חברות ישראליות גדולות, בהן התעשייה האווירית, אגיס, סלקום ובנק לאומי.
10. המוטו שלו: "אפשר לתרגם כל טכנולוגיה לקוביות לגו. אין טכנולוגיה בעולם שלא ניתן להסביר אותה ושאדם מן הישוב לא יהיה מסוגל להבין אותה ברמה טובה".