לבית המשפט המחוזי מרכז הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית בשם מחזיקי האג"ח של החברה הציבורית אלוני מיתר , נגד החברה, הדירקטורים והחתמים שביצעו לפני שנתיים את ההנפקה בה גויסו כ-30 מיליון שקל. לטענת התובעים, ההנפקה בוצעה באמצעות תשקיף מטעה.
באמצעות עוה"ד עפר פירט, אור נוי ודני בלנקין נטען, כי גיוס הכספים בהנפקה נועד לאפשר לאלוני מיתר לבצע עסקת נדל"ן בפולין, מכוח הסכם עקרונות שנחתם לפני התשקיף. ואולם, בתשקיף לא צויין כי הצד השני להסכם, חברה בשם איזפול שאמורה היתה למכור לחברה את הקרקע, לא היתה בעלת האמצעים לרכוש את הקרקע.
כך גם לא צויין כי איזפול דרשה לקבל מהחברה, כתמורה לקרקע וכהלוואה, את הכספים שיגויסו בתשקיף מיד לאחר גיוסם כדי לרכוש את הקרקע, וזאת מבלי שאיזפול מסוגלת להעניק לחברה כנגד התשלום כל זכות בקרקע או בטחונות כלשהם. בניגוד גמור לנאמר בתשקיף, הכספים הועברו לאיזפול למרות שהסכם מפורט לא נחתם עד היום. לטענת התובעים, החברה המשיכה גם בהמשך להסתיר את ההלוואה שניתנה לאיזפול.
"הסכומים שהועברו ירדו לטמיון", נטען, ויש בכך "מעשה חמור ומנוגד לדין בשלל מובנים נוספים, ובין היתר מדובר ברשלנות חמורה והפרת חובות זהירות ואמונים מצד הנוגעים בדבר. הוא הדין לגבי התנהלות תמוהה לגמרי של החברה, שמצאה לנכון להאריך את הסכם הלוואה מפעם לפעם - מבלי לנקוט כל אמצעי להשבת סכום ההלוואה, לא כנגד איזפול ולא כנגד שני הערבים לה" - עו"ד משה טייטלבאום (בעל השליטה באיזפול) וארז מדמון.
בתביעה נטען כי התשקיף כלל פרט מטעה חמור נוסף, הנוגע לקשר של אריה ובר, היו"ר ובעל השליטה באלוני מיתר, עם טייטלבאום ומדמון. התברר כי לוובר עניין אישי מובהק (הוא נתן למדמון כתב שיפוי על מחצית מערבותו), ולמעשה הוא עומד מצידו השני של המתרס בעסקה. (ת"צ 09-06-3715).