חברת ביוליין הודיעה אתמול על תהליך של גיוס הון בצורת הנפקת זכויות ואיבדה תוך כדי כך שניים מהדירקטורים שלה.
זאב הולצמן, שותף בקרן גיזה, ורות אלון, שותפה בקרן פיטנגו, הודיעו על התפטרותם ומסרו בהודעותיהם כי ההתפטרות היא על רקע הנפקת הזכויות.
אף שהנפקת הזכויות היא כנראה הגורם שהכריע את הכף, החיכוכים החלו כבר קודם. בצד אחד עמדו הולצמן ואלון ובצד השני הנהלת החברה בראשות המנכ"ל, ד"ר מוריס לסטר, והיו"ר ד"ר אהרון שוורץ, סמנכ"ל למיזמים ייחודיים בטבע, שהייתה גם בין מייסדות ביוליין. שוורץ נחשב למי שיזם אותה והוא הביא אליה את לסטר.
החיכוכים נסובו סביב תפקידה של טבע בביוליין, החזון של החברה ובעיקר עד איזה שלב כדאי להביא את המוצרים.
אולם חילוקי הדעות נותרו על אש קטנה כל עוד החברה הצליחה. לפני מספר חודשים הודיעה ביוליין באופן פתאומי כי חישבה לא נכון את הוצאותיה וההון יספיק רק עד תחילת 2010, כך שיש לבצע גיוס נוסף.
מצוקת המזומנים גרמה להחרפת המאבק, כשבנוסף לשאלות עקרוניות לגבי דרכה של ביוליין, העלו הדירקטורים הפורשים ככל הנראה גם שאלות לגבי אחריות ההנהלה לבעיות הבקרה התקציבית.
היוזמה להנפקת הזכויות העלתה את המאבק אל מעבר לסף הספיגה של הדירקטורים הפורשים. מדוע? הדבר תלוי כנראה גם במועד ההנפקה, סוג ההנפקה והמחיר.
הנפקת זכויות מחזקת בעלי מניות קיימים הבוחרים להשתתף בה. עבור הקרנות בעלות אורך חיים של שבע שנים, השקעה נוספת בחברה היסטורית היא בעייתית.
הנפקה ציבורית או כניסה של שותף אסטרטגי, מדללת את כל בעלי המניות הקיימים באותה המידה, אך הנפקת זכויות בה משתתף רק אחד הצדדים (במקרה הזה, טבע), מחזקת את כוחו באופן יחסי.
באשר לעיתוי והמחיר, ההנפקה מבוצעת כעת במחירי שפל של החברה, וייתכן כי בעלי המניות הפורשים העדיפו להמתין לתוצאות הניסויים במוצרים לטיפול במחלות לב ובסכיזופרניה, כדי להנפיק במחיר גבוה יותר ולהידלל פחות.