גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאוד מכובד להיות פרופסור - עובדה: הם איבדו את הזכאות לתואר אך ממשיכים להיקרא "פרופסור" ומתביישים לתקן את הטועים. באנו לעזור להם

לידיעת הקוראים יעקב נאמן, אבישי ברוורמן, יעקב פרנקל יולי תמיר, זוהר גושן ואפילו סטנלי פישר ■ מיהו פרופסור? מדובר בדרגה שאותה מעניק מוסד אקדמי למי שמלמד סטודנטים בפועל במשרה מלאה

מתחילים עם שאיפת אוויר. מחזיקים את האוויר בריאות ומבליטים מעט את השפתיים, כשהן סגורות ומעוגלות. נותנים לחלק מהאוויר לעלות ולהתחיל למלא את חלל הפה, עד שהלחיים מתנפחות והאוויר לוחץ על השפתיים. נותנים לאוויר להשתחרר באיטיות דרך חריץ בין השפתיים, בעזרת הצליל Pffff. משחררים את האוויר, וסוגרים את המילה בנחרת בוז שקטה: "פרופסור".

זהו שחזור של רגע בחייו הפוליטיים של דוד לוי, כשהיה שר החוץ והתייחס לפרופסור משה ארנס, שהיה שר הביטחון באותה ממשלה, מבלי לומר את שמו. לארנס נגרם עוול, אך הוא זכה בו ביושר: הוא באמת היה פרופסור. עברו עשרים שנה, ומעמד הפרופסור בחברה הישראלית השתפר כנראה: מסתובבים כאן לא מעט פרופסורים-לשעבר שממשיכים לשאת בתואר.

אז מיהו פרופסור? מדובר בדרגה שאותה מעניק מוסד אקדמי למי שמלמד סטודנטים בפועל במשרה מלאה. בניגוד לתואר דוקטור, שניתן בזכות עבודת דוקטורט ונשאר עם האדם לנצח, התואר פרופסור הוא דרגה שהאוניברסיטה מעניקה לאדם שנושא במשרת הוראה, בעקבות הישגיו האקדמיים (וכן מספר הפרסומים האיכותיים שהספיק לפרסם, ושיקולים נוספים המובאים בחשבון). לפי המוסכמה האקדמית במדינות המערב, רק מי שסיים קריירת הוראה במשרה מלאה בדרגת פרופסור מן המניין ויצא לפנסיה מהאוניברסיטה, רשאי להציג עצמו כ"פרופסור אמריטוס" - תואר שנשאר עמו לכל חייו.

מי לא אמור להשתמש בתואר? מי שכבר לא מלמד. בכיר במערכת האקדמית מסביר: "פרופסור הוא דרגה למי שמלמד בפועל באוניברסיטה. מי שאינו מלמד בפועל לא זכאי להשתמש בתואר. לצערי, יש מי שמתהדרים בתואר בצמוד לשמם, כי זה אולי מביא יותר כסף או כביכול יותר כבוד".

מי שמכנה את עצמו פרופסור ואיננו פרופסור אמריטוס, או שאינו מלמד בפועל באוניברסיטה במשרה מלאה בדרגת פרופסור, הוא מתחזה?

"בהחלט".

ואם הוא לא מתקן את מי שפונה אליו בתואר פרופסור, הוא מתחזה פסיבי?

"יכול להיות שיש לו ליקויים בשמיעה".

וכך, יש הנושאים את הפרופסורה לשווא. יש מי שבתולדות החיים, בסעיף "מקצוע", כותבים פרופסור - וזה לא רק מגוחך, אלא מתקרב לגבול ההטעיה. פרופסור, כבר אמרנו, אינו מקצוע אלא דרגת הוראה. לעומתם יש כאלה שבתולדות החיים, בסעיף "השכלה", כותבים "פרופסור" - וגם זו הטעיה: פרופסור איננו תואר המעיד על השכלה, אלא דרגת הוראה. להלן דוגמאות, מכמה סוגים, לחיבה שרוחשים ישראלים נכבדים לתואר שכבר אינו שייך להם.

אוהב את המילה פרופסור

ח"כ יולי תמיר (עבודה), שרת החינוך הקודמת, קיבלה תואר ד"ר לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטת אוקספורד. בסעיף "פעילות ציבורית, פעילות בהוראה אקדמית" באתר הכנסת, היא כותבת: "1989-1999 - פרופסור באוניברסיטת תל אביב, החוג לפילוסופיה". זה נכון. מצד שני, תמיר לא תיקנה את מי שפנה אליה או שכתב עליה בצירוף תואר פרופסור לשמה.

ח"כ לשעבר מנחם בן-ששון (קדימה), שהיה יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, הוא בעל תואר דוקטור בתולדות היהודים בארצות האיסלאם, ולימד באוניברסיטה העברית עד 2001. באתר הכנסת כתב בן-ששון, בסעיף "השכלה", כי הוא "פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים". טעות.

ח"כ לשעבר יצחק בן-ישראל קיבל ב-1988 תואר ד"ר לפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב. באתר הכנסת, בסעיף "מקצוע", הוא ממלא: "פרופסור".

ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) כותב באתר הכנסת, בסעיף "השכלה", כי הוא "פרופסור לרפואה באוניברסיטת תל אביב". באתר האינטרנט שלו מדווח אלדד, המקפיד להוסיף את המילה פרופסור לפני התואר ח"כ, כי את הדוקטורט ברפואה קיבל מאוניברסיטת תל אביב.

אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה עד 2006, קיבל תואר ד"ר למשפטים ב-1975. רייכמן היה רק שבוע בכנסת, אבל הספיק לעדכן את אתר הכנסת, בסעיף "מקצוע", כי הוא "פרופסור למשפטים".

השר לענייני מיעוטים אבישי ברוורמן (עבודה), שהיה יו"ר ועדת הכספים, עשה דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד ב-1976. הוא היה נשיא אוניברסיטת בן-גוריון עד סוף 2005. באתר הכנסת הוא אינו מופיע כפרופסור, אבל שדרי רדיו וטלוויזיה נוהגים לקרוא לו פרופסור ברוורמן - ולא ידוע שהוא מתמרמר. על מאמר שכתב בעיתון "ישראל היום", הוא גם חתם בתואר פרופסור. האם הוא זכאי להשתמש בתואר? רקטור האוניברסיטה, פרופ' ג'ימי ויינבלט, משיב: "לגבי ברוורמן אין שום החלטה, ואף אחד לא העלה את השאלה לדיון".

"רק במשרה מלאה"

המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) הלכה לקראת האוניברסיטאות ונגד המכללות. למכללות היא הגדירה כללים, ובממלכתה שלה - המוסדות הוותיקים - היא מאפשרת מדיניות עצמאית בשאלה העדינה. הדבר מאפשר לפרופסורים מהעבר ליהנות מהסטטוס לנצח. לדברי פרופ' נחום פינגר, סגן יו"ר המל"ג, "מאחר שפרופסור הוא סטטוס מקצועי ששייך למקום העבודה, בניגוד לתואר דוקטור ששייך לאדם, הדבר יכול להשתנות ממוסד למוסד. בבאר שבע, פרופסור מן המניין שיצא לפנסיה מקבל תואר אמריטוס, וזכאי להשתמש בו עד סוף ימיו".

למכללות הפרטיות הצבתם קו מנחה.

"המל"ג התייחסה לנושא לפני כעשור, בתקנון למינוי פרופסורים במכללות, שבו נאמר כי בעל הדרגה יישא בה כל עוד הוא מועסק במשרה מלאה במוסד שהעניק לו את הדרגה. לאיש סגל בדרגת פרופסור - והכוונה לפרופסור מן המניין - שפרש לגמלאות, תישמר הזכות להחזיק בדרגה גם לאחר פרישתו".

אם זה מחייב מכללות, מה עם אוניברסיטאות?

"יש מוסדות אוניברסיטאיים שלהם היו תקנונים משלהם, שקדמו להקמת המועצה להשכלה גבוהה".

יש מקום שהמל"ג תקבע כללים ברורים לכולם?

"אני לא חושב שיש תופעות רציניות של ביזוי התואר פרופסור. לא נראה לי שיהיה דיון במל"ג בסוגיה הזו".

פישר, גושן, ברוורמן

בבנק ישראל נהוגה מסורת של נגידים אקדמאים. יעקב פרנקל אהב שקראו לו פרופסור. עד היום הוא אוהב את זה. פרנקל ופרופסור ליאו לידרמן, שהיה מנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל, וכיום הוא הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, ביקשו ללמד קורס באוניברסיטת תל אביב. למרבה הצער, פרנקל נעדר משיעורים רבים בגלל עיסוקיו, ולידרמן מילא את מקומו. כך שמר פרנקל על זיקה מסוימת לאקדמיה.

סטנלי פישר, נגיד הבנק הנוכחי, היה פרופסור חבר וראש הקתדרה לכלכלה באוניברסיטת MIT, עד שהצטרף לקרן המטבע ב-1994, ואחר כך עשה קריירה עסקית בסיטי גרופ. הוא היה מרצה אורח באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת סטנפורד. כולם קוראים לו פרופ' פישר - והוא עונה בטבעיות. בעבר, בהתייחס לתואר, הסביר פישר שהוא נושא בתואר כמקובל וכדין.

זוהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך, לימד דיני תאגידים בקריה האקדמית אונו, ממוסדות ההשכלה הצעירים שאותם מגבילה המל"ג בזכות להיקרא פרופסור אחרי שאינם מלמדים יותר במשרה מלאה. גושן אוהב את ההוראה, ורצה לשמר את משרת המרצה האורח באוניברסיטת קולומביה, אך נאלץ לוותר בגלל המשבר הפיננסי ובשל הביקורת שספג על נסיעתו לחו"ל. כיום, נמסר מהקריה האקדמית, הוא מלמד דיני תאגידים ודיני ניירות ערך בהיקף של שלוש שעות שבועיות. עיתונאים קוראים לו פרופ' גושן, ובאתר רשות ני"ע הוא מצוטט כ"פרופ' זוהר גושן".

אם רוצים להיות קטנוניים, הרי שבהגדרת המועצה להשכלה גבוהה על זכאות לתואר הפרופסור במכללות הצעירות נאמר שהיא מוקנית למי ש"מועסק במשרה מלאה". שלוש שעות שבועיות אינן משרה מלאה (שהרי המשרה המלאה של גושן היא ברשות ני"ע). לזכותו ייאמר, כי חשוב שאישים בכירים ישמרו על הקשר עם האקדמיה, וכפי שאומר מקורב לגושן, ניתן לראות אותו כמי שיצא מהמכללה לחופשה ללא תשלום, ועל כן זכאי לשאת בתואר, בזכות הקורס שהוא ממשיך להעביר.

השוואה מעניינת היא לפרופ' אורי שני, מנהל רשות המים, שממשיך ללמד שני קורסים בפקולטה לחקלאות ברחובות, המשתייכת לאוניברסיטה העברית. לפי כלליה, הוא זכאי להמשיך ולשאת בתואר.

עוול מסוים למשה ארנס

בחזרה למשה ארנס. גם ללא תואר דוקטור, הוא לימד בטכניון בדרגת פרופסור חבר. הקידום לפרופסורה בלי תואר דוקטור מעיד על כישוריו המעולים של ארנס, אך האם הוא זכאי להיקרא פרופסור גם היום?

ביום הבחירות לפריימריז בליכוד, בדצמבר אשתקד, התראיין ארנס ברשת ב'. המראיינת אסתי פרז הציגה אותו בתחילת הראיון כ"פרופ' משה ארנס" - והוא לא הגיב. שוב קראה לו ביראת כבוד "פרופ' ארנס" - והוא לא תיקן. היא סיימה את הראיון ב"תודה לפרופ' משה ארנס" - והוא אמר יפה תודה. כעבור יומיים, בשידור בערוץ הכנסת, שוב הוצג ארנס כפרופסור, והוא חייך בנימוס.

באתר הרשמי של הכנסת נכתב עליו, כי "בשנים 1957-1962 כיהן כפרופסור חבר להנדסה אווירונאוטית בטכניון". לפי האתר, המקצוע שלו הוא "מהנדס אווירונאוטי - פרופסור".

זכאי לתואר או לא? דובר הטכניון מסר: "משה ארנס היה מאוקטובר 1961 עד 30 בספטמבר 1965 פרופסור משנה (שהיום נקרא פרופסור חבר) בטכניון. התואר לא כרוך בשאלה אם האדם מלמד או לא מלמד בפועל, ולכן, מנקודת מבטו של הטכניון, אין מניעה שמי שהיה פרופסור חבר יציין את התואר גם כשאינו מלמד בפועל". ובכן, ארנס זכאי.

ואם ארנס זכאי להתכנות פרופסור בזכות המדיניות של הטכניון, קל וחומר ד"ר דניאל הרשקוביץ, שר המדע והטכנולוגיה (הבית היהודי). הרשקוביץ היה דיקן הפקולטה למתמטיקה בטכניון, ופרופסור מן המניין. באתר הכנסת ובאתר הממשלה הוא מוגדר "שר המדע והטכנולוגיה: הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ".*שפר עליו מזלו: אילו הגיע לממשלה ממכללת קריית אונו, שעליה הוחלו כללי המל"ג, היה שר המדע בחזקת מתחזה.

נאמן בורח מהפרופסורה

שר המשפטים יעקב נאמן מרשה לעצמו את מידת הגאווה כשהוא מציג בתולדות חייו את הקריירה האקדמית שלו: מצטיין בלימודי תואר ראשון באוניברסיטה העברית, ולימודים בקצב מדהים ובהצטיינות באוניברסיטת ניו יורק. נאמן סיפר, בספרו של שוקי שטאובר "עו"ד ועוד", איך קיבל תואר שני בתוך עשרה חודשים, ואיך קיבל ב-1968 באוניברסיטת ניו יורק, בתוך חצי שנה, תואר ד"ר במשפטים S.J.D (Doctor of Juridical Science Program).

מקורות חייו עולה שהיה מרצה לדיני מסים באוניברסיטת תל אביב (1968-1970) ובאוניברסיטה העברית, פרופסור חבר בבר-אילן (1971-1976), פרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה, פרופסור חבר אורח באוניברסיטת ת"א (1977-1979), פרופסור חבר אורח בעברית (ב-1991), ואם לא די בכך, קיבל תואר ד"ר לשם כבוד מבר-אילן. עד למינויו לשר המשפטים, נאמן היה יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטה זו.

לעולם לא ייתפס נאמן כמי שמציג את עצמו כפרופסור. ככל שהפרופסורה רודפת אחריו, כך הוא בורח מהפרופסורה, אך העיתונאים מסרבים להפנים, וממשיכים לקרוא לו פרופסור. הוא לא מתקן אותם.

במודעות שהתפרסמו מטעם בר-אילן לקראת כינוס חבר הנאמנים הקודם וחלוקת תואר ד"ר לשם כבוד, מופיע שמו של עו"ד נאמן ללא התואר פרופסור, בניגוד לאופן הקבוע שבו הוא מוצג זה שנים. אפילו התואר דוקטור לא נכתב שם. בירור העלה שנאמן הורה במפורש למארגנים לא לכתוב את התואר פרופסור או דוקטור ליד שמו, אלא רק "מר" - הוראה משונה, לאור גאוותו המוצדקת בהישגיו האקדמיים. נאמן מסר שעבודת הדוקטורט שלו פורסמה כספר בהוצאה משותפת אמריקאית ישראלית (שוקן), ובידיו נותר רק עותק אחד שלה.

אם נאמן אינו זכאי לתואר פרופסור, מדוע הוא מאפשר שיקראו לו כך, אך לא תמיד? מלשכתו נמסר: "מאז ומעולם חשב השר שאין זה ראוי שישתמש בתאריו האקדמיים בעת שכיהן בתפקידים ציבוריים. באופן כללי, השימוש בתארים נקבע על-ידי המוסד האקדמי*אשר מעניק אותם".

פרופסור, דע את מעמדך

תגובות האוניברסיטאות לשאלה: מי זכאי להציג את עצמו כפרופסור

האוניברסיטה העברית - מי שקיבל תואר פרופסור במסלול הרגיל ועוזב את האוניברסיטה, רשאי להמשיך לשאת בתואר. זאת לעומת מי שקיבל את התואר במסלול מקביל - הכוונה למרצים בעלי תואר דוקטור שלא פרסמו מספיק מאמרים מדעיים כדי להיות זכאים לתואר פרופסור. לקטגוריה הזאת נכנס נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אריק כרמון, שהציג עצמו כפרופסור נלווה באוניברסיטה העברית. העיתונאי יואב יצחק חשף זאת, וכרמון הודיע כי יפסיק להשתמש בתואר.

אוניברסיטת תל אביב - דובר האוניברסיטה: "על-פי כללי המועצה להשכלה גבוהה, כל מי שהיה פרופסור רשאי להשתמש בתואר גם כשאינו מלמד"

אוניברסיטת בר-אילן - האוניברסיטה בתגובה: אין מדיניות עצמאית בכל הנוגע להחזקת התואר בידי מורה שפרש. "זה נושא למל"ג לענות בו, שכן הזכאות האקדמית היא באחריותה", אומרים בבר אילן.

הטכניון - דובר הטכניון: "התואר פרופסור לא כרוך בשאלה אם האדם מלמד או לא מלמד בפועל, ולכן, מנקודת מבטו של הטכניון, אין מניעה שמי שהיה פרופסור חבר יציין את התואר גם כשאינו מלמד בפועל"

אוניברסיטת בן גוריון - האוניברסיטה בתגובה: "לא התבקשנו לשאלה מהי זכותו של פרופסור להחזיק בתואר כשהוא יוצא באמצע הקריירה לסקטור העסקי או לממשלה, וממשיכים לקרוא לו פרופסור - למרות שהאוניברסיטה לא החליטה בעניין".

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א לאחר החלטת הריבית; מדד הבנקים קפץ בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3%, מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-0.8% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות קלות בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

המניות שהפכו ללהיט, דווקא כי אין להן קשר לבינה מלאכותית

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה למשקיעים מוסדיים לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה