גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממונה על השכר במשרד האוצר, אילן לוין, טען לפני כשבועיים כי חוק שכר מינימום הזיק למשק הישראלי, בכך שהביא ליציאת מפעלים מתחום הטקסטיל ומתחומים אחרים מהארץ. "זה חוק חיובי בעיקרון, אבל ייתכן שהיה מקום לחשוב על תיקונים והתאמות בו, כך שנוכל לאפשר לתעשיות עתירות כוח אדם לשרוד בארץ. באזורי פיתוח, למשל, עם הסכמה של העובדים, אפשר יהיה לעשות הסכם קיבוצי עם שכר נמוך משכר המינימום".

כך הציע לוין בסוג של פטרוניות שמציגה את תושבי הפריפריה כחוטבי העצים ושואבי המים של מדינת תל אביב-ירושלים.

במאה ה-8 לפני הספירה כבר היה מי שאמר: "הלא פרוס לרעב לחמך, ועניים מרודים תביא בית: כי תראה ערום וכסיתו, ומבשרך לא תתעלם" (ישעיהו, פרק נ"ח). את אותו פסוק ממש בחרה שופטת העליון עדנה ארבל לצטט כשדנה בחשיבות חוק שכר מינימום ואף השוותה את משמעותו לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

לפעמים גם נורמות חברתיות עוזרות

גם אם לוין מעדיף "לדבר כלכלה" ולא על חמלה, ראוי שיעיין במחקרים שעשו בכירי הכלכלנים בעולם, שהפריכו את התפיסה לפיה חוק שכר מינימום יביא דווקא לפיטורים ולעלייה באבטלה, בשל המעמסה שמושטת על המעסיקים.

מחקרו של הכלכלן דיוויד קארד בחן בשנת 1994 את השפעת עליית שכר המינימום על ענף המזון המהיר בניו ג'רזי, למשל, מצא שלא רק שלא ירדה שם רמת התעסוקה, אלא דווקא עלתה.

להגנת לוין צריך לומר כי על אף שמרבית המדינות המערביות מצאו לנכון לחוקק חוק שכר מינימום, יש מדינות מתקדמות, כמו שבדיה, שנמנעו עד היום מחקיקה בעניין. אכן, רמת העוני בשבדיה נחשבת לאחת הנמוכות בעולם, אולם ספק אם אפשר להשוותה לישראל.

הנה מה שאומרים על כך חוקרי מינהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי, בראשות ד"ר דניאל גוטליב: "במשקים שבהם ההגינות היא חלק בלתי נפרד מחיי העבודה, אין כלל צורך בחקיקת חוקים מסוג זה. כללי ההתנהגות הם כאלה שאנשים, בין שהם מעסיקים ובין שמועסקים, מתנהגים לפי נורמות חברתיות נאורות. מדינות כאלה מאופיינות גם ברמת עוני נמוכה מאוד. כך למשל בשבדיה, שוק העבודה אינו זקוק לחוק שכר מינימום כדי להבטיח הגינות ומינימום מחיה בכבוד".

בתחתית סולם ההגינות

על פי המחקר של גוטליב שהתפרסם השבוע, אנחנו נמצאים באחד המקומות הגרועים בעולם המערבי. 14% מכל העובדים בישראל לא זכו בשנת 2007 לשכר מינימום, זאת לעומת 10% בשנת 1997. המחקר מראה שלא מדובר בחריגה של שקל או שניים מהקבוע בחוק, אלא בממוצע של 22% פחות משכר המינימום.

אי הציות לחוק שכר המינימום גדל ב-30% בכל הנוגע לעובדים במשרות חלקיות - מה שמסביר, בין היתר, את הממצא שלפיו נשים נפגעות יותר מגברים. אי הציות לחוק נוסק לרמה דמיונית של 42% כאשר בוחנים את תלושי המשכורת של העובדים הזרים (בעיקר מאסיה). אחריהם נמצאים מי שמוגדרים "לא נשואים" עם רמת אי ציות של 22.9% והערבים עם 22.6%. בקרב מי שעלה לארץ בשנות ה-90, נמצא כי 22.5% מהם לא זכו לשכר מינימום.

המחקר מצא מתאם ברור בין היחלשות העבודה המאורגנת בישראל לבין התגברות אי הציות לחוק שכר מינימום ועלייה במספר העובדים העניים. אם בשנות ה-80 שיעור העובדים המאורגנים עמד על כ-80%-85%, הרי שכבר בשנת 2000 ירד שיעורם אל מתחת ל-50%. מגמה נוספת שתרמה לפגיעה בעובדים, על פי הדו"ח, היא צמיחתם של קבלני כוח אדם ושירותים.

אם לוקחים בחשבון את האכיפה הרופפת במיוחד של החוק, הרי שיכולת המיקוח של העובדים נמוכה למדי. המחקר מראה כי האכיפה של חוק שכר מינימום בישראל נמוכה פי עשרה מזו של מדינות אחרות, כאשר ארה"ב נחשבת לאחת המובילות בנושא.

העובדים בפריפריה יהפכו לסוג ב'

אם מישהו יאמץ ברצינות את ההצעה של אילן לוין, הרי שלא רק הערבים, העובדים הזרים, העולים והנשים ייפגעו משכר מעליב המנוגד לחוק, אלא שכל אוכלוסיית הפריפריה תהפוך לעובדים מסוג ב', במה שנראה כמו חזרה לשנות החמישים או לתקופה המאוחרת יותר של התפרצות "הפנתרים השחורים".

המוסד לביטוח לאומי מרוחק רק כמה מאות מטרים ממשרדו של לוין - כדאי שמישהו יקפיץ לממונה על השכר באוצר את הנתונים הקשים, כדי שיעיין בהם עיון ארוך במיוחד.