גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

"לפי ניסיון העבר, לא בלתי מבוסס שבנק ישראל יתפרע בנושא המשכורות"

כך אומר פרופ' מאיר חת, לשעבר המפקח על הבנקים ויועץ לנגיד ■ עם זאת, מומחים לדיני בנקאות ולדיני חברות סבורים כי כדי לשמור על עצמאותו של בנק ישראל יש להעביר את הפיקוח על השכר בו לגוף אובייקטיבי ובלתי תלוי

לאחר שספג בשבוע שעבר ביקורת קשה על עמדתו בעניין הפיקוח על השכר בבנק ישראל, התפנה נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, להסביר את הצעתו לתיקון חוק בנק ישראל לציבור הרחב. במסיבת עיתונאים מיוחדת שערך אמר: "לא הייתה לנו כוונה להציג את חוק בנק ישראל לציבור לפני שהגענו להסכם עם האוצר והממשלה ביחס לטיוטה הסופית של החוק, אך ההתפתחויות של השבוע האחרון מובילות אותנו להבהיר לציבור חד משמעית ובצורה מדויקת - מהי עמדת בנק ישראל כולל בענייני שכר".

משך שעה ארוכה הסביר פישר את המנגנון שבנו בבנק ישראל בנוגע לפיקוח על השכר. הוא היה ענייני ומקצועי, למעט שניים-שלושה משפטים בנוגע להתנהלותו של האוצר במאבק הזה ולעובדה שהנושא נגרר שלא לטובת העניין לזירה התקשורתית. את דבריו הוא פתח בהבהרה, כי בנק ישראל לא מאמין שהוא צריך לקבוע את השכר בבנק וכי לא רצוי שלהנהלת בנק ישראל תהיה המילה האחרונה בעניין. "אין ספק שלממשלה צריכה להיות המילה האחרונה לגבי שכר בכל גוף מתוקצב", אמר וניטרל חלק משמעותי מהביקורת נגד הצעת הבנק.

מומחים בתחום מסבירים היום, כי אין "צד צודק" או "שחור ולבן" במחלוקת הזו, אך מסכימים כי הצעת בנק ישראל הגיונית, מאוזנת ואינה חורגת ממתחם הסבירות. הגם שהם מבינים את החששות שמעלים במשרד האוצר מפני שינוי במתכונת הפיקוח הנהוגה הם נוטים לטובת הפתרון שמציע פישר במחלוקת.

מסביר פרופ' אוריאל פרוקצ'יה, מומחה לדיני חברות: "אין תשובה ברורה וחד משמעית לשאלה האם הפיקוח על השכר בבנק ישראל צריך להיות בידי האוצר מסיבה פשוטה, שמצד אחד, כרגיל, כאשר מדובר בגוף ממשלתי, אז הפיקוח הוא באמת אוצרי, והאוצר חושש מהשפעות רוחביות שעלולות להיות להיעתרות לשינוי הנדרש. החשש הוא שאם גוף ציבורי אחד יפרוץ את המסגרת שמקובלת במשק הציבורי לפיקוח על השכר, זה יגרור תביעות דומות מצד גופים אחרים ויהיה לאוצר קשה לעמוד בפרץ. מצד שני, צריך גם להבין שמאוד חשוב לשמור על עצמאות של בנק ישראל".

"אדוניו באוצר יורו לו"

פרוקצ'יה מבהיר כי יש להבחין בין בנק ישראל לגופים ממשלתיים אחרים בעניין זה. "בנק ישראל אינו דומה למשרד החקלאות או לכל גוף ממשלתי טהור אחר. הוא קובע מדיניות מוניטרית שחייבת להישען על נימוקים מקצועיים ענייניים, שאני מרשה לעצמי לומר שהם יותר מקצועיים וענייניים ממה שאנחנו רואים במשרד האוצר, מכיוון שבמשרד האוצר יש הרבה פוליטיזציה שבבנק ישראל אין.

"לכן, ברגע שמכופפים את בנק ישראל לחסדיו של משרד האוצר בכל מה שנוגע לשכר בבנק ישראל, יוצרים איזשהו leverage לאוצר להשפיע על שיקול דעתו המקצועית של בנק ישראל. בנק ישראל תמיד יידע שאם הוא לא יעשה את מה שאדוניו באוצר יורו לו, זה עלול להתנקם בו ברמה האישית, ברמה של השכר. לכן, יש טעם בתפיסה שבנק ישראל צריך להיות עצמאי מן האוצר גם בעניין הזה. יש כאן ויכוח לגיטימי בין שתי ההשקפות, אך ליבי נוטה יותר לבנק ישראל בעניין הזה, מכיוון שאני מכיר את הפוליטיזציה באוצר. אני יודע עד כמה האוצר לא בסדר בהרבה מאוד דברים כשלעומתו בנק ישראל, בדרך כלל, נוהג בצורה ממלכתית".

ד"ר רות פלאטו-שנער, ראש המרכז לדיני בנקאות במכללה האקדמית נתניה, מסכימה כי אין להשוות בין עובדי משרד החקלאות, רופאים, מרצים או עובדים אחרים בשירות הציבורי לבין עובדי בנק ישראל, שאחראים על המדיניות הכלכלית יחד עם האוצר. מכיוון שכך, אומרת פלאטו-שנער, האוצר לא צריך לחשוש מפרץ בקשות דומות בנוגע לפיקוח על השכר בגופים ממשלתיים אחרים. "למשרד האוצר יהיה קל לעצור את הפרץ, כי בכל זאת מעמדו של בנק ישראל שונה לגמרי ממעמדם של מגזרים אחרים בשוק הציבורי", היא מסבירה.

20 תירוצים להיעדר הסכמה

פרופ' מאיר חת, לשעבר המפקח על הבנקים ויועץ לנגיד בנק ישראל, מסביר כי בסופו של דבר המחלוקת בין האוצר לבנק ישראל היא מחלוקת בין אנשים, מחלוקת סביב אמון ולא סביב עקרונות. "הבעיה המרכזית היא חוסר האמון של שני הצדדים האחד בשני. בנק ישראל חושש שהאוצר ישתמש בסמכות שלו לפקח על השכר כדי ללחוץ על הבנק בנושאים שלא קשורים לשכר, והאוצר חושב שבנק ישראל יתפרע כמו שהתפרע בעבר בנושא המשכורות, דבר שהוא לא לחלוטין בלתי מבוסס על-פי ניסיון העבר.

"אני חושב שכשיש אמון אפשר למצוא פתרון סביר שיבטיח שבנק ישראל לא יהיה זה שישפוט אלא גוף שיהיה על דעת האוצר. אבל אם אין אמון בין הצדדים אז הם ימצאו 20 תירוצים למה הם לא מסכימים האחד להצעה של השני. יש משמעות לעצמאות של הבנק המרכזי מהאוצר, רק בגלל שהאוצר עשוי להיחשד בזה שהוא משתמש בפיקוח על השכר כאמצעי להשיג מטרות אחרות. הכול תלוי בבני אדם בסופו של דבר".

פלאטו-שנער מוסיפה, כי קיימת מתיחות ברורה בין הגופים האלה מטבע עבודתם המשותפת - "לא אחת ראינו סיטואציות של מתיחות בעניינים מוניטר*יים בין שני הגופים" - ולכן, חייבים להימנע מתלות של הבנק המרכזי באוצר. "האלטרנטיבה הנכונה היא לא לתת לבנק ישראל אוטונומיה מוחלטת אך בכל זאת להוציא את הפיקוח מידי האוצר ולהעבירו לגוף לכאורה אובייקטיבי, ועדה משותפת, שיהיה בה נציג של האוצר ונציג של בנק ישראל וגורמים מקצועיים, נציגי ציבור או אנשי אקדמיה, שיכריעו במחלוקות בין הגופים. זה נראה לי המודל הנכון".

גם פישר חשב שהאלטרנטיבה הזו היא הראויה, בשינויים כאלה ואחרים. ההצעה של בנק ישראל לפיקוח הינה מועצה מינהלית בה ישתתפו אנשי מקצוע ש"לא ירצו להיות בובות של בנק ישראל", כהגדרתו של פישר. אחרי הסכמתם יועבר דיווח לשר האוצר ולממונה על השכר, ובמידה שקביעותיהם לא יהיו מקובלות על האוצר יש לו אפשרות להתנגד להן.

במידה שתעלה התנגדות מצד האוצר, תועבר המחלוקת לשלב ב' של הטיפול בה: תוקם ועדה חדשה, מקצועית, בה יישבו 3 מומחים נייטרליים. אם האוצר יקבל את חוות דעתם - הסיפור ייגמר. אם לא - ראש הממשלה יכריע. "זו מערכת פיקוח מצוינת, מקצועית ובלתי תלויה. אך המילה האחרונה לא תהיה אצל האוצר. מדוע? כי ישנם 2 גופים במדינה שמטפלים במדיניות כלכלית: האוצר, גוף שאני מאוד מכבד ועושה בדרך כלל עבודה מקצועית ואני תמכתי בו ואני מניח שאני אמשיך לתמוך בו; ובנק ישראל", אמר פישר אתמול.

"אני מסכימה שצריך מנגנון שהוא בלתי תלוי באוצר, אבל מצד שני צריך לבדוק שהוועדה החיצונית והוועדה המכריעה במחלוקות לא ייטו לייצוג האינטרסים של בנק ישראל. צריך להבטיח איזה מימד אובייקטיבי של הגוף הזה", אומרת פלאטו-שנער. "במקרים של סכסוכים וחריגות שכר ייבחן הגוף המפקח בצורה משמעותית. צריך להקפיד, יהיה הגוף אשר יהיה, על שקיפות מלאה ומינהל תקין ואני בכלל לא בטוחה שדווקא פיקוח של הממונה על השכר זו הדרך היחידה להשגת המטרות הללו. בכל מקרה, הצעתו של הנגיד שראש הממשלה יהיה המכריע הסופי במחלוקת ראויה בעיניי".

בסופו של דבר, מבהירים המומחים, הנקודה האמיתית שהאוצר ובנק ישראל צריכים לעסוק בה היא מנגנון הפיקוח החדש, ולא שאלת הלגיטימיות של דרישת האוצר לעצמאות. פרוקצ'יה: "הכול תלוי בשאלה מיהו הגוף אשר יקבע את השכר בבנק ישראל במקום האוצר. ככל שאנחנו יכולים לסמוך שהגוף הזה יהיה יותר אובייקטיבי, הגון ואחראי, אז לא צריך לחשוש מפריצות במסגרת השכר, מכיוון שגם אנשים ישרים שאינם נמצאים באוצר לא יתנו לשכר להיפרץ בצורה לא נאותה".

עוד כתבות

המשקיעים מפזרים את הכסף

אפקט אנבידיה: ישראל צמחה בקצב של 8% ברבעון השלישי

לפי נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי של 2026, התוצר זינק ב-1.9% לעומת הרבעון הקודם ● בניכוי פעילות הייצור בחו"ל של חברות הפועלות מישראל, ובראשן אנבידיה, קצב הצמיחה השנתי עומד על 4% ● היצוא קפץ ב-51.5% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה הממשלתית ירדה ב-1.9% על רקע התמתנות הוצאות המלחמה

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

האישור התקבל: רמי לוי יתחיל להעניק הלוואות ללקוחות

רמי לוי מתקדם צעד נוסף בדרך לכניסה לשוק האשראי החוץ-בנקאי ● החברה דיווחה הבוקר לבורסה כי החברה-הבת שלה, רמי לוי שיווק השקמה שירותים פיננסיים, קיבלה אתמול רישיון מורחב למתן אשראי מרשות שוק ההון

אלון פלודה, מנכ''ל ומייסד Corma / צילום: אבישג שאר יישוב

יוניקורן חדש: החברה שמפתחת מודל שפה לסייבר הגנתי בסבב גיוס ענק

חברת הסייבר הישראלית קורמה, שהוקמה ע"י אלון פלודה ויוצאי 8200 וחברות AI מובילות, גייסה 125 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר והפכה לחד-קרן ● החברה מפתחת מודלי שפה וסוכני AI ייעודיים להגנה מפני מתקפות סייבר, במטרה להתגבר על מגבלות המודלים הכלליים

ג'ק קלארק, דניאלה אמודיי, דאריו אמודיי, ג'ארד קפלן / צילום: ap, Sakchai Lalit, Jeff Chiu, ויקיפדיה-TechCrunch, Markus Schreiber

שני אחים, עיתונאי לשעבר ויזם סדרתי: המייסדים של אנת'רופיק ששווים כ־18 מיליארד דולר כל אחד

לפני שש שנים שבעה מעובדי OpenAI התפטרו בגלל חששות מהכיוון שאליו מתפתחת הבינה המלאכותית, והקימו את אנתרופיק - שהפכה לאחת המתחרות הבולטות בענף ● כעת, הם נערכים להנפקת ענק בוול סטריט לפי שווי של 1.4 טריליון דולר

עמית בירמן, מנכ''ל קבוצת שיכון ובינוי / צילום: עומר סומך

שיכון ובינוי זכתה במכרז ענק בארה"ב: תקים גשר בפנסילבניה תמורת 1.3 מיליארד דולר

חברת התשתיות זכתה יחד עם שותפה במכרז החלפת גשר, כשחלקה בפרויקט, שיחל בשנה הבאה, צפוי לעמוד על כ-1 מיליארד דולר ● הפרויקט, שצפוי להצטרף לצבר ההזמנות של הפעילות בארה"ב, יחל בשנה הבאה ויתבצע על פני 11 שנים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: גו לייב

הסעיף שטרף את תחזיות האינפלציה ודילמת הריבית של בנק ישראל

האינפלציה בישראל צנחה ל־1.1%, שפל של חמש שנים וחצי, והמשקיעים כבר מגיבים לאפשרות של הפחתת ריבית ● הכלכלנים, לעומת זאת, רואים תמונה שונה ● מאחורי הפער: סעיף טיסות ששוב טרף את התחזיות, פיחות שטרם הגיע למחירים וסיכונים שממשיכים להצטבר

הפגנות פרו־פלסטיניות בלונדון / צילום: Reuters, Krisztian Elek/ZUMA

הסקר שחושף: מחצית מהציבור באירופה נגד סחר חופשי עם ישראל

מסקר שנערך בסוף ספטמבר בקרב אלפי נשאלים בכל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, עולה כי מחצית מהנשאלים סבורים כי יש להשעות את הסכם הסחר החופשי עם ישראל בנקודת הזמן הנוכחית ● בימים האחרונים הוגשה לנציבות האירופית עצומה עליה חתמו 1.1 מיליון איש, בדרישה שתדון בהטלת סנקציות כלכליות על ישראל

נקודת התורפה של מניות הערך / צילום: ap, Eduardo Munoz Alvarez

פינת המציאות של שוק המניות מלאה בסתר במניות בינה מלאכותית

קרנות השקעה במניות ערך לא תמיד מעניקות למשקיעים את החשיפה שהם מצפים לה למניות זולות ומשעממות

ועדת הכספים, היום / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

האוצר חושף: בור של 31 מיליארד דולר בהתחייבויות רכש ביטחוני מול ארה"ב

נציגי אגף התקציבים הודו בוועדת הכספים כי החלטת טראמפ על הפסקת הסיוע תפסה אותם בהפתעה גמורה ● כעת הם מזהירים: ביטול הסיוע שקול להעלאת מע"מ ב-1.5%

קנצלר אוסטריה כריסטיאן שטוקר, שר הפנים של רואנדה וינסנט בירוטה, וראשת ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן אחרי ההכרזה על תוכנית הגירוש / צילום: Reuters, Leonhard Foeger

לראשונה: מדינות אירופה יגרשו מהגרים לא-חוקיים לרואנדה

גרמניה, דנמרק, אוסטריה, הולנד ויוון הודיעו על הקמת מרכזי השבה במדינה שלישית, רואנדה, שאליהם יגורשו מבקשי מקלט שבקשותיהם נדחו ● הצעד התקדימי, שמשקף החרפה בדעת הקהל נגד הגירה לא חוקית באירופה, כולל מימון והעברת תקציבים לשילובם בכלכלה המקומית, והוא צפוי להתחיל כפיילוט ב-2027 ● גם בישראל קודמה בעבר תוכנית דומה שנגנזה

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

שלב "ניקוי האורוות" בישראכרט: האם הפיטורים הרחבים יצילו את שורת הרווח?

מאז רכשה קבוצת דלק את ישראכרט המניה נחתכה בבורסה ● כעת, לאחר פרסום דוחות כספיים שבישרו על צניחה ברווח החברה מקצצת עד 370 משרות ותהפוך מהמעסיקה הגדולה בתחום, לרזה יותר ● איזה עובדים צפויים לפרוש והאם זה יספיק כדי לאושש את שורת הרווח?

חיילים אוקראינים מתקיפים עמדה רוסית / צילום: ap, Andrii Marienko

פריצת ענק לנתונים חשפה: מעל 10,000 חיילים רוסים נהרגים מדי חודש במלחמה

האקרים פרו־אוקראינים פרצו למסד נתוני הלמ"ס הרוסי וחשפו שיא בתמותה מאמצע 2025 ● הסיבות: טקטיקות לחימה התקפיות שגובות מחיר כבד ● מומחים מאשרים את אמינות הנתונים שנחשפו וטוענים כי המספר של כ־450 אלף חללים רוסיים בקרבות עד כה לוקה בחסר

ספי מנדלוביץ / צילום: רמי זרנגר

יוצא מתקופת הצינון: ד"ר ספי מנדלוביץ' יהיה המנכ"ל הזמני של משרד הבריאות

שר הבריאות חיים כץ מהליכוד הודיע כי ד"ר ספי מנדלוביץ', ששימש כמשנה למנכ"ל משרד הבריאות עד יוני האחרון, יחזור למשרד וינהל אותו באופן זמני

מטוסים חונים בשערי נמל תעופה ביוסטון, טקסס / צילום: ap, Ashley Landis

5 שעות של השבתה, נזק של מיליונים: מחיר תקלת התעופה החריגה בארה"ב

יותר מ-16 אלף טיסות בוטלו בארה"ב בעקבות כשל במערכת התקשורת של רשות התעופה הפדרלית ● בזמן שהממשל האמריקאי בודק את מקור התקלה וחברות התעופה סופגות הפסדים, רוב הנוסעים עלולים לגלות שהחוק האמריקאי מעניק להם הגנה מוגבלת בלבד

מפכ''ל המשטרה, רב-ניצב דני לוי / צילום: דוברות המשטרה

לאור הפרסומים: המשטרה תבדוק את התנהלותה ביום הבחירות

סמפכ"ל המשטרה הונחה לבדוק את התנהלות המשטרה בבחירות ● הבדיקה מתבצעת בעקבות מעורבות לשכת רה"מ בפתיחת החקירה שהובילה למעצר פעילי רע"ם זמן קצר לפני פתיחת הקלפיות ● אמש פורסם ב"עובדה" כי המידע שהעביר ראש הסגל בלשכת נתניהו שימש עילה לפשיטה ללא צו על בתי פעילי רע"ם

אחד הרכבים שמחירו הוזל. סקודה אוקטביה / צילום: יח''צ

עד 31 אלף שקל: יבואנית הרכב שחותכת מחירים

בצעד חריג בענף, צ'מפיון מוטורס חותכת את מחירי המחירון הרשמיים של דגמי סקודה ל-2027 ● לא מדובר במבצעים נקודתיים או בעסקאות אפס ק"מ, אלא בהפחתה שיכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים ● אלו הדגמים שמוזלים

מייקל אייזנברג / צילום: יונתן בלום

תביעת המיליונים של ברק ושניאורסון נגד מייקל אייזנברג הסתיימה בלא כלום

התביעה הוגשה לאחר שאייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון אלף, פרסם ציוץ ברשת X ובו ייחס לחברת הסטארט-אפ פאראגון, שהקימו אהוד ברק ואהוד שניאורסון, שימוש בטכנולוגיה של המודיעין הישראלי עד כדי סכנה ביטחונית ● בתגובה הגישו השניים נגד אייזנברג תביעת לשון הרע בסך 10 מיליון שקל - שכעת הסתיימה בלא כלום בהליך בוררות

ים המלח / צילום: שלומי יוסף

עיכובים של שנים ללא יעדים: דוח המבקר על חברות התיירות הממשלתיות

מדוח מבקר המדינה עולה כי כמעט 400 מיליון שקל ניהלו חברות התיירות הממשלתיות בחמש השנים האחרונות, אך לאף רגולטור אין מידע על יעילותן ● בנוסף, החברות לא קבעו לעצמן יעדים, ופרויקטים כמו שיפוץ רחוב, פיתוח שוק או הקמת מרכז צפרות קמו רק יותר מעשור מתחילת ביצוע העבודות ● משרד התיירות בתגובה: "דוחים את הביקורת"

רונן אלעד / צילום: יח''צ

יוצא השייטת ומשקיע סדרתי: המועמד של ועד עובדי ארקיע לרכישת החברה

ועד העובדים של ארקיע הודיע על תמיכתו ברכישת החברה בידי רונן אלעד, לאחר שבועות של מאבק סביב העסקה ולקראת הכרעה בזהות בעל הבית הבא של חברת התעופה

בתי המשפט מעלים את המחיר לתובעים בייצוגיות / איור: גיל ג'יבלי

עשרות אלפי שקלים: בתי המשפט מעלים את המחיר לתובעים בייצוגיות

המחוזי בת"א דחה בקשה לייצוגית בגין מייל פרסומי בודד וחייב את התובע ב־50 אלף שקל ● הפסיקה מצטרפת לשורת החלטות המעלות במתינות את ההוצאות לאחר קביעת העליון