נשיא ארה"ב, ברק אובמה, פירט עם בחירתו את תוכניותיו בתחום הבריאות, המתמקדות בהרחבת כמות המבוטחים והפחתת עלויות הבריאות בארה"ב, בעיקר על-ידי רפואה מונעת. על פניו מדובר ברעיון שלא יכולים להיות לו מתנגדים, אבל יש.
בעולם הרפואי מתחזק קול אשר טוען שרפואה מונעת לא רק שאינה חוסכת כסף, היא גם אינה בהכרח מאריכה חיים ומשפרת את הבריאות.
רפואה מונעת היא בכמה מישורים. לעיתים נדירות מדובר בצריכת תרופות או טיפולים (לדוגמה, תרופות להורדת כולסטרול, שעולות תהיות לגבי השפעתן על הכבד), אך בדרך-כלל, עניינה שינוי הרגלים או בדיקות סקר.
שינויי הרגלים כוללים הפסקת עישון, ירידה במשקל וספורט. מתנגדי הרפואה המונעת טוענים כי כמעט בלתי אפשרי לגרום לציבור לשנות הרגלים, בוודאי לא במידה שתצדיק את ההשקעה בקמפיינים החינוכיים.
כמו-כן, טוענים המתנגדים כי הידע של האנושות על גורמים למחלות הוא עדיין מצומצם, ולכן לפעמים שינוי הרגלים מתגלה כטעות חמורה. כך למשל, באוסטרליה נמנע הציבור באופן קיצוני מאור השמש בגלל שיעורים גבוהים של סרטן וקמפיין אגרסיבי בנושא. לאחרונה, מתברר כי האוסטרלים החלו ללקות במחלות שנובעות ממחסור בוויטמין D, אשר להפקתו על-ידי הגוף דרוש אור שמש. גם דיאטות דלות שומן קיצוניות, שהיו פופולריות בשנות ה-90, ייתכן והובילו לספיגת חסר של ויטמינים.
נכון גם שמקרים רבים של סרטן השד, הערמונית והמעי הגס טופלו בהצלחה בזכות גילוי מוקדם, ובשנים האחרונות חלו ירידות משמעותיות בתמותה מאלה, אולם, מתנגדי הרפואה המונעת טוענים כי מעולם לא בוצעה השוואה מסודרת בין הירידה בתמותה מסרטן, לבין התחלואה והתמותה מטיפולים מיותרים במקרים בהם בדיקת הסקר הובילה למסקנות מוטעות.
נראה כי הדרך היחידה לענות למתנגדי הרפואה המונעת, היא לגבי כל מחלה וכל בדיקה באופן ספציפי, באמצעות נתונים מהשטח - אך מי יממן זאת?
לגבי שני סעיפים של הרפואה המונעת מתקשים המתנגדים למצוא טיעונים. האחד, הוא מניעת מחלות זיהומיות על-ידי הגיינה וסטריליזציה, הגורמים העיקריים לעלייה בתוחלת החיים במאות האחרונות, שעלותם נמוכה. בנוסף, הטיפול בזיהומים הופך מסובך יותר עם התפתחות עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה, כך שהמניעה הופכת לאופציה היחידה. הסעיף השני הוא מניעת טעויות אנוש בבתי-חולים. *