לפני כשנתיים אמר בראיון ל"גלובס" ברנט אהרנס, שותף-מנהל בתחום מדעי החיים ב-Canaan Partners, כי הקרן מתכננת השקעות משמעותיות בתחום מדעי החיים בישראל.
לקרן הבינלאומית פעילות ישראלית בתחום ה-IT, אותה מנהל יזהר שי, אך מאז ההצהרה, ואף שנציגי הקרן חזרו עליה עוד מספר פעמים, לא בוצעה השקעה של קיינן בחברת ביומד ישראלית.
"בחנו מספר רב של חברות ואף הגענו עם ארבע מהן לשיחות מתקדמות, אבל לא הצלחנו להגיע לעסקה של ממש", אומר סת' רודניק, גם הוא שותף לתחום מדעי החיים בקרן.
רודניק מבקר בישראל במסגרת כנס ILSI-Biomed 2009 הנערך בתל אביב בשיתוף "גלובס". "אני מייחס זאת פחות לאיכות הפעילות בישראל ויותר לכך שאין לנו שותף לתחום שנמצא בארץ באופן קבוע. לכן איננו חשים בנוח לגבי השקעות בתחום, כפי שאנו חשים לגבי תחום ה-IT, או בהשקעות שלנו במדעי החיים בארה"ב", אמר רודניק.
קיינן השקיעה בשתי חברות בתחום שמקורן בישראל, אך אלה ממוקמות בארה"ב. כך גם מסביר רודניק את מה שנראה כיוצא מהכלל. "כשיש חברה עם משרד בארה"ב, הרבה יותר קל לנו להשקיע".
"אתם נאיביים בשיווק"
במהלך השנה הקרובה תצטרך קיינן לקבל החלטה אם להביא לישראל שותף מתחום מדעי החיים או לוותר על תחום זה בישראל. "אם נציב כאן שותף, זה יצטרך להיות משתלם, כלומר שנבצע לפחות השקעה או שתיים בשנה, כשבדרך-כלל מדובר ב-10-20 מיליון דולר להשקעה", אומר רודניק.
ומי יהיה השותף? "זה צריך להיות מישהו שאנחנו מכירים וסומכים עליו, ייתכן שזה יהיה מישהו שנשלח מארה"ב וייתכן שנגייס אותו כאן", אומר רודניק. לדבריו, הוא מעריך את המדע הישראלי ובמיוחד את הטכניון ומכון ויצמן. "בתחום המכשור הרפואי והדיאגנוסטיקה אנחנו יכולים להקים חברות ישירות מהאקדמיה. בתחום הפארמה והביוטק נרצה חברות מתקדמות יותר", הוא אומר.
ההערכה לחברות הסטארט-אפ המקומיות בתחום מצד רודניק, היא פחות נלהבת מאשר לאקדמיה. "הן מעט נאיביות מבחינה שיווקית. טוב, קשה לכם כאן, כי אתם מסתכלים מתוך שוק קטן מאוד על שוק גדול, וקצת מסורבל להבין איך זה עובד באמת".
רודניק טוען כי בין אם מדובר בחברה ישראלית ובין אם היא אמריקנית, ההשקעה עצמה צריכה להיות דומה. "בישראל עובדים טיפה יותר בזול, אבל כדי ליצור חברה ברמה בינלאומית, צריך להשקיע כסף בינלאומי. בישראל אפשר לחסוך אולי עשרות אחוזים מהמחיר, אבל לא להפחיתו בסדרי גודל".