בעבר הרחוק היו פארקים תעשייתיים שהעסיקו מספר רב של עובדים, מקור גאווה של מדינות וערים - הן בשל הרווחה היחסית שהעניקו לבתי אב, והן בשל החוסן הכלכלי שהם ייצגו. פארקים תעשייתיים הוקמו בתבניות שונות: מאזורי תעשייה, המוכרים לנו הישראלים משני העשורים הראשונים לקום המדינה, ועד לפארקים מתוכננים מראש, שכללו גינון, מגרשי חניה מרווחים ודרכי גישה נוחות, כמו אלה שהוקמו בארץ בשני העשורים האחרונים.
אך בשנים האחרונות, מתרחבת מגמה של סוג חדש של פארקים, המתרחשת כתוצאה של סינדרום הכפר הגלובלי ושל ההתקדמות העצומה בתקשורת נתונים. אלה הם הפארקים למדע ולמחקר, שבהם מצוי כוח עבודה איכותי ואליטיסטי. כיום הם מייצגים, על פי החברות הפועלות בהם, את רמת היוקרה וכוח המשיכה להשקעות של הערים והמדינות שבהן הם מצויים.
סינגפור, הידועה במשטר הפדנטי שלה, הציבה לאחרונה יעד שאפתני המבקש להפוך אותה לבירת העולם של המאה ה-21. המשמעות היישומית של יעד זה היא פיתוח תשתית שתמשוך מחו"ל אל האי, שמספר תושביו הוא פחות מ-5 מיליון איש, מדענים, חוקרים, ומומחים מהרמה הגבוהה ביותר בתחומים טכנולוגיים. הסינגפורים מבינים היטב, כי הם צריכים להציע לאותם מומחים לא רק סביבת מחקר אידיאלית, אלא גם מקומות דיור ראויים, שירותים, ותשתיות של חינוך, ספורט ובידור, שיעניקו להם ולמשפחותיהם את איכות החיים הטובה ביותר.
הפארק One North, שהקמתו החלה בשנת 2001, משתרע על שטח של למעלה מ-2,000 דונם, בצמוד לאוניברסיטה הלאומית של סינגפור, לבית החולים האוניברסיטאי ולפולי טכניקום. היקף ההשקעה הכולל הצפוי בפארק זה הוא 7 מיליארד דולר. הפארק בנוי על פי קונספט של אשכולות, שישמשו למחקר בתחום הביו-סיינס, המדיה האינטראקטיבית והפיסיקה, כאשר כל אשכול מחובר לאשכולות האחרים. בפארק המחקר, פועל כבר עתה אשכול המכונה ביופוליס, שבו עובדים כ-1,000 חוקרים משבעה מכוני מחקר ציבוריים ו-20 תאגידים לייצור תרופות. בין החוקרים: 150 חוקרים של חברת התרופות "איליי לילי", המפתחים תרופות חדשות לסרטן ולמחלות חילוף חומרים; וצוות מחקר של חברת התרופות "נוברטיס", המפתח פתרונות למלריה ולמחלות טרופיות אחרות. חלק מהמדענים שוקדים על פתרונות בתחום בריאות הציבור, שבו הם אמורים לפתח טכנולוגיה חדשה לטיפול בחולים בבית, שתפחית משמעותית את לחץ האשפוז על בתי חולים ותהיה מבוססת במידה רבה על חדשנות בתחום המדיה האינטראקטיבית.
בשנה הבאה ייפתח השלב השלישי בהקמת הפארק, שיאפשר ל-5,000 מדענים לעבוד בשטח בנוי של 450 אלף מ"ר. קונספט האשכולות מבוסס על הקונספט של פארק מחקר דומה, של המכון הלאומי האמריקני לבריאות. במכון זה חוקרים של משרד הבריאות עובדים יחד עם חוקרים של חברות לייצור תרופות.
חממה לחברות סטארט-אפ
ממשלת סינגפור, שאינה מעוניינת רק במערכות מחקר ופיתוח תיאורטי, אלא בבחינה מעשית של אבות טיפוס של מוצרים חדשים בעולם האמיתי, הקימה קומפלקס דירות שצוידו במיוחד כדי לשמש כ"מעבדות חיות", המיועדות לבדוק את רמת התפקוד של המוצרים החדשים.
חלק מרכזי של פארק One North הוא גם אזור מגורים יוקרתי שהוקמו בו מגדלים של דירות יוקרה, בריכות שחייה, אגם מלאכותי, מתקני תרבות וחינוך ומסעדות, שיאפשרו למדענים ולבני משפחותיהם לנהל אורח חיים באיכות הגבוהה ביותר. כדי למשוך את החוקרים הטובים ביותר מציעה סינגפור לכל חוקר שיענה על הדרישות - ביניהן גם תואר phD - מלגה בגובה של 700 אלף דולר - בתנאי שהוא יתחייב לעבוד בסינגפור במשך 10 שנים.
מחקר שנערך על ידי התאחדות הפארקים למחקר אוניברסיטאי בארצות הברית, מראה כי מאז שנת 1980 חל גידול משמעותי במספר הפארקים הנבנים באזורים אורבניים. בעוד שלפני שלושים שנה פעלו רק 40% מהפארקים למחקר באזורים אורבניים, עתה הם מהווים 73% מכלל הפארקים החדשים למחקר. מגמה נוספת היא שיתוף הפעולה המחקרי הבינתחומי, שהוכח כמעודד חדשנות, במיוחד כאשר המחקרים נעשים בשיתוף פעולה בין צוותי חוקרים המגיעים מהאקדמיה לבין צוותי מחקר מענפי תעשייה שונים.
מגמה ברורה נוספת היא במעבר מהמחקר התיאורטי הטהור למחקר המשלב יכולות אקדמיות יחד עם בחינת התוצאות במסגרת חממות טכנולוגיות, שהן שלב מתקדם בדרך לפסי הייצור התעשייתיים.
תופעה נוספת שהתבררה במחקר, היא כי השילוב הייחודי והחדש יחסית של מחקר תיאורטי עם תהליכי היישום שלו בעולם האמיתי מושך אל הפארקים חברות ותאגידים היודעים כי שם הם ימצאו את החוקרים המוכשרים ביותר, שיוכלו להתמודד עם מטלות מורכבות ומסובכות. עורכי המחקר גם זיהו, כי הגידול במספר הפארקים באזורים האורבניים הוא בשל היכולת להעניק למשפחותיהם של החוקרים את היתרונות של שירותים עירוניים מפותחים, לעומת שירותים נחותים יותר המצויים באזורים כפריים.
קטאר בעקבות אירלנד?
פארקים למחקר ולמדע מסוגלים להניע תהליכי שינוי חיוביים גם במדינות שאינן נתפשות כעומדות בראש המחקר המדעי בעולם. מדינות כאלה, המסוגלות להקים פארקים כאלה, כולל כל התשתיות והאמצעים הדרושים למחקר, מקדמות הן את הכלכלה והן את הדימוי הבינלאומי שלהן, ויכולות לבצע עקב כך קפיצת מדרגה ולהתייצב יחד עם המדינות המפותחות ביותר בראש הקדמה המדעית והטכנולוגית. למהלכים כאלה יש גם תועלות כלכליות ברורות גם עבור המדינה שבה פורחים פארקים כאלה וגם לכל הנוגעים האחרים בדבר.
חברת הענק ג'נרל אלקטריק (GE), לדוגמה, מתכננת להעמיד לרשות צוות חוקרים שלה את המשאבים הדרושים לפיתוח תרופה כנגד סרטן השד, בפארק המדעי החדש שבנסיכות הנפט קטאר. הפארק הממוקם בדוחה יהיה חלק מפרויקט הבריאות הגלובלי של GE לפיתוח טכנולוגיות ממוגרפיה חדשניות וממשק תוכנה, שיאפשר לכל צוותי המחקר הפועלים במסגרת הפרויקט להציג באופן שוטף ניסויים קליניים ולדון בזמן אמיתי במשמעות היישומית שלהם.
מדינת קטאר היא אחת הבולטות בתחום חקר סרטן השד, שכן מחלה זו מהווה 13% מכל מקרי הסרטן במדינה. זאת אולי גם הסיבה, שקטאר הקציבה בשנת 2009-2008 סכום של 2.9 מיליארד דולר לקידום הרפואה.
המוצרים שיפותחו במסגרת זו ישווקו על-ידי חברת הבריאות של GE בכל רחבי העולם. פרויקט הבריאות הגלובלי של GE, שההנהלה שלו ממוקמת בבריטניה, מעסיק 46 אלף עובדים הפועלים ביותר מ-100 מדינות בכל רחבי העולם, חלקם בפארקים למחקר, והוא מגלגל בשנה כ-17 מיליארד דולר.
אירלנד היא דוגמה למדינה שהצליחה - באמצעות שורה של צעדים אסטרטגיים, כולל הקמת פארקים למחקר - להפוך במשך כעשור (עד למיתון הנוכחי) למעצמה בתחום המחקר התרופתי. אירלנד יצרה תנאים מפתים ליצרני תרופות, כמו רמות מיסוי נמוכות במיוחד וסיוע בהקמת תשתיות, ואלה הניעו חברות בינלאומיות להקים בה את מרכזי המחקר והייצור שלהן. לפני מספר חודשים התפרסם, כי משקיעים מאירלנד מתכננים להקים שבעה פארקים למחקר בתחום הביו-אנרגיה, בהשקעה של 47 מיליון יורו בכל אחד מהם. הפארק הראשון במסגרת פרויקט זה אמור להיבנות בקרוב בדרום אירלנד.
ממשלת אירלנד גם תשקיע בפיתוח ביו-אנרגיה 16.5 מיליארד דולר במשך 12 השנים הבאות, כדי להגיע ליעד שיצמצם במחצית את פליטת הפחמן לאטמוספרה. הפארקים הביו-אנרגיים יסייעו לחברות הפועלות בתחום הקלינטק להפחית את עלויות האנרגיה החלופית.
אך יש גם כאלה הגורסים כי הפארקים למחקר הם סוג של יחצנות ופלטפורמה למיתוג של מדינות וערים, שכן מעבדות מחקר קטנות מגיעות להישגים לא פחותים בתחומים זהים. העתידן הנודע אנתוני טאונסנד סבור, כי העתיד שייך למעבדות קטנות כמו KIBU, שהוקמה בהונגריה בשנת 2007 בהשקעה קטנה של כמה מיליוני דולרים ונראית כמו לופט לא גדול במיוחד, שבו פועלים כמה תריסרי חוקרים המתמקדים במדיה דיגיטלית ובקומוניקציה. למעבדה יש כבר הצלחה ראשונה - חברת הסטארט-אפ PERZI הפועלת בה פיתחה כלי לפרזנטציה ויזואלית, שלטענתה יגרום ל-Power Point של מיקרוסופט להזיע.
* הכותב הוא יועץ לשיווק. www.trends-news.com