חיים ונציה הוא מנכ"ל פרוקסימה בית השקעות
כותרת המאמר מצטטת התבטאות שנשמעת בימים אלו בפתחם של קניונים ומסעדות, ומן הראוי שתקבל את פרס ההתבטאות המעצבנת של התקופה. היא מושמעת תמיד בקול מאנפף, ומלווה בצקצוק ועיוות שפתיים: "אוי, תראו כמה מלא פה. מי אמר שיש מיתון?"
מה זאת אומרת, מי אמר שיש מיתון? היה כתוב בעיתון! הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קבעה! כולם אומרים!
נכון. כולם אומרים אבל לא כולם מרגישים, כי מיתון משפיע ממש, על מספר לא גדול של אנשים. בזמן מיתון יורדת הפעילות הכלכלית במשק ופוגעת בעסקים וגורמת לכך שעובדים יאבדו את מקור פרנסתם. כמה? לא ממש ברור, אבל הבה ניזכר שלפני המיתון היו במשק כ-6 אחוזי אבטלה ואילו עכשיו צפוי שנגיע לעשרה אחוזים.
לכאורה, אפשר להסיק מכך שהמיתון משפיע רק על 4% מהאוכלוסייה. זה כמובן פשטני כי יש להוסיף לכך את בני משפחות הלא-עובדים ותלויים בפרנסתם, ואולי גם את מי שלא פוטרו אמנם, אך הכנסתם הצטמצמה באופן משמעותי. כך או כך, בכל מקרה מדובר במיעוט מסך כל האוכלוסייה, שמושפע ישירות מהמיתון וזו הסיבה שהמסעדות מלאות והקניונים הומי אדם.
המיתון החדש
מציאות זו מאכזבת רבים שהבטיחו לנו שמיתון זה שונה מקודמיו ושהוא ישפיע על כולנו כמו המיתון הנורא שהיה בארה"ב בשנות ה-20 .
התחזיות השחורות הללו כבר לא יתממשו, בטח שלא פה בישראל. המשק הישראלי הגיע למיתון הנוכחי במצב טוב בהרבה משאר העולם. אפילו הטיפול במשבר ע"י קברניטי המשק נעשה ללא טעויות רבות. אז למה רבים כל כך כה מאוכזבים?
כנראה שבתקופות מסוג זה, ישנה נטייה להאמין לשלילי ולא לתת לעובדות לבלבל.
האנומליה הישראלית
בסקרי שביעות רצון, מקבלת ישראל באופן עקבי, לאורך שנים, מקום גבוה בדירוג העולמי - 80 אחוז ואף יותר מן האוכלוסייה, מצהירים שהם מרוצים או מרוצים מאוד מחייהם. עם זאת, רוב האנשים בישראל מצהירים שהם אינם מרוצים מהמדינה. זו גישה שיכולה אולי להיות מוסברת באירוע מסוים בשנה מסוימת (רצח רבין או ההתנתקות) אבל כשהיא מופיעה באופן עקבי ולאורך שנים, היא מעידה על אנומליות
בסקר שחיתות שפרסם ארגון "שקיפות בינלאומי" מתגלה עוד אנומליה. בסקר הצהירו 86% מהנשאלים הישראלים שמדינתם מושחתת ושממשלתם לא עושה די כדי להילחם בשחיתות. מנגד, רק 1% מאוכלוסיה דיווחו שהם או בני ביתם שילמו שוחד בשנה שחלפה. זו אחת התוצאות הנמוכות מבין המדינות שסוקרו. בארה"ב דיווחו 2% כי נתנו שוחד, בבריטניה 3% ובליבריה 87%.
את הפער בין התפיסה של הישראלים את מדינתם לבין המצב בפועל, אפשר להסביר בכמה דרכים אבל ברור שיש אצלנו נטייה להאמין יותר לרושם שמתקבל מכותרות העיתונים מאשר לעובדות בשטח.
בפועל יש מיתון. כל הנתונים הסטטיסטים מוכיחים זאת, אבל הוא לא קשה כמו שהעריכו בהתחלה ואם מסתכלים קצת קדימה ניתן אפילו לראות את ההתאוששות ואת ניצני היציאה מן המיתון.
כמה הצעות לתיק המיתון החדש
מניות
לאחר עליה רצופה במשך מספר חודשים הגיעו בורסות העולם לנקודה שבה היה כנראה צריך להגיע מימוש רווחים. הבורסה בתל אביב הצטרפה לאחיותיה בעולם וירדה בשיעור גדול אף יותר, כתוצאה מהחששות מאיראן ואי הוודאות המסורתית, סביב אישור התקציב.
סיבה נוספת, מקורית במיוחד, היא החשש מפני העלאת דירוג ישראל ממדינת מתפתחת למדינה מפותחת. במקרה זה, בוחרים אנליסטים ופרשנים להתבונן בחצי הכוס הריקה ולפעול על בסיס ההנחה שהעלאת הדירוג תגרום לקרנות של השווקים המתפתחים למשוך כסף מהבורסה בארץ ואילו הקרנות של השווקים המפותחים, לדעתם, לא ירצו להגדיל.
המסקנה הזאת נראית לי, על פניה כלא הגיונית. הרי קרנות השווקים המפותחים גדלו ביחס לקרנות השווקים המתפתחים בעקבות "הריצה לביטחון" שעשו המשקיעים בשנה האחרונה. מדוע קרנות אלו ימנעו מהשקעה דווקא בישראל? אנו לא מבינים ולכן גם לא מאמינים בגישה הזו.
המלצתנו: לא צריך להיבהל זהו מימוש טבעי.
שוק האג"ח
ההערכות כי המשק צפוי לחזור ולצמוח כבר בתחילת שנה הבאה ביחד עם החששות מפני עליה באינפלציה הביאו לעליה בתשואות עקב הירידות במחירי האג"ח הממשלתי. אנו צופים שסכנות אלו אכן קימות ומעדיפים להישאר באפיקים הקצרים.
המלצתנו: להישאר באפיקים שקליים קצרים.
מט"ח
הדולר ממשיך להיחלש בעולם וכמובן גם ביחס לשקל. החששות מפני "אסטרטגית היציאה" של בנק ישראל מתהליך רכישת הדולרים היומית שלו כבר הורידו את המטבע האמריקאי מתחת ל-4 שקלים. מעניין לאן ירד הדולר אם וכאשר האסטרטגיה הזו גם תמומש.
המלצתנו: עדיין מוקדם לקנות דולרים.
אין לראות במאמר זה זה ייעוץ לרכישה או מכירת נכסים פיננסיים. המלצה זו אינה מתחשבת בצרכיו ובנתוניו הפיננסיים של כל אדם. העושה שימוש כל שהוא בהמלצה זו, עושה זאת על אחריותו בלבד.