ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, רובי גינל, מעריך כי האבטלה במשק תמשיך לעלות. על-פי הערכותיו, עוד כ-48 אלף עובדים צפויים להצטרף למעגל האבטלה לכ-276 אלף איש, מה שגוזר לפי הערכתו שיעור אבטלה של 9% בסוף בסוף השנה, לעומת 7.8% כיום, ו-8.5% המהווה תחזית בנק ישראל לסוף השנה. בארה"ב, יצוין, עומד שיעור האבטלה על 9.4%.
"למרות האופטימיות הזהירה בשווקים, אין סימנים לאור בקצה המנהרה של שוק העבודה", אומר גינל. אופטימיות צפויה לשוק התעסוקה לדבריו רק אם עסקת החבילה תיושם במלואה הוא סבור כי ביצוע התוכנית הכלכלית תביא לתוספת צמיחה של 1% כל שנה (השוות-ערך לדבריו ל-25 אלף משרות חדשות). "המגזר העסקי נדרש לפתרונות גמישות תעסוקתית במימון המדינה, בדומה למדינות רבות בעולם".
גינל קרא לממשלה לממן את היום החמישי בשבוע עבודה מקוצר, תחת מה שכינה "אימוץ פתרונות לגמישות תעסוקתית הנהוגים בעולם": "מרבית מפעלי התעשייה שנקטו בפתרון זה הגיע לניצול מקסימלי של ימי החופשה של העובדים - ובהעדר סיוע של המדינה, נפלטים עובדים אלו לשוק האבטלה וממומנים בכל מקרה על ידי המוסד לביטוח לאומי", אמר.
גינל אומר, כי אם עסקת החבילה תיושם במלואה, ואכן התקציבים יופנו לסעיפים מחוללי צמיחה, הגידול באבטלה עשוי להעצר במחצית הראשונה של השנה הבאה. ראש אגף הכלכלה בהתאחדות ציין כי במסגרת התוכנית תינתן עדיפות לחברות ישראליות במכרזים גם בחברות ממשלתיות ובעיריות. בנוסף, יוגדל תקציב המדען הראשי ב-750 מיליון שקל, 900 מיליון שקל יופנו לעידוד השקעות הון בפריפריות, ומיזמי תשתית בהיקף של כ-10 מיליארדי שקלים יקודמו באמצעות ועדה להסרת חסמים בראשות ראש הממשלה.
בנוסף, יוגדלו תקציבי שיווק ופיתוח התיירות ב-250 מליון שקל, 400 מיליון שקל יופנו לעבודות שיפוץ במוסדות החינוך, תקציב של 300 מיליון שקל יופנה לתמיכה בעסקים קטנים, בסחר חוץ ובעידוד הפריפריות ועוד. המדינה תשמש כמבטח משנה לעסקאות יצוא בהיקף של 6 מיליארד שקל ותנאי האשראי בערבות מדינה ישופרו.