גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משה שלום, סמנכ"ל פורקס-אילנד ניהול תיקי מט"ח

הבה נתחיל בהגדרה: בניגוד למקובל, אינפלציה אינה עליית מחירים של מוצרים ושירותים. עלייה זו היא רק תופעת הלוואי של האינפלציה, ולא מהותה. שורש המלה מרמז על הגדרתה המדויקת והיא "ניפוח" (Inflation) של כמות הכסף והאשראי במשק. הגדלת הכמות ("הניפוח") נעשה על ידי המדינה (הבנק המרכזי, האוצר), וזאת כדי לדחוף לצמיחה המהווה את המדד הפוליטי להצלחה בכלכלה.

תפקידם המוצהר של הבנקים המרכזיים לדאוג ליציבות מחירים על ידי ויסות תהליך הצמיחה. הוויסות נעשה בהעלאה או הורדה של ריבית ועל ידי ויסות כמות הכסף הנוצר יש מאין על ידם. עובר זמן רב בין פעולה שהבנקים המרכזיים נוקטים, לבין ההשפעה המעשית על הכלכלה, ולכן כמעט תמיד נגרמים נזקים כתוצאה ממדיניות מרחיבה או מרסנת שנוהלה זמן רב או קצר מדי.

בעבר הרחוק, מחיר הכסף היה נקבע באופן עצמאי על ידי השוק החופשי (כנגזרת מן החסכון). בתחילת המאה הקודמת, הוחלט להפקיד את קביעת רמתו בידי נגידים, שמהם מצופה לדעת טוב יותר מה רצוי למשק. דוגמא להורדת ריבית ממושכת מדי, ראינו במשבר האחרון. משבר הסאב-פריים לא היה מתרחש, אלמלא הריבית הנמוכה והכסף הרב שהזרים אלן גרינספן בשנים 2000 עד 2003 למשק האמריקני.

יש גורם חשוב נוסף בתמונה הכוללת של האינפלציה - השפעתה על ערכו של המטבע (Currency). אם אפשר לקנות פחות באותו סכום, המשמעות היא שהמחיר עלה, אך גם שערך המטבע (הכסף) ירד. כך, תלווה, תמיד, התדרדרות המטבע, כל משק הנמצא בתהליך ניפוח - הוא התהליך האינפלציוני.

הפתרון למשבר הנוכחי היתה הורדה דרמתית (והפעם כל-עולמית) של הריבית והזרמה אדירה של כסף למשקי כל המדינות.

תמונה שווה אלף מילים והגרף הבא מתאר את העלייה בבסיס הכסף (נתונים מהפד של סנט-לואיס) משנת 1917 ועד היום:

האם תגיע עכשיו עליית מחירים עקב ביקושים גדולים מצד התעשייה והצרכנים? לא. התדרדרות המטבע תהיה הרבה יותר דרמטית, ומצד שני תהיה עלייה בערכם של הנכסים האמיתיים (בעיקר סחורות) במונחי מטבע (במקרה זה, הדולר האמריקאי).

עלייה זו תגרום ל"עלות החיים" להתייקר, למרות שהפעילות המשקית תהיה עדיין ממותנת. זאת ועוד: כבר מדברים היום על "אסטרטגיית יציאה" מהגירעונות האדירים ומהריבית הנמוכה. האם מעשי כעת לספוג חזרה את ההזרמה או לעלות ריבית? לא נראה לי שניתן לעשות זאת בעתיד הקרוב. וכך, הסינים ובעלי חוב אחרים של ארה"ב מתחילים להביע חששות כבדים לערך השקעותיהם ולא בכדי טימות'י גייטנר והילארי קלינטון טסים לשם להרגיעם.

בזירה הישראלית

רבים תוהים מדוע אני צופה דולר-שקל גבוה בשלב האינפלציוני של המשבר. הסברתי שערכו של הדולר בדרך למטה בשל מדיניות ברננקי, פולסון, גייטנר, בוש ואובמה. אלא שישראל הקטנה, אינה משופעת במשאבים ובאמצעי ייצור. היבוא יהיה יקר יותר (נפט, חומרי גלם...) והייצוא קטן יותר (היי-טק שהביקוש למוצריו קטן).

הגלובליזציה וה"שוק החופשי" שהונהגו כאן בשנים האחרונות, הצליחו לחסל כמעט את כל התעשיות הוותיקות, ובמיוחד את העתירות בכוח אדם. יתר על כן, המתבונן בהיסטוריה של כלכלה הישראלית, לא ימצא בה אינפלציה עולמית בשילוב שקל (או לירה) מתחזקים.

אני חושש שהמסקנה מכל זאת היא שהשקל ייחלש יותר מהדולר ולכן יהיה פיחות, למרות שערכו של הדולר בעולם יירד פלאים ביחס לנפט, לזהב ומוצרים רבים אחרים.

פינת הדולר

נתבונן במצבו הנוכחי של השקל-דולר מבחינה טכנית:

1. שיא העלייה מ-3.2 שקלים לדולר היה ב-4.25 בתחילת מרץ (סיום גל 5).
   
   
2. לאחר מכן נוצרו שלושה גלים מתקנים (ABC) (בשחור) אשר הגיעו לתחתית 3.85 בסוף מאי. גל B היה גבוה במקצת מ-A, וזה בהחלט חוקי במונחי אליוט.
   
   
3. מאז, מתחילים להיווצר, בצורה מסורבלת אבל עקבית, שני שפלים ושיא אחד (3 סגול) המייצרים תעלת מחיר עולה.
   
   
4. כל עוד הזוג נמצא בתעלה זו, אני סבור שהסבירות לעליות גדולה מהמשך ירידות.
   
   
5. הזוג הצליח לעלות מעל הממוצע נע 20 המהווה את אמצע רצועות בולינגר וזה סימן חיובי מאוד לדוגלים בעליות.
   
   
6. דולר מתחזק בעולם חיוני לתמונה זו, ואני סבור שאכן מתחיל כזה.
   
   
7. לבסוף, נציין מתנדים עולים ממצבי מכירות יתר:
   יעד ראשון: 4- 4.02 ואחר כך 4.07.
   ירידה מתחת ל-3.85 תדחה את סבירות העליות ותגרום לזוג לנוע במהירות לכיוון 3.7.

המעוניינים להיכנס לרשימת תפוצה לקבלת התראות על סקירות, הודעות על קורסים וחומרים נוספים, יכולים לשלוח אימייל ל- Moshe.Shalom@gmail.com ולכתוב את המלים: "אני מעוניין להצטרף" בשדה הנושא או בגוף המייל.

משה שלום הוא מנתח טכני בכיר ועשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.