גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כבר ארבע שנים בודק גלובס" את המגמות בשיעור דמי הניהול שגובות קרנות הנאמנות בקטגוריות ההתמחות השונה. ומהבדיקה הנוכחית עולה כי בשנה החולפת ירד ממוצע דמי הניהול באפיקי ההשקעות השונים בשיעור של 4%-13%.

למגמה הזאת אחראים ארבעה גורמים עיקריים: שינוי בהעדפות המשקיעים שעברו לאפיקים הסולידיים ביותר; סביבת הריבית הנמוכה שהשפיעה על התשואה הפנימית של קרנות האג"ח הממשלתיות; אסטרטגיה של מובילות בנתח שוק; והמשך התחרות מכיוונן של תעודות הסל.

דמי הניהול בקרנות היוו תמיד פרמטר מרכזי מבחינת המשקיעים בהן, משום שקרנות הן מוצר השקעה לטווח קצר, וככזה יש בו רגישות גבוהה לעלויות. אבל בשנה החולפת, חשיבות דמי הניהול עלתה לכותרות על רקע תופעה הרסנית שהנהיגה פריזמה, שעברה בתחילת 2008 לגביית 0% דמי ניהול בקרנות הכספיות שלה.

המהלך של פריזמה הוביל למלחמת מחירים בין רוב מנהלי הקרנות, וקבע סטנדרטים חדשים בענף, כשוויתור על דמי הניהול הפך לאסטרטגיה ניהולית לגיטימית של לא מעט בתי השקעות.

גורם נוסף שהעלה את חשיבות דמי הניהול בשנה החולפת, הוא, כאמור, המשבר בשווקים. בניגוד לשנות הגאות, בהן ניתן היה להגיע לתשואות חיוביות גם לאחר ניכוי דמי ניהול, בשנה החולפת העניין הפך למסובך הרבה יותר.

בחלק מהקרנות והאפיקים גם אם התשואה נותרה חיובית היא הייתה כה נמוכה עד שדמי הניהול איפסו אותה לחלוטין. מנהלי הקרנות הבינו במהירות את המצב, והחליטו להוריד את דמי הניהול באפיקים הסולידיים, על מנת להמשיך ולהציג ביצועים סבירים.

הכי סולידי שיש

המשבר בשווקים הבריח את המשקיעים לקרנות הסולידיות ביותר. תחילה היו אלה הקרנות הכספיות, ומתחילת 2009 תפסו את מקומן קרנות האג"ח הממשלתיות, בהן דמי הניהול נמוכים יחסית. מתחילת השנה צמח אפיק קרנות האג"ח השקליות בכ-4.5 מיליארד שקל, כאשר רוב הסכום נובע מגיוסים נטו. אפיק קרנות האג"ח הצמודות צמח אף הוא ב-7.8 מיליארד שקל.

סביבת הריבית הנמוכה

מגמה בולטת נוספת, מלבד המעבר לקרנות האג"ח הממשלתיות, הייתה תנועה משמעותית בתוך הקטגוריות עצמן, על רקע השאיפה להשקיע במכשיר שמניב תשואה גבוהה יותר מהפיקדון הבנקאי או הקרן הכספית, אך הסיכון בו נמוך.

כך, למשל, עברו המשקיעים בתוך האפיק השקלי לקרנות קצרות או כאלה המשקיעות במק"מ. גם באפיק אג"ח מדינה התרחשה מגמה דומה, כאשר רובם המוחץ של הגיוסים באפיק זרמו לקרנות במח"מ קצר. באופן טבעי, בשל התשואות הנמוכות יחסית שמניבות אג"ח במח"מ הזה, גם דמי הניהול שגובות הקרנות שמשקיעות בהן נמוכים יותר.

גורם נוסף שהשפיע על תשואות איגרות החוב, וכתוצאה מכך גם על גובה דמי הניהול שגובות הקרנות, הוא הירידה הדרמטית בגובה הריבית, שצנחה מ-4.25% בספטמבר אשתקד ל-0.5% כיום.

בהתאם לכך, גם התשואה הפנימית של קרנות האג"ח הממשלתיות ירדה, ומנהלי הקרנות נאלצו להוריד את דמי הניהול שהם גובים, כדי להמשיך ולהניב למשקיע תשואה חיובית. כך, למשל, לפני שנה, כאשר תשואת מק"מ לשנה עמדה על כ-5%, ניתן היה לגבות גם מעל ל-1% בשנה בקרן שמשקיעה בו. כיום, כשמק"מ לשנה נותן ריבית של כ-1.2%, דמי הניהול שנגבים באפיק נעים בין 0% ל-0.8%.

מי יזכה בנתח

התחרות הקשה בין מנהלי הקרנות, הביאה למצב שבו החברות נאלצו לנקוט באסטרטגיה של נתח שוק על פני רווחיות. המגמה הזאת, שעלתה למנהלים עשרות מיליוני שקלים בשנה, התחילה בקרנות הכספיות שהפסיקו, כאמור, לגבות דמי ניהול, אך מאז שהכספיות החלו להיחלש, זלגה התופעה גם לאפיקים אחרים.

כך, למשל, חלק מהמנהלים בשוק השיקו, לצד קרן מסוימת שגובה דמי ניהול ממוצעים, קרן זהה הגובה דמי ניהול נמוכים ביותר. במקרים אחרים היו מנהלי קרנות שהשיקו קרן עם דמי ניהול נמוכים במיוחד, כדי שתנגוס בקרן מוצלחת של אחד מבתי ההשקעות המתחרים.

תעודות הסל עדיין בזירה

אבל לא רק התחרות הקשה בין מנהלי הקרנות משפיעה על השוק. כל המנהלים צריכים להתמודד גם עם התחרות שמציבות להם תעודות הסל, שאחד היתרונות הבולטים שלהן הוא עלויותיהן הנמוכות. מנהלי הקרנות מתקשים להתמודד עם היתרון הזה של התעודות - שגובות בדרך כלל דמי ניהול של 0.5%-1%, ונאלצים לעיתים להוריד את דמי הניהול בקרנות, כדי להשוות את התנאים.

לאחרונה, אף יצרו לעצמם חלק מהמנהלים תחרות מבית: לפני כחודשיים השיקה כלל פיננסים את קרנות הסל - קרנות אינדקס העוקבות אחרי מדדי האג"ח, וגובות דמי ניהול של 0%-0.4%. גם מגדל שוקי הון השיקה שלוש קרנות מחקות, העוקבות אחר מדדי מניות.

וגם אם בינתיים מדובר רק בכלל ובמגדל, סביר שברגע שתבוטל עמלת ההפצה בקרנות המחקות, גם שחקנים אחרים ייכנסו לתחום הזה, וייגבו דמי ניהול נמוכים במיוחד.

התוצאות

גם השנה, כמו בארבע השנים האחרונות, בחן "גלובס" את דמי ניהול שגובים מנהלי הקרנות נכון למאי 2009, ודירג אותם. בכל ארבעת האפיקים שנבדקו, נרשמה ירידה דרסטית של דמי הניהול. אבל בדיקה פרטנית יותר מגלה גם מי הן הקרנות שבכל זאת נשארו יקרות, מי מנהל קרנות זולות במיוחד, ומהו האפיק שבו ירדו דמי הניהול בצורה המשמעותית ביותר. לפניכם הנתונים המרכזיים.

ראשית, בשלושת האפיקים שנבדקו בהשוואה לשנה החולפת - קרנות אג"ח, קרנות שקליות וקרנות מניות בישראל - דמי הניהול ירדו, כאמור, בחדות. בדקנו גם את מצב דמי הניהול בקרנות הכספיות, אך כיוון שהן הושקו רק בשנה שעברה לא ניתן היה להשוות את דמי הניהול בהן לשנה הקודמת.

חשוב לציין כי הירידה הממוצעת בדמי הניהול אינה בהכרח תוצאה של הורדה מכוונת מצד מנהלי הקרנות. לעיתים, התופעה נובעת מיציאת כספים מהקרנות היקרות יותר של אותו הגוף, או לחלופין כתוצאה מגיוסים ניכרים בקרנות בעלות דמי ניהול נמוכים.

שקליות: ירידה של 10%

בקרנות השקליות עומדים דמי הניהול הממוצעים על 0.85% - ירידה של כ-10% לעומת השנה שעברה. מתוך 21 מנהלי הקרנות שנבדקו, רק חמישה גובים דמי ניהול נמוכים מהממוצע, מצב זהה לזה ששרר בשנה שעברה. פריזמה, דש, ישיר ואי.בי.אי אף העלו את דמי הניהול שלהם.

למרות שקרנות אי.בי.אי, בניהול עודד גל, נכללות בין הגופים שהעלו את דמי הניהול, הן עדיין מנהל הקרנות הזול ביותר בקטגוריה, כמו בשנה שעברה. קרנות אי.בי.אי. השקליות גובות כעת דמי ניהול ממוצעים של 0.56% לעומת 0.52% בשנה שעברה.

מנגד, בצד של המנהלים היקרים ביותר, נמצאות קרנות גאון, אפסילון ואנליסט. גם בשנה שעברה גבו קרנות גאון ואפסילון את דמי הניהול היקרים בקטגוריה.

קרנות גאון, בניהול הראל שי, אמנם הורידו את דמי הניהול הממוצעים שלהן בקטגוריה ב-15.4%, אך הן עדיין היקרות ביותר בה. דמי הניהול בהן עומדים על 1.09%, לעומת 1.29% בשנה שעברה. קרנות אפסילון, בניהול עידן אזולאי, גובות בממוצע 1.05% לאחר שדמי ניהול בהן ירדו ב-9.4%, ודמי הניהול בקרנות אנליסט, בניהול אלון אגושביץ, נותרו ללא שינוי - 1.04%.

את הירידה הדרסטית ביותר בדמי הניהול בקטגוריה, רשמו קרנות מגדל שוקי הון. קרנות דש, בניהול אסף אלדר, מן העבר השני, העלו את דמי הניהול בשיעור החד ביותר - 36.8%. למרות העלייה דמי הניהול הממוצעים שגובות קרנות דש, 0.92%, עדיין אינם יקרים מאוד ביחס לקטגוריה.

אג"ח מדינה: ירידה של 13.5%

בקרנות אג"ח מדינה ואג"ח אחר (הכוללות גם קרנות אג"ח קונצרני), דמי הניהול הממוצעים עומדים על 1.35%. זוהי ירידה של 13.5% בהשוואה לשנה שעברה, והיא הירידה הגדולה ביותר מבין כל האפיקים שנבדקו.

מתוך 27 מנהלי קרנות שנבדקו, 12 גובים דמי ניהול הנמוכים מהממוצע בענף. למרות זאת, ארבעה מנהלים - רמקו, מודלים, יובנק והלמן אלדובי - דווקא העלו בשנה החולפת את דמי הניהול שהם גובים.

בראש רשימת הגופים היקרים ביותר בקטגוריה נמצאות קרנות כוון. קרנות אלו גובות דמי ניהול של 2.26%, ירידה של 4.7% לעומת השנה שעברה. אחריהן נמצאות קרנות אנליסט, רמקו, תמיר פישמן ומיטב. קרנות אנליסט שוב מתברגות לקבוצת הקרנות היקרות, וגובות בממוצע 2.21% - ירידה של 4% לעומת השנה שעברה.

דמי הניהול בקרנות רמקו עלו ב-2.4% ל-2.10%, וקרנות תמיר פישמן גובות 1.73% לעומת 1.97% בשנה שעברה. בדמי הניהול של קרנות מיטב נרשמה ירידה של 15% לדמי ניהול של 1.68%, זאת לעומת 1.98% בשנה שעברה.

בדומה לקטגוריות אחרות, גם בקטגוריית האג"ח קרנות אי.בי.אי הן הזולות ביותר. דמי הניהול הממוצעים של קרנות החברה ירדו ב-8.5% והם עומדים על 1.16%. גם קרנות דש גובות דמי ניהול נמוכים בקטגוריה זו - 1.17% לעומת 1.39% בשנה שעברה. את הירידה החדה ביותר בקטגוריה רשמו קרנות אקסלנס, בהן ירדו דמי הניהול ב-28.5%.

מניות: ירידה של 4.3%

בקרנות המניות בישראל ירד ממוצע דמי הניהול ב-4.3%, מ-2.79% ל-2.67%. דמי הניהול עדיין גבוהים משמעותית מאלו שגובות תעודות הסל המנייתיות, שמסתכמים בכ-1%.

הירידה בדמי הניהול באפיק זה נובעת בעיקר מהתחרות מול תעודות הסל, וכן בשל פדיונות וירידת ערך שרשם האפיק בשנה החולפת. כשכבר נרשמו גיוסים באפיק המנייתי, הם התרכזו בעיקר בתעודות סל על מדדי המניות הישראלים, ולקרנות הנאמנות המנייתיות כמעט ולא נכנסו כספים.

אנליסט ואפסילון שמרו על מעמדם מהשנה שעברה כמנהלים היקרים ביותר, ואילו אלטשולר שחם, שהיה אף הוא בצמרת, הפך לאחד הזולים בקטגוריה. דמי ניהול בקרנות המנייתיות של אנליסט עומדים על 3.67%, ובקרנות אפסילון הם עומדים על 3.57%. באפסילון אף נרשמה עלייה מינורית של 1.7% לעומת השנה שעברה.

הגופים הזולים בקטגוריה הם אי.בי.אי ומגדל שוקי הון. קרנות מגדל שוקי הון גובות 1.74% לאחר שהורידו את דמי הניהול ב-34.2%, וקרנות אי.בי.אי גובות 2.04% לאחר ירידה של 4.9% לעומת השנה שעברה.

כספיות: שונות גבוהה

למרות שהן מוצר גנרי למדי, קטגוריית הקרנות הכספיות הצעירה - בת שנה וחצי בלבד - מציגה שונות גדולה בדמי הניהול. בתחילת הדרך, הציג כל אחד מהמנהלים רק קרן כספית אחת, והמנהלים הגדולים לא גבו בהן דמי ניהול כלל. מנהלים אחרים בענף גבו דמי ניהול של 0.25% ואף יותר כבר מיום ההשקה.

ככל שעבר הזמן והתחרות החריפה - במיוחד על רקע פדיונות שספגו חלק ממנהלי הקרנות - הם החלו להשיק קרנות כספיות נוספות על מנת לבדל את המוצר שלהם משאר התעשייה. כך נוצרו להן בסך הכל 43 קרנות כספיות, שחלקן משקיעות רק באג"ח מדינה או רק באג"ח מדינה קצרות. אחרות מחלקות קופון או נוקבות בשער מיועד, משקיעות רק באג"ח במח"מ ארוך מ-30 ימים, ועוד. בהתאם, גם דמי הניהול בקטגוריה נעשו מגוונים והם נעים כיום בין 0%-0.63%.

מי זול ומי יקר?

בכל ארבע הקטגוריות שבדקנו, מדורג אי.בי.אי כאחד משני הגופים הזולים ביותר מבחינת דמי הניהול. במקרה של אי.בי.אי, המחיר הזול אינו מעיד על איכות ירודה, אלא דווקא להיפך: בדירוגי גלובס-מעלות הוא מדורג בקביעות במקומות הגבוהים ביותר.

גם קרנות מגדל שוקי הון ורוטשילד בולטות בדמי ניהול הנמוכים יחסית שהן גובות, כאשר קרנות מגדל שוקי הון הן הזולות ביותר בתחום המניות, כאמור.

מנגד, אנליסט ואפסילון בולטות בדמי ניהול הגבוהים שהן גובות, והן שומרות על מעמדן זה משנים קודמות. בשלוש מבין ארבע הקטגוריות מדורגת אנליסט כאחד משלושת הגופים היקרים ביותר, בעוד אפסילון מדורגת בשתי קטגוריות כאחד משני הגופים היקרים ביותר.

מהנתונים ניתן גם לראות כי ישנו קשר, אם כי לא הדוק, בין גודל הגוף לבין גובה דמי הניהול שהוא גובה. כך, בדרך כלל, הגופים הגדולים הם גם זולים יותר, שכן הם נהנים מיתרון לגודל: בניגוד לגופים הקטנים, הם מסוגלים בעצמם לממן את כל ההוצאות הכרוכות בניהול קרנות.