מי שנכנס למלון דן אכדיה בהרצליה, ומוצא דרכו אל חנות הסיגרים קאסה דל סיגר הנמצאת בקומה התחתונה של המלון, ימצא אותו שם. צפניה ברזילי - המוכר החביב שמציע סיגרים מיובאים מניקרגואה, מהונדורס ומהרפובליקה הדומיניקנית - הוא בכלל רואה חשבון, שעמד עד יולי בשנה שעברה בראש האגף הגדול ביותר ברשות לאיסור הלבנת הון. זהו אגף המחקר, המידע וההערכה, אחד התפקידים הבכירים ברשות, הכפופה למשרד המשפטים. זה מסביר את התמונות התלויות על קיר החנות שלו, יחד עם חובבי סיגרים ידועים דוגמת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואת התמונה של אחיו, ירוחם ברזילי, גם הוא רואה חשבון, יחד עם קודמו אהוד אולמרט.
אבל הסיגרים הם רק תחביב. ברזילי - שיחסיו עם יהודה שפר, ראש הרשות, עלו על שרטון - מגייס כעת עובדים להקמת חברה שעוסקת בייעוץ למניעת הלבנת הון, תחת השם AML (Anti Money Laundering). עכשיו, אחרי שתקופת הצינון שלו הסתיימה, הוא מרשה לעצמו לדבר בגלוי על הרשות, וגם על העומד בראשה, שהראה לו את הדרך החוצה. "היו חילוקי דעות קשים", אומר ברזילי ל-G. "שיקול הדעת של הרשות במקרים לא מעטים היה, לדעתי, מוטעה ולא מקצועי. לא תמיד קבעו שיקולים מקצועיים וענייניים, ועל סמך אמות מידה מחקריות תוך ניתוח והערכה פיננסית, אלא שיקולים פופוליסטיים, ואולי גם אישיים".
בוא נקרא לילד בשמו.
"גופי החקירה מחפשים דווקא את אותם החשודים הסלבריטאים - שיקול שאינו רלבנטי כאשר הרשות מתבקשת, במגבלות החוק, להעביר מידע לגופי חקירה. לכן צריכים להיות זהירים ולהעביר מידע לאחר בירור ומיצוי כל הכלים שקיימים ברשות, ולהניח את הדעת שהעברת המידע נעשתה לצורך חוק איסור הלבנת הון".
ואיפה אתה היית בכל התהליך?
"בפועל, לא פעם אנשי ציבור ונבחרי ציבור דווחו למשטרה כחשודים בהלבנת הון, על לא עוול בכפם. הדיווחים האלה הועברו בניגוד לדעתי; אני סירבתי לחתום על הוצאת החומר, והחומר יצא ללא חתימתי. אמרתי שאם רוצים להוציא את זה, צריך לבחון את המידע טרם הוצאתו. לעתים קרובות, פעולות שנראות חשודות יכולות להיחשב ללגיטימיות בפרשנות נכונה, ואותם אנשים יכולים למצוא עצמם נחקרים ומועמדים לדין על לא עוול בכפם".
תן דוגמה.
"למשל, חבר כנסת שקיבל כסף מחו"ל. יש אמנם סבירות מסוימת שמדובר בהלבנת הון, אך לפני שמעבירים חומר למשטרה צריך לקיים בדיקות והצלבות ברשות כדי לבסס סוג של חשד, ולא להעביר חומר גולמי שיכול להתברר כלא כלום, ושרק גרם להכתמת שמו של אותו אדם".
פרשת בנק הפועלים היא דוגמה לכך?
"החקירה בבנק הפועלים נעשתה על-ידי המשטרה. היא שהובילה, היא שקבעה את הדרך. לצערי, לא תמיד היינו מעורבים במידה ראויה. גם כשאמרתי את דעתי, בעניין הנסיבות בעיקר, לא הייתה אוזן קשבת. היו מקרים, לדעתי, שהיו צריכים להיות מטופלים אחרת".
פרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים התפוצצה ברעש גדול ב-2005. בתיק הזה הואשמו בעבירות דיווח פקידים בסניף ירקון של הבנק, המטפל בלקוחות בינלאומיים. כמו כן עלה חשד נגד לקוחות זרים של הסניף, ובהם ארקדי גאידמק וולדימיר גוסינסקי. עם חלק מהלקוחות גובשו הסדרים כספיים, שבמסגרתם הם שילמו כספים בהיקף כולל של עשרות מיליוני שקלים. התיק של גוסינסקי נסגר, והתיק של גאידמק ממתין להחלטתה הסופית של הפרקליטות.
יש מקום להגיש כתב אישום נגד גאידמק?
"אני לא יכול להתייחס לעניין".
סביר בעיניך שהתיק בעניינו נשאר פתוח ארבע שנים, ושטרם התקבלה החלטה?
"היא הנותנת. צריך לשאול את המשטרה ואת הפרקליטות למה לא מעמידים לדין".
נכון שסירבת להעביר למשטרה מידע על גאידמק?
"סירבתי להעביר מידע שלא במסגרת בקשת משטרה מנומקת. אנו מעבירים מידע יזום כשיש חשד סביר להלבנת הון. במקרים מסוימים, בעניין גאידמק, לא היה לדעתי חשד סביר".
באחת הישיבות של הרשות ושל המשטרה אמרת שיש מקרים מובהקים בהרבה מגאידמק, שלא מתפתחים להעמדה לדין. אתה אומר שנטפלים אליו?
"אני לא יכול להתייחס לישיבות סגורות עם המשטרה".
ומה אתה באמת חושב על פרשת בנק הפועלים? לא מעטים טוענים שההר הוליד עכבר.
"החקירה של בנק הפועלים הייתה גם כלפי בעלי החשבונות - מבחינת ההצהרה שלהם בדבר הנהנים בחשבונותיהם. זה לא היה רק אי-דיווח של הפקידים, אלא גם אנשים עצמם לא הצהירו על נהנים בחשבונות. אני חושב שהחקירה הייתה מוצדקת, ושגם התוצאות שלה היו מוצדקות ברמה האזרחית, מבחינת הכספים שחולטו על-ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. עם זאת, עיקר ההעמדות לדין בפרשה הזו נגעו לעבירות דיווח".
"חוסר נהלים, חוסר תקנות"
לא צריך אוזן רגישה במיוחד כדי להבין כלפי מי מכוון ברזילי את עיקר הביקורת: ראש הרשות יהודה שפר. לאורך שבע שנות עבודתם המשותפת ברשות, יחסי העבודה ביניהם היו מעורערים, בלשון המעטה. היה זה שפר שביקש שלא להאריך את חוזה ההעסקה של ברזילי, הרבה לפני שזה סיים את עבודתו בפועל.
דוגמה למתיחות הקשה ששררה בין הצדדים היא דליפת המידע בשלהי 2007 על בעלי המניות בקבוצת פטרוכימיים, ובהם ליאוניד נבזלין, בעת קבלת היתר השליטה בבז"ן, לידי הרשות המקבילה ברוסיה. המתיחות הגיעה עד לוועדת חוקה של הכנסת, שקיימה דיונים בנושא, ושביקשה את התייחסותו של שפר לסוגייה. שפר טען שמדובר בטעות אנוש של עובד ברשות - אחד מכפופיו של ברזילי - וכי מלבד ברזילי, שמתעקש שלא לקבל את העובדה שמדובר בטעות אנוש, כולם ברשות סבורים כמוהו. ועדת החוקה מינתה צוות בדיקה, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים משה שילה, שקבע בסוף בדיקתו כי "קיים מצב מטריד של מערכת יחסים עכורה בצמרת הרשות". אשר לאירוע עצמו קבעה הוועדה, כי מדובר בטעות אנוש.
למה התעקשת שזו אינה טעות אנוש?
"זה שקר גס. מלכתחילה ביקשתי לבדוק את העניין לעומק ולא להגיע למסקנה זו. זה לא אומר שהחשדתי מישהו. אני מלא הערכה לעובדיי, אבל לא יכולתי לעמוד מהצד ולטייח את זה, אלא סברתי שיש מקום לברר את זה. העסיק אותי גם העניין של לקיחת אחריות של המדינה, של משרד המשפטים, בכל משרה של חשיפת מידע שיכולה להיות מהותית, עד כדי סיכון אישי של בעלי החברות, ובתוך כך עובדי הרשות".
בדיעבד, מה דעתך בעניין?
"זו הייתה תקלת אנוש. אבל חוסר נהלים, חוסר תקנות, תפקוד לקוי של מערכת המחשוב וחוסר בקרה מובנית של המערכת, בשילוב עם אוזלת יד בכל הקשור בכתיבת התקנות, הולידו ליקוי זה. עבדנו במערכת שהיא טלאים-טלאים ולא במערכת סגורה תחת בקרה".
שפר טען בזמנו, שמכיוון שהפטרוכימיים הם חברה ציבורית, ממילא המידע שהועבר בטעות פורסם באופן פומבי על-ידי החברה עצמה, בדיווחים שלה לבורסה.
"לא כל המידע הוא גלוי. מעבר לזה, גם אם חלק מהמידע פורסם, זה שונה ממצב שבו הרשות מסכמת ומנמקת; בהשוואה למידע שצריך לאסוף אותו באינטרנט, שחלקו הוא מידע רכילותי שאין מאחוריו גורם רשמי. במקרה זה מדינת ישראל - הרשות לאיסור הלבנת הון כגורם רשמי - מעידה כאלף מונים על העניין".
האם דרישת רשות החברות להוציא את נבזלין מהפטרוכימיים, כתנאי לקבלת היתר קבלת השליטה בבז"ן, התבססה על עמדת הרשות?
"אני מנוע מלהגיב. תפני אליהם את השאלה".
הפרשה הזו גרמה חוסר שקט משמעותי ברשות?
"היא לא פגעה בתפקוד הרשות".
הפרעת לשפר לנהל את הרשות?
"תשאלי אותו".
מה אתה יכול להגיד על תפקוד הרשות כיום?
"הרשות היא כלי טוב, שלא משתמשים בו מספיק. יש חוסר בכלים משפטיים לגופי חקירה. היה נכון לשתף פעולה בהיקפים יותר רחבים".
לאחר ששפר יסיים את תפקידו, מי לדעתך צריך לעמוד בראש הרשות?
"אני חושב שבראש הרשות לא צריך לעמוד עורך דין. כמו שבראשות רשויות אחרות לא עומדים עורכי דין אחרים, כך גם כאן לא צריך לעמוד משפטן. מהות הרשות לאיסור הלבנת הון היא ראייה פיננסית ולא ראייה משפטית. זה מתחיל מזה שמשרד המשפטים רצה לשמור את הרשות לעצמו. נדרש שינוי חקיקה בנושא הזה, ואף המלצתי על כך".
"אפשר לעשות יותר"
ברזילי, 44, רואה חשבון וכלכלן בהכשרתו, עבר תחנות אחדות בשוק הפרטי, עד שנחת במשרדי הרשות לאיסור הלבנת הון. הוא עבד כרואה חשבון, ושימש בתפקידי חשב, מנהל כספים ומנכ"ל, של חברות בתחום הבנייה. בשנת 2001 צדה עינו מכרז לתפקיד ראש אגף מחקר והערכה ברשות לאיסור הלבנת הון, בשלבי הקמתה, הגיש מועמדות, וזכה בתפקיד.
"הקמתי מעין משרד רואי חשבון באגף המחקר", הוא אומר. "גייסתי עובדים מצוינים, מלאי אמביציה ורצון, כלכלן, שני ראשי מחלקות; יחד יצרנו את היש מאין. העובדה שעשינו את ההערכה בתוך הרשות חייבה אותנו לרמה מקצועית גבוהה מאוד, להיכרות רחבה עם עולם העסקים; וזה מה שאני נתתי מעצמי - להבין תהליכים של הלבנת הון כדי לציין אותם כמתודולוגיות וכטיפולוגיות שמאופיינות כתהליך הלבנת הון".
בדיעבד, ההשקעה ברשות הוכיחה את עצמה? קשה היום להלבין הון בישראל?
"המצב היום אמנם הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני שמונה שנים, עם הקמת הרשות, אבל בגדול אפשר לומר שהמדינה נכשלה בטיפול בהלבנת הון, על כל היבטיו. אמרתי את הדברים גם כשהייתי ברשות, והם לא ערבו לאוזניים כאלה ואחרות. לדעתי, האכיפה בתחום היא לא אפקטיבית במידה ראויה. אפשר היה לעשות יותר".
למה?
"המשטרה עושה כמיטב יכולתה, בתוך מגבלות המשאבים העומדים לרשותה, התקנים, הכלים המשפטיים, החקיקה הקיימת. המודל של שיתוף פעולה בין הרשויות חסר, וגם בעניין זה אפשר היה לעשות יותר. היום הרשות ממוקמת במשרד המשפטים, ומקבלת דיווחים משני סוגים - דיווח רגיל ודיווח בלתי רגיל על פעולות פיננסיות. הרעיון לשים את הרשות במשרד המשפטים נועד להגן על הפרטיות, בגלל חשיפה גדולה של הרשות לדיווחים הרגילים שהיא מקבלת מהגופים הפיננסיים החייבים בדיווח. מבחינה מהותית, רק 0.3% מהדיווחים הללו יוצאים מהרשות אל גופי אכיפה".
וצריך להוציא אותה מידי משרד המשפטים?
"מיקום הרשות בתוך משרד המשפטים התקיים בעבר במודל ההולנדי, וכיום מתקיים רק במודל הקנדי. אמרתי שבשביל להשיג שיתוף פעולה נכון בין הרשויות, הרשות צריכה להיות או במשטרה או במשרד האוצר, ובמסגרת זו לבטל את הדיווחים הרגילים ולהתמקד בדיווחים בלתי רגילים, שהם ברמה של עשרת אלפים דיווחים בשנה. אם הדיווחים האלה יטופלו כמו שצריך - דיינו".
למה זה משנה תחת איזה משרד הרשות פועלת?
"הרשות צריכה לעמוד בפני עצמה. בצורה כזו, המידע עם החומר המשטרתי היה מוצלב נכון. היום המצב הוא שהמידע הזה מוצלב במסגרת המוקד המודיעיני המשולב רק במקרים מסוימים. על המשטרה יש עומס גדול, ובמסגרת האמצעים שעומדים לרשותה מוקדשים לנושא כל המשאבים. לצערי הרב, היא אינה מקבלת מהשלטון המרכזי את כל העזרה בשביל להילחם בהלבנת הון כנדרש. בעצם, תקעו את הרשות בפינה כזו שלא מס הכנסה ולא המשטרה רוצים אותה. יש פה מעין קריאת תיגר של משרד המשפטים על המשטרה ועל מס הכנסה".
קריאת תיגר?
"יש פה עניין של אגו בין המשטרה לבין מס הכנסה והרשות לאיסור הלבנת הון. החלטת הממשלה לשיתוף פעולה בין הרשויות אינה מיושמת. היא יושמה בחלקה במוקד המודיעיני המשולב, אבל העברת מידע ממס הכנסה לרשות אינה מיושמת. לא נקבעו נהלים. פניות חוזרות ונשנות לקבלת חומרים לא נענו, או עוכבו. הקצב הוא לא קצב סביר בשביל יצירת אכיפה אפקטיבית. ככה לא נלחמים בהלבנת הון. צריך להוריד את החסמים לשיתוף פעולה בין הפעולות.
"המשטרה ומס הכנסה יודעים לשתף פעולה ביניהם. שניהם גופי חקירה, בשונה מרשות שהיא מודיעינית. לכן המיקום של הרשות, בתוך משרד המשפטים, הוא מאולץ, לא נכון, והמודל הזה לא קיים ברוב מדינות העולם. בשביל מה הדבר הזה? אם אתה רוצה להילחם בפשיעה, תוריד את הרשות למשטרה".
מאיפה כל המיליונים?
מגבלה נוספת שעומדת בפני מלחמה אפקטיבית בהלבנות הון, כך לפי ברזילי, טמונה בהיעדר חוק חילוט אזרחי בישראל - בדומה לאנגליה, המאפשרת לחלט כספים של מלביני הון, שלא במישור הפלילי. "ישנם מקרים שבהם למרות שנתפסו כספים, במסגרת חקירה סמויה, במסגרת העמדה לדין, הכספים שוחררו והעבריין רק נכנס לכלא", הוא אומר. "למשל במקרה של זאב רוזנשטיין, שהועמד לדין על סחר בסמים, או במקרה של גונן שגב, שהורשע בהברחת אקסטזי ושנכנס לכלא. בפועל, הפרקליטות כמעט שלא משתמשת בחוק לצורך תפיסת רכוש, כי החוק מחייב העמדה לדין בתוך שלושה חודשים, שזה דבר בלתי סביר.
"לעומת זאת, אם היה חוק חילוט אזרחי ניתן היה לחלט כספים בהיקף גדול בהרבה. אדם שיש לו הון בלתי מוסבר יבוא ויסביר מאיפה הכסף, ותהיה בדיקה ברמה האזרחית, כי יש קושי גדול להוכיח ברמה הפלילית הלבנת הון. הגישה שלפיה גופי חקירה צריכים להוכיח פערים בהון היא שגויה. על מלבין ההון בפוטנציה להציג הוכחות מספקות לכך שהכסף שהרוויח הושג בדרכים ישרות ושזה כספו שלו".
אתה מנסה לשנות סדרי עולם. אתה דורש מאנשים להוכיח שכספם כשר, בעוד שחובת ההוכחה על הרשויות להוכיח שהוא לא כשר.
"הפרשי הון בסכומים מהותיים, שאינם מוסברים, צריכים להיבדק במסגרת מס הכנסה. ישנם אזרחים המחזיקים מיליוני ומיליארדי דולרים, ואף אחד לא שואל אותם מהיכן הכסף".
באילו אנשים מדובר?
"ישנם מקרים של אזרחים במדינת ישראל שיש להם הון במיליארדי דולרים, ושבמס הכנסה לא מכירים אותם. האם זה סביר? אותם אנשים משמשים כפרונט. במקרים מסוימים היו ניסיונות של אנשים כאלה לרכוש חברות אסטרטגיות במשק".
אתה מתכוון לבעלי שליטה בחברות ציבוריות?
"לא יכול להתייחס".
אז איפה נמצאים האנשים האלה? באילו סקטורים?
"ישנם סקטורים שבהם יש חוסר בפיקוח; הם לא במרכז ההתעניינות של המשטרה ושל גופי האכיפה, ויש חוסר ידע לגבי ההתנהלותם. למשל ענף היהלומים, שדווקא הבורסה ליהלומים ביקשה להטיל עליו חובת דיווח. המדינה לא השכילה לקדם את הרצון של היהלומנים לנסות לשים חובות דיווח על הענף, ולנצלו".
יש הרבה הון מולבן בענף היהלומנים?
"ענף היהלומים ידוע בעולם כביצה וכבית גידול לכספים ולהון לא מוסבר. בישראל זה אפילו בולט. בזמנו ענף היהלומים העסיק כוח אדם רב, והיה רצון לייצר תעשייה. היום הענף הוא בעיקרו שיווק ביהלומים ותיווך בהם. ההקלות שקיבל הענף הזה בחובות ניהול ספרים נבעו מהרצון לשמר את הסקטור בישראל כסקטור שמעסיק עובדים, וחוסר השקיפות וחוסר הידע של גופי האכיפה בתחום הפכו את הענף לסיכון מבחינת הלבנת הון. בואי נאמר שבענף הזה קל יותר להלבין הון מאשר בענפים אחרים".
אתה אומר, בעצם, שלהקלות שקיבל הענף בזמנו אין מקום, כי הן ניתנו מתוך ראייה שהענף יהיה יצרני, בעוד שהיום הוא לא כזה.
"נכון. עשיתי מחקר בנושא הזה. הרציתי על כך בפורומים".
ומי עוד?
"סקטור נוסף בלתי מפוקח הוא המגזר השלישי. המגזר הזה אינו במוקד העניין של מס הכנסה ומע"מ, כי לא מוטלות עליו הוראות (סקטור זה נהנה מפטור ממע"מ, ה' מ'). יש מקרים רבים של הונאות, והון שאינו מוסבר ושמשמש כצינור להלבנת הון. סקטורים אלה הם בבחינת פרצה קוראת לגנב. אילו הייתי רוצה להלבין הייתי עושה את זה באמצעות הסקטורים האלה, שהם כר טוב למלביני הון".
באילו סקטורים נוספים מדובר?
"בורסות מט"ח, למשל".
יש הלבנת הון גם בחברות ציבוריות?
"אפשר לראות עקבות של גורמי פשיעה בניסיונות השתלטות על חברות ציבוריות, עד כדי קריסת החברה. הרשות לאיסור הלבנת הון הובילה דיווחים והערכות בכמה מקרים, והעבירה אותם".
ומה נעשה בהם?
"לדעתי היה אפשר לעשות יותר. גם כשזה טופל, זה לא היה בזמן אמת. חומרים, שהועברו על-ידינו למשטרה, הועברו באיחור לרשות ניירות ערך. הדבר הנכון הוא שיהיה נתיב ישיר בין הרשות לאיסור הלבנת הון לבין רשות ניירות ערך. היה, למשל, מקרה של אוליגרך גדול, שהונו לא מוסבר, שנכנס לחברות ציבוריות".
גאידמק?
"גאידמק זה מה שפורסם. יש מקרים אחרים, שלא פורסמו. הייתה כניסה של גורמי פשיעה. יש אנשים שלא מוכרים כלל בציבור, ושמתעסקים בכסף גדול. הם לא סלבריטאים, ולא תראי את השם שלהם ב'גלובס', אבל הם מחפשים את ההזדמנות".
אז יש אנשים עם הון "לא מוסבר", שזו הגדרה מכובסת להון שהושג בדרכים לא כשרות, שיושבים על הגדר ורק מחכים להשקיע את הכסף בחברות ישראליות?
"נכון".**
תגובות
"עובד ממורמר שעבודתו הופסקה"
* תגובת הרשות לאיסור הלבנת הון: "טענותיו של מר ברזילי לגבי כמה נקודות אינן אמת, אך אין מקום להתפלמס מעל דפי העיתון עם כל טענה וטענה של עובד ממורמר שעבודתו ברשות הופסקה בניגוד לרצונו, ולאחר שביטל בהסכמה את תביעתו שהגיש לבית הדין לעבודה בעניין. במיוחד תמוהות הכפשותיו נגד דרך פעולתו של אגף המחקר ברשות, כאשר בעבר ציין לשבח את פעילות האגף".
* לעניין הטענות בנוגע למודל הרשות: "המודל הישראלי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הוא המודל הקיים ברוב גדול של מדינות העולם. מודל זה מבטיח, כפי שהוכח במשך שבע שנות פעילותה של הרשות, מצד אחד אכיפה יעילה נגד הלבנת הון ומימון טרור, ומצד שני שמירה על פרטיות המידע הבנקאי והפיננסי של האזרחים שאינם מעורבים בפעולות אסורות".
* לעניין שיתופי הפעולה: "שלא כמתואר על-ידי מר ברזילי, שיתוף הפעולה של הרשות עם משטרת ישראל ועם רשות המסים הוא כיום מצוין. זאת, הן כפועל יוצא מהקמת מוקד המודיעין המשולב וכוחות המשימה למאבק בפשיעה המאורגנת והחמורה, והן כתוצאה מקיומם של נהלים ושל קשרי עבודה אישיים".
* לעניין העברת חומר לא מגובש: "כל העברת מידע נעשית על-פי נהלי הרשות, לאחר אישור ראש הרשות, על-פי המלצת אגף המחקר, בהתבסס על חשדות קונקרטיים ועל טיפולוגיות של הלבנת הון, ובחינה של המחלקה המשפטית. אין כל יסוד לטענה כי פעולת הרשות היא שהכתימה את שמם של אנשי ציבור שלא לצורך. הרשות הנה רשות מודיעינית שאינה מפרסמת את פעילותה. ההחלטות בדבר פתיחתן של חקירות והעמדה לדין מתקבלות על-ידי המשטרה והפרקליטות בפיקוח בית המשפט בכל מקרה ומקרה".
* לעניין היחסים העכורים עם יהודה שפר, ראש הרשות: "תלונות שהגיש מר ברזילי נגד מר שפר, לאחר שזה הודיע לו על כוונתו שלא להאריך את חוזהו, נבדקו על-ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה, ונמצא שאין מקום להעמידו לדין משמעתי בגינן. בשני עניינים המליצה הנציבות שייערך לשפר הליך שימוע מנהלי בפני מנכ"ל המשרד, וזה אכן התקיים בסופו של דבר, וכפי שכבר פורסם בתקשורת קבע המנכ"ל כי אין בסיס עובדתי לטענות נגד שפר".
* תגובת רשות המסים: "רשות המסים והרשות להלבנת הון פועלות תוך שיתוף פעולה מלא, שאף הוביל להקמת צח"מים (צוותי חקירה מיוחדים) משותפים. במסגרת שיתוף הפעולה מועבר באופן שוטף מידע בין הצדדים, בכפוף למגבלות הקיימות בחוק".
* תגובת הבורסה ליהלומים: "אנחנו דוחים בכל תוקף את הנאמר. אמירה מהסוג הזה יש בה כדי להכתים ענף יצרני שלם במדינה, ואנו מתפלאים מאד על תוכן הדברים, שעומד בניגוד גמור למה שנאמר לנו בשיחות רבות עם ראשי הרשות למניעת הלבנת הון. מדובר בהתבטאות אומללה המהווה השמצה בוטה, חסרת רסן, ואין לה כל בסיס.
"חשוב לציין כי ענף היהלומים הוא זה שיזם את הפנייה לרשויות המדינה - לרשות למניעת הלבנת הון ולמשרד המשפטים - במטרה לזרז את הליכי החקיקה בנושא זה בענף היהלומים, ולא ברור לנו מהם המניעים העומדים מאחורי השתלחות חסרת רסן זו".