גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עידן חדש לשלטון החוק

גזרי הדין בעניינם של הירשזון ובניזרי שמים קץ לענישה המקלה כלפי נבחרי ציבור

יום משמעותי במסגרת המאבק בשחיתות השלטונית עבר היום (ד') על המערכת המשפטית. יד המקרה היתה זו - יש להניח - שצירפה ביום אחד את מתן פסק הדין בערעורו של השר לשעבר שלמה בניזרי בבית המשפט העליון, את מתן גזר דינו של השר לשעבר אברהם הירשזון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ואת הדיון בערעורם של סנגורי הנשיא לשעבר משה קצב על סירובו של בית המשפט לשחררם מייצוגו. המסר שיצא היום ממערכת המשפט היה חד משמעי - הקץ לסבלנות, הקץ להתחשבות בנשואי הפנים ובבכירי העם.

הכהונה הציבורית לא תיחשב עוד כשיקול להקלה בעונש ולהעלמת עין, אלא דווקא להחמרה, להכבדת היד ולמיצוי כל חומרת הדין. נדמה שחצוצרות נעלמות הריעו היום באולמות בתי המשפט, והכריזו על עידן חדש.

בעניינו של בניזרי, דחה בית המשפט העליון הן את ערעורו על עצם הרשעתו והן את ערעורו על חומרת העונש, אך מנגד קיבל את ערעורה של המדינה והחליט להחמיר באופן דרמטי בשנות המאסר שנגזרו עליו - במקום 18 חודשי מאסר בפועל שנגזרו עליו בבית המשפט המחוזי, הורה השופט אדמונד לוי, בצוותא עם השופטים אסתר חיות וחנן מלצר, לשלוח אותו ל-4 שנות מאסר בפועל. החמרה שכזאת בגזר הדין בערכאת הערעור איננה רק דבר חריג ונדיר, אלא שהיא מהווה סטירת לחי של ממש לבית המשפט המחוזי, שגזר עליו עונש קל מדי ולא הולם, שלדברי לוי אף אינו משיג את תכלית ההרתעה כלפי נבחרי ציבור מושחתים.

סבלנותו של לוי, כך נראה, פקעה, והוא החליט לצאת בהצהרה חד משמעית בשם מערכת המשפט כולה. "השחיתות הגוברת בחברה הישראלית לא פסחה גם על מוסדות השלטון, והשלמה עמה כמוה כהשלמה עם הסתאבות ואובדן מוחלט של האמון במינהל הציבורי", כתב לוי והוסיף, "לא די עוד במלל ובדברי כיבושין והגיעה העת לעשות מעשה, על ידי הצגתו של תג מחיר גבוה מזה שהיה נהוג בעבר לצדן של עבירות בתחום זה".

ניסוחו של לוי מנסה לרמז שגזר הדין המקל שנתן השופט יעקב צבן במחוזי איננו שגוי אלא רק תואם את הנוהג הקודם, שעל ביטולו הכריז היום לוי. גם השופטת חיות ניסתה לשגר מסר מרגיע למחוזי: "בדחיית ערעוריהם של אלבז ובניזרי", כתבה, "אימצנו במלואם את הממצאים והמסקנות שקבע בית המשפט המחוזי".

בבית המשפט העליון היה כבר מי שהימר היום, לאחר מתן פסק הדין בעניינו של בניזרי ועוד לפני שהשופטת ברכה אופיר-תום פירסמה את גזר דינה בעניינו של הירשזון, כי כל מספר שנרשם בתחתית גזר הדין, המציין את מספר שנות המאסר שהחליטה להטיל על שר האוצר לשעבר, נמחק בעקבות הנורמה המחמירה החדשה שעליה הורה השופט אדמונד לוי, ובבהילות נכתב במקומו, ברגע האחרון, מספר אחר, המציין שנות מאסר רבות יותר.

אלא שחשיבותו של פסק דינו של הירשזון איננה בהכרח בשורה התחתונה - גזר דין של קרוב לחמש וחצי שנות מאסר בפועל - אלא ברטוריקה הנלווית אליה. את העידן החדש, עידן האי-סובלנות כלפי נבחרי ציבור שסרחו, שעליו הכריז לוי בבוקר, חיזקה אופיר-תום בצהריים: "נטילת הכספים", קבעה, "לא רק מנוגדת לחוק אלא גם פוגעת בלב לבו של המינהל התקין". עד היום הצטיינו בתי המשפט ברטוריקה מחמירה בעניינו של המאבק בשחיתות הציבורית ולמען השלטת שלטון החוק על נבחרי הציבור, אך בצדה של הרטוריקה הזו נגזרו תמיד עונשים מקלים - ראו מקרה יצחק מרדכי או חיים רמון - שהותירו את ההתבטאויות המחמירות כעלה תאנה. גזרי הדין שנקבעו היום, כך נראה, סותמים את הגולל על מגמה בעייתית זו.

נאמן לעצמו

שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, הוא אדם נעים הליכות ועתיר נימוסין. לא אחד שילבין את פני מארחיו, גם אם מדובר בחברי הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין. ואולם עמדותיו המקצועיות בנושאים שונים שבתחום אחריותו כשר המשפטים, הובילו אותו להתנגשות חזיתית עם ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, בישיבת הוועד המרכזי שבה התארח לפני שבועיים, לראשונה מאז מונה לשר.

לנאמן ולגיא-רון יש היסטוריה לא פשוטה ביניהם: פעמיים בעבר התמודדו השניים זה מול זה על מושב מטעם לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים, ופעמיים ניצח גיא-רון. הפעם האחרונה היתה ב-2005, בעת כהונתה של ציפי לבני כשרת המשפטים. לבני נמנעה מלכנס את הוועדה במשך חודשים ארוכים, מאחר שלא הצליחה לגבש רוב בעד מינויה של פרופ' רות גביזון לבית המשפט העליון. הבחירות בלשכה היו יכולות להטות את הכף לטובתה, אך נאמן הפסיד על חודם של שני קולות לגיא-רון, שהמשיך לקדנציה שלישית בוועדה, שממנה פרש אשתקד.

נאמן, כך נראה, לא שוכח. למרות גינוני הנימוסים, הוא הבהיר לראש הלשכה במהלך ישיבת הוועד המרכזי, שאף שהוא מגיע לתפקיד השר מקרב ציבור עורכי הדין, אין בדעתו לייצג את האינטרסים המגזריים שלהם במסגרת תפקידו הממלכתי. אחרי שגיא-רון סיים למנות את כל ההצעות והיעדים שהלשכה מבקשת לקדם באמצעות השר, שפך נאמן מים צוננים על ראשי כל הנוכחים: "הבעיה המרכזית שמטרידה אותי היא ריב החברים בלשכה", אמר, "זה דבר חמור ביותר וחייב לבוא לזה סוף. בכל מקום שאני מדבר על לשכת עורכי הדין אומרים לי: 'הלשכה הזו, שאחד שם הורג את השני? שאחד מנסה לחתור תחת השני?' רבותיי, שבו ליד שולחן עגול, תוך חודש ימים תפתרו את הבעיות הללו. אין דבר שפוגע במעמד עורכי הדין במדינה יותר מאשר הריב הפנימי".

כך למשל, קרא נאמן לעורכי הדין לצמצם את השימוש בהליכי ביניים במסגרת ההתדיינויות בבתי משפט, ולבתי המשפט לפסוק הוצאות ריאליות במטרה להרתיע מנקיטת הליכי סרק. הוא גם דיבר בחריפות נגד הפרקטיקה שלפיה מתמחים מקבלים דמי אבטלה בחודשים שבין סיום ההתמחות לבחינות הלשכה - ותקף גם את מאבקה של הלשכה לשמר מצב זה. "לא לזה נועדו דמי אבטלה", אמר, "ואני רואה את זה כעבירה אתית שעורך דין חותם למתמחה שהוא פוטר כדי שהוא יוכל לקבל דמי אבטלה, ואחר כך מחזיר אותו למשרד".

עם זאת, נאמן הביע נכונות לחתום באופן מיידי על טיוטת תקנות שנוסחו בעבר, שמטרתן העלאת ציון המינימום בבחינות ההסמכה, ואפשרות למנוע צירופו ללשכה של מי שנכשל כמה פעמים ברציפות בבחינות ההסמכה.

מעבר לנושאים המקצועיים, גם הדברים שהשמיע גיא-רון בתחום הציבורי והפוליטי לא נעמו לאוזניו של השר. "אני רואה באופן מדאיג את הנוכחות המהותית של 4 נציגי ממשלה בוועדה לבחירת שופטים", אמר ראש הלשכה בהתייחס לכך שהקואליציה השפיעה גם על זהות נציג האופוזיציה בוועדה, והביאה לבחירתו של ח"כ אורי אריאל על פניו של רוני בר-און. "לא שמעתי את הביקורת הזו כשאתה היית בצד השני", סנט נאמן במארחו, "אני המום מהדברים שלך בקשר לוועדה לבחירת שופטים".

באשר לחלוקת המחנות שאותה מקובל לצייר כיום בין חברי הוועדה לבחירת שופטים אמר נאמן, "זה לא נכון שיש איזשהו בלוק בוועדה. אני לא חושב שהשופטים בבית המשפט העליון הם בלוק, אני לא חושב שנציגי הלשכה הם בלוק, אני לא חושב שגם חברי הכנסת יהיו בבלוק, ואני לא בטוח שאני עם השר השני נהיה בבלוק. אני אדון לגופו של עניין". נאמן שב והצהיר כי יחפש בראש ובראשונה למנות שופטים מקרב עורכי הדין שבאו מהשטח, ולא פרופסורים מהאקדמיה. "שופט שצריך להחליט אם לעצור אדם או לא", אמר, "לא יועיל לו שהוא כתב 30 מאמרים בנושא מעצרים".

מה קורה למשפט הפלילי

התקשורת נוהגת להביט על מצבו של המשפט הפלילי באמצעות התיקים המתוקשרים, יהיו אלה משפטיהם של נבחרי ציבור, כמו משה קצב או אברהם הירשזון, או משפטים פליליים מסעירים אחרים, כמו אלה של מארי פיזם, אדריאן שוורץ או אסי אבוטבול. אך המשפט הפלילי נמדד באלפי המשפטים המתקיימים מדי יום ביומו, שעליהם איש אינו שומע, מלבד הנאשם, קומץ בני משפחתו ועורכי הדין משני צדי המתרס, ושבהם נחתכים לא רק גורלותיהם של העומדים לדין, אלא מצב זכויות האדם, שערכן נמדד כידוע במצבי מצוקה.

מצבו האמיתי של המשפט הפלילי עמד במוקד הרצאתו של פרופ' מרדכי קרמניצר בשבוע שעבר, בכנס שערכה לשכת עורכי הדין לרגל צאת ספר המאמרים לזכרו של ד"ר דיוויד וינר. קרמניצר רשף אש כהרגלו, ודיבר בחריפות על הידרדרות היכולת להגן על נאשם בפלילים, מנקודת מבט סנגוריאלית. "יש נטייה לסמוך על ראיות מעבר למה שמגיע להן", אמר, "יש נטייה להניח דמות של נאשם שנוח להטיל עליו את מרב האחריות, נאשם יותר רציונלי ממה שאנשים רציונליים בדרך כלל, דמות אחראית יותר למעשיה מאשר בני אדם אחראים בפועל למעשיהם במצבים שאינם מצבי שגרה".

אחד העקרונות היסודיים בפלילים הוא עקרון החוקיות, שלפיו סעיפי העבירות הפליליות בחקיקה צריכים להיות ברורים ומפורשים. נוסח עבירת הפרת האמונים, לדעת קרמניצר, חורג באופן בוטה מעקרון החוקיות, אך גם התיקון המוצע לחוק שפירסם משרד המשפטים אינו פותר את הבעיה, מאחר שבתום פירוט האפשרויות השונות להפרת אמונים, הוא כולל "סעיף סל" המותיר את העמימות על כנה.

העיוותים בחשיבה המקובלת בפלילים נמצאים לדברי קרמניצר, מומחה למשפט פלילי וחוקתי, גם בתחום הענישה. "באופן תדיר ניתנת עדיפות לשיקולי הרתעה והעברת מסרים", הוא אמר, "על פני השיקול שמבקש לקבוע לנאשם את עונשו על פי מידת אשמתו. יש כאן שימוש באדם לצורך העברת מסרים, ואיך זה מתיישב עם כבוד האדם - קשה להבין".

לדעתו, מערכת המשפט גם נפרדה מזכות השתיקה כזכות יסוד של חשוד או נאשם, לאור הקביעה בדבר המשמעות המפלילה של שתיקה. "אני חושש שגם היכולת לסמוך על הודאת הנאשם כבסיס להרשעה", הוסיף, "נותרה על עומדה למרות הניסיונות להסיר את הכתר מעל ראשה של ההודאה כ'מלכת הראיות'".

בשנים האחרונות, מול המאבק המתמיד של הסנגורים להקפיד על זכויותיו החוקתיות של החשוד והנאשם הפלילים, נוצרה סימטריה בינו לבין קורבן העבירה, שגם על זכויותיו יש להגן.

לדעת קרמניצר, הסימטריה הזו מנטרלת את יכולתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו להגן ביעילות על זכויותיהם של חשודים ונאשמים. "בכך הוחמץ כל ההיגיון של הצורך בהתערבות חוקתית דווקא לטובת חשודים, נאשמים ועבריינים כקבוצת מיעוט, בגלל שהקורבנות אינם זקוקים להגנה חוקתית מאחר שככלל הם זוכים להגנה נדיבה מצד הרוב הפוליטי, באמצעות חקיקה. מי שזקוק להגנה חוקתית מרסנת הם החשודים, הנאשמים והעבריינים".

בעיקר, בא קרמניצר למחות על התפישה המקובלת, שלפיה בעוד שהתביעה באה להגן על האינטרס הציבורי במיצוי הדין ושמירת החוק, הסנגור מגן כביכול רק על האינטרס הפרטי של הנאשם, להימלט מאימת הדין. זאת, בעוד שגם ההגנה הכוללת על טוהר ההליך הפלילי וזכויותיהם של נאשמים שעומדת להם חזקת החפות, היא אינטרס ציבורי מובהק. קרמניצר סיים בביקורת שהופנתה כלפי הרעיון שהעלה השר נאמן, לקדם תובעים בשורות הפרקליטות לפי מדד הצלחתם להביא להרשעות. "אני מקווה שאם אכן יש רעיון שכזה", אמר, "שהרעיון הזה יוסר מן הפרק מהר ולחלוטין".

עוד כתבות

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

יציבות בבורסה; הבנקים עולים ב-1%, מניית משק אנרגיה מזנקת ב-5%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.1% ● ירידות בחוזים בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● האם בנק ישראל יוריד היום את הריבית? הכלכלנים חלוקים ● האיום החדש של אנבידיה על אינטל ● מהן מניות HALO ולמה הן הפכו לטרנד בוול סטריט ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

מחיר היעד ירד ב-70%: ההמלצה השלילית שקיבלה המניה הישראלית

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות