כבר כמה שנים שאנחנו שומעים על כך שתיקון 13 אוטוטו מגיע. אבל הוא תמיד נתקל בסבך הבירוקרטיה. עד אתמול. אישור התיקון על ידי שר האוצר מזרז עוד יותר עידן חדש בתעשיית קרנות הנאמנות ומביא עימו בשורה חיובית למשקיעים.
נעזוב לרגע בצד את כל השינויים שתעבור תעשיית הקרנות המקומית בעקבות הרפורמה, חלקם טובים וחלקם פחות, ונתמקד בבשורה האמיתית: לראשונה יוכלו המשקיעים בישראל לסחור בקרנות נאמנות זרות, הרשומות בארה"ב ובאנגליה, שיתחרו ראש בראש עם הקרנות המקומיות בכל הקטגוריות, ההתמחויות ופלחי השוק.
בשנים האחרונות עלתה המודעות בקרב משקיעים בעולם המערבי לגבי הצורך בפיזור השקעות, במטרה להקטין את הסיכון הכולל של התיק. למרות שהמשבר האחרון טרף את הקלפים, כשהקורלציה בין השווקים עלתה לרמות גבוהות בהרבה מהממוצע ההיסטורי, הרי שפיזור השקעות והקצאת נכסים הם עדיין אלמנטים בסיסיים - חשובים ונכונים - בניהול תיקי השקעות.
פוטנציאל דליק
המשקיעים בישראל, גם אם בשנים האחרונות החלו לפזול לעבר שווקים בינלאומיים, עדיין מבוצרים בבונקר המקומי. יש לכך סיבות רבות, חלקן פסיכולוגיות (אין כמו בבית), אך חלקן נובע פשוט מהיעדר האלטרנטיבה הראויה לגופי ניהול ההשקעות המקומיים. אף אחד לא יכול לחלוק על יכולת ההתמודדות של הגופים המקומיים עם השוק הישראלי. הם חלק ממנו. השוק המקומי הוא סוג של מועדון סגור בו כולם מכירים את כולם, ולכן למקומיים יש בו יתרון ושם גם עיקר מאמציהם.
אך לא כך הדבר בנוגע לחו"ל. האם יש פה מנהל השקעות שיעז להגיד שהוא מכיר את שוק האג"ח האמריקני טוב יותר מביל גרוס, מלך האג"ח מפימקו? או שהוא שוחה בשוק המניות האמריקני טוב יותר מפיטר לינץ'? סביר להניח שלא.
בתי ההשקעות הישראליים מחזיקים מחלקות לניהול השקעות בחו"ל, על פי התמחויות. אולם המחלקות האלו כוללות בדרך כלל מספר חד-ספרתי של מומחי השקעות, שגם אם קורות החיים שלהם כוללים היסטוריה ארוכה של פעילות בחו"ל, העובדה שהם יושבים בסיטי של תל-אביב ולא בוול סטריט או בסיטי של לונדון היא בעוכריהם. ועוד לא אמרנו מילה על היתרון לגודל של הגופים הזרים.
בתי ההשקעות המקומיים, גם אם אינם מראים חשש מפני התחרות החדשה, נשענים כיום רק על הנתונים העכשוויים, לפיהם מרבית ההשקעות של הישראלים הן בישראל. לכן, גם אם תהיה פגיעה בניהול בשווקים הזרים היא תהיה רק בשוליים של הפעילות הכוללת.
אולם לעלייה במודעות של הציבור הרחב למגוון האפשרויות שטומן בחובו תיקון 13 יש פוטנציאל דליק מבחינת מנהלי הקרנות הישראליים. לכן, לא מן הנמנע שנראה לאט לאט את גופי ההשקעות המקומיים שבים לחזר אחר גופי השקעות בינלאומיים במטרה לייצר שיתופי פעולה, כמו אלו של כלל פיננסים וטמפלטון או מגדל שוקי הון ובר סטרנס בעבר.
לחילופין, ייתכן שנצפה בקמפיינים עם אותה לוגיקה שהובילה גופים כמו אל על והתאחדות התעשיינים: תקנו אותו כי הוא משלנו. קנו כחול לבן.
הכנסת הקרנות הזרות לישראל היא יוזמה מבורכת, והגיע הזמן שתגיע לשוק שמתיימר להימנות על השווקים המשוכללים בעולם. נותר רק לקוות שהוא אכן יעורר את תעשיית קרנות הנאמנות, שסובלת בשנתיים האחרונות מקיפאון. למהלך הזה יכולה להיות השלכה גם על סביבת ייעוץ ההשקעות כולה, והיא מסמנת פתח לכניסתן של חברות זרות ואיכותיות, כמו מורנינגסטאר וליפר, לשוק המקומי. אם מחצית מכוונות המחוקק ייושמו בעקבות הרפורמה, זה יהיה רווח נקי של המשקיעים.