גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תמריץ לסיכון

עסק גדול לא יכול להתנהל רק למען בעלי המניות

הצעות לרפורמות בפיקוח הפיננסי צצות בכל מקום. המשמעותיות באות מארה"ב, שם הממשל פרסם בשבוע שעבר רעיונות מקיפים, אם כי מתונים למדי, בנושא. האם ההצעות יהפכו את המערכת לחסינה יותר מפני משברים? לדעתי לא. המשבר החריף את חולשות המגזר הפיננסי; לא סביר שהרפורמות יקזזו את הסכנה הזו.

בלב התעשייה פועמים עסקים ממונפים מאוד. פעילותם המרכזית היא יצירת נכסים בעלי ערך לא ברור ומסחר בהם, בעוד שההתחייבויות שלהם - כפי שראינו היטב במשבר - הן בערבות המדינה. זהו רישיון להמר בכספי משלם המסים. התעמולה האמיתית היא שמשברים פורצים רק לעתים כה נדירות.

ליבת הקפיטליזם

המקום להתחיל בו רפורמות הוא ליבת הקפיטליזם המודרני: העירבון המוגבל, חברת המניות המשותפת. בנקים מסחריים גדולים היו מהמוצרים החשובים של מהפכת העירבון המוגבל (בע"מ). אך אלו עסקים מזן מיוחד: מבחינתם, חוב הוא יותר מאמצעי לעשיית עסקים; הוא העסק. עירבון מוגבל צפוי להשפיע יותר על התנהגותם.

לוסיאן בבצ'וק והולג'ר ספמן, משפטנים בהרווארד, מצביעים על כך. מאמרם מתמקד בתמריצים שמשפיעים על הנהלות. יש להם חשיבות אדירה, אך מה שעוד יותר חשוב, הוא למה בנק בעירבון מוגבל, שמנוהל עבור בעלי מניותיו, הוא עסק כה מסוכן.

בעסק כה ממונף בעירבון מוגבל (או ערבות מוגבלת), בעלי המניות לוקחים סיכון מיוחד, ובצדק רב: הם נהנים מכל הפוטנציאל לעלייה, אך הירידה שלהם מוגבלת: הם לא יכולים להפסיד יותר מאחזקתם, ולא חשוב כמה הבנק מפסיד.

מינוף הוא הנורמה

בבנקים בימינו, מינוף (יחס התחייבויות להון) של 1:30 נחשב לנורמלי. מינוף גבוה יותר אינו נדיר. לטענת הכותבים, "לבעלי מניות של בנק ממונף יש תמריץ להגדיל את התנודתיות של נכסי הבנק".

חישבו על שני מודלים עסקיים עם אותו החזר צפוי: באחד מהם החזר (תשואה) מובטח ויציב; בשני ההכנסה מורכבת מתקופות ממושכות של תשואות גבוהות, ומהפסד קטסטרופלי מזדמן. בעלי מניות רציונליים יעדיפו את המודל השני. זה מה שאנחנו רואים: תשואות מנייתיות גבוהות במונחי עסקים ממוסדים ומחיקות מזדמנות.

שני הפרופסורים מפרטים ארבעה מאפיינים במערכת הפיננסית המודרנית שמחריפים את המצב: הון הבנקים ממומן חלקית בחובות; תפקיד חברות האחזקה הבנקאיות עלול לחזק את התמריץ לבעלי המניות להתעלם מסיכונים; מנהלים מתוגמלים על חיבור האינטרס שלהם לאינטרס של בעלי המניות; חלק מהדרכים לתגמול מנהלים, כמו אופציות, הן משחק שמתוכנן על התגמול לבעלי המניות, לכן למנהלים אינטרס גדול אף עוד יותר "להמר על כל הקופה" מאשר לבעלי המניות. כפי שהמאמר מציין, העובדה שכמה מנהלים הפסידו המון כסף איננה מדגימה שהם הימרו בטיפשות, כי תוחלת הרווח שלהם היתה אדירה.

הפתרון נראה מובן מאליו: תנו לנושים להפסיד. המלווים/נושים יגבו פרמיה תמורת הלוואה לעסק כה מסוכן, מה שיוביל להורדת המינוף בבנקים. התנגדות אחת יכולה להיות שהמלווים לא יקבלו די מידע על הסיכון בבנקים שלווים את כספם. יש התנגדות חזקה יותר: מלווים רבים מוגנים בביטוח בגיבוי ממשלתי. הוא נובע מחשיבות המוסדות הפיננסיים כמקור אשראי בצד הנכסים, וכספקי כסף בצד ההתחייבויות. לכן למלווים/נושים יש פחות עניין באיכות נכסי הבנק, או באסטרטגיה שלו. להלכה, הם מלווים לבנק; למעשה, הם מלווים למדינה.

גדולים מכדי ליפול

הלקח הגדול מהמשבר הוא גודל הביטוח הזה במקרים של מוסדות שנחשבים גדולים או מקושרים מכדי ליפול. בנקים גדולים נקלעים לצרות יחד: הם עושים אותן שגיאות במקרים רבים. זאת ועוד: כישלונו של בנק אחד פוגעת ביכולת פירעון (אמיתית או נתפסת) של הבנקים האחרים, והנושים/מלווים הם בסיכון הגדול ביותר במשבר מערכתי. אך משבר כזה הוא בדיוק התרחיש שבו חשות הממשלות שהן חייבות להיחלץ לעזרה, כפי שהן עשו בסוף השנה שעברה.

לפי דו"ח היציבות הפיננסית של קרן המטבע, התמיכה שהציעו ממשלות ובנקים מרכזיים בארה"ב, באיחוד האירופי ובבריטניה למערכת הפיננסית היא 9 טריליון דולר, מחציתם בערבויות. המאזן של המדינה גיבה את הבנקים. זה לא אומר שהמלווים לבנקים לא נשאו בשום סיכון, אך הסיכון שלהם נמוך בהרבה.

הפתרון המוכר הוא לפקח על מוסדות אלו בצורה הדוקה מאוד. אך חלק גדול ממה שהבנקים עשו במחצית הראשונה של העשור - הקרנות החוץ-מאזניות שלהם, הנגזרים ו"בנקאות הצללים" עצמה - היה חלק מעקיפת הפיקוח הזה. השאלה המתבקשת היא האם הפעם זה יהיה שונה. אנשים הגיוניים חייבים להטיל בכך ספק. פיקוח יעיל לא צפוי, במיוחד כשההון של הבנקים כה קטן. זה הזמן "לשחק על כל הקופה".

חשוב למצוא גישה פיקוחית עדיפה

מרווין קינג, הנגיד הבריטי, הבהיר בשבוע שעבר מדוע כה חשוב למצוא גישה פיקוחית עדיפה: "העלויות של המשבר הנוכחי אינן צריכות להימדד רק במונחי השפעה על כספי הציבור, הרס ההון ומספר מקומות העבודה שנמחקו. צריך לראות אותן גם באובדן האמון במגזר הפיננסי ובחלקים נוספים בכלכלה שלנו. 'המילה שלי היא ההתחייבות שלי' היא אמרה נושנה; 'המילה שלי היא ה-CDO בריבוע שלי' היא אמרה שלעולם לא תתפוס".

משבר כזה אינו רק תוצאה של תגובה הגיונית לתמריצים. גם טיפשות ובורות מילאו תפקיד. אינני מאמין שניתן להוציא את הבועות והמשברים מהקפיטליזם. אך קשה להאמין שלסיכון שמוסדות-ענק מנהלים, אין קשר לתמריצים. האמת הלא-נעימה היא שהתמריץ להתנהגות מסוכנת גדול אף יותר מלפני המשבר.

רפורמה פיקוחית לא יכולה להסתיים בתמריצים, אך עליה להתחיל בהם. עסק גדול מכפי ליפול לא יכול להתנהל למען האינטרסים של בעלי המניות, כי הוא לא חלק מהשוק. או שיהיה אפשר לסגור אותו, או שצריך לנהלו בצורה אחרת. זה פשוט וברוטאלי כמו שזה נשמע.

עוד כתבות

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי מאיים על טראמפ: נושאת מטוסים? נוכל להטביע

וויטקוף וקושנר ייפגשו היום בזנ'ווה עם נציגים איראניים, בניסיון אחרון להגיע להסכם שיימנע מלחמה ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

יציבות באירופה; מניית צים מזנקת בכ-35% במסחר המוקדם

מדד הדאקס נסחר ביציבות ● מניית חברת הספנות הישראלית צים מזנקת בוול סטריט, לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה מזנקת

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; אנלייט מזנקת, מניות חברות האופנה נופלות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?