גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תמריץ לסיכון

עסק גדול לא יכול להתנהל רק למען בעלי המניות

הצעות לרפורמות בפיקוח הפיננסי צצות בכל מקום. המשמעותיות באות מארה"ב, שם הממשל פרסם בשבוע שעבר רעיונות מקיפים, אם כי מתונים למדי, בנושא. האם ההצעות יהפכו את המערכת לחסינה יותר מפני משברים? לדעתי לא. המשבר החריף את חולשות המגזר הפיננסי; לא סביר שהרפורמות יקזזו את הסכנה הזו.

בלב התעשייה פועמים עסקים ממונפים מאוד. פעילותם המרכזית היא יצירת נכסים בעלי ערך לא ברור ומסחר בהם, בעוד שההתחייבויות שלהם - כפי שראינו היטב במשבר - הן בערבות המדינה. זהו רישיון להמר בכספי משלם המסים. התעמולה האמיתית היא שמשברים פורצים רק לעתים כה נדירות.

ליבת הקפיטליזם

המקום להתחיל בו רפורמות הוא ליבת הקפיטליזם המודרני: העירבון המוגבל, חברת המניות המשותפת. בנקים מסחריים גדולים היו מהמוצרים החשובים של מהפכת העירבון המוגבל (בע"מ). אך אלו עסקים מזן מיוחד: מבחינתם, חוב הוא יותר מאמצעי לעשיית עסקים; הוא העסק. עירבון מוגבל צפוי להשפיע יותר על התנהגותם.

לוסיאן בבצ'וק והולג'ר ספמן, משפטנים בהרווארד, מצביעים על כך. מאמרם מתמקד בתמריצים שמשפיעים על הנהלות. יש להם חשיבות אדירה, אך מה שעוד יותר חשוב, הוא למה בנק בעירבון מוגבל, שמנוהל עבור בעלי מניותיו, הוא עסק כה מסוכן.

בעסק כה ממונף בעירבון מוגבל (או ערבות מוגבלת), בעלי המניות לוקחים סיכון מיוחד, ובצדק רב: הם נהנים מכל הפוטנציאל לעלייה, אך הירידה שלהם מוגבלת: הם לא יכולים להפסיד יותר מאחזקתם, ולא חשוב כמה הבנק מפסיד.

מינוף הוא הנורמה

בבנקים בימינו, מינוף (יחס התחייבויות להון) של 1:30 נחשב לנורמלי. מינוף גבוה יותר אינו נדיר. לטענת הכותבים, "לבעלי מניות של בנק ממונף יש תמריץ להגדיל את התנודתיות של נכסי הבנק".

חישבו על שני מודלים עסקיים עם אותו החזר צפוי: באחד מהם החזר (תשואה) מובטח ויציב; בשני ההכנסה מורכבת מתקופות ממושכות של תשואות גבוהות, ומהפסד קטסטרופלי מזדמן. בעלי מניות רציונליים יעדיפו את המודל השני. זה מה שאנחנו רואים: תשואות מנייתיות גבוהות במונחי עסקים ממוסדים ומחיקות מזדמנות.

שני הפרופסורים מפרטים ארבעה מאפיינים במערכת הפיננסית המודרנית שמחריפים את המצב: הון הבנקים ממומן חלקית בחובות; תפקיד חברות האחזקה הבנקאיות עלול לחזק את התמריץ לבעלי המניות להתעלם מסיכונים; מנהלים מתוגמלים על חיבור האינטרס שלהם לאינטרס של בעלי המניות; חלק מהדרכים לתגמול מנהלים, כמו אופציות, הן משחק שמתוכנן על התגמול לבעלי המניות, לכן למנהלים אינטרס גדול אף עוד יותר "להמר על כל הקופה" מאשר לבעלי המניות. כפי שהמאמר מציין, העובדה שכמה מנהלים הפסידו המון כסף איננה מדגימה שהם הימרו בטיפשות, כי תוחלת הרווח שלהם היתה אדירה.

הפתרון נראה מובן מאליו: תנו לנושים להפסיד. המלווים/נושים יגבו פרמיה תמורת הלוואה לעסק כה מסוכן, מה שיוביל להורדת המינוף בבנקים. התנגדות אחת יכולה להיות שהמלווים לא יקבלו די מידע על הסיכון בבנקים שלווים את כספם. יש התנגדות חזקה יותר: מלווים רבים מוגנים בביטוח בגיבוי ממשלתי. הוא נובע מחשיבות המוסדות הפיננסיים כמקור אשראי בצד הנכסים, וכספקי כסף בצד ההתחייבויות. לכן למלווים/נושים יש פחות עניין באיכות נכסי הבנק, או באסטרטגיה שלו. להלכה, הם מלווים לבנק; למעשה, הם מלווים למדינה.

גדולים מכדי ליפול

הלקח הגדול מהמשבר הוא גודל הביטוח הזה במקרים של מוסדות שנחשבים גדולים או מקושרים מכדי ליפול. בנקים גדולים נקלעים לצרות יחד: הם עושים אותן שגיאות במקרים רבים. זאת ועוד: כישלונו של בנק אחד פוגעת ביכולת פירעון (אמיתית או נתפסת) של הבנקים האחרים, והנושים/מלווים הם בסיכון הגדול ביותר במשבר מערכתי. אך משבר כזה הוא בדיוק התרחיש שבו חשות הממשלות שהן חייבות להיחלץ לעזרה, כפי שהן עשו בסוף השנה שעברה.

לפי דו"ח היציבות הפיננסית של קרן המטבע, התמיכה שהציעו ממשלות ובנקים מרכזיים בארה"ב, באיחוד האירופי ובבריטניה למערכת הפיננסית היא 9 טריליון דולר, מחציתם בערבויות. המאזן של המדינה גיבה את הבנקים. זה לא אומר שהמלווים לבנקים לא נשאו בשום סיכון, אך הסיכון שלהם נמוך בהרבה.

הפתרון המוכר הוא לפקח על מוסדות אלו בצורה הדוקה מאוד. אך חלק גדול ממה שהבנקים עשו במחצית הראשונה של העשור - הקרנות החוץ-מאזניות שלהם, הנגזרים ו"בנקאות הצללים" עצמה - היה חלק מעקיפת הפיקוח הזה. השאלה המתבקשת היא האם הפעם זה יהיה שונה. אנשים הגיוניים חייבים להטיל בכך ספק. פיקוח יעיל לא צפוי, במיוחד כשההון של הבנקים כה קטן. זה הזמן "לשחק על כל הקופה".

חשוב למצוא גישה פיקוחית עדיפה

מרווין קינג, הנגיד הבריטי, הבהיר בשבוע שעבר מדוע כה חשוב למצוא גישה פיקוחית עדיפה: "העלויות של המשבר הנוכחי אינן צריכות להימדד רק במונחי השפעה על כספי הציבור, הרס ההון ומספר מקומות העבודה שנמחקו. צריך לראות אותן גם באובדן האמון במגזר הפיננסי ובחלקים נוספים בכלכלה שלנו. 'המילה שלי היא ההתחייבות שלי' היא אמרה נושנה; 'המילה שלי היא ה-CDO בריבוע שלי' היא אמרה שלעולם לא תתפוס".

משבר כזה אינו רק תוצאה של תגובה הגיונית לתמריצים. גם טיפשות ובורות מילאו תפקיד. אינני מאמין שניתן להוציא את הבועות והמשברים מהקפיטליזם. אך קשה להאמין שלסיכון שמוסדות-ענק מנהלים, אין קשר לתמריצים. האמת הלא-נעימה היא שהתמריץ להתנהגות מסוכנת גדול אף יותר מלפני המשבר.

רפורמה פיקוחית לא יכולה להסתיים בתמריצים, אך עליה להתחיל בהם. עסק גדול מכפי ליפול לא יכול להתנהל למען האינטרסים של בעלי המניות, כי הוא לא חלק מהשוק. או שיהיה אפשר לסגור אותו, או שצריך לנהלו בצורה אחרת. זה פשוט וברוטאלי כמו שזה נשמע.

עוד כתבות

מחסום סגור בגבול פינלנד-רוסיה / צילום: Reuters, LEHTIKUVA

חומת מל״טים מנורבגיה ועד פולין: קו ההגנה החדש נגד רוסיה

שש מדינות אירופיות, להן גבול ישיר עם רוסיה או עם בעלות בריתה, נמצאות בשיחות סביב הקמת "חומה וירטואלית" שתורכב מהמוני כטב"מים ● רוסיה הגבירה לאחרונה את החיכוך באזור הגבול שלה עם מדינות נאט"ו, ובין היתר, כלי טיס שלה ביצעו גיחות מעבר לשטחה הטריטוריאלי - שנתפסות כצעדים של התגרות

עופר מלכה ומירי רגב / צילומים: איל יצהר, קובי גדעון-לע''מ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"תוקע מיזמים": איש המוסד שעזב בטריקת דלת והפך ליועץ הקרוב של מירי רגב

עופר מלכה הוגדר על ידי גורמים שעבדו מולו כשהיה מנכ"ל משרד התחבורה כמי ש"התאמץ לא לקבל החלטות אלא בהנחתות שהגיעו ממירי רגב" ● בתחקיר "המקור" נחשפה זיקה עמוקה שלא דווחה בין השרה למי שעד לא מזמן היה מועמדה למנכ"לות רשות שדות התעופה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה ירוקה בתל אביב; מדד הבנקים קפץ ב-2%, מג'יק וטלסיס עלו ב-9%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.8% ● כצפוי, בנק ישראל הותיר אתמול את הריבית ללא שינוי ● הנגיד מצפה מהממשלה לצמצם את הגירעון; אם לא, הציבור ישלם ● תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים עקפה אתמול את רף ה-5%, שיא של כ-13 שנים ● מנועי בית שמש מזנקת ב-8% ● בנק לאומי: הרווח הנקי זינק בכ-200% ● אלביט: צבר ההזמנות בשיא, הרווח הנקי זינק בכ-20%, אך תזרים המזומנים היה שלילי

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

הנגיד על האפשרות שיוטלו גזרות חדשות: "סביר שיידרשו צעדים נוספים מעבר להעלאת המע"מ ב-2025"

אחרי שבנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5% בפעם השלישית ברציפות, פרופ' אמיר ירון דבק בתחזיות שמראות שבעוד שנה האינפלציה תתכנס ליעד ● על הקדמת העלאת המע"מ ל-2024: "ככל שיחול גידול בלתי צפוי בהוצאות הביטחוניות יש לשקול צעדים נוספים בתחום המיסוי או הקדמת צעדים מתוכננים"

אלכסנדר דה קרו, ראש ממשלת בלגיה / צילום: ap, Omar Havana

לראשונה: האיחוד האירופי יבחן מחדש אם ישראל עומדת בתנאי ההסכם איתו

בבריסל נעתרו ללחץ הפרו–פלסטיני ויזמנו את ישראל לדון ב"ציות" לחוק הבינלאומי הנובע מהסכם עם האיחוד שכולל סחר שנתי בשווי 47 מיליארד אירו ● בכירה בממשלת בלגיה: "זמן לסנקציות"

אלי כהן, מנכ''ל קבוצת הבינלאומי / צילום: אייל טואג

למרות ירידה בהכנסות וברווח, הבנק הבינלאומי עם תשואה להון של 18.7%

הרווח הנקי של הבנק הבינלאומי ירד ב-10% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בעיקר בשל ירידה בהכנסות ממימון • הבינלאומי רשם הכנסות בסעיף הפסדי האשראי, מה שמעיד על ביטחון ביכולת הלווים להחזיר הלוואות • בתיק האשראי נרשמה ירידה של 2% במהלך הרבעון ● הבנק יחלק דיבידנד בשיעור של 40% מההון

בית העיתונאים, תל אביב / צילום: Shutterstock

רק אחרי עשור: אושרה הקמת מגדל מאחורי בית העיתונאים בתל אביב

ההערכות הן שהמחיר לדירה בפרויקט העתידי יעמוד על כ־70־80 אלף שקל למ"ר ● קרן ריאליטי רכשה את המתחם ב־2015 ב-172 מיליון שקל, כעת הוא מוערך בפי 2 ● כחלק מהפרויקט, מאחורי בית העיתונאים ייהרס בניין בן ארבע קומות ששימש את יחידת דובר צה"ל במשך שנים רבות

פעילות כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: לוחם מילואים נפצע קשה בקרב רצועת עזה

חילופי אש התפתחו היום במעבר רפיח בין צה"ל לכוחות מצריים ● המחבלים יאסין רביע וחאלד נגאר, שעסקו בהכוונת טרור ואף ביצעו פיגועים בעברם - חוסלו בתקיפה ברפיח ●  הפרקליטה הצבאית הראשית הורתה לתחקר את תקיפת צה"ל אמש ברפיח • עדכונים שוטפים

השופט איתן אורנשטיין ועו''ד אפי נוה / צילום: דוברות הרשות השופטת, שלומי יוסף

אחרי שעות ארוכות של חקירה: השופט בדימוס איתן אורנשטיין שוחרר בתנאים מגבילים

בלשי יחידת להב 433 הגיעו לבתיהם של נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס איתן אורנשטיין ויו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, ערכו חיפוש ועיכבו אותם לחקירה בחשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים ● החקירה נפתחה בעקבות פרסום בכלי התקשורת לפני כחודשיים

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יואב דודקביץ , ידיעות אחרונות

חקירת נוה ואורנשטיין מסמנת עידן חדש באכיפת שחיתות בישראל

מאז חקירת רה"מ בנימין נתניהו והעמדתו לדין לפני ארבע שנים הלך ופחת מספר חקירות השחיתות נגד אישי ציבור ● אולם גלי בהרב־מיארה, הוכיחה בשנה האחרונה שיש לה אומץ ויכולת לעמוד איתנה מול הממשלה ● ייתכן שההחלטה לפתוח בחקירה הנוכחית מלמדת על עידן חדש ויציאה מההקפאה באכיפת שחיתות בישראל

מליאת הכנסת / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

"הסכנה ברורה": 130 כלכלנים בכירים במכתב חריף על מדיניות הממשלה

בכירי הכלכלנים בישראל פרסמו מכתב חריף, שבו הם טוענים כי נטל המילואים על האוכלוסייה העובדת והפטור מגיוס לחרדים מסכן את עצם קיום המדינה ● לדבריהם, אם המגמות הנוכחיות יימשכו, רבים מהנושאים בנטל הכלכלי והביטחוני יעדיפו להגר מישראל, והמשכילים יהיו הראשונים לעזוב

סניף שופרסל שלי בתל אביב / צילום: איל יצהר

שווי שופרסל זינק ב-50%: "האחים אמיר הופתעו מעוצמת ההתייעלות שניתן להשיג"

בדוחות הרבעון הראשון, עדיין ללא מעורבות בעלי השליטה החדשים, מציגה שופרסל שיפור ניכר ברווחיה ● האחים אמיר כבר מורווחים 150 מיליון שקל על השקעתם, ובשוק מעריכים: "בכל מקום בו הם נוגעים ניתן לחסוך מיליוני שקלים"

אורנשטיין, שקד ונוה / צילומים: תמר מצפי, עמית שאבי-ידיעות אחרונות, שלומי יוסף

התקדים, התזמון וסימן השאלה הגדול: נשיא מחוזי ויו"ר הלשכה לשעבר בחקירה

במקביל לכנס השנתי הגדול של לשכת עורכי הדין באילת, האירוע שהיה מזוהה יותר מכל עם יו"ר הלשכה לשעבר אפי נוה, הודיעה המשטרה על חקירתו לצד נשיא המחוזי לשעבר איתן אורנשטיין ● החשד: שוחד, מרמה והפרת אמונים ● מדוע זה קרה דווקא עכשיו ומה הסיכויים שגם שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, תיחקר?

אתר בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

הפקק משתחרר? 2,000 פועלי בניין זרים נחתו בישראל ואלף נוספים בדרך

בשבוע שעבר הגיעה לישראל המאסה גדולה ביותר של פועלי בניין זרים מתחילת המלחמה ● המדינה בוחנת הבאת עובדים גם מתאילנד, אקוודור וממדינות באפריקה ● האם הקצב יישמר?

כפר סבא / צילום: Shutterstock

עם הנחות של כמיליון שקל לדירה: שווקו 950 יח"ד במחיר מטרה במרכז הארץ

על הקרקעות יוקמו הפרויקטים שישתתפו בהגרלות העתידיות של תוכנית "דירה בהנחה", והם עשויים להציע הנחות גבוהות במיוחד, ודאי ביחס למחירים באזורי הביקוש ● 137 הצעות הוגשו לתשעת המגרשים

מנהלי המשרד הממוזג גולדפרב גרוס זליגמן / צילום: דדי אליאס

גולדפרב גרוס זליגמן: חשד שבוצע ניסיון חדירה נוסף לרשת החברה

פירמת עורכי הדין גולדפרב גרוס זליגמן, שהותקפה בשבוע שעבר ע"י האקרים, הודיעה כי עודכנה ע"י מערך הסייבר הלאומי על ניסיון תקיפה נוסף ● בפירמה אישרו לאחר התקיפה הראשונה כי הועתק מידע, והודיעו כי שכרו את חברת הסייבר סיגניה, מהמובילות בתחום ● בין השאלות שנותרו פתוחות: מהו היקף המידע שנגנב, וכיצד בוצעה התקיפה?

קניון עזריאלי / צילום: Shutterstock

דוחות הקניונים וחברות האופנה מגלים: הישראלים משלמים יותר

בעוד האינפלציה בישראל עלתה בשנה האחרונה בשיעור של 2.8%, דוחות חברת הקניונים עזריאלי מצביעים על עלייה בפדיונות השוכרים, של כ־11% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● נתונים דומים שמצביעים על ביטול המבצעים בחנויות מופיעים בדוחותיהן של חברות האופנה

אילוסטרציה: shutterstock

סימן מדאיג: הנתון הישראלי שזינק לשיא של 13 שנה

לפני פרסום החלטת הריבית של בנק ישראל, קפצה תשואת האג"ח לעשר שנים ליותר מ-5% - הגבוהה ביותר מאז 2011 ● המשמעות: ירידה בביקושים שגורמת למדינה להנפיק חוב בעלות גבוהה יותר ● ברקע: פרמיית הסיכון הגבוהה והחוב הממשלתי המטפס

בית מלון / אילוסטרציה: Shutterstock

חדשות טובות לנופשים: האתרים הבינלאומיים יחויבו לעמוד בדין הישראלי

בית המשפט העליון קבע כי הדין שיחול על תביעה נגד אתר "אגודה" - המציע בתי מלון בישראל ונמצא בבעלות חברה זרה - הוא הדין הישראלי, ולא הדין הסינגפורי כפי שנקבע בתנאי השימוש באתר

פתיחת מסחר של חברת פאגאיה בנאסד''ק ביוני 2022 / צילום: עידו איז'ק  - יח''צ

מדד ראסל מעדכן את המניות בו: אלה הישראליות שייכנסו

מה הוא מדד ראסל 3000, מי מנהל אותו, אילו מניות יכולות להיכלל בתוכו, ואיזו תשואה הוא הניב לעומת מדדי S&P 500 ונאסד"ק? ● וגם: המניות הישראליות שנכנסות כעת למדד, ואלה שיוצאות ממנו - דברים שכדאי לדעת לקראת עדכון המדד בסוף חודש יוני