""שכונת חצר"" היא כינוי לסגנון בנייה קהילתי יהודי, שבו מבנה גדול רצוף בצורת ריבוע. | הריבוע מורכב מבתי דירות המחוברים זה לזה, ללא רווח ביניהם, פרט לפער אחד שקל לסגור אותו במהירות בשעת הצורך. | בניית שכונות חצר נעשתה לצרכי הגנה מפני מתקפות הערבים - גב בנייני הדירות שימשו כמעין חומת הגנה. | השכונות נבנו בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה - 20, והן נפוצו בעיקר בירושלים מחוץ לחומות, ומיעוטן בת""א. | במרכז הריבוע הייתה חצר משותפת עם בור מים שכונתי, שבה התקהלו תושבי השכונה. | מבנה השכונה חייב התארגנות קהילתית מוקדמת של המתיישבים, בטרם יהפכו לשכנים. | רוב הדירות בשכונה היו צפופות, בנות חדר אחד. משום כך, פעולות רבות כגון כביסה בוצעו בחצר המשותפת, לפי ימים קבועים מראש. | הריכוז הגדול ביותר של שכונות חצר נמצא בנחלאות במרכז ירושלים. בתל אביב הדוגמה הבולטת היא שכונת נווה צדק. | שכונת החצר הראשונה היא בית דוד, שהוקמה בצד הצפוני של רחוב יפו, כיום רח" הרב קוק.| בית דוד הייתה השכונה הרביעית שהוקמה מחוץ לחומות העיר העתיקה - נוסדה ב-1873, והכילה 10 דירות.