טרם נמצא הפיתרון לסוגית ההכרה בהוצאות של משפחה עובדת בגין טיפול בילדים. בעורפו של משרד האוצר נושף פסק דינו של בית המשפט העליון. אף שזה פסק דין מחייב, יש למצוא לסוגיה זו פיתרון חקיקתי.
ההוצאה לטיפול בילדים אינה מבוטלת. במשפחות רבות בהן נעשה חשבון "רווח והפסד" בהווה מעדיפים כי האם תטפל בילדים הקטנים במשרה מלאה או במשרה חלקית. לכן, יש להבין כי לפיתרון הסוגיה ישנן השלכות חברתיות וכלכליות רחבות היקף, ואולי נקרתה לראשי האוצר הזדמנות להביא להישג מרחיק לכת, שלא נרשם במשך יותר מ-60 שנות מדינה.
האינטרס של המדינה, בדומה לכל ארגון, הוא שכל פוטנציאל האוכלוסייה שלה ימוצה ויתרום להעלאת התרומה לתוצר הלאומי. כלומר, שכל האוכלוסייה - במיוחד זו שרכשה השכלה ומיומנות מקצועית, תשתכר את המרב שלו היא מסוגלת, ותתרום גם להכנסות המדינה ממסים שיושקעו שוב בחינוך ובנושאים חברתיים.
ההצעה שהגישה נעמת בתקופה שבה שימשתי כיושבת-ראש התנועה (שעברה בקריאה ראשונה בכנסת) וגובתה במחקר חברתי-כלכלי מקיף, שערכה אז ד"ר רובי נתנזון, היתה שכל אם עובדת לילד עד גיל 7, תקבל נקודות זיכוי בהתאם לגילאי ילדיה, כך שככל שהילד קטן יותר יהיה מספר נקודות הזיכוי בגינו גבוה יותר. מאחר שאמהות צעירות רבות שעובדות משתכרות שכר נמוך, שאינו מאפשר להן "ליהנות" ממלוא נקודות הזיכוי יש למצוא דרך שבה סכום זה ישולם לאמהות בפועל. ח"כ גדעון סער הציע בהצעת החוק מטעמו, שהמשפחות יוכלו לבחור לקבל זאת בתחשיב מס ההכנסה של בן-זוגן. אך בכך אין כדי לענות על מצוקתן של אמהות שאין להן בן-זוג.
לכן, בהצעת החוק שהציעה נעמת דובר על תשלום באמצעות מערכת נקודות קצבת הילדים של המוסד לביטוח לאומי "הפוגשת" את האמהות לילדים מדי חודש; והדיווח היחיד צריך להיות לגבי היות האם אם עובדת.
צר לי שעליי להסתייג חלקית מיוזמתה של נעמת, שמציעה כפיתרון מימון חינוך בגיל הרך על-חשבון המדינה. לדעתי, יש להבטיח לאמהות את חופש הבחירה של דרך הטיפול בילדיהן בגיל הרך, בלי שייכפה עליהן פיתרון שאינו תמיד תואם את צרכיהן.
עם זאת, לגבי מצוקתו של האוצר בעשותו את תחשיב עלות התוכנית - הרי המחקר שנערך הצביע על כך כי לאמהות רבות יהיה אינטרס לעבוד ולעבוד יותר כשהן יידעו שהוצאותיהן לטיפול בילדים מוכרות ומכוסות, ולו חלקית. עבודה נוספת של האמהות וכניסתן של אמהות נוספות למעגל העבודה, תגדיל גם את הכנסות המדינה ממסים. כך ש"הפסדה" יצא ב"שכרה".
כן יש מקום לחשוב על רפורמה מקיפה יותר, שרואה את התמונה של המשפחות העובדות בישראל לאורך השנים.
יש מקום לערוך רוויזיה בכל מערך התשלומים, ולשנות את מדרג התשלומים כך שבשנים שבהן הילדים קטנים וההוצאות גבוהות, תקבל האם נקודות זיכוי נוספות על-חשבון אלו שישולמו לה בהמשך השנים. יהיה בכך תמריץ ליציאתן של אמהות צעירות לעבודה ולקידומן.
יש לראות בצורך למציאת הפיתרון הזדמנות לממשלה להוביל שינוי משמעותי, שיש לו השלכות חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת, ובלבד שלא יאבד המומנטום שנוצר בעקבות פסיקת בית המשפט.
* הכותבת שימשה בעבר כיו"רית נעמת.