השבוע בלונדון הבנתי שהעולם, כפי שהכרתי אותו, השתנה לחלוטין. אומה זו, שכל אזרחיה שותים תה באותה השעה, שההימנון שלה מבקש רק לשמור על המלכה ועל דרך החיים המיתולוגית באי, נכנעה גם היא לטוויטר.
רשת BBC המוערכת כאחת מרשתות החדשות החזקות בעולם. בסוף השבוע שעבר, האטרקציה בדיווחי BBC לא היתה דיווחים מהשטח או טיקרים עדכניים בתחתית המסך. לאורך כל חדשות הסופ"ש כיכבו, במרכז מסך הטלוויזיה, שני ריבועים מודגשים, שבתוכם הופיעו דיווחי טוויטר על שני הנושאים המרכזיים בסופשבוע: איראן, ולהבדיל - מייקל ג'קסון.
הדהים אותי שאחת מהרשתות המכובדות בעולם מעבירה את דיווחי האבל על מייקל ג'קסון אך ורק מחשבונות טוויטר של אנשים כמו מדונה, ג'סטין טימברלייק, פריס הילטון, אליזבת טיילור ועוד. נראה שאפילו באומה שמנסה כל כך שלא להשתנות, הצליח טוויטר לשנות גם את דרך הדיווח החדשותי.
BBC עוקפת את החסימות
באיראן, כמובן, המצב קצת יותר קשה מאשר באחוזתו של מייקל ג'קסון. המשתמשים האיראנים עסוקים בניסיונות להקדים את הממשל בצעד או שניים על מנת להוציא מידע עדכני לרחבי העולם. הרחובות בטאהרן הפכו לשדה קרב, אבל, הקרב האמיתי היום רחוק מהרחובות. הקרב אמיתי הוא על השליטה במידע.
מדיווחים רצים באינטרנט נראה כי הממשל ניסה למנוע דיווח מהשטח. הסימן הראשון להפרעות בהעברת מידע התקבל כבר בימים שלפני הבחירות, אז הופרעו העברות SMS ברשתות הסלולריות באיראן. אחרי שפורסמו תוצאות הבחירות, החלו השיבושים גם בשיחות הקוליות בסלולר. מיד לאחר מכן החלו שיבושים בשידורי לווין.
אחד השידורים הראשונים ששובשו היה שידור ערוץ הטלוויזיה הפרסית של BBC . BBC דיווח שהשידורים הורדו ע"י שידור סיגנל מהקרקע ש"תקע" את שידור התמונה מהלוויין. הסיגנל מהקרקע נשלח הן לשידור מהלוויין (uplink) והן לבתי הצופים המקבלים שידורי לוויין (downlink). רשת BBC מצאה לוויין אחר, והמשיכה לשדר לקהל צופיה באיראן.
גוגל, פייסבוק וטוויטר מתגייסות
בטוויטר הבינו את חשיבות הקשר הישיר עם המשתמשים האיראנים ודחו את העבודות על האתר שלהם עד הודעה חדשה. בגוגל מיהרו והוציאו אפשרות לתרגום פרסית דרך אתר התרגום שלה ופייסבוק הודיעה שהיא לפני השקה של גירסה פרסית לאתר.
השלטונות באיראן הגיבו להזרמת המידע החוצה בכך שחסמו לגולשים גישה לרשתות חברתיות והאטו את מהירות הגלישה ברשת. הם רק לא לקחו בחשבון את הגיקים הצעירים שמשתמשים בשרתי פרוקסי ותוכנות אנטי פילטר, על מנת להעביר את המידע בצורה חופשית.
אלו שהצליחו, הפכו את הרשתות החברתיות שבהם הם חברים לפלטפורמה ליצירת התקפת דוס (DDOS Attack) על אתרי ממשלה. אלפי משתמשים מכל העולם התנדבו להפוך את ההתקפה למלחמה על חופש הביטוי והפכו את התנועה מהמחשב שלהם לנשק אלקטרוני לכל דבר.
למרבה הצער, העבירו חברות מערביות בשנים האחרונות לממשל האיראני את היכולת לעקוב ולשנות מידע העובר דרכה. ב-2008 העבירה קבוצת נוקיה פיליפס לרשויות באיראן טכנולוגיות לתקשורת סלולרית. וחלק מהחוזה ביניהם כלל הקמת מרכז ניטור ובו אפשרות לעקוב אחר כל שיחות הסלולר ותנועת האינטרנט בכל איראן.
במקום להילחם בטוויטר, השלטון באיראן משתמש בו
כשהגעתי לארץ חיכה לי מייל מחבר שאומר: חייבים להזהיר את הנוער באיראן. השלטונות משתמשים בטוויטר כדי להביא אותם למארבים של משמרות המהפכה. על כל משתמש אחד שמדווח מהשטח יש כמה מדווחים שעושים שימוש ציני באותו הכלי. חייבים להגיע אליהם ולעצור את זה.
אם הוא צודק הרי שהגענו לסוף העצוב של חופש הדיבור. המיילים שלנו, החברים שלנו, הטוויטר שלנו. "האח הגדול" יכול להגיע לכולם ולהפיץ כל מידע שירצה לכולם. בין אם זה קורה עכשיו ובין אם לא, לי אין ספק שיום אחד שלטונות לא דמוקרטיים ישתמשו במידע שלנו לצרכיהם.
ד"ר אורית מוסינזון היא סגן נשיא בבית ההשקעות דקלו-בן יהודה, שותפה בקרן יועצים בינלאומית ומרצה באקדמיה בתחום שיווק והון סיכון