כאשר קרן נאמנות מכה בצורה משמעותית את הקטגוריה שלה, כולם רוצים לגלות איך היא עושה את זה ומה הסוד שלה.
סקרנות כזו עוררה הקרן מנורה מבטחים שקלית 1-0 שנים. מתוקף הקטגוריה שאליה היא שייכת, היא מושקעת בעיקר באג"ח ממשלתיות ישראליות, ומתוקף הסיווג שלה, 00, לא אמורה להיות לה כל השקעה במט"ח ובמניות.
למרות זאת, וחרף העובדה שאפיקי ההשקעה העיקריים שלה הניבו מראשית השנה תשואות נמוכות מ-1% ואף אפסיות, הקרן צברה בתקופה 3.6% תשואה, גבוהה בכ-2.5% מממוצע הקטגוריה.
הקרן השנייה בקטגוריה, מיטב שקלית 0-1 שנים, צברה מתחילת השנה 2.1%, השלישית, מגדל קצרה פרימיום, צברה 1.7%, והממוצע ביתר הקרנות בקטגוריה נע סביב 0.8%.
מהיכן מגיעה התשואה הגבוהה
הלכנו לחפש תשובה בהרכב נכסי הקרן, כפי שהוא מופיע באתר מאי"ה של הבורסה. הנתונים שבאתר הבורסה מעודכנים לחודש אפריל וייתכן שהרכב הנכסים השתנה מאז.
הקרן משקיעה 57.4% מנכסיה באג"ח ממשלתיות שקליות (שחרים וגילונים) ו-18% במק"מים. אלו שתי ההקצאות הגדולות שלה. הקרן מחזיקה 5.4% מהשקעותיה באג"ח קונצרניות צמודות מדד, 2.1% באג"ח קונצרניות לא צמודות ו-1.25% בקטגוריית מניות והמירים.
בדצמבר שינתה הקרן מדיניות (עד אז הייתה קרן שקלים ואג"ח קונצרניות), ולפי התשקיף המעודכן, לפחות 75% מנכסיה צריכים להיות מושקעים באג"ח מדינה בלתי צמודות ובמק"מים.
נכון למועד פרסום העדכון, קבע מנהל הקרן כי 85% מנכסיה יושקעו באג"ח ממשלתיות שמועד פירעונן לא עולה על שנתיים, או ששיעור הריבית שלהן נקבע מחדש לפחות אחת לשנה, או בפיקדונות ומזומנים.
יתרת הנכסים יושקעו לפי שיקול דעת המנהל, מבלי שיוכל להיחשף למניות ולמט"ח. מכיוון שעיקר השקעתה של הקרן באפיקים הסולידיים וצנועי הריבית שבהם מושקעות גם קרנות מתחרות, הרי שאת התשואה העודפת היה חייב מנהל הקרן להביא מה-15% שנתונים לשיקול דעתו.
סולידי? עם אג"ח High Yield?
בחנו את החשיפה של מנהל הקרן לאג"ח קונצרניות, אפיק שנהנה מתחילת השנה מעליות שערים חדות. את העליות הגדולות ביותר רשמו אג"ח High Yield, הטומנות בחובן רמת סיכון גבוהה יותר - ואלו בדיוק האג"ח שהעניקו יתרון לקרן של מנורה מבטחים.
הקרן החזיקה, בין השאר, בשלוש סדרות של אלבר, שנסחרו בתשואות דו-ספרתיות גבוהות בתחילת השנה. זינוק של למעלה מ-200% במחירן מאז הניב למשקיעים בקרן תשואה נאה.
היא הייתה חשופה גם לאג"ח של הכשרת הישוב, אוסיף, אוברלנד ואלעזרא - כולן נסחרו בשיא המשבר בתשואות דו-ספרתיות גבוהות וזינקו מאז.
בדיווח החשיפות האחרון שלה הקרן ציינה כי שיעור החשיפה המרבי לאג"ח בסיכון גבוה במאי עמד על 2.69%.
רשות ני"ע בתמונה
מנקודת המבט של המשקיעים אפשר לשבח את מנהל הקרן של מנורה מבטחים על הבונד-פיקינג המשובח. הוא היטיב לזהות את ההזדמנויות ולנצל את המשבר באפיק האג"ח מסוג High Yield כדי לייצר ערך למשקיעים שלו.
מנגד, לא בטוח שמשקיעים שביקשו מקלט לכספם בקרן המסווגת 00, ידעו שהם מושקעים דרכה במניות ואג"ח High Yield, גם אם בשיעור קטן מנכסיה.
אם היינו כעת בשוק דובי ולא אחרי ראלי, אם האג"ח הקונצרניות היו חוות מפולת או חדלות פירעון של המנפיקות - הקרן הייתה עלולה לאכזב את משקיעיה.
פנייה בנושא הגיעה באחרונה גם לרשות ני"ע, שבחנה את ביצועי הקרן החריגים לקטגוריה שלה. לאור בדיקת רשות ני"ע הוציאה היום מנורה מבטחים דיווח על שינוי הסיווג של הקרן מ"קרן שקלית טהורה" ל"קרן שקלית כללית", שכן בניגוד למותר במדיניות ההשקעה של קרנות טהורות, הושקעו חלק מנכסי הקרן באג"ח צמודות מדד.
במנורה-מבטחים מנמקים את הטעות בסיווגה הראשוני של הקרן כטעות אנוש. עם זאת, על סמך מקרים דומים בעבר ייתכן שברשות ני"ע ישתמשו בסנקציות העומדות לרשותן במצבים אלה, לרבות הטלת קנס על מנהל הקרן.
תגובת רונן אביגדור, מנכ"ל מנורה מבטחים קרנות נאמנות: "מדובר בקרן עם הישגים בולטים בקטגוריה שלה בזכות השקעה באג"ח שקליות קצרות עם תיבול קונצרני, שהוא רובו ככולו באג"ח מדורגות. אחוזים בודדים בלבד הושקעו באג"ח בסיכון גבוה אך בפיזור גבוה, וההשקעה הוכיחה את עצמה. הקרן לא חרגה אפילו יום אחד ממדיניות ההשקעה שלה. גם בפרסומים נתנו התייחסות לעובדה זו".