קשה לעמוד בפני פיתויים, כוח המשיכה של עוגת שוקולד עתירת קלוריות הניצבת לנגד עינינו גדול מתוספת הקילוגרמים המיותרים שאחרי אכילתה. ואם נחזור מהדוגמה לעולמנו הקונקרטי: היום, הבורסה רותחת אז מגדילים את הרכיב הספקולטיבי בתיק אבל מהשבוע הבא נחזור להחלטות ההשקעה המקוריות שלנו.
האבולוציה המזורזת של המערכת הפנסיונית בשלוש השנים האחרונות בישראל מלמדת משהו על האופי האנושי, ורצוי שהרגולטור ייתן את דעתו על כך. ואלו תולדות...
פרק א': החופש הגדול
פעם, לפני הרבה הרבה שנים כמעט אף אחד לא הטריד את עצמו בגין קופת הגמל או קרן הפנסיה שלו . וגם אם כשהגיע לשם זה לא היה מזהיר, לפחות ב- 65 השנים שקדמו לכך, לא נאלץ להטריד את מוחו בכך. עולם הפנסיה היה עולם פטרנליסטי ודרגות החופש של הפרט בו היו קטנות.
בוקר אחד קם הרגולטור ומסיבות רבות (רובן טובות וצודקות) החליט שהציבור צריך להחליט לבד, וכך מצא את עצמו הציבור מתרוצץ חופשי ומאושר בשדה קופות הגמל, וקוטף בו כל פרח מלבלב.
רצה הגורל וימי הרפורמה הגדולה היו ימי גאות ופריחה. איזו חגיגה - גם להחליט לבד וגם לנצל את את החופש כדי לבחור במוצרים שניתן להתעשר מהם. העיתונים דיווחו חדשות לבקרים על העליות החדות והרווחים האדירים.
הרפורמאטור הגדול שגדל ולמד בארץ ידע שרוב הציבור לא למד ולו שעה אחת קלה על כלכלה ולכן בנה בעבורו מערכת שתסייע לו בתהליך קבלת ההחלטות הרי היא מערכת הגמל נט.
ומכיוון שהנושא מורכב וקבלת ההחלטות בו מסובכת, החליט מי שהחליט שכדאי לפשט את המערכת ולהתמקד בתשואה. וכך בשנות הגאות הגדולה זכו האזרחים בחופש המוחלט להיכשל ולהעביר חלקים ניכרים מהחיסכון הפנסיוני לנכסים בסיכון גבוה בעידוד ובהכוונה של הראפורמטור הגדול.
אמנם תקופה מסוימת הניבו ההחלטות הללו תשואה מרשימה אבל או אז בא המשבר הגדול ואיתו ההפסד הנורא.
פרק ב' הלכה הספונטניות
הרגולטור הבין שהציבור פועל מהבטן ולא מהראש ואת הבעיתיות הנובעת מכך ולכן החליט להוציא את הספונטניות מתהליך קבלת ההחלטות, והכריז שכל החלטה לגבי שינוי אפיק השקעה, תמומש כעבור 20 ימי עסקים.
המערכת עדיין ליבראלית ומאפשרת לחוסך לקבל החלטות בעצמו, אבל הספונטניות וקוצצה, כדי שההחלטה תיפול תחת פיקוד המוח האנליטי.
מרבית הציבור הרוויח מההגבלה שלושה דברים:
ראשית, הכריחו אותו לקבל החלטה שקולה יותר לגבי ניהול קופת הגמל שלו, שנית, כי רבים זכו בהטבות מופלגות בתהליך השימור ושלישית, כי הגיוסים המאסיביים למערכות השימור יצרו מקומות עבודה במערכת הפיננסית בתקופה שבמרבית האפיקים האחרים רק פיטרו עובדים.
מנגד, יש לקחת בחשבון שבתוך 20 ימי ההעברה הלקוח יכול להתבלבל לחלוטין מרוב הנתונים ורעש הרקע שבית ההשקעות הננטש מיצר.
הפרק הבא בא לטפל בדיוק בבעיה זו.
פרק ג' מבט צופה פני עתיד
השלב הבא ברפורמה, הוא אימוץ המודל הצ'יליאני, שבא לתת פיתרון לכשל נפוץ אחר במערכת קבלת ההחלטות האנושית. לרובנו יש בעיה בקבלת החלטות כשהנושא מסובך מידי והפתרון הנפוץ הוא לדחות את ההתמודדות למחר: מחר אחליט אם למלא את "כרטיס אדי" שקיבלתי עם חידוש רישיון הנהיגה, מחר אחליט על הרכב קופת הגמל שמתאים לי כללי, סולידי, ספקולטיבי.
והיום? היום אשאר עם ברירת המחדל הייתה לי קופה בבנק הפועלים, היא עברה לפריזמה, היא עברה לפסגות מה ההבדל ביניהם? מי מנהל לי את הכסף? החודש היה רע אבל לפני חודשים הן דווקא בלטו לטובה אז נחכה קצת, נראה מה יקרה ואז נחליט.
במצבים כאלו הרבה פעמים "מחר" אף פעם לא מגיע.
במדינות שבהן ברירת המחדל הינה שהציבור אינו תורם את אבריו לרפואה אחרי מותו אלא אם אישר שרצונו לתרום, שיעור האנשים שממלאים "כרטיס אדי" קטן מ 20% מהאוכלוסיה. במדינות בהן ברירת המחדל הפוכה, קרוב ל- 100% מהאוכלוסייה תורמים.
כשיש מאות אלטרנטיבות לניהול הגמל בקומבינציות שונות של מנהלים ("היצרנים" בעגה של פוסט הרפורמה), מסלולים, דמי ניהול ופרמטרים נוספים שכדאי לקחת בחשבון על מנת לקבל החלטה שקול, אנשים מעדיפים להחליט מחר ובינתיים להישאר עם ברירת המחדל.
המודל הצ'יליאני, שאליו מכוון האוצר, נותן מענה לבעיה שהצגנו כאן בהפשטה, בשני היבטים:
- מגביל את מספר האלטרנטיבות שיש לבחור ביניהן ובכך מפשט מאוד ומקל על תהליך קבלת ההחלטות.
- קובע ברירות מחדל חדשות העושות את ההתאמה הנדרשת בין גיל החוסך לבין רמת הסיכון הסבירה לתיק הפנסיוני שלו.
הרגולטור נותן חופש לאזרח, אך הוא אינו מוחלט, אלא חופש עם גלגלי עזר שהאזרח יכול לוותר עליהם כשהוא מרגיש שהוא מספיק יציב.
טריוויה פיננסית
עם כל הכבוד לצורך של הסלב התורן ממונית הכסף לגמור את החודש, האם לא הגיע הזמן להוציא כמה מיליוני שקלים על בניית תוכנית להקניית השכלה פיננסית בסיסית לכל בוגר תיכון במדינת ישראל במקום להוציא כמה עשרות מיליוני שקלים על פרסומת רדודה בטלוויזיה?