גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

עו"ד נבות תל-צור: "עו"ד וינרוט מקבל תיקים רבים עקב פניות רבנים; גם בתיק הירשזון פנה רב ידוע"

בתקווה להיחלץ מאימת הכלא, נוטים נאשמי צמרת להתחמש בפרקליטי צמרת נוצצים, המשלשלים אל כיסם שכר-טרחה של מאות אלפי דולרים ■ הרשעותיהם המהדהדות של אברהם הירשזון, ישראל פרי ואחרים מעלות את השאלה: האם זה שווה את הכסף?

בשבוע שעבר נרשם שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, בדפי ההיסטוריה, שלא בטובתו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב הטיל עליו את העונש החמור ביותר שנגזר על נבחר ציבור בישראל - 65 חודשי מאסר בפועל, שנת מאסר על-תנאי וקנס בסך 450 אלף שקל - לאחר שהורשע בגניבת בין 1.73 ל-1.9 מיליון שקל מהסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל), בעת שעמד בראשה.

את הירשזון ייצג עו"ד יעקב וינרוט, מהסניגורים המובילים והוותיקים בישראל. על-פי הערכות, מאות אלפי דולרים החליפו ידיים בין הלקוח לפרקליטו. סניגור כמו וינרוט, עתיר ניסיון וכישורים, עולה כסף. הרבה כסף. אך התוצאה עבור הירשזון היתה עגומה.

הירשזון קיבל את הבשורה המרה על תקופת מאסרו הצפויה בפנים מושפלות כשהוא עוצם את עיניו. כך גם קיבל את הבשורה המרה על הרשעתו זמן קצר קודם לכן. יותר מדי פעמים במהלך המשפט השפיל הירשזון מבט, כאילו מבקש להתחבא אפילו מפני טיעוניו שלו.

הלקח מתיק הירשזון מהדהד היום במשרדי סניגורים רבים. "לא קל לראות את הקליינט שלך עומד מבויש בבית המשפט. אני בטוח שזה היה מאוד קשה לוינרוט. הירשזון הפך אצלי ללקח. כשקליינטים שלי מתעקשים על ניהול משפט כשהתיק בעיני 'אבוד', אני אומר להם 'לא אסכים שתעמוד במצב של הירשזון בבית משפט. אני לא אסכים שהתובע יעשה ממך עפר ואפר", אומר עורך דין בכיר.

"קו הגנה הזוי"

הירשזון לא לבד. לקוחות לא מעטים ששמו את מיטב כספם על הייצוג המשפטי הטוב ביותר שכסף יכול לקנות, מצאו את עצמם עם הרשעה ועם עונש לא מבוטל בצידה. ישראל פרי פנה אל עו"ד מיכה קירש, לשעבר פרקליט מחוז ירושלים, שייצגו בפרשת הפנסיה הגרמנית, אך התוצאות היו קשות מאוד עבורו (נידון ל-12 שנות מאסר).

לערעור שהגיש לעליון על הרשעתו ועל העונש שנגזר עליו, התגייסו עו"ד וינרוט, פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' עמרי ידלין, אך מלבד הפחתה של שנתיים בעונש המאסר, הם לא הגיעו להישגים של ממש.

גורמים המכירים את תיק פרי מדברים על מיליוני דולרים ששולמו לוינרוט. וזה עוד לפני הבקשה לדיון נוסף שהגישו עורכי הדין על הכרעת העליון, שאליה התגייסה גם עו"ד שירה דונביץ'.

אסור לשכוח גם את שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, שפנה לעו"ד דן שינמן, מסניגורי הצווארון הלבן המובילים והיקרים בארץ, שייצג אותו בתיק "הנשיקה" והורשע. עמרי שרון שיוצג גם הוא על-ידי שינמן בפרשת התרומה האסורה, הורשע ונשלח ל-7 חודשים בכלא (שוחרר אחרי 4 חודשים בקיצור שליש).

מה קורה לסניגורים הבכירים, עתירי המוניטין וארומת הזיכויים? האם מאות אלפי הדולרים שמשלמים להם לקוחותיהם מונחים היום על קרן הצבי? האם הפרקליטים האנונימיים שעומדים מולם כל-כך מוכשרים עד שהם מצליחים למוטט את כל קווי ההגנה שרקחו במוחם הסניגורים המנוסים?

"הרוח היתה דומה בתיקים של רמון והירשזון. בשניהם רואים בדיעבד כי דרך ניהול התיק היתה קלוקלת, לא ראויה ולא נכונה. אצל רמון אפשר היה להגיע לעסקה מראש ולגמור את זה בשקט. לא לנהל משפטים ולחקור את המתלוננת. אצל הירשזון לבוא עם קו הגנה שהוא הזוי לחלוטין ולומר 'אני לקחתי, כי הגיע לי בעתיד לפנסיה', זה אבסורד", אומר אחד הסניגורים הבולטים במשק.

- איפה הבעיה?

"הבעיה היא שהנאשמים עצמם לא יכולים להרשות לעצמם להודות. הם אומרים לעצמם 'עדיף לי שבית המשפט ימצא אותי אשם. אני אגיד השופט לא הבין, דעת הקהל, רודפים אותי, מחפשים'. ברגע שהודית אין לך על מי לזרוק את זה. רמון והירשזון הם אנשים דעתנים, ואני יכול רק להניח שהם כפו את דעתם על עורכי דינם. יש לעורך דין שתי אפשרויות במצב כזה - להתפטר מהייצוג או להמשיך איתו. עורכי דין מתקפלים".

- אתה אומר שעורך דין בכיר כמו וינרוט מתקפל מול דרישות הלקוח?

"הוא לא צריך להתקפל בפני הלקוח, יהיה אשר יהיה. הוא לא צריך להתכופף ולשנות את עמדתו נוכח רצונו של הלקוח. הוא צריך לומר ללקוח אני לא יכול להמשיך לייצג אותך אם אתה מתעקש. עובדתית זה לא תמיד קורה. אני בטוח שוינרוט לא היה חושב להעלות טענת הגנה כפי שהעלה בתיק של הירשזון. אני הייתי מתבייש להעלות אותה. לא רואה את עצמי מעלה את זה על דל שפתי מול שופט. אני לא יודע אם הייתי פורץ בצחוק או בבכי אם הייתי טוען את זה. אבל עובדה שזה קרה".

"במקרה שאין הגנה", חורץ סניגור מוכר אחר, "צריך להודות". לדבריו, "הלקוח יכול להודות, להוריד ראש, להכות על חטא, להתנצל ולבקש מחילה, והוא היה יוצא הרבה יותר טוב. כשאין הגנה אין הגנה, אז באים ומודים. אם הלקוח לא מקבל את עצתך, אתה צריך להשתחרר מהייצוג".

99.9% הרשעה

יש כאלה שחושבים אחרת. "אין הצדקה לנטישת לקוח שנמצא במצב הכי קשה בחייו בגלל שהוא מבקש שתייצג אותו בלי שתיאלץ אותו להודות", אומר סניגור ותיק. "חוץ מזה, תמיד יש סיכוי, אפילו אם קלוש, לסייע ללקוח".

עוד סיבה לא לוותר על התיק, היא התגמול הגבוה. "חלק מעורכי הדין עושים מאזן כלכלי וכספי מול הפגיעה במוניטין או בכבוד שלהם, אם עלולה להיות כזו. יש כאלה שעושים את החשבון הזה, אם זה משתלם להם".

אסור לשכוח גם את הנתון בא: בישראל של סוף 2008 על כל כאלף הליכים פליליים היה זיכוי אחד (על-פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). ב-27 השנה האחרונות, ישנה עלייה הדרגתית באחוזי ההרשעות בישראל, עד שלא ניתן לטפס עוד מעלה. בשנת 1980, שיעור ההרשעות היה 92.4%, ב-1990 הוא טיפס ל-95.4%, וכיום הוא זינק ל-99.9%. כשהנתונים הללו מהדהדים ברקע קשה להבין כיצד יכול עורך דין פלילי לומר ללקוח "לא אייצג אותך כיוון שהתיק הוא תיק אבוד".

גם הביקורת על עורכי הדין, בעקבות ההרשעות האחרונות, לא מקבלת תמיכה גורפת. "עורכי דין הם לא קוסמים. גם אם אתה עורך דין ותיק, מנוסה שחוקר את העדים בצורה הרצינית או הנכונה ביותר, אתה עדיין לא מוציא יש מאין. אנחנו לא קבלני זיכויים או קבלני תוצאות וכשהקייס קשה ובעייתי אז לא יעזור שום דבר".

- אז מה הטעם לשלם מאות אלפי שקלים לייצוג אם התוצאה ידועה מראש?

"הוותק והניסיון של עורך הדין באים לידי ביטוי בניהול ההליך בצורה לא מתלהמת ונכונה, בהפחתה בעונשו של הנאשם ובמקומות נוספים שקשים למדידה".

תיקים מורכבים וקשים

סניגור ותיק נוסף, מבהיר: "כל הדיבור על הרשעות הוא לא נכון. מה את הירשזון אפשר היה לזכות? ולגבי העונש, עם עורך דין אחר הוא היה יכול לקבל 7 שנים. לגבי חיים רמון, על אף שהורשע, 90% מההרשעה שלו בוטלו בגזר הדין, כי נקבע שאין קלון. זאת היתה השורה התחתונה. איך זה הושג? הרבה בזכות דן שינמן.

אסור לשכוח שאל עורכי הדין הוותיקים מגיעים התיקים המורכבים והקשים ביותר. "הם יודעים להתמודד עם הכול, מורכב ככל שיהיה. זה יתרון אדיר שיש להם על פני אחרים. יש להם דרך לחקור את העדים ולהביא את החומר לבית המשפט, והם עושים עבודה יסודית יותר מאחרים. מי שמזלזל בתרומה שלהם לתיק לא מבין דבר במשפט פלילי".

השאלה איך משפטן מנוסה כמו וינרוט לקח על עצמו את תיק הירשזון ומעלה טענות הגנה שגררו הרמת גבה כללית מטרידה רבים. לדברי שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, שלי טימן, "הטיעון שלו בתיק הזה זו חידה. כנראה שרצה לעשות טובה. לפעמים הלקוח הוא חבר או חבר של חבר. כשהייתי עורך דין, התיקים הכי גרועים היו של משפחה או חבר".

הניחוש של טימן לא יכול היה להיות מדויק יותר. ממשרדו של וינרוט אמנם סירבו להגיב, אך עו"ד נבות תל-צור, סניגור בכיר בעצמו שמכיר מזה שנים את וינרוט באופן אישי וגם עבד במשרדו, מפזר קצת את הערפל: "וינרוט מקבל תיקים רבים עקב פניות של רבנים וגורמים אחרים, ובמקרה זה נעשתה אליו פניה מצד רב ידוע לקבל את התיק. בנוסף וינרוט לא נרתע מלקבל אף תיקים קשים מאוד. האסטרטגיה שלו היא ארוכת טווח, ולעיתים גם עורכי דין מבריקים לא יכולים לנבא אותה. לפיכך אני מצפה שוינרוט יפתיע בערעור בבית המשפט העליון. לא בכדי, דווקא התובע התבטא בראיון שמסר כי ההגנה היתה גאונית ווירטואוזית".

עוד כתבות

ספינות מלחמה של צבא ארה''ב בקרבת מצר באב אל־מנדב (ארכיון) / צילום: ap, U.S. Navy

האיום החדש של איראן על הכלכלה העולמית

איראן הורתה לחות'ים להיערך לחסימת מיצר באב אל־מנדב אם ארה"ב תשבית את רשת החשמל שלה ● חסימת המצר תפגע בסחר הימי העולמי, תאריך משמעותית את נתיבי השיט ולשבש שרשראות אספקה ● החות'ים השלימו היערכות לתקיפות כלי שיט באמצעות טילים וכטב"מים וממתינים להנחיות מטהרן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מניות השבבים לוחצות על וול סטריט; ספייס אקס מתחת למחיר ההנפקה, הלילה היא תעמוד למבחן

ירידות באירופה ● ירידה חדה במספר המובטלים בארה"ב ● ענקית השבבים TSMC ניפצה את התחזיות אך מדאיגה את המשקיעים ● תשואות האג"ח ומחירי הנפט עולים ● הדוח המסקרן של נטפליקס, הלילה לאחר הנעילה

דונלד טראמפ וקווין וורש בהשבעתו לתפקיד / צילום: Reuters, Evelyn Hockstein

יו"ר הפד החדש מחויב להורדת האינפלציה, ולא מפחד להסתכסך עם טראמפ בדרך

בנאום ראשון בקונגרס סימן יו"ר הפד החדש, קווין וורש, את הורדת האינפלציה כמטרה עליונה: "תהפוך לנחלת העבר" ● בדרך הוא מתכנן לשמור על הבנק לא פוליטי ● אבל לפי ממומחים, אינפלציה אינה היעד היחיד שבו ארה"ב צריכה להתרכז

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

קרסו תמשיך להחזיק בזיכיון יצרנית הרכב הנמכרת בישראל לפחות עד 2030

בניגוד לחוות-הדעת שהוגשה למשרד התחבורה ע"י רשות התחרות, ובה הומלץ להגביל את פעילות היבוא של יבואני רכב הגדולים, המשרד צפוי לחדש לקרסו את רישיון היבוא של צ'רי עד סוף העשור לפחות ● הרישיון היה אמור לפקוע בסוף החודש

סקר ענק מגלה: אלה 100 המותגים המובילים לשנת 2026

מדד המותגים של גלובס מצביע זו השנה ה-23 ברציפות על רשימת המותגים המובילים בישראל, בסקר ענק שכולל 4,000 משתתפים ● ארבעה מותגים ישראלים התברגו בעשירייה הפותחת, ומי המותג שממשיך לככב גם אחרי 84 שנה ● מדד המותגים 2026

אילוסטרציה: Shutterstock

כמה מס תשלמו על רווחי הון בתיק ההשקעות החל מגיל 60?

שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד בלבד, מהו? ● יצרנית שבבי הזיכרון הדרום־קוריאנית SK Hynix הנפיקה בנאסד"ק. מה מיוחד בהנפקה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

"החלטה לא ראויה": שתי דירקטוריות התפטרו במחאה מרכבת ישראל

דירקטוריון רכבת ישראל החליט השבוע על מינוי חדש לממלא-מקום מנכ"ל - יעקב מרציאנו, המכהן כסמנכ"ל הנוסעים בחברה ● אלא שההחלטה הזו לא עברה בתמימות-דעים, ואתמול שתי דירקטוריות החליטו להתפטר כמחאה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה ביוני ירד לשפל של חמש שנים; מחירי הדירות נחתכו בחודש ב-1%

מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי ביוני, בהתאם לציפיות הכלכלנים, כך שקצב האינפלציה השנתי ירד לרמה של 1.6% • ירידות בולטות נרשמו בסעיפי פירות וירקות טריים, הלבשה והנעלה ותחבורה; מחירי הדלק והנסיעות לחו"ל הוזלו במיוחד • מחירי הדירות רשמו את שיעור הירידה החודשי הגבוה מזה שמונה השנים האחרונות

מתוך קמפיין הפועלים

מיני-אירנה עוקצת את מיני-קורח, והפועלים שוב לוקח את הדאבל

הבנק אחראי לפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● במקום השני באהדה מתברגת ביטוח 9 ● לפי יפעת בקרת פרסום, כאל השקיעה את הסכום הגבוה ביותר - בפרסומת שברשות השנייה דרשו לשנות, כפי שנחשף בגלובס

תשלום ראשון של מענק העבודה יועבר מחר לכ־130 אלף זכאים / צילום: Shutterstock

130 אלף עובדים יקבלו היום מענק של אלפי שקלים מהמדינה. מי זכאי?

רשות המסים תחל היום בהעברת התשלום הראשון של מענק העבודה לשנת 2025 לזכאים, בסכום כולל של כ־260 מיליון שקל ● הזכאות למענק נקבעת לפי מבחני הכנסה ונתונים משפחתיים, והבקשות ממשיכות להיות מוגשות באופן מקוון באתר הרשות

אוהב במבה, סומך על גוגל וחושד ב־AI: מה אפשר ללמוד מתוצאות המדד על הצרכן הישראלי

למה גוגל, וויז וביט זוכים לאהדה רבה יותר מהרשתות החברתיות, מדוע כלי הבינה המלאכותית עדיין מדשדשים בתחתית הדירוג, איך הבנקים וחברות הביטוח איבדו את מעמדם במדד, ומה מסביר את כוחם של המותגים הישראליים הוותיקים? ● המסקנות המרכזיות ממדד המותגים

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

קיסטון מאותתת על רצונה לקנות את שיכון ובינוי אנרגיה: סגרה קו אשראי של 2 מיליארד שקל

קרן התשתיות חתמה עם גוף פיננסי על מזכר הבנות להעמדת מסגרת אשראי בהיקף של עד 2 מיליארד שקל לזרוע האנרגיה שלה, קיסטון פאוור ● על רכישת שיכון ובינוי אנרגיה מתמודדת כיום ג'נריישן קפיטל, כאשר בינה לבין שיכון ובינוי יש הסכם במסגרתו היא זכאית לתקופת בלעדיות

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

בעקבות רפורמת המסלולים, אתם משקיעים בחתול בשק

מה אתם קונים כשאתם בוחרים מסלול ● שיקולים כלכליים באים על חשבון יצורים חיים ● והחוק הכלכלי הכי חשוב לא עבר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

איור: Shutterstock

לא תאמינו מה הבוט שלכם חושב עליכם

האם הבוט שמייעץ לכם בעבודה, בזוגיות או בהחלטות כלכליות כבר גיבש עליכם דעה? מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מראה שמודלי שפה יודעים לדרג בני אדם לפי אמינות, יכולת ונדיבות, ולעתים עושים זאת בקיצוניות ובאופן מוטה ● וגם: איך האופי שלכם משפיע על איכות התשובות שתקבלו? ● חוקרים מנסים לפצח את הקופסה השחורה החדשה

הוד השרון / צילום: Shutterstock

תוכנית הענק שתוסיף להוד השרון 9,000 דירות, וההתנגדויות

אחרי כמעט 30 שנה בצנרת התכנון, תוכנית "נוף ירקון" בהוד השרון מגיעה לשלב ההתנגדויות הדרמטי ● על הכף: בנייה שתגדיל את העיר ב־50%, ושווי קרקעות שיזנק ל־8 מיליארד שקל לאחר אישור התוכנית ● מנגד: עיריית הוד השרון מובילה חזית של 137 מתנגדים וטוענת ל"כשלים קשים" ולפגיעה אנושה בעיר

מבחני ההסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בחינות לשכת עורכי הדין: כמה עברו, ואיזו אוניברסיטה נמצאת בראש?

לשכת עורכי הדין פרסמה את תוצאות בחינות ההסמכה ממועד יוני 2026 ● שיעור המעבר בקרב הנבחנים לראשונה עמד על 60.86%, ושיעור המעבר הכללי היה כ-42% ● האוניברסיטה העברית שוב מככבת, וגם המכללה למינהל רושמת הישג ● ומה הקשר בין שיעור המעבר לבין מקום ההתמחות?

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

החוק להחלשת היועצת המשפטית לממשלה אושר במליאת הכנסת

החוק לשינוי מעמד היועצת המשפטית לממשלה אושר בכנסת לקריאה שנייה ושלישית, והוא צפוי להיכנס לתוקף בתחילת השנה הבאה ● רה"מ נתניהו נעדר מההצבעה ● 5 עתירות הוגשו עד כה נגד החוק; בין העותרים: לשכת עורכי הדין

שי רקנאטי, עמוס לוזון וצחי אבו / צילום: מיכה לובטון, People Photography, יונתן בלום

הצעה שאפשר לסרב לה: מכירת השליטה במכבי ת"א והסעיף שמכריע עסקאות

עסקת הרכישה של מכבי תל אביב ע"י משפחת רקנאטי ממחישה את כוחו של סעיף "זכות סירוב ראשונה", המאפשר לבעלי מניות קיימים "לחטוף" עסקה רגע לפני השלמתה ● באילו תנאים מממשים אותו, ואיך הוא עיצב עסקאות נוספות - כמו זו של עמוס לוזון בתחנת הכוח דוראד

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הכנסת אישרה סופית את חוק התקשורת של קרעי

רגע לפני ההצבעה, ח"כ אבי מעוז מבקש לשנות את הרכב מועצת רשות התקשורת החדשה ● היועצת המשפטית של הכנסת הזהירה כי אישור השינויים ללא דיון בוועדה יהווה פגם בהליך החקיקה ● החוק, שצפוי לשנות את שוק התקשורת, צפוי לעמוד בפני עתירות לבג"ץ

שלט למכשיר שמיעה בעסק (אילוסטרציה)

שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד ויחיד

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● עורכי הדין ערן פלסר ושלומי אבני הגישו בקשות לייצוגיות נגד עסקים על היעדר מערכות עזר לשמיעה ● התביעות שהוכרעו הסתיימו בשכר-טרחה של אלפי שקלים לשניהם, אבל גם בהנגשת בתי העסק - ומכאן הדילמה לגבי השימוש בכלי המשפטי