גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

עו"ד נבות תל-צור: "עו"ד וינרוט מקבל תיקים רבים עקב פניות רבנים; גם בתיק הירשזון פנה רב ידוע"

בתקווה להיחלץ מאימת הכלא, נוטים נאשמי צמרת להתחמש בפרקליטי צמרת נוצצים, המשלשלים אל כיסם שכר-טרחה של מאות אלפי דולרים ■ הרשעותיהם המהדהדות של אברהם הירשזון, ישראל פרי ואחרים מעלות את השאלה: האם זה שווה את הכסף?

בשבוע שעבר נרשם שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, בדפי ההיסטוריה, שלא בטובתו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב הטיל עליו את העונש החמור ביותר שנגזר על נבחר ציבור בישראל - 65 חודשי מאסר בפועל, שנת מאסר על-תנאי וקנס בסך 450 אלף שקל - לאחר שהורשע בגניבת בין 1.73 ל-1.9 מיליון שקל מהסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל), בעת שעמד בראשה.

את הירשזון ייצג עו"ד יעקב וינרוט, מהסניגורים המובילים והוותיקים בישראל. על-פי הערכות, מאות אלפי דולרים החליפו ידיים בין הלקוח לפרקליטו. סניגור כמו וינרוט, עתיר ניסיון וכישורים, עולה כסף. הרבה כסף. אך התוצאה עבור הירשזון היתה עגומה.

הירשזון קיבל את הבשורה המרה על תקופת מאסרו הצפויה בפנים מושפלות כשהוא עוצם את עיניו. כך גם קיבל את הבשורה המרה על הרשעתו זמן קצר קודם לכן. יותר מדי פעמים במהלך המשפט השפיל הירשזון מבט, כאילו מבקש להתחבא אפילו מפני טיעוניו שלו.

הלקח מתיק הירשזון מהדהד היום במשרדי סניגורים רבים. "לא קל לראות את הקליינט שלך עומד מבויש בבית המשפט. אני בטוח שזה היה מאוד קשה לוינרוט. הירשזון הפך אצלי ללקח. כשקליינטים שלי מתעקשים על ניהול משפט כשהתיק בעיני 'אבוד', אני אומר להם 'לא אסכים שתעמוד במצב של הירשזון בבית משפט. אני לא אסכים שהתובע יעשה ממך עפר ואפר", אומר עורך דין בכיר.

"קו הגנה הזוי"

הירשזון לא לבד. לקוחות לא מעטים ששמו את מיטב כספם על הייצוג המשפטי הטוב ביותר שכסף יכול לקנות, מצאו את עצמם עם הרשעה ועם עונש לא מבוטל בצידה. ישראל פרי פנה אל עו"ד מיכה קירש, לשעבר פרקליט מחוז ירושלים, שייצגו בפרשת הפנסיה הגרמנית, אך התוצאות היו קשות מאוד עבורו (נידון ל-12 שנות מאסר).

לערעור שהגיש לעליון על הרשעתו ועל העונש שנגזר עליו, התגייסו עו"ד וינרוט, פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' עמרי ידלין, אך מלבד הפחתה של שנתיים בעונש המאסר, הם לא הגיעו להישגים של ממש.

גורמים המכירים את תיק פרי מדברים על מיליוני דולרים ששולמו לוינרוט. וזה עוד לפני הבקשה לדיון נוסף שהגישו עורכי הדין על הכרעת העליון, שאליה התגייסה גם עו"ד שירה דונביץ'.

אסור לשכוח גם את שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, שפנה לעו"ד דן שינמן, מסניגורי הצווארון הלבן המובילים והיקרים בארץ, שייצג אותו בתיק "הנשיקה" והורשע. עמרי שרון שיוצג גם הוא על-ידי שינמן בפרשת התרומה האסורה, הורשע ונשלח ל-7 חודשים בכלא (שוחרר אחרי 4 חודשים בקיצור שליש).

מה קורה לסניגורים הבכירים, עתירי המוניטין וארומת הזיכויים? האם מאות אלפי הדולרים שמשלמים להם לקוחותיהם מונחים היום על קרן הצבי? האם הפרקליטים האנונימיים שעומדים מולם כל-כך מוכשרים עד שהם מצליחים למוטט את כל קווי ההגנה שרקחו במוחם הסניגורים המנוסים?

"הרוח היתה דומה בתיקים של רמון והירשזון. בשניהם רואים בדיעבד כי דרך ניהול התיק היתה קלוקלת, לא ראויה ולא נכונה. אצל רמון אפשר היה להגיע לעסקה מראש ולגמור את זה בשקט. לא לנהל משפטים ולחקור את המתלוננת. אצל הירשזון לבוא עם קו הגנה שהוא הזוי לחלוטין ולומר 'אני לקחתי, כי הגיע לי בעתיד לפנסיה', זה אבסורד", אומר אחד הסניגורים הבולטים במשק.

- איפה הבעיה?

"הבעיה היא שהנאשמים עצמם לא יכולים להרשות לעצמם להודות. הם אומרים לעצמם 'עדיף לי שבית המשפט ימצא אותי אשם. אני אגיד השופט לא הבין, דעת הקהל, רודפים אותי, מחפשים'. ברגע שהודית אין לך על מי לזרוק את זה. רמון והירשזון הם אנשים דעתנים, ואני יכול רק להניח שהם כפו את דעתם על עורכי דינם. יש לעורך דין שתי אפשרויות במצב כזה - להתפטר מהייצוג או להמשיך איתו. עורכי דין מתקפלים".

- אתה אומר שעורך דין בכיר כמו וינרוט מתקפל מול דרישות הלקוח?

"הוא לא צריך להתקפל בפני הלקוח, יהיה אשר יהיה. הוא לא צריך להתכופף ולשנות את עמדתו נוכח רצונו של הלקוח. הוא צריך לומר ללקוח אני לא יכול להמשיך לייצג אותך אם אתה מתעקש. עובדתית זה לא תמיד קורה. אני בטוח שוינרוט לא היה חושב להעלות טענת הגנה כפי שהעלה בתיק של הירשזון. אני הייתי מתבייש להעלות אותה. לא רואה את עצמי מעלה את זה על דל שפתי מול שופט. אני לא יודע אם הייתי פורץ בצחוק או בבכי אם הייתי טוען את זה. אבל עובדה שזה קרה".

"במקרה שאין הגנה", חורץ סניגור מוכר אחר, "צריך להודות". לדבריו, "הלקוח יכול להודות, להוריד ראש, להכות על חטא, להתנצל ולבקש מחילה, והוא היה יוצא הרבה יותר טוב. כשאין הגנה אין הגנה, אז באים ומודים. אם הלקוח לא מקבל את עצתך, אתה צריך להשתחרר מהייצוג".

99.9% הרשעה

יש כאלה שחושבים אחרת. "אין הצדקה לנטישת לקוח שנמצא במצב הכי קשה בחייו בגלל שהוא מבקש שתייצג אותו בלי שתיאלץ אותו להודות", אומר סניגור ותיק. "חוץ מזה, תמיד יש סיכוי, אפילו אם קלוש, לסייע ללקוח".

עוד סיבה לא לוותר על התיק, היא התגמול הגבוה. "חלק מעורכי הדין עושים מאזן כלכלי וכספי מול הפגיעה במוניטין או בכבוד שלהם, אם עלולה להיות כזו. יש כאלה שעושים את החשבון הזה, אם זה משתלם להם".

אסור לשכוח גם את הנתון בא: בישראל של סוף 2008 על כל כאלף הליכים פליליים היה זיכוי אחד (על-פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). ב-27 השנה האחרונות, ישנה עלייה הדרגתית באחוזי ההרשעות בישראל, עד שלא ניתן לטפס עוד מעלה. בשנת 1980, שיעור ההרשעות היה 92.4%, ב-1990 הוא טיפס ל-95.4%, וכיום הוא זינק ל-99.9%. כשהנתונים הללו מהדהדים ברקע קשה להבין כיצד יכול עורך דין פלילי לומר ללקוח "לא אייצג אותך כיוון שהתיק הוא תיק אבוד".

גם הביקורת על עורכי הדין, בעקבות ההרשעות האחרונות, לא מקבלת תמיכה גורפת. "עורכי דין הם לא קוסמים. גם אם אתה עורך דין ותיק, מנוסה שחוקר את העדים בצורה הרצינית או הנכונה ביותר, אתה עדיין לא מוציא יש מאין. אנחנו לא קבלני זיכויים או קבלני תוצאות וכשהקייס קשה ובעייתי אז לא יעזור שום דבר".

- אז מה הטעם לשלם מאות אלפי שקלים לייצוג אם התוצאה ידועה מראש?

"הוותק והניסיון של עורך הדין באים לידי ביטוי בניהול ההליך בצורה לא מתלהמת ונכונה, בהפחתה בעונשו של הנאשם ובמקומות נוספים שקשים למדידה".

תיקים מורכבים וקשים

סניגור ותיק נוסף, מבהיר: "כל הדיבור על הרשעות הוא לא נכון. מה את הירשזון אפשר היה לזכות? ולגבי העונש, עם עורך דין אחר הוא היה יכול לקבל 7 שנים. לגבי חיים רמון, על אף שהורשע, 90% מההרשעה שלו בוטלו בגזר הדין, כי נקבע שאין קלון. זאת היתה השורה התחתונה. איך זה הושג? הרבה בזכות דן שינמן.

אסור לשכוח שאל עורכי הדין הוותיקים מגיעים התיקים המורכבים והקשים ביותר. "הם יודעים להתמודד עם הכול, מורכב ככל שיהיה. זה יתרון אדיר שיש להם על פני אחרים. יש להם דרך לחקור את העדים ולהביא את החומר לבית המשפט, והם עושים עבודה יסודית יותר מאחרים. מי שמזלזל בתרומה שלהם לתיק לא מבין דבר במשפט פלילי".

השאלה איך משפטן מנוסה כמו וינרוט לקח על עצמו את תיק הירשזון ומעלה טענות הגנה שגררו הרמת גבה כללית מטרידה רבים. לדברי שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, שלי טימן, "הטיעון שלו בתיק הזה זו חידה. כנראה שרצה לעשות טובה. לפעמים הלקוח הוא חבר או חבר של חבר. כשהייתי עורך דין, התיקים הכי גרועים היו של משפחה או חבר".

הניחוש של טימן לא יכול היה להיות מדויק יותר. ממשרדו של וינרוט אמנם סירבו להגיב, אך עו"ד נבות תל-צור, סניגור בכיר בעצמו שמכיר מזה שנים את וינרוט באופן אישי וגם עבד במשרדו, מפזר קצת את הערפל: "וינרוט מקבל תיקים רבים עקב פניות של רבנים וגורמים אחרים, ובמקרה זה נעשתה אליו פניה מצד רב ידוע לקבל את התיק. בנוסף וינרוט לא נרתע מלקבל אף תיקים קשים מאוד. האסטרטגיה שלו היא ארוכת טווח, ולעיתים גם עורכי דין מבריקים לא יכולים לנבא אותה. לפיכך אני מצפה שוינרוט יפתיע בערעור בבית המשפט העליון. לא בכדי, דווקא התובע התבטא בראיון שמסר כי ההגנה היתה גאונית ווירטואוזית".

עוד כתבות

מרימר מרטינז / צילום: באדיבות WSJ

"אנחנו יודעים שאת גרה כאן": אין סודות ברשת המעקב החדשה של ארה"ב

ארה"ב משתמשת בטכנולוגיה מתוחכמת כדי להילחם בהגירה הבלתי חוקית ● כך סוכנים פדרליים מקבלים גישה למידע האישי ונתוני המיקום של אזרחיה

ראלי ה-AI בשווקים מגיע דווקא כשהחששות מפני בועה מרימים ראש

איתות של טראמפ על פתיחת צוהר לדיפלומטיה מצניח את מחירי הנפט ומזניק את מניות הטכנולוגיה בוול סטריט ● הגאו-פוליטיקה תעמוד השבוע במוקד, והשווקים צפויים להיות רגישים יותר לחדשות רעות ● הביטקוין עולה לשיא של מעל שמונה חודשים, והמשקיעים תוהים אם "חורף הקריפטו" נגמר ● וגם: חברת המחקר שחוזה שבועת ה-AI תתפוצץ בשנה הבאה, ושה-S&P 500 יצנח בכ-20%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הנאסד"ק זינק במעל 2% לשיא חדש; מניות השבבים קפצו בהובלת מטא ואינטל

הנאסד"ק קפץ בכ-2.3% ● איתות של טראמפ על פתיחת צוהר לדיפלומטיה הצניח את מחירי הנפט והזניק את מניות הטכנולוגיה בוול סטריט ● אינטל ומטא זינקו בחדות, חברת השבבים AMD חצתה לראשונה את רף שווי השוק של טריליון דולר ● הביטקוין זינק לשיא של מעל שמונה חודשים, והמשקיעים תוהים אם "חורף הקריפטו" נגמר

שכונת צמודי קרקע אמריקאית / צילום: Shutterstock

הרבה משקל לריבית, חשיבות עצומה לאשראי: הרגליים שעליהן עומד שוק הנדל"ן האמריקאי

דמוגרפיה קובעת כמה אנשים רוצים בית, וההיצע מעיד כמה בתים עומדים לרשותם, אך האשראי קובע כמה הם מסוגלים לשלם ● כשמשקי הבית מקבלים גישה רחבה למימון משכנתאות, זמינות הכסף לדיור עולה, וגם המחירים ● איך זה עובד בארה"ב, ומה ניתן ללמוד מהשוואה לישראל? ● כתבה ראשונה בסדרה

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

דירקטוריון נת"ע מתרחב: המינויים החדשים, ואלו שעזבו

נת"ע מרעננת את הדירקטוריון לקראת המשך קידום פרויקט המטרו: ארבעה דירקטורים חדשים אושרו לכהונה של שלוש שנים, לאחר שיורם כהן וטל בסכס עזבו בעקבות מינוייהם למנכ"ל בנק ישראל וליו"ר נגה ● יו"ר הדירקטוריון יודפת אפק-ארזי:"ההרכב המקצועי המחוזק ילווה אותנו בעבודה הנחושה להפוך את הפרויקט משנה המציאות לעובדה מוגמרת"

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

כל הנורות האדומות נדלקות - אבל וול סטריט עדיין לא נבהלת

הנפט מעל 100 דולר, תשואת האג״ח האמריקאית ל-10 שנים חצתה 5%, הפד חזר להעלות ריבית והסיכונים הגיאופוליטיים מתגברים ● ובכל זאת, מדד הפחד נשאר נמוך יחסית ● האם המשקיעים פשוט התרגלו לזעזועים - או שהשוק מפספס משהו?

פרויקט של חברת דונה במודיעין / הדמיה: יח''צ

לא רוצים להוריד מחיר: היזמים שמשכירים דירות במקום למכור

מלאי הדירות הלא מכורות מוביל את היזמים לחיפוש פתרונות יצירתיים, וכשמבצעי המימון כבר לא מספיקים, נדרשים רעיונות חדשים ● לאחרונה החלו יזמים שלא הצליחו למכור את הדירות שבנו, להשכיר אותן באופן ישיר לטווחים קצרים וארוכים ● "השכרת הדירות מאפשרת ליזם להמתין להתאוששות כלכלית בלי לשבור את השוק"

סירי המשופרת כבר פה. האם אפל עומדת בציפיות?

ענקית הטכנולוגיה משיקה את מערכת ההפעלה iOS 27, שהחידוש העיקרי בה נוגע ליכולות הבינה המלאכותית של סירי ● לצד זאת היא מציעה שדרוגי ביצועים, אך לא סוגרת את כל הפערים מול גוגל

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

האם האישה חייבת במחצית מהחוב של בעלה? ביהמ"ש הכריע

בעלי שתי דירות ביקשו להקים ממ"ד למרות התנגדות של שלושה משכניהם, אך המפקח קבע כי לא ניתן לעקוף את הרוב הדרוש כשההתנגדות נובעת מפגיעה בדיירים אחרים • חייבת שקיבלה ירושה של 320 אלף שקל תעביר כ־95 אלף שקל לבנק, אף שקיבלה הפטר מחובותיה • אישה לא תחויב במחצית מהחוב העסקי של בעלה, לאחר שלא הוכח שהייתה מעורבת בעסק ● 3 פסקי דין בשבוע 

יעקב ויינשטיין / צילום: אייל טואג

בגיל 76 הסוחר הוותיק עדיין נהנה מכל רגע ומזהיר ממה שעומד לקרות בשווקים

יעקב ויינשטיין, שחוגג 50 שנה בשוק ההון "ונהנה מכל רגע", צופה המשך עליות בוול סטריט בשנים הבאות, עד למפולת בסוף העשור הנוכחי ● הוא מסביר מדוע שוק האג"ח במשבר טוטלי, למה הזהב יזנק בעוד עשרות אחוזים, ובאיזה מטבע יש היום הזדמנות גדולה ● וגם: הלקח שלו מנפילת אלטשולר שחם: "מנהלים בשוק המוסדי למדו שעדיף להיות ממוצע ולא להתבלט"

צוות RealSense, מימין לשמאל: רועי כהן, גיא הלפרין, נדב אורבך,  מאט מושנר, ויורג קוכן / צילום: באדיבות RealSense

העובדים הצילו את החברה וקנו אותה ב-50 מיליון דולר. כעת היא נמכרת ב-600 מיליון

רילסנס, חטיבת הראייה התלת-ממדית של אינטל, ניצלה מסגירה והפכה בתוך כשנה וחצי לחברה צומחת ורווחית בתחום הרובוטיקה ● קוגנקס רוכשת אותה ביותר מ-600 מיליון דולר, לאחר שבעלי המניות השקיעו בה כ-50 מיליון דולר בלבד 14 חודשים קודם לכן ● העסקה צפויה להעניק לעובדי רילסנס בישראל, שרבים מהם יוצאי אינטל, מענקים משמעותיים, ולהשאיר את פעילות הפיתוח בארץ

מגדל בראשית / צילום: נוי מאיה

סכסוך ענק במגדל היוקרה בתל אביב: תביעות הדדיות של מעל מיליארד שקל

אלקטרה בנייה ויזמי פרויקט "בראשית" בשכונת בבלי הגישו תביעות הדדיות לבוררות • חברת הביצוע אלקטרה תובעת כ-270 מיליון שקל בגין עיכובים בתשלומים והשלכות השריפה בבניין • מנגד, חברת "מגדלי בראשית דניאל" של משפחת כוזהינוף תובעת עד מיליארד שקל • פרויקט הדגל סובל משרשרת עיכובים, אכלוס שנדחה בשנתיים וסכסוכים משפטיים עם רוכשים - למרות שהדירות בו נמכרות במחירי שיא של עד 117 אלף שקל למ"ר

המפלגה החדשה שעשויה להכריע את גורל הבחירות

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש, ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: הנתון שיכריע את ההובלה הגושית, והלקח הכואב שהמפלגות הקטנות צריכות ללמוד

מימין: תמר בר־אילן ויותם שגב, מייסדי סייארה / צילום: מנש כהן

גולדמן זאקס בהשקעת ענק בחברת הסייבר הישראלית סייארה

ההשקעה מרחיבה את הסבב שבו הוערכה חברת אבטחת המידע ב־12 מיליארד דולר ביוני האחרון ● לפי וול סטריט ג'ורנל, החברה גייסה 1.94 מיליארד דולר בתוך 15 חודשים ● המנכ"ל יותם שגב: החברה נערכת להנפקה, אך אינה ממהרת לצאת לבורסה

חדר אירוח של רשת מלונות ''מטיילים''. ''אנטי־תזה לתרבות הבנייה הישראלית'' / צילום: צילום איה בן עזרי

להרכיב מלון כמו רהיט מאיקאה: טכנולוגיות הבנייה מתקדמות, וישראל נשארת מאחור

בעוד שבעולם בונים בניין בשנתיים, בישראל משך הזמן כפול ● בשטח יש סטארט–אפים שמפתחים טכנולוגיות מתקדמות ויוזמות לתיעוש הבנייה, אבל בארץ הרגולציה והתקינה מכבידות, ובשוק טוענים שגם היזמים אינם ממהרים לאמץ שיטות חדשות

עו''ד ורו''ח ורד אולפינר / צילום: דורון לצטר

"השותפה הסמויה" בהשקעה: כך תוכלו לחסוך תשלומים מיותרים לרשות המסים

השקעה בנדל"ן דורשת מחקר, ידע והבנה ● היא דורשת גם תכנון, ובעיקר כשבוחנים אותה בהיבט המיסוי למדינה ● מה השתנה בתחום, ואילו חוקים וכללים צריך להכיר ולהביא בחשבון לפני הרכישה?

דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock

טראמפ תקף את התקשורת האמריקאית. כעת היא משיבה מלחמה

ביום שישי האחרון נשיא ארה"ב הודיע כי יאסור כניסה לבית הלבן של שלושה כלי תקשורת: CNN, ‏MS NOW ו־Politico ● שלושתם הגישו תביעה מכוח התיקון הראשון לחוקה במטרה להשיב את הגישה שלהם ● שלושת ארגוני החדשות מסרו כי מטרתם היא "להגן על העיקרון שלפיו הממשלה אינה קובעת על מה העיתונות מדווחת או מה היא מפרסמת"

יואב קיש, הליכוד / צילום:  דוברות הכנסת עדינה ולמן

כמה התקדמנו תחת יואב קיש במשרד החינוך?

ממצבם של הלימודים הריאליים ועד שילוב החרדים: בדקנו את הביצועים של שר החינוך יואב קיש ● יותר תלמידים לומדים את מקצועות ההייטק, אבל הישגי התלמידים בשפל היסטורי - ואי-אפשר להאשים רק את המגמות הגלובליות ● רמזור הביצועים, מדור מיוחד 

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

גם כוחות מיוחדים: תגבור משמעותי של צה"ל ברצועה ביום הכיפורים

צה"ל מעלה בצורה משמעותית את הכוננות בגבול רצועת עזה ומתגבר את הכוחות באוויר ועל הקרקע לקראת יום הכיפורים ● ההחלטה התקבלה למרות שאין התרעה קונקרטית ● במערכת הביטחון מעריכים כי חמאס נערך למערכה נוספת ● מחבל פתח באש מרכב חולף לעבר מבלים במעיין הסמוך לציר תנועה מרכזי בבנימין ונמלט ● לאחר שצוותי מד"א וצה"ל נאבקו בשטח על חייו של פצוע אנוש, נקבע מותו ● טהראן טוענת כי העבירה לארה"ב דרך תיווך קטארי את תנאיה לסיום המלחמה; במקביל, הנשיא טראמפ קיצר במפתיע את חופשתו בקמפ דייוויד וחזר לבית הלבן

אילוסטרציה: Shutterstock / צילום: Shutterstock

אמש נדלקה בשווקים נורת אזהרה שלא נראתה כבר 27 שנה

מדדי המניות זינקו אתמול, הנאסד"ק אף רשם שיא חדש, אבל מספר המניות ב־S&P 500 שהגיעו לשפל שנתי היה גדול פי ארבעה ממספר המניות שרשמו שיא חדש ● מה אומרת ההיסטוריה לגבי הנתון שלא נראה מזה 27 שנה?