גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

עו"ד נבות תל-צור: "עו"ד וינרוט מקבל תיקים רבים עקב פניות רבנים; גם בתיק הירשזון פנה רב ידוע"

בתקווה להיחלץ מאימת הכלא, נוטים נאשמי צמרת להתחמש בפרקליטי צמרת נוצצים, המשלשלים אל כיסם שכר-טרחה של מאות אלפי דולרים ■ הרשעותיהם המהדהדות של אברהם הירשזון, ישראל פרי ואחרים מעלות את השאלה: האם זה שווה את הכסף?

בשבוע שעבר נרשם שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, בדפי ההיסטוריה, שלא בטובתו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב הטיל עליו את העונש החמור ביותר שנגזר על נבחר ציבור בישראל - 65 חודשי מאסר בפועל, שנת מאסר על-תנאי וקנס בסך 450 אלף שקל - לאחר שהורשע בגניבת בין 1.73 ל-1.9 מיליון שקל מהסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל), בעת שעמד בראשה.

את הירשזון ייצג עו"ד יעקב וינרוט, מהסניגורים המובילים והוותיקים בישראל. על-פי הערכות, מאות אלפי דולרים החליפו ידיים בין הלקוח לפרקליטו. סניגור כמו וינרוט, עתיר ניסיון וכישורים, עולה כסף. הרבה כסף. אך התוצאה עבור הירשזון היתה עגומה.

הירשזון קיבל את הבשורה המרה על תקופת מאסרו הצפויה בפנים מושפלות כשהוא עוצם את עיניו. כך גם קיבל את הבשורה המרה על הרשעתו זמן קצר קודם לכן. יותר מדי פעמים במהלך המשפט השפיל הירשזון מבט, כאילו מבקש להתחבא אפילו מפני טיעוניו שלו.

הלקח מתיק הירשזון מהדהד היום במשרדי סניגורים רבים. "לא קל לראות את הקליינט שלך עומד מבויש בבית המשפט. אני בטוח שזה היה מאוד קשה לוינרוט. הירשזון הפך אצלי ללקח. כשקליינטים שלי מתעקשים על ניהול משפט כשהתיק בעיני 'אבוד', אני אומר להם 'לא אסכים שתעמוד במצב של הירשזון בבית משפט. אני לא אסכים שהתובע יעשה ממך עפר ואפר", אומר עורך דין בכיר.

"קו הגנה הזוי"

הירשזון לא לבד. לקוחות לא מעטים ששמו את מיטב כספם על הייצוג המשפטי הטוב ביותר שכסף יכול לקנות, מצאו את עצמם עם הרשעה ועם עונש לא מבוטל בצידה. ישראל פרי פנה אל עו"ד מיכה קירש, לשעבר פרקליט מחוז ירושלים, שייצגו בפרשת הפנסיה הגרמנית, אך התוצאות היו קשות מאוד עבורו (נידון ל-12 שנות מאסר).

לערעור שהגיש לעליון על הרשעתו ועל העונש שנגזר עליו, התגייסו עו"ד וינרוט, פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' עמרי ידלין, אך מלבד הפחתה של שנתיים בעונש המאסר, הם לא הגיעו להישגים של ממש.

גורמים המכירים את תיק פרי מדברים על מיליוני דולרים ששולמו לוינרוט. וזה עוד לפני הבקשה לדיון נוסף שהגישו עורכי הדין על הכרעת העליון, שאליה התגייסה גם עו"ד שירה דונביץ'.

אסור לשכוח גם את שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, שפנה לעו"ד דן שינמן, מסניגורי הצווארון הלבן המובילים והיקרים בארץ, שייצג אותו בתיק "הנשיקה" והורשע. עמרי שרון שיוצג גם הוא על-ידי שינמן בפרשת התרומה האסורה, הורשע ונשלח ל-7 חודשים בכלא (שוחרר אחרי 4 חודשים בקיצור שליש).

מה קורה לסניגורים הבכירים, עתירי המוניטין וארומת הזיכויים? האם מאות אלפי הדולרים שמשלמים להם לקוחותיהם מונחים היום על קרן הצבי? האם הפרקליטים האנונימיים שעומדים מולם כל-כך מוכשרים עד שהם מצליחים למוטט את כל קווי ההגנה שרקחו במוחם הסניגורים המנוסים?

"הרוח היתה דומה בתיקים של רמון והירשזון. בשניהם רואים בדיעבד כי דרך ניהול התיק היתה קלוקלת, לא ראויה ולא נכונה. אצל רמון אפשר היה להגיע לעסקה מראש ולגמור את זה בשקט. לא לנהל משפטים ולחקור את המתלוננת. אצל הירשזון לבוא עם קו הגנה שהוא הזוי לחלוטין ולומר 'אני לקחתי, כי הגיע לי בעתיד לפנסיה', זה אבסורד", אומר אחד הסניגורים הבולטים במשק.

- איפה הבעיה?

"הבעיה היא שהנאשמים עצמם לא יכולים להרשות לעצמם להודות. הם אומרים לעצמם 'עדיף לי שבית המשפט ימצא אותי אשם. אני אגיד השופט לא הבין, דעת הקהל, רודפים אותי, מחפשים'. ברגע שהודית אין לך על מי לזרוק את זה. רמון והירשזון הם אנשים דעתנים, ואני יכול רק להניח שהם כפו את דעתם על עורכי דינם. יש לעורך דין שתי אפשרויות במצב כזה - להתפטר מהייצוג או להמשיך איתו. עורכי דין מתקפלים".

- אתה אומר שעורך דין בכיר כמו וינרוט מתקפל מול דרישות הלקוח?

"הוא לא צריך להתקפל בפני הלקוח, יהיה אשר יהיה. הוא לא צריך להתכופף ולשנות את עמדתו נוכח רצונו של הלקוח. הוא צריך לומר ללקוח אני לא יכול להמשיך לייצג אותך אם אתה מתעקש. עובדתית זה לא תמיד קורה. אני בטוח שוינרוט לא היה חושב להעלות טענת הגנה כפי שהעלה בתיק של הירשזון. אני הייתי מתבייש להעלות אותה. לא רואה את עצמי מעלה את זה על דל שפתי מול שופט. אני לא יודע אם הייתי פורץ בצחוק או בבכי אם הייתי טוען את זה. אבל עובדה שזה קרה".

"במקרה שאין הגנה", חורץ סניגור מוכר אחר, "צריך להודות". לדבריו, "הלקוח יכול להודות, להוריד ראש, להכות על חטא, להתנצל ולבקש מחילה, והוא היה יוצא הרבה יותר טוב. כשאין הגנה אין הגנה, אז באים ומודים. אם הלקוח לא מקבל את עצתך, אתה צריך להשתחרר מהייצוג".

99.9% הרשעה

יש כאלה שחושבים אחרת. "אין הצדקה לנטישת לקוח שנמצא במצב הכי קשה בחייו בגלל שהוא מבקש שתייצג אותו בלי שתיאלץ אותו להודות", אומר סניגור ותיק. "חוץ מזה, תמיד יש סיכוי, אפילו אם קלוש, לסייע ללקוח".

עוד סיבה לא לוותר על התיק, היא התגמול הגבוה. "חלק מעורכי הדין עושים מאזן כלכלי וכספי מול הפגיעה במוניטין או בכבוד שלהם, אם עלולה להיות כזו. יש כאלה שעושים את החשבון הזה, אם זה משתלם להם".

אסור לשכוח גם את הנתון בא: בישראל של סוף 2008 על כל כאלף הליכים פליליים היה זיכוי אחד (על-פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). ב-27 השנה האחרונות, ישנה עלייה הדרגתית באחוזי ההרשעות בישראל, עד שלא ניתן לטפס עוד מעלה. בשנת 1980, שיעור ההרשעות היה 92.4%, ב-1990 הוא טיפס ל-95.4%, וכיום הוא זינק ל-99.9%. כשהנתונים הללו מהדהדים ברקע קשה להבין כיצד יכול עורך דין פלילי לומר ללקוח "לא אייצג אותך כיוון שהתיק הוא תיק אבוד".

גם הביקורת על עורכי הדין, בעקבות ההרשעות האחרונות, לא מקבלת תמיכה גורפת. "עורכי דין הם לא קוסמים. גם אם אתה עורך דין ותיק, מנוסה שחוקר את העדים בצורה הרצינית או הנכונה ביותר, אתה עדיין לא מוציא יש מאין. אנחנו לא קבלני זיכויים או קבלני תוצאות וכשהקייס קשה ובעייתי אז לא יעזור שום דבר".

- אז מה הטעם לשלם מאות אלפי שקלים לייצוג אם התוצאה ידועה מראש?

"הוותק והניסיון של עורך הדין באים לידי ביטוי בניהול ההליך בצורה לא מתלהמת ונכונה, בהפחתה בעונשו של הנאשם ובמקומות נוספים שקשים למדידה".

תיקים מורכבים וקשים

סניגור ותיק נוסף, מבהיר: "כל הדיבור על הרשעות הוא לא נכון. מה את הירשזון אפשר היה לזכות? ולגבי העונש, עם עורך דין אחר הוא היה יכול לקבל 7 שנים. לגבי חיים רמון, על אף שהורשע, 90% מההרשעה שלו בוטלו בגזר הדין, כי נקבע שאין קלון. זאת היתה השורה התחתונה. איך זה הושג? הרבה בזכות דן שינמן.

אסור לשכוח שאל עורכי הדין הוותיקים מגיעים התיקים המורכבים והקשים ביותר. "הם יודעים להתמודד עם הכול, מורכב ככל שיהיה. זה יתרון אדיר שיש להם על פני אחרים. יש להם דרך לחקור את העדים ולהביא את החומר לבית המשפט, והם עושים עבודה יסודית יותר מאחרים. מי שמזלזל בתרומה שלהם לתיק לא מבין דבר במשפט פלילי".

השאלה איך משפטן מנוסה כמו וינרוט לקח על עצמו את תיק הירשזון ומעלה טענות הגנה שגררו הרמת גבה כללית מטרידה רבים. לדברי שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, שלי טימן, "הטיעון שלו בתיק הזה זו חידה. כנראה שרצה לעשות טובה. לפעמים הלקוח הוא חבר או חבר של חבר. כשהייתי עורך דין, התיקים הכי גרועים היו של משפחה או חבר".

הניחוש של טימן לא יכול היה להיות מדויק יותר. ממשרדו של וינרוט אמנם סירבו להגיב, אך עו"ד נבות תל-צור, סניגור בכיר בעצמו שמכיר מזה שנים את וינרוט באופן אישי וגם עבד במשרדו, מפזר קצת את הערפל: "וינרוט מקבל תיקים רבים עקב פניות של רבנים וגורמים אחרים, ובמקרה זה נעשתה אליו פניה מצד רב ידוע לקבל את התיק. בנוסף וינרוט לא נרתע מלקבל אף תיקים קשים מאוד. האסטרטגיה שלו היא ארוכת טווח, ולעיתים גם עורכי דין מבריקים לא יכולים לנבא אותה. לפיכך אני מצפה שוינרוט יפתיע בערעור בבית המשפט העליון. לא בכדי, דווקא התובע התבטא בראיון שמסר כי ההגנה היתה גאונית ווירטואוזית".

עוד כתבות

נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס / צילום: שלומי יוסף

בשל מצב רפואי: נשיא העליון לשעבר אשר גרוניס פורש מוועדת החקירה בפרשת הצוללות

ליו"ר ועדת החקירה מונה חבר הוועדה, שופט העליון בדימוס צבי זילברטל ● בנוסף, נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד לשעבר, השופטת רות לורך, מונתה לחברה בוועדה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: איך מגיבה הבורסה בבוקר שאחרי הבחירות?

מחקר חדש של הבורסה לניירות ערך בחן את התנהגות מדדי ת"א 35 ות"א 125 בעשר מערכות הבחירות האחרונות ● הממצאים חושפים דפוס מפתיע: אופטימיות ראשונית, ירידות בשבוע הראשון, ועליות בממוצע של 1. 7% בתום חודש ● וגם: למה התנודתיות מזנקת בעד 45%, ומה ההמלצה למשקיעים לטווח ארוך?

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ״ץ והרמטכ״ל אייל זמיר / צילום: מעיין טואף / לע״מ

כ"ץ מכחיש עימות, במערכת הביטחון מבהירים: לא הזמן לתקוף

שר הביטחון בעקבות החשיפה:"לא הייתה שום כוונה ליזום התקפה על איראן לפני הבחירות ● בעקבות החשש הגובר מהסלמה נוספת, אזרחי איראן פוקדים את תחנות הדלק, מושכים מזומנים ומודיעים שהם חולים כדי שלא להגיע לעבודה ● הרמטכ"ל זמיר ביקש דיון מעמיק לפני ביצוע הנחיה שקיבל, וכן אסמכתאות חוקיות וחתימות של הדרג המדיני ● עדכונים שוטפים

המיזם של הדסה בקפריסין / צילום: דוברות הדסה

שם ישראלי, רופאים מקומיים: מה עושה הדסה בקפריסין ולמה משרד הבריאות התרגז

הדסה כבר הקים מרכזים רפואיים תחת שם בית החולים ברוסיה, וטוענים שם כי מדובר במימוש של חוזה ישן, אבל במשרדי הבריאות והאוצר כועסים ● וגם: מי הישראלים שעומדים מאחורי היוזמה, מה היקף הפרויקט ועד כמה ייהנו הקפריסאים משירותי הרפואה של בית החולים

צילומים: איל יצהר, שאטרסטוק

מה החוק הראשון שתעבירו, ואיזה תיק תדרשו? אנחנו שאלנו והמפלגות ענו

המשרוקית של גלובס פנתה למפלגות בסדרה של 18 שאלות כלכליות שנוגעות בלב הסוגיות שעל הפרק • מעוצמה יהודית ועד הרשימה המשותפת: אלה עמדות המפלגות • והפעם: מה החוק הכלכלי הראשון שכל מפלגה מתכוונת להעביר, ואילו תיקים כלכליים־חברתיים הן ידרשו? • המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד

ביל אקמן / צילום: Reuters

ביל אקמן: "יהיו חברות שיתרסקו, גם מקצועות מסוימים"

המיליארדר היהודי-אמריקאי ביל אקמן מספר בראיון מיוחד לגלובס על החשש מהתגברות האנטישמיות בארה"ב, מסביר מדוע הוא מאמין שבישראל תקום חברה בשווי טריליון דולר בתוך עשור, וחושף השקעה בחברת AI ישראלית ● בעקבות הפגיעה המוחית הקשה של בתו, הוא מקים מכון מחקר בהשקעה של לפחות 400 מיליון דולר ומחפש בישראל טכנולוגיות רפואיות חדשות

ביל אקמן / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

המיליארדר האמריקאי ביל אקמן נגד בן גביר וסמוטריץ': "גרמו נזק עצום לתדמית ישראל"

המשקיע היהודי-אמריקאי, ביל אקמן, טוען כי התבטאויותיהם ומעשיהם של שני השרים פגעו במעמדה הבינלאומי של ישראל, וקרא להקמת ממשלה בלעדיהם ● לדבריו, מהלך כזה יאפשר לישראל לשקם את אמינותה, להרחיב את הסכמי אברהם ולשפר את יחסיה עם הדמוקרטים והרפובליקנים בארה"ב

איור: גיל ג'יבלי

שעון החול אוזל: נתונים חדשים של האוצר חושפים את הלחץ של משפרי הדיור

באוגוסט 2026 כמעט שליש ממכירות משפרי הדיור במרכז היו של מוכרים שנדרשו לעמוד במועד האחרון לשמירה על הטבת המס ● הלחץ למכור בזמן עשוי להוביל להפחתת מחירים ולתנאי תשלום חריגים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; מחירי הנפט מאבדים גובה

בורסת פרנקפורט מטפסת בכ-0.5% ● בורסות אסיה ננעלו במגמה מעורבת ● השקל נחלש מול הדולר לקראת הבחירות ● מחירי הנפט יורדים ● בעקבות בחירתו מחדש של הנשיא לולה: שוק המניות הברזילאי צלל ● וגם: גולדמן זאקס חתך בחדות את התחזית שלו לבורסה בסיאול - אך עדיין מאמין שהיא מהווה הזדמנות השקעה

מייסדי WhiteSage, מימין: מתן גואטה, אסף גלבוע-אמיר ולירן תם / צילום: רמי זרנגר

ממעבדה סודית בתל אביב: החוקרים שגייסו 20 מיליון דולר כדי לשנות באמצעות AI את עולם ההשקעות

במקום להקים עוד סטארט־אפ מאפס, המיזם החדש WhiteSage, שגייס 20 מיליון דולר בשלב ראשוני, מעדיף לרכוש או להשקיע בחברות קיימות ● אחר כך הוא מתאים אותן לעידן ה–AI, בעזרת מחקר מקדים ותמיכה של מייקל אייזנברג ואדן שוחט מקרן אלף ● ככה עובדת השיטה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המשקיעים בורחים ממניות בודדות - אבל מסתערים על הקרנות האלו

לקוחות בנק אוף אמריקה משכו בשבוע אחד סכום שיא של 14.8 מיליארד דולר ממניות בודדות, אך במקביל הזרימו כמעט 19 מיליארד דולר לקרנות סל טכנולוגיות • שנת 2026 מסתמנת כשנת שיא להנפקת קרנות סל נושאיות (Thematic ETFs) הממוקדות בתתי-סקטורים של ה-AI • מנהלי השקעות מזהירים: "קשה לדעת אם אנחנו רוכבים על הגל או קונים בשיא"

ניתוח חברה: נקסט ויז'ן / צילום: נקסט ויז'ן

אחרי צניחה של 50%: שני תרחישים יהפכו את המניה הביטחונית הזאת להזדמנות נדירה

יצרנית המצלמות לרחפנים, שזינקה באלפי אחוזים עד למרץ האחרון, איבדה מאז מומנטום ● למול מימושי מניות נרחבים ואיומי תחרות, החברה מבססת מנועי צמיחה בינלאומיים ומגדילה כושר ייצור ● האם היא תדע להרוויח מהשינוי המבני בשוק הביטחוני העולמי ● ניתוח חברה

מושיק בן פורת / צילום: יח''צ

"אנחנו בטירוף על עוקץ הפנסיות": נשיא לשכת סוכני הביטוח מדבר על הכול

מודל העמלות של סוכני הביטוח הוא אחת הסוגיות הבוערות בשוק ההון בצל טענות לניגוד עניינים ● מי שבולם את הניסיונות לרפורמה בתחום הוא נשיא לשכת סוכני הביטוח, מושיק בן פורת, שטוען כי "העמלה היא מודל תגמול עסקי לגיטימי" ● בראיון ראשון בתפקיד הוא מסביר למה הוא מתנגד למעבר לשכר־טרחה: "בבריטניה 70% מהציבור לא קיבלו טיפול" ● וגם: איזו פירצה לדעתו מאפשרת לנוכלים את עוקץ הפנסיה?

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

44 חודשי מאסר בפועל על חשבוניות פיקטיביות בסך כ-6 מיליון שקל

אבנר אלוק, בעלי חברת סגיב טכנולוגיות מיגון אש בע"מ, הורשע בכך שבשנים 2012-2015 החברה שבבעלותו קיבלה 139 חשבוניות פיקטיביות מחמש חברות שונות, כללה אותן בדוחותיה וניכתה את מס התשומות שלא כדין ● בכתב האישום נטען כי אלוק ניסה להסוות את חלקו בביצוע העבירות ע"י מינוי גורמים שונים כמנהלים בחברה

עומס בנתב''ג, ארכיון / צילום: פולי טובמן

במקביל לבחירות, צצו שלל כנסים שמביאים אקדמאים מחו"ל לישראל

ארגון MindIL מדווח על עשרות כנסים שמתקיימים בשבוע הבחירות בהשתתפות אלפי אקדמאים מתחומים שונים ● המיזם רושם הצלחה אחרי שנים של היעדר כנסים מסוג זה עם חוקרים מובילים מחו"ל

ג'יימס פאקר / צילום: ap, Kin Cheung

תחקיר באוסטרליה: ג'יימס פאקר שילם לעוה"ד של נתניהו 1.25 מיליון דולר

תחקיר בעיתון אוסטרלי טוען כי המיליארדר ג'יימס פאקר העביר 1.25 מיליון דולר למשרדו של עו"ד עמית חדד בשנתיים האחרונות ● לפי הפרסום, פאקר לא הכחיש את העברת התשלום ● פאקר הוא עד במשפט נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מעיין טואף, לע״מ

המחקר שחשף את אפקט ההדבקה של סנקציות, ואיך הוא משפיע על מדינות

בסוף השבוע הזהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו מפני סנקציות שיוטלו על ישראל ● מחקר שפורסם החודש מגלה כי במקרה של סנקציות על מדינה, הנזק מגיע לכלל הסקטור הפיננסי ● וגם: הלקח שאפשר ללמוד מבלארוס ורוסיה

מפעל טלרד / צילום: אתר טלרד

כשהאקזיט יצא לדרך הבטיחו ש"הפעילות בישראל תתרחב". מאז 1,000 עובדים הפכו ל־70

ארבע שנים לאחר שחברת ציוד התקשורת נמכרה לליקוויד האפריקאית תמורת 200 מיליון שקל, ובעליה צפו "התרחבות משמעותית", לגלובס נודע כי רוב הפעילות נמכרה ובישראל נותרו רק כמה עשרות עובדים ● ליקוויד: "מתמקדים בתחומים שתואמים את אסטרטגיית הליבה"

טילי ספייק של רפאל. מיועדים גם לצבא ארה''ב / צילום: דוברות רפאל

המכשול בשיחות הסיוע: ארה"ב דורשת שליטה בידע הטכנולוגי של ישראל

על רקע הערכת רה"מ נתניהו כי ישראל לא תוכל להסתמך על הסיוע הביטחוני מארה"ב בתכונתו הנוכחית, לגלובס נודע שסלע המחלוקת נוגע לדרישה האמריקאית להעברת ידע ישראלי וניהולו ● עבור ירושלים, מדובר בפגיעה ביתרון הטכנולוגי של התעשיות הביטחוניות המקומיות

הפגנת תמיכה בחות'ים בתימן. אחד המפגינים מחזיק דגם של הכעבה הקדוש לאיסלאם / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

החות'ים תקפו את המקומות הקדושים לאסלאם - ובסעודיה מסלימים את הטון

כותרות העיתונים בעולם: 94 סנקציות על ישראל בתוקף, עיתון סעודי קורא להכיר בחות'ים כארגון טרור בעקבות המתקפות על המקומות הקדושים לאסלאם, ואזרחי איראן משלמים יותר על אינטרנט איטי ומוגבל • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל