גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

עו"ד נבות תל-צור: "עו"ד וינרוט מקבל תיקים רבים עקב פניות רבנים; גם בתיק הירשזון פנה רב ידוע"

בתקווה להיחלץ מאימת הכלא, נוטים נאשמי צמרת להתחמש בפרקליטי צמרת נוצצים, המשלשלים אל כיסם שכר-טרחה של מאות אלפי דולרים ■ הרשעותיהם המהדהדות של אברהם הירשזון, ישראל פרי ואחרים מעלות את השאלה: האם זה שווה את הכסף?

בשבוע שעבר נרשם שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, בדפי ההיסטוריה, שלא בטובתו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב הטיל עליו את העונש החמור ביותר שנגזר על נבחר ציבור בישראל - 65 חודשי מאסר בפועל, שנת מאסר על-תנאי וקנס בסך 450 אלף שקל - לאחר שהורשע בגניבת בין 1.73 ל-1.9 מיליון שקל מהסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל), בעת שעמד בראשה.

את הירשזון ייצג עו"ד יעקב וינרוט, מהסניגורים המובילים והוותיקים בישראל. על-פי הערכות, מאות אלפי דולרים החליפו ידיים בין הלקוח לפרקליטו. סניגור כמו וינרוט, עתיר ניסיון וכישורים, עולה כסף. הרבה כסף. אך התוצאה עבור הירשזון היתה עגומה.

הירשזון קיבל את הבשורה המרה על תקופת מאסרו הצפויה בפנים מושפלות כשהוא עוצם את עיניו. כך גם קיבל את הבשורה המרה על הרשעתו זמן קצר קודם לכן. יותר מדי פעמים במהלך המשפט השפיל הירשזון מבט, כאילו מבקש להתחבא אפילו מפני טיעוניו שלו.

הלקח מתיק הירשזון מהדהד היום במשרדי סניגורים רבים. "לא קל לראות את הקליינט שלך עומד מבויש בבית המשפט. אני בטוח שזה היה מאוד קשה לוינרוט. הירשזון הפך אצלי ללקח. כשקליינטים שלי מתעקשים על ניהול משפט כשהתיק בעיני 'אבוד', אני אומר להם 'לא אסכים שתעמוד במצב של הירשזון בבית משפט. אני לא אסכים שהתובע יעשה ממך עפר ואפר", אומר עורך דין בכיר.

"קו הגנה הזוי"

הירשזון לא לבד. לקוחות לא מעטים ששמו את מיטב כספם על הייצוג המשפטי הטוב ביותר שכסף יכול לקנות, מצאו את עצמם עם הרשעה ועם עונש לא מבוטל בצידה. ישראל פרי פנה אל עו"ד מיכה קירש, לשעבר פרקליט מחוז ירושלים, שייצגו בפרשת הפנסיה הגרמנית, אך התוצאות היו קשות מאוד עבורו (נידון ל-12 שנות מאסר).

לערעור שהגיש לעליון על הרשעתו ועל העונש שנגזר עליו, התגייסו עו"ד וינרוט, פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' עמרי ידלין, אך מלבד הפחתה של שנתיים בעונש המאסר, הם לא הגיעו להישגים של ממש.

גורמים המכירים את תיק פרי מדברים על מיליוני דולרים ששולמו לוינרוט. וזה עוד לפני הבקשה לדיון נוסף שהגישו עורכי הדין על הכרעת העליון, שאליה התגייסה גם עו"ד שירה דונביץ'.

אסור לשכוח גם את שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, שפנה לעו"ד דן שינמן, מסניגורי הצווארון הלבן המובילים והיקרים בארץ, שייצג אותו בתיק "הנשיקה" והורשע. עמרי שרון שיוצג גם הוא על-ידי שינמן בפרשת התרומה האסורה, הורשע ונשלח ל-7 חודשים בכלא (שוחרר אחרי 4 חודשים בקיצור שליש).

מה קורה לסניגורים הבכירים, עתירי המוניטין וארומת הזיכויים? האם מאות אלפי הדולרים שמשלמים להם לקוחותיהם מונחים היום על קרן הצבי? האם הפרקליטים האנונימיים שעומדים מולם כל-כך מוכשרים עד שהם מצליחים למוטט את כל קווי ההגנה שרקחו במוחם הסניגורים המנוסים?

"הרוח היתה דומה בתיקים של רמון והירשזון. בשניהם רואים בדיעבד כי דרך ניהול התיק היתה קלוקלת, לא ראויה ולא נכונה. אצל רמון אפשר היה להגיע לעסקה מראש ולגמור את זה בשקט. לא לנהל משפטים ולחקור את המתלוננת. אצל הירשזון לבוא עם קו הגנה שהוא הזוי לחלוטין ולומר 'אני לקחתי, כי הגיע לי בעתיד לפנסיה', זה אבסורד", אומר אחד הסניגורים הבולטים במשק.

- איפה הבעיה?

"הבעיה היא שהנאשמים עצמם לא יכולים להרשות לעצמם להודות. הם אומרים לעצמם 'עדיף לי שבית המשפט ימצא אותי אשם. אני אגיד השופט לא הבין, דעת הקהל, רודפים אותי, מחפשים'. ברגע שהודית אין לך על מי לזרוק את זה. רמון והירשזון הם אנשים דעתנים, ואני יכול רק להניח שהם כפו את דעתם על עורכי דינם. יש לעורך דין שתי אפשרויות במצב כזה - להתפטר מהייצוג או להמשיך איתו. עורכי דין מתקפלים".

- אתה אומר שעורך דין בכיר כמו וינרוט מתקפל מול דרישות הלקוח?

"הוא לא צריך להתקפל בפני הלקוח, יהיה אשר יהיה. הוא לא צריך להתכופף ולשנות את עמדתו נוכח רצונו של הלקוח. הוא צריך לומר ללקוח אני לא יכול להמשיך לייצג אותך אם אתה מתעקש. עובדתית זה לא תמיד קורה. אני בטוח שוינרוט לא היה חושב להעלות טענת הגנה כפי שהעלה בתיק של הירשזון. אני הייתי מתבייש להעלות אותה. לא רואה את עצמי מעלה את זה על דל שפתי מול שופט. אני לא יודע אם הייתי פורץ בצחוק או בבכי אם הייתי טוען את זה. אבל עובדה שזה קרה".

"במקרה שאין הגנה", חורץ סניגור מוכר אחר, "צריך להודות". לדבריו, "הלקוח יכול להודות, להוריד ראש, להכות על חטא, להתנצל ולבקש מחילה, והוא היה יוצא הרבה יותר טוב. כשאין הגנה אין הגנה, אז באים ומודים. אם הלקוח לא מקבל את עצתך, אתה צריך להשתחרר מהייצוג".

99.9% הרשעה

יש כאלה שחושבים אחרת. "אין הצדקה לנטישת לקוח שנמצא במצב הכי קשה בחייו בגלל שהוא מבקש שתייצג אותו בלי שתיאלץ אותו להודות", אומר סניגור ותיק. "חוץ מזה, תמיד יש סיכוי, אפילו אם קלוש, לסייע ללקוח".

עוד סיבה לא לוותר על התיק, היא התגמול הגבוה. "חלק מעורכי הדין עושים מאזן כלכלי וכספי מול הפגיעה במוניטין או בכבוד שלהם, אם עלולה להיות כזו. יש כאלה שעושים את החשבון הזה, אם זה משתלם להם".

אסור לשכוח גם את הנתון בא: בישראל של סוף 2008 על כל כאלף הליכים פליליים היה זיכוי אחד (על-פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). ב-27 השנה האחרונות, ישנה עלייה הדרגתית באחוזי ההרשעות בישראל, עד שלא ניתן לטפס עוד מעלה. בשנת 1980, שיעור ההרשעות היה 92.4%, ב-1990 הוא טיפס ל-95.4%, וכיום הוא זינק ל-99.9%. כשהנתונים הללו מהדהדים ברקע קשה להבין כיצד יכול עורך דין פלילי לומר ללקוח "לא אייצג אותך כיוון שהתיק הוא תיק אבוד".

גם הביקורת על עורכי הדין, בעקבות ההרשעות האחרונות, לא מקבלת תמיכה גורפת. "עורכי דין הם לא קוסמים. גם אם אתה עורך דין ותיק, מנוסה שחוקר את העדים בצורה הרצינית או הנכונה ביותר, אתה עדיין לא מוציא יש מאין. אנחנו לא קבלני זיכויים או קבלני תוצאות וכשהקייס קשה ובעייתי אז לא יעזור שום דבר".

- אז מה הטעם לשלם מאות אלפי שקלים לייצוג אם התוצאה ידועה מראש?

"הוותק והניסיון של עורך הדין באים לידי ביטוי בניהול ההליך בצורה לא מתלהמת ונכונה, בהפחתה בעונשו של הנאשם ובמקומות נוספים שקשים למדידה".

תיקים מורכבים וקשים

סניגור ותיק נוסף, מבהיר: "כל הדיבור על הרשעות הוא לא נכון. מה את הירשזון אפשר היה לזכות? ולגבי העונש, עם עורך דין אחר הוא היה יכול לקבל 7 שנים. לגבי חיים רמון, על אף שהורשע, 90% מההרשעה שלו בוטלו בגזר הדין, כי נקבע שאין קלון. זאת היתה השורה התחתונה. איך זה הושג? הרבה בזכות דן שינמן.

אסור לשכוח שאל עורכי הדין הוותיקים מגיעים התיקים המורכבים והקשים ביותר. "הם יודעים להתמודד עם הכול, מורכב ככל שיהיה. זה יתרון אדיר שיש להם על פני אחרים. יש להם דרך לחקור את העדים ולהביא את החומר לבית המשפט, והם עושים עבודה יסודית יותר מאחרים. מי שמזלזל בתרומה שלהם לתיק לא מבין דבר במשפט פלילי".

השאלה איך משפטן מנוסה כמו וינרוט לקח על עצמו את תיק הירשזון ומעלה טענות הגנה שגררו הרמת גבה כללית מטרידה רבים. לדברי שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, שלי טימן, "הטיעון שלו בתיק הזה זו חידה. כנראה שרצה לעשות טובה. לפעמים הלקוח הוא חבר או חבר של חבר. כשהייתי עורך דין, התיקים הכי גרועים היו של משפחה או חבר".

הניחוש של טימן לא יכול היה להיות מדויק יותר. ממשרדו של וינרוט אמנם סירבו להגיב, אך עו"ד נבות תל-צור, סניגור בכיר בעצמו שמכיר מזה שנים את וינרוט באופן אישי וגם עבד במשרדו, מפזר קצת את הערפל: "וינרוט מקבל תיקים רבים עקב פניות של רבנים וגורמים אחרים, ובמקרה זה נעשתה אליו פניה מצד רב ידוע לקבל את התיק. בנוסף וינרוט לא נרתע מלקבל אף תיקים קשים מאוד. האסטרטגיה שלו היא ארוכת טווח, ולעיתים גם עורכי דין מבריקים לא יכולים לנבא אותה. לפיכך אני מצפה שוינרוט יפתיע בערעור בבית המשפט העליון. לא בכדי, דווקא התובע התבטא בראיון שמסר כי ההגנה היתה גאונית ווירטואוזית".

עוד כתבות

צילום: H. Rick Bamman

העבודה מהבית כאן כדי להישאר, גם אם חלק מהמנכ"לים לא אוהבים את זה

חברות גדולות ממשיכות להכריז על חובת חזרה למשרד, אך היקף העבודה מרחוק בארה"ב כמעט שאינו משתנה ● לאן הולכת המגמה, עבור מי מדובר ביתרון, ומי דווקא המפסיד?

הענישה הוחמרה: מעבר באור אדום או החזקת סלולר מקרבים אתכם לנהיגה מונעת

הכנסת אישרה את שיטת הניקוד החדשה לנהגים שביצעו עבירות תנועה ● ממעבר באור אדום ועד אי-מתן זכות קדימה וכניסה לצומת לא פנוי: כל מה שצריך לדעת על ה"מחירון" החדש, קיצור תוקף הנקודות והמנגנון שיגן עליכם מכפל קנס על אותה עבירה

משכנתא לדירה / צילום: Shutterstock

מבקר המדינה: שוק המשכנתאות חשוף למשבר סאב-פריים

בדוח שערך על שוק המשכנתאות, מבקר המדינה מתריע כי חשיפת לווי המשכנתאות והגופים הפיננסיים בישראל למשבר בנוסח הסאב-פריים עלתה בעשור האחרון, אך הפיקוח על הבנקים כמעט לא שינה נהלים ● "העלייה בהיקפי המשכנתאות עלולה להוביל את המערכת הפיננסית לכשל מערכתי חמור", נכתב ● בנק ישראל: "דוח לא מקצועי, רצוף שגיאות וסתירות"

קריית הממשלה בירושלים / צילום: אבי דרור - ויקיפדיה

המבקר: מיפוי הנדל"ן הממשלתי לא עודכן 25 שנה; נכסים עומדים ריקים

דוח מבקר המדינה מעלה כי מינהל הדיור הממשלתי לא עורך רישום ומעקב יעיל אחר אלפי המבנים אותם הוא מנהל ● בין היתר נמצא כי למינהל אין הערכת שווי עדכנית של הנכסים, שכן לא בוצעה הערכת כזו משנת 2013 ● 57 נכסים בניהול מינהל הדיור הממשלתי, ששוויים למעלה מ-100 מיליון שקל, לא הושכרו תקופות ארוכות

רשות המסים / צילום: איל יצהר

המבקר: המדינה מאבדת מאות מיליוני שקלים מס משותפויות בשנה

ביקורת שערך מבקר המדינה על היבטים במיסוי שותפויות מעלה כי שותפים בשותפויות שעושות עסקאות במיליארדים לא הצהירו על היותם שותפים כלל או שהצהירו על הכנסות בחסר לצורכי מס ● עוד נמצא כי היעדר אכיפה נגד השותפים שלא מדווחים מוביל לאובדן מאות מיליוני שקלים מס בשנה ● משנת 2019 בוצעה חקירה אחת בלבד בעניינו של שותף אחד שלא דיווח על הכנסות השותפות

נשיא ארגנטינה חאביר מיליי מניף מסור - סמל לרפורמות הקיצוצים שלו / צילום: ap, Natacha Pisarenko

שנתיים וחצי למסור של מיליי: האינפלציה צנחה והמטבע יציב, אבל יש גם מחיר

לפני שנתיים וחצי בחרה ארגנטינה בנשיא שהבטיח רפורמה כלכלית רחבת היקף במדינה ● דוח חדש של בנק אוף אמריקה שהגיע לידי גלובס מראה ששניים משלושה פרמטרים אכן מראים התאוששות כלכלית, אבל הדרך עוד ארוכה

מה צפוי בשקל-דולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המוסדיים ביצעו התאמות, והדולר משנה כיוון

הדולר מתחזק לאחרונה, וביממות האחרונות כבר נגע בשער של 3 שקלים מלמטה, זאת אחרי שבחודש שעבר הגיע לרמות שפל שלא נראו כמותן שלושה עשורים ● בשוק תולים את העלייה בהסכם המסתמן בין ארה"ב לאיראן ובהתאמות של המוסדיים, ומנסים להעריך לאן מועדות פני המטבע האמריקאי

טעינת רכבים חשמליים / צילום: Shutterstock

דוח המבקר: אין תוכנית מסודרת לפרישת עמדות טעינה לרכבים חשמליים

דוח מבקר המדינה, מצביע על פער חד בין זינוק במספר הרכבים החשמליים, לבין פריסת עמדות הטעינה – רק כ־5% יכולים להיטען במקביל ● עוד נכתב בדוח, כי המשרד להגנת הסביבה צריך להשלים את האסדרה בנוגע לסוללות כלי רכב חשמליים והיברידיים ● כמו כן, מצוין בדוח כי היקף הנזק הכספי של פליטות מזהמים לאוויר הגיעה בשנת 2024 לממדי עתק של כ-36.9 מיליארד שקל

ראסל אלוואנגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: מיכה בריקמן

החברה שעשתה היסטוריה והקללה שעשויה לפגוע בה

חברת השבבים טאואר הפכה השבוע לישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר ● 10 החברות שהחזיקו בתואר לפניה, בהן נייס, מובילאיי וסולאראדג', איבדו בממוצע כמחצית משוויין בפסגה, כאשר בחלק מהמקרים מדובר אף בהתרסקות של 80% ויותר ● יוצאות דופן לטובה: מניות לאומי וצ'ק פוינט

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות; מניות השבבים נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● מניית יבואנית מוצרי הטבק גלוברנדס צנחה, לאחר שבוטל הסכם ההפצה שלה עם חברת JTI ● איי.סי.אל הודיעה על עסקת יצוא אשלג להודו בסך 144 מיליון דולר ● קבוצת דלק הרחיבה את תוכנית הרכישה העצמית ל-200 מיליון שקל ● דריכות לקראת הדוח הכספי של מיקרון שיפורסם הלילה

מי נהנה מהטבת קרנות ההשתלמות בישראל? / איור: Shutterstock

עם נתונים כאלה, אין פלא שבאוצר כל כך רוצים לבטל את ההטבה על קרן השתלמות

קרנות השתלמות מהמעסיק הן אחת ההטבות המשמעותיות בשוק העבודה הישראלי ● נתוני חילן Value לגלובס מציגים שונות אדירה בין רמות השכר ● כך למשל 95% מעובדי ההייטק נהנים מהקרן, ואחריהם עובדי הרפואה ● ומי כלל אינו נהנה מההטבה? ● המספרים של שוק העבודה בישראל

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

מבקר המדינה: לישראל אין מספיק גז למהפכת הבינה המלאכותית

תחזיות צריכה שאינן כוללות את השפעת הבינה המלאכותית ושינויי האקלים, היעדר תשתיות ליבוא אנרגיה ועלות של מיליארדים מעיכובים בהקמת יחידות ייצור חשמל ● דוחות מבקר המדינה מצביעים על שורת כשלים בתכנון משק האנרגיה בישראל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בין ת"א לניו יורק: איפה צריכה להיות "ספינת-האם" של המשקיעים

בעוד שביצועי היתר של השוק המקומי נקטעו, והבורסה המקומית מדשדשת, וול סטריט ממשיכה לעלות, ולמשוך אליה חזרה את המשקיעים ● אבל ייתכן כי הבחירה הנכונה דווקא אינה בין תל אביב לניו יורק ● טור אורח

השותפים ב־DEEP 33. למעלה מימין: מייקל ברוכים, אורי אמסלם, ירדן גולן; למטה מימין: יואב רוזנברג, ליאור פרושאור, יעל ברששת / צילום: אוהד קב

קרן הדיפ־טק גייסה 200 מיליון דולר ורוצה להפוך את ישראל ל"טייוואן של ה־AI"

קרן Deep33, שהוקמה לפני כחצי שנה על ידי ליאור פרושאור והיזם האמריקאי מייקל ברוכים, גייסה 50 מיליון דולר מעל היעד ● יותר ממחצית מהמשקיעים הם זרים, בעיקר מארה"ב ומבריטניה, אך בגיוס השתתפו גם מוסדיים ישראליים, שעד לאחרונה נמנעו מהשקעות בדיפ־טק

ירון גזית / צילום: תמר מצפי

אחרי 25 שנה: גלוברנדס נפרדת מווינסטון וקאמל; זכויות ההפצה יעברו לדיפלומט

יבואנית מוצרי הטבק והחטיפים גלוברנדס לא הגיעה להסכמות עם חברת JTI וצפויה לאבד את זיכיון היבוא וההפצה, המהווה כ-45% מהכנסותיה ● זכויות ההפצה יעברו לדיפלומט, שמעריכה כי ההיקף ההכנסות השנתי יעמוד על 2.2 מיליארד שקל ● בעקבות הדיווח מניית גלוברנדס צונחת

שלומי נחאיסי / צילום: עמי גרופ

מתחם הקולנוע פלאנט בראשון לציון נמכר ב-300 מיליון שקל

קבוצת עמי גרופ, שבבעלות איש העסקים שלומי נחאיסי, רכשה את מתחם הקולנוע פלאנט מתיאטראות ישראל

ספי זינגר בכנס ההשקעות 2025 / צילום: שלומי יוסף

ההמלצות שצפויות לטלטל את ענף קרנות הנאמנות - והביקורת

פורסמו ההמלצות הסופיות לרפורמה בעמלות שמשלם הציבור בשוק ההון, אשר הניבו לבנקים הכנסות של 3.2 מיליארד שקל אשתקד ● ביניהן: הפחתת עמלת ההפצה בקרנות הנאמנות והחלתה גם על קרנות פסיביות, לצד הפסקת תשלום דמי ניהול כאחוז מהתיק ● ומה טוענים המבקרים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתון הכלכלי שחזר לרמות של ה-7 לאוקטובר - והכוכבית

לאחר ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן, פרמיית הסיכון של ישראל צנחה לרמות שלא נראו מאז פרוץ המלחמה ● אלא שביחס למדינות בעלות דירוג דומה, ישראל נותרה גבוהה ● וגם: מה המשמעות עבור החלטת הריבית הקרובה?

מנכ''ל פלסאנמור ד''ר אלעזר זוננשיין ומוצר החברה / צילום: פלסאנמור יח''צ

הסכם ההפצה בארה"ב שמקפיץ את מניית המכשור הרפואי הישראלית

פלסאנמור חתמה על הסכם מול חברת Ouma Health, חברת טלה-רפואה המתמחה בתחום ההריון והלידה ● חברת האולטרסאונד הביתי הונפקה בנאסד"ק בתחילת 2026 לאחר שקיבלה אישור FDA, מאז איבדה כ-40%

אייל רביד, מנכ''ל ובעלי רשת ויקטורי, בבית המשפט / צילום: גלובס

רשות התחרות: אייל רביד הבין היטב את משמעות ההתבטאויות בתקשורת

פרשת תיאום המחירים: החל שלב ההוכחות במשפטו של מנכ"ל ובעלי ויקטורי אייל רביד ● יחד אתו נאשמים איתן יוחננוף, בעלי רשת יוחננוף; אלעד חרזי, המשנה למנכ"ל יוחננוף; אפרים תשובה, מנהל סופר ברקת; והרשתות עצמן ● עוה"ד של רביד: "ניסו להלביש פה סיפור עברייני שלא היה" ● עוה"ד של יוחננוף: "התיק בנוי על הקשקשנות של רביד"