גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

עו"ד נבות תל-צור: "עו"ד וינרוט מקבל תיקים רבים עקב פניות רבנים; גם בתיק הירשזון פנה רב ידוע"

בתקווה להיחלץ מאימת הכלא, נוטים נאשמי צמרת להתחמש בפרקליטי צמרת נוצצים, המשלשלים אל כיסם שכר-טרחה של מאות אלפי דולרים ■ הרשעותיהם המהדהדות של אברהם הירשזון, ישראל פרי ואחרים מעלות את השאלה: האם זה שווה את הכסף?

בשבוע שעבר נרשם שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, בדפי ההיסטוריה, שלא בטובתו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב הטיל עליו את העונש החמור ביותר שנגזר על נבחר ציבור בישראל - 65 חודשי מאסר בפועל, שנת מאסר על-תנאי וקנס בסך 450 אלף שקל - לאחר שהורשע בגניבת בין 1.73 ל-1.9 מיליון שקל מהסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל), בעת שעמד בראשה.

את הירשזון ייצג עו"ד יעקב וינרוט, מהסניגורים המובילים והוותיקים בישראל. על-פי הערכות, מאות אלפי דולרים החליפו ידיים בין הלקוח לפרקליטו. סניגור כמו וינרוט, עתיר ניסיון וכישורים, עולה כסף. הרבה כסף. אך התוצאה עבור הירשזון היתה עגומה.

הירשזון קיבל את הבשורה המרה על תקופת מאסרו הצפויה בפנים מושפלות כשהוא עוצם את עיניו. כך גם קיבל את הבשורה המרה על הרשעתו זמן קצר קודם לכן. יותר מדי פעמים במהלך המשפט השפיל הירשזון מבט, כאילו מבקש להתחבא אפילו מפני טיעוניו שלו.

הלקח מתיק הירשזון מהדהד היום במשרדי סניגורים רבים. "לא קל לראות את הקליינט שלך עומד מבויש בבית המשפט. אני בטוח שזה היה מאוד קשה לוינרוט. הירשזון הפך אצלי ללקח. כשקליינטים שלי מתעקשים על ניהול משפט כשהתיק בעיני 'אבוד', אני אומר להם 'לא אסכים שתעמוד במצב של הירשזון בבית משפט. אני לא אסכים שהתובע יעשה ממך עפר ואפר", אומר עורך דין בכיר.

"קו הגנה הזוי"

הירשזון לא לבד. לקוחות לא מעטים ששמו את מיטב כספם על הייצוג המשפטי הטוב ביותר שכסף יכול לקנות, מצאו את עצמם עם הרשעה ועם עונש לא מבוטל בצידה. ישראל פרי פנה אל עו"ד מיכה קירש, לשעבר פרקליט מחוז ירושלים, שייצגו בפרשת הפנסיה הגרמנית, אך התוצאות היו קשות מאוד עבורו (נידון ל-12 שנות מאסר).

לערעור שהגיש לעליון על הרשעתו ועל העונש שנגזר עליו, התגייסו עו"ד וינרוט, פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' עמרי ידלין, אך מלבד הפחתה של שנתיים בעונש המאסר, הם לא הגיעו להישגים של ממש.

גורמים המכירים את תיק פרי מדברים על מיליוני דולרים ששולמו לוינרוט. וזה עוד לפני הבקשה לדיון נוסף שהגישו עורכי הדין על הכרעת העליון, שאליה התגייסה גם עו"ד שירה דונביץ'.

אסור לשכוח גם את שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, שפנה לעו"ד דן שינמן, מסניגורי הצווארון הלבן המובילים והיקרים בארץ, שייצג אותו בתיק "הנשיקה" והורשע. עמרי שרון שיוצג גם הוא על-ידי שינמן בפרשת התרומה האסורה, הורשע ונשלח ל-7 חודשים בכלא (שוחרר אחרי 4 חודשים בקיצור שליש).

מה קורה לסניגורים הבכירים, עתירי המוניטין וארומת הזיכויים? האם מאות אלפי הדולרים שמשלמים להם לקוחותיהם מונחים היום על קרן הצבי? האם הפרקליטים האנונימיים שעומדים מולם כל-כך מוכשרים עד שהם מצליחים למוטט את כל קווי ההגנה שרקחו במוחם הסניגורים המנוסים?

"הרוח היתה דומה בתיקים של רמון והירשזון. בשניהם רואים בדיעבד כי דרך ניהול התיק היתה קלוקלת, לא ראויה ולא נכונה. אצל רמון אפשר היה להגיע לעסקה מראש ולגמור את זה בשקט. לא לנהל משפטים ולחקור את המתלוננת. אצל הירשזון לבוא עם קו הגנה שהוא הזוי לחלוטין ולומר 'אני לקחתי, כי הגיע לי בעתיד לפנסיה', זה אבסורד", אומר אחד הסניגורים הבולטים במשק.

- איפה הבעיה?

"הבעיה היא שהנאשמים עצמם לא יכולים להרשות לעצמם להודות. הם אומרים לעצמם 'עדיף לי שבית המשפט ימצא אותי אשם. אני אגיד השופט לא הבין, דעת הקהל, רודפים אותי, מחפשים'. ברגע שהודית אין לך על מי לזרוק את זה. רמון והירשזון הם אנשים דעתנים, ואני יכול רק להניח שהם כפו את דעתם על עורכי דינם. יש לעורך דין שתי אפשרויות במצב כזה - להתפטר מהייצוג או להמשיך איתו. עורכי דין מתקפלים".

- אתה אומר שעורך דין בכיר כמו וינרוט מתקפל מול דרישות הלקוח?

"הוא לא צריך להתקפל בפני הלקוח, יהיה אשר יהיה. הוא לא צריך להתכופף ולשנות את עמדתו נוכח רצונו של הלקוח. הוא צריך לומר ללקוח אני לא יכול להמשיך לייצג אותך אם אתה מתעקש. עובדתית זה לא תמיד קורה. אני בטוח שוינרוט לא היה חושב להעלות טענת הגנה כפי שהעלה בתיק של הירשזון. אני הייתי מתבייש להעלות אותה. לא רואה את עצמי מעלה את זה על דל שפתי מול שופט. אני לא יודע אם הייתי פורץ בצחוק או בבכי אם הייתי טוען את זה. אבל עובדה שזה קרה".

"במקרה שאין הגנה", חורץ סניגור מוכר אחר, "צריך להודות". לדבריו, "הלקוח יכול להודות, להוריד ראש, להכות על חטא, להתנצל ולבקש מחילה, והוא היה יוצא הרבה יותר טוב. כשאין הגנה אין הגנה, אז באים ומודים. אם הלקוח לא מקבל את עצתך, אתה צריך להשתחרר מהייצוג".

99.9% הרשעה

יש כאלה שחושבים אחרת. "אין הצדקה לנטישת לקוח שנמצא במצב הכי קשה בחייו בגלל שהוא מבקש שתייצג אותו בלי שתיאלץ אותו להודות", אומר סניגור ותיק. "חוץ מזה, תמיד יש סיכוי, אפילו אם קלוש, לסייע ללקוח".

עוד סיבה לא לוותר על התיק, היא התגמול הגבוה. "חלק מעורכי הדין עושים מאזן כלכלי וכספי מול הפגיעה במוניטין או בכבוד שלהם, אם עלולה להיות כזו. יש כאלה שעושים את החשבון הזה, אם זה משתלם להם".

אסור לשכוח גם את הנתון בא: בישראל של סוף 2008 על כל כאלף הליכים פליליים היה זיכוי אחד (על-פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). ב-27 השנה האחרונות, ישנה עלייה הדרגתית באחוזי ההרשעות בישראל, עד שלא ניתן לטפס עוד מעלה. בשנת 1980, שיעור ההרשעות היה 92.4%, ב-1990 הוא טיפס ל-95.4%, וכיום הוא זינק ל-99.9%. כשהנתונים הללו מהדהדים ברקע קשה להבין כיצד יכול עורך דין פלילי לומר ללקוח "לא אייצג אותך כיוון שהתיק הוא תיק אבוד".

גם הביקורת על עורכי הדין, בעקבות ההרשעות האחרונות, לא מקבלת תמיכה גורפת. "עורכי דין הם לא קוסמים. גם אם אתה עורך דין ותיק, מנוסה שחוקר את העדים בצורה הרצינית או הנכונה ביותר, אתה עדיין לא מוציא יש מאין. אנחנו לא קבלני זיכויים או קבלני תוצאות וכשהקייס קשה ובעייתי אז לא יעזור שום דבר".

- אז מה הטעם לשלם מאות אלפי שקלים לייצוג אם התוצאה ידועה מראש?

"הוותק והניסיון של עורך הדין באים לידי ביטוי בניהול ההליך בצורה לא מתלהמת ונכונה, בהפחתה בעונשו של הנאשם ובמקומות נוספים שקשים למדידה".

תיקים מורכבים וקשים

סניגור ותיק נוסף, מבהיר: "כל הדיבור על הרשעות הוא לא נכון. מה את הירשזון אפשר היה לזכות? ולגבי העונש, עם עורך דין אחר הוא היה יכול לקבל 7 שנים. לגבי חיים רמון, על אף שהורשע, 90% מההרשעה שלו בוטלו בגזר הדין, כי נקבע שאין קלון. זאת היתה השורה התחתונה. איך זה הושג? הרבה בזכות דן שינמן.

אסור לשכוח שאל עורכי הדין הוותיקים מגיעים התיקים המורכבים והקשים ביותר. "הם יודעים להתמודד עם הכול, מורכב ככל שיהיה. זה יתרון אדיר שיש להם על פני אחרים. יש להם דרך לחקור את העדים ולהביא את החומר לבית המשפט, והם עושים עבודה יסודית יותר מאחרים. מי שמזלזל בתרומה שלהם לתיק לא מבין דבר במשפט פלילי".

השאלה איך משפטן מנוסה כמו וינרוט לקח על עצמו את תיק הירשזון ומעלה טענות הגנה שגררו הרמת גבה כללית מטרידה רבים. לדברי שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, שלי טימן, "הטיעון שלו בתיק הזה זו חידה. כנראה שרצה לעשות טובה. לפעמים הלקוח הוא חבר או חבר של חבר. כשהייתי עורך דין, התיקים הכי גרועים היו של משפחה או חבר".

הניחוש של טימן לא יכול היה להיות מדויק יותר. ממשרדו של וינרוט אמנם סירבו להגיב, אך עו"ד נבות תל-צור, סניגור בכיר בעצמו שמכיר מזה שנים את וינרוט באופן אישי וגם עבד במשרדו, מפזר קצת את הערפל: "וינרוט מקבל תיקים רבים עקב פניות של רבנים וגורמים אחרים, ובמקרה זה נעשתה אליו פניה מצד רב ידוע לקבל את התיק. בנוסף וינרוט לא נרתע מלקבל אף תיקים קשים מאוד. האסטרטגיה שלו היא ארוכת טווח, ולעיתים גם עורכי דין מבריקים לא יכולים לנבא אותה. לפיכך אני מצפה שוינרוט יפתיע בערעור בבית המשפט העליון. לא בכדי, דווקא התובע התבטא בראיון שמסר כי ההגנה היתה גאונית ווירטואוזית".

עוד כתבות

שר הכלכלה ניר ברקת במסיבת עיתונאים לרגל המיזם / צילום: אדוארד שטרן

כפי שנחשף בגלובס: קרפור נסוגה מהסל של ניר ברקת

משרד הכלכלה הודיע כי לא תמומש האופציה להאריך את מיזם "הסל של ישראל" בחצי שנה נוספת, והוא יסתיים ב-14 באוקטובר ● לפי המשרד, השקעה של 25 מיליון שקל הניבה חיסכון ישיר של כ-40 מיליון שקל לציבור ● אלא שכבר לפני כחודש נחשף בגלובס כי בקרפור שוקלים לפרוש בשל הפגיעה בהכנסות וברווחיות, ובהמשך נודע כי הרשת החליטה שלא להמשיך

מימין: אבי לוי, יפית גריאני, ג'ורג' חורש / צילום: תמר מצפי, רמי זרנגר, יוסי כהן

הפיצוי הענק, גורל ההנפקה והמנכ"לית שמרוויחה: גלי ההדף מביטול עסקת כאל

פיצוץ עסקת כאל, בעקבות תנאים חדשים שהציבה רשות התחרות, כולל בתוכו השלכות רוחב לענף ● בנק דיסקונט יקבל 135 מיליון שקל, אך עלול להסתבך עם המדינה, המיליארדר שבזבז שנתיים והרגולטורית שהוכיחה שיש לה שיניים

נאום רה''מ בנימין נתניהו בעצרת הכללית של האו''ם / צילום: Reuters, Mike Segar

רה"מ מגיב להאשמות נגד ישראל: "רצח עם? זה שקר המאה"

עשרות מנהיגים עזבו את האולם לפני נאום נתניהו בעצרת הכללית של האו"ם ● אבו מאזן באו"ם: "העם הפלסטיני סובל מהרג ורעב" ● בצל הפיגוע בבנימין: יהודה ושומרון על סף רתיחה, דריכות במערכת הביטחון לקראת החגים ● צה"ל: חיסלנו מפקד בחמאס שהחזיק שבעה חטופים ● דיווח: גורמים בסין ביצעו אלפי משלוחים של רכיבים המשמשים לכטב"מים ולטילים לאיראן ● על הכוונת של אירופה: הלחץ על ממשל טראמפ להחריף את הצעדים נגד ישראל ● עדכונים שוטפים

אפי שקדי, מנכ''ל אפי קפיטל / צילום: אוהד דיין

אפי קפיטל מוכרת קרקע ברעננה שבה זכתה לפני כשנה – ותישאר עם רווח של כ־4 מיליון שקל

חברת אפי קפיטל זכתה בקרקע עבור 221 יח"ד במכרז "מחיר מטרה" ברעננה באפריל 2025 תמורת כ־163 מיליון שקל ● חברת שמואל ברוך השקעות רוכשת ממנה כעת את הקרקע תמורת כ־194 מיליון שקל – אבל בשורה התחתונה העסקה צפויה להניב רווח של כ־5 מיליון שקל לפני מס

אורן קובי / צילום: כדיה לוי

יזם הנדל"ן פושט הרגל טוען שהקים עסק חדש, כתבה מזויפת מגלובס ניסתה לקדם אותו

כתבה מזוייפת המתחזה לעמוד שער של עיתון גלובס פורסמה החודש בטוויטר תחת שמו של אורן קובי, יזם הנדל"ן לשעבר המואשם בפלילים, ובה הכותרת: "האיש שמכר קרקעות במאות מיליונים בישראל בונה עכשיו פלטפורמה גלובלית" ● לאחר פניית גלובס לקובי לקבלת תגובה - הכתבה נמחקה מהעמוד

עודד שפירר, מנכ''ל הרשות לניירות ערך / צילום: אבישג שאר-ישוב

לאחר 25 שנה: מנכ"ל הרשות לניירות ערך יסיים את תפקידו

עודד שפירר הודיע ליו"ר הרשות לניירות ערך ספי זינגר כי יסיים את תפקידו בחודש דצמבר ● שפירר הצטרף לרשות בשנת 2001 וכיהן בה במגוון תפקידים, עד למינויו למנכ"ל הרשות הראשון לפני שבע שנים

בני נוער ובינה מלאכותית / צילום: Shutterstock

סקר חדש: שליש מהנוער בישראל סומכים על סוכני AI יותר מאשר על ההורים

בחברת מאסטרקארד ערכו לאחרונה סקר בקרב 26 אלף מבוגרים ובני נוער מ-13 מדינות באירופה כולל ישראל, הבודק עד כמה הם מאמצים את חידושי הבינה המלאכותית ● מהסקר עלה כי הישראלים מובילים בפער בכל הנוגע לאימוץ הטכנולוגיות החדשות ● אלה הנתונים

סטודנטים לרפואה / צילום: Shutterstock

חמש פקולטות חדשות לרפואה נפתחו בישראל. האם הן ימנעו את קריסת המערכת?

המל"ג מאשרת מסלולי לימוד בקצב שיא עם יעד עתידי של 2,000 סטודנטים לרפואה בשנה ● אך בשטח מדווחים על אתגרים שלא זוכים למענה ● מפתיחת המסלולים מאריאל ועד אילת, דרך סוגיית התורנויות והפערים בין הפרטי לציבורי, ועד בריחת המוחות ● גלובס בדק האם תנאי הקבלה ירדו ואיפה הכי קל להתקבל

זלמן שובל / צילום: שלומי יוסף

בגיל 96, זלמן שובל רוצה להציל את מערכת הבריאות בישראל. ויש לו תוכנית

הרופאים הישראלים עוזבים, הרופאים היהודים באמריקה מתחילים לחשוש לעתידם, והשגריר לשעבר מזהה הזדמנות לחבר בין שתי התופעות ● בדרך הוא חוזר לימים שבהם היה שגריר ומזהיר מפני האנטישמיות משני צדי המפה הפוליטית ● וגם: מה הוא חושב על פרשת מלי וליאל יהלומי, שהביאה את בנק ירושלים שבשליטת משפחתו לכותרות?

עולים חדשים בנתב''ג / צילום: Shutterstock

ישראל רוצה יותר עולים, אבל מתקשה לספק להם קורת גג

הממשלה ביקשה לעודד עלייה דווקא בתקופה של מלחמה ואי־ביטחון גובר ליהודים בעולם ● מערכי הליווי והסיוע לסטודנטים יצאו לדרך, אבל מנגנון הדיור למשפחות צעירות נותר ללא מענה מלא ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית לעידוד גל עלייה לישראל

שלמה קרעי שר התקשורת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בג"ץ לקרעי: חתום על המינויים שפסלת למועצת התאגיד בתוך שבוע

שופטי בג"ץ הפכו את הצווים על תנאי למוחלטים והורו לשר התקשורת שלמה קרעי לחתום בתוך שבעה ימים על מינויים של ארבעה חברי מועצה לתאגיד השידור הציבורי ● השופטים דחו את נימוקיו של השר נגד המועמדים, והגדירו אותם כ"טיעוני קש" ● כך לדוגמה קבעו כי השתתפות בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית אינה עילה לפסילה ● נקבע אף כי כהונתו של המנכ"ל גולן יוכפז תוארך

עומס בנתב''ג, ארכיון / צילום: פולי טובמן

סוכות בנתב"ג: היעד הפופולרי, ואיזו חברה מובילה בעיכובים בטיסות

כ־1.13 מיליון נוסעים צפויים לעבור בנתב"ג בתקופת החגים, עם יותר מ־100 אלף נוסעים בימי השיא ● העומסים כבר מורגשים: בשבוע האחרון נרשם עיכוב ממוצע של 52 דקות בהמראות, ורק 16% מהטיסות יצאו בזמן ● אלה היעדים המבוקשים והחברות שרשמו את העיכובים הגדולים ביותר

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

ירידה בפיגורי המשכנתאות: 345 מיליון שקל נמחקו בתוך שלושה חודשים

היקף הפיגורים במשכנתאות ירד ב-345 מיליון שקל בתוך שלושה חודשים, לאחר זינוק חד מאז פרוץ המלחמה, ומעורר הערכות כי הבנקים הרחיבו את ההסדרים עם לווים שהתקשו לעמוד בהחזרים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

פיצוי מצטבר של מאות מיליוני שקלים: הסכם פשרה ענק הושג נגד חמש חברות ביטוח

בתום מאבק משפטי ממושך, הושג הסכם פשרה בתובענה ייצוגית מול חמש חברות ביטוח - ובהן הראל, כלל, הפניקס, מגדל ואיילון - אשר לטענת התובעים הפרו את חוק חוזה הביטוח בכך שלא צירפו ריבית לתגמולים ששולמו בחלוף 30 יום ממסירת התביעה ● כמה תשלם כל חברה?

אופיר שריד, מנכ''ל מליסרון / צילום: ענבל מרמרי

מליסרון הודיעה שהמנכ"ל אופיר שריד יסיים את תפקידו בשל מחלה

חברת הנדל"ן המניב הודיעה כי שריד יסיים את תפקידו בחברה, לאחר שבתחילת החודש יצא לחופשת מחלה בשל נסיבות רפואיות ● החברה החלה בהליך לאיתור מנכ"ל

הוועדה לדיון בהצ''ח התקשורת, 25.5.26 / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

היועמ"שית לבג"ץ: תקפיא את חוק השידורים

היועמ"שית מבקשת מבג"ץ להקפיא את חוק השידורים וטוענת לצבר חריג של פגמים בהליך החקיקה, בהם שליטה של שר התקשורת בעבודת הוועדה ופגיעה בעבודת הייעוץ המשפטי ובזכויות הכנסת ● בנוסף היא מזהירה מפני פגיעה קשה בתקשורת החופשית ● מנגד קרעי טוען: "בג"ץ מנסה ליטול לעצמו בכוח הזרוע את סמכויות הממשלה"

פרופ' ניר ברזילי במעבדה במכון איינשטיין לחקר ההזדקנות / צילום: באדיבות המצולם

החוקר שבדק 850 בני מאה בחיפוש אחר הסוד לאריכות ימים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● פרופ' ניר ברזילי, ראש מכון אלברט איינשטיין לחקר ההזדקנות ומי שנכנס לאחרונה לרשימת חוקרי הלונג'ביטי הבולטים של המגזין TIME, מספר בראיון לגלובס מה גילה על בני 100, אילו תרופות עשויות לדחות את מחלות הזיקנה ועל הניסוי הגדול שעדיין מחכה למימון ● כמי שגדל בחיפה והגיע לצמרת המחקר, ברזילי מדבר גם על הדרך שלו לשמור על זהות ישראלית ויהודית בארה"ב

איך לקבל יותר מהבנק שלכם? / אילוסטרציה: Shutterstock

הפיקדון שלא הכרתם: אפשר לקבל יותר ריבית אפילו בלי לעבור בנק

הישראלים נוטים לסגור פיקדון בבנק שבו מתנהל חשבונם, גם כשבנק אחר מוכן לשלם יותר ● אולי זו הנאמנות שהופכת רבים ללקוחות שבויים, אף שאפשר לפתוח פיקדון בבנק אחר בלי להעביר את העו"ש ● ומי שמסתפק בהצעה הראשונית, עלול להשאיר "כסף על השולחן"

שלט של iHerb במחלף השלום בתל אביב / צילום: יח''צ iHerb

חגיגות ה-30 שנה הקפיצו את מכירות iHerb בישראל

נפח הזמנות הישראלים באתר ענקית הבריאות האמריקאית iHerb גדל החודש ביותר מ-30% ● אתר האופנה החזק ביותר באוגוסט: טרמינל X ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באתרי האונליין

מגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14 / צילום: צילום מסך מאתר הערוץ

כבר לא "ערוץ זעיר": הרשות השנייה הודיעה לערוץ 14 על שינוי מעמדו לרישיון שידור רגיל

ההחלטה התקבלה לאחר שבדיקת הרשות השנייה העלתה כי הכנסות ערוץ 14 ב-2025 חצו את רף 80 מיליון השקלים ● המשמעות: החלת שורת חובות ורגולציות חדשות, שמהן הערוץ היה פטור עד כה ● ברשות מתחו ביקורת חריפה על התנהלות הערוץ, שסיפק את המידע הנדרש אך סיווג את ההכנסות בלי שום ביסוס