ועדת המשנה לגיבוש מס הבצורת קבעה כי בן אדם אחד ועד משפחה גרעינית בת שלוש נפשות יקבלו מכסה של 12 קוב לחודש. הוועדה דרשה שלגבי כל נפש נוספת במשפחה יתווספו 4.5 קוב לנפש לחודש, בעוד שרשות המים מוכנה לתת 4 קוב לנפש בלבד. עדיין מדובר בשיפור לעומת נכונותה הקודמת להעניק תוספת של 3 קוב לנפש לחוד, מעבר לשימוש של שלוש נפשות במשפחה.
רשות המים והאוצר צריכים לחזור עם תשובה בנושא זה ביום ראשון, שבמהלכו תיערך הצבעה בנושא הוסח המתוקן של מס הבצורת בוועדת הכספים.
ועדת המשנה לקביעת נוסח מתוקן של מס הבצורת הוקמה בשבוע שעבר בסיום דיון בוועדת הכספים על הצעת המס, שבמהלכו הועלו טענת רבות כנגד המס מארגונים שונים וממגזרים שונים בציבור הישראלי. לכן קבע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהוד התורה), כי במצב הנוכחי הצעת המס לא תעבור בחוק ההסדרים, וכי יש לגבש נוסחה מוסכמת שתתחשב בביקורת הרבה.
במהלך השבוע התכנסה ועדת המשנה לדיונים בהצעת המס, בראשות ח"כ אמנון כהן (ש"ס). חברת הוועדה ח"כ רונית תירוש (קדימה) העלתה הצעה שהמס יהיה דיפרנציאלי על-פי מצב סוציו-אקונומי ושיוך טופוגרפי של המשתמשים. כך, משפחה בכפר שמריהו, למשל, תידרש לחסוך אחוז גבוה יותר מצריכת המים הנהוגה אצלה, מכפי שתידרש משפחה המתגוררת בדימונה. חלוקה כזאת עושה לדבריה חישוב של פערים בתקציב המשפחתי ובתנאי האקלים המחייבים צריכה שונה של המים, ולכן היא יותר הגיונית וישימה.
כך, למשל, משפחה בעלת מעמד סוציו-אקונומי גבוה המתגוררת באזור שאינו מהחמים במדינה, כמו כפר שמריהו, תידרש לחסוך 40% מהיקף הצריכה הרגיל שלה, ואם תעמוד ביעד הזה לא תידרש לשלם קנס, בעוד שמשפחה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ומאזור חם (דימונה) תידרש לחסוך 10%.
לדבריה, במקור הדיון החל בכך שמדובר בבעיית מחסור במים ולא בבעיית מחסור בכסף, ו"כעת רשות המים טוענת שמדובר פה גם במהלך שנועד לייצר כסף", היא אומרת.
הצעתה, שזכתה לדבריה לתמיכת בכירים במרכז השלטון המקומי, עיריית תל אביב וחברי הוועדה, לא התקבלה על-ידי רשות המים, וכעת הוויכוח הוא כאמור על כמות הקובים שתוקצה לנפש בתחשיב שעל-פיו תיגזר המכסה המותרת לשימוש, שמעבר לה יוטל מס הבצורת.
ממתי ייגבה המס
רשות המים הייתה נכונה להקצות 3.2 קוב לנפש לחודש, כאשר בשלב ראשון מותר שימוש של עד 12 קוב לחודש למשפחה בת שלוש נפשות, והחל מבן משפחה רביעי מוקצית תוספת של 3 קוב לנפש. כלומר, בסך-הכל מוקצבים 15 קוב לחודש למשפחה בת ארבע נפשות, שכל חריגה ממנה נכללת בקטגוריה המוגדרת על-ידי רשות המים כתעריף ג'. כל קוב חורג יעלה לחשבון המים של משק הבית 20 שקל, במקום 8 שקל במסגרת צריכה המוגדרת על-ידי הרשות כהגיונית. כעת הרף עלה ל-4 קוב לנפש לכל הפחות וחברי ועדת המשנה מנסים למשוך את הרף ל-4.5 קוב לנפש.
ויכוח נוסף בין חברי הוועדה לרשות המים הוא על מועד החלת המס. הרשות רוצה להחילו מהיום, 1 ביולי, בעוד שחברי הוועדה מתעקשים שהמס יוחל לאחר ההצבעה בכנסת, מה-1 באוגוסט. נושא נוסף שטעון גיבוש הסכמה הוא כיצד לקבוע מכסת צריכה עבור נכים שמתוקף נכותם נזקקים לטיפולים הכרוכים בשימוש במים, ושגם תהליך הרחצה שלהם ממושך יותר.
נושא שבו כן הגיעו הצדדים להסכמה הוא שתושבי אילת, בקעת בית שאן והערבה, יהיו זכאים למכסה יותר גבוהה של מים מכיוון שאלה האזורים החמים ביותר בארץ - הוסכם על 7 קוב לנפש לחודש.
שור לציבור: אל תחכו
אורי שור, מנהל ראשות המים, מצידו, לא מרפה מדוושת הלחץ על הציבור לחסוך בשימוש במים. הוא טוען כי היטל הצריכה העודפת יחסוך למשק המים כ-60 מיליון קוב לשנה, וכי היטל הצריכה העודפת הוא מכשיר קריטי לטיפול במשבר המים שהצלחתו תמנע שימוש בכלי אכיפה אגרסיביים יותר.
שור דורש, כי ברגע שיאושר החוק בכנסת, במתכונת שיאושר, הוא יחול החל מהיום (1 ביולי 2009) רטרואקטיבית. הוא ממליץ לעבור כבר היום לצריכת מים מושכלת וחסכונית, ולבדוק שמספר הנפשות המופיע אצל ספק המים מעודכן כדי להימנע מחיוב עודף.
הנושא נדון במסגרת הדיונים על חוק ההסדרים ויאושר עם אישור תקציב המדינה בימים הקרובים. ברשות המים טוענים כי כמות המים המוקצית כיום בתעריפים א' ו-ב' מספיקים לצריכה מושכלת ונבונה של מים לכל שימוש יום יומי, אולם ישנם רבים החולקים על כך, וביניהם, בין היתר, משפחות ברוכות ילדים ומשפחות המתגוררות באזורים החמים של הארץ.