מארק הרד, מנכ"ל HP, אחד מהמנהלים המוערכים בארה"ב שגם ביקר באחרונה בישראל, הופיע בשבוע שעבר באוניברסיטת סטנפורד, שם נשאל כיצד העבודה האינטנסיבית משפיעה על חיי המשפחה שלו, שכן מחצית מזמנו הוא מבלה בדרכים.
"יש לי קוד לפיו אני פועל", כך צוטט הרד בבארונ'ס, "הצרכים של החברה הם ראשונים, אחריהם האנשים בחברה והצרכים שלי במקום השלישי. אם האיזון מופר, הכול מתחיל להתערער".
מעניין להתבונן דרך ציטוט זה על פרשת סטיב ג'ובס, (54), מנכ"ל אפל, ששלשום שב לתפקידו באופן רשמי. אם להשתמש באנלוגיה שטבע הרד - ג'ובס לא שם את החברה בראש סדר העדיפויות שלו אלא דבר אחר לגמרי: את הזכות שלו לפרטיות. אפל, אין ברירה אלא לקבוע, אינה מתנהגת במידת הגילוי שמניחה את הדעת, בוודאי שלא כזו שאפשר היה לצפות מחברה בשווי 130 מיליארד דולר.
תולדות המחלה והחברה
הסאגה סביב המנכ"ל הכה מזוהה עם אפל, פתלתלה: ב-2004 החלים ג'ובס מסרטן הלבלב, ארבע שנים לאחר מכן מראהו הכחוש גרם להשערות בנוגע למצבו, ובאפל נמסרו גרסאות שונות למקור - שפעת היתה אחת מהן.
בינואר הוא הודיע שמה שיש לו הוא "חוסר איזון הורמונלי" וכשבוע לאחר מכן, כבר מסר שמצבו הרפואי גרוע משחשב ולכן הוא יוצא לחופשה בת שישה חודשים לצורך טיפול רפואי. בחודש שעבר נודע כי באפריל הוא עבר השתלת כבד, ושלשום הודיעה החברה רשמית כי הוא שב לעבודה, גם אם פיזית יעבוד מספר ימים מהבית. מה מצבו? האם הוא כשיר? האם הוא ייצא מזה? אפל לא ענתה על שאלות אלה.
רכבת ההרים הזו הורגשה גם במניה - כל בדל מידע כזה הקפיץ או הפיל אותה. על רקע ההשקות המוצלחות והעמדה התחרותית המצוינת שלה בשוק, גם ובעיקר בשל האייפון, המניה בכל זאת הצליחה לזנק ב-67% מתחילת השנה. אפשר להניח שלו המניה הייתה צוללת כאבן, תגובת המשקיעים הייתה יותר נזעמת. הם היו דורשים פרטים.
שאלות רלבנטיות מתמיד
במידה מסוימת, ההתעסקות הרכילותית מצליחה להסיט את תשומת הלב מהנרטיב המרכזי: ג'ובס מנהל חברת ענק. יש דירקטוריון לחברה - שכולל גם את אל גור, סגן נשיא ארה"ב לשעבר - יש חוקים פדרליים ויש חוקי רשות ני"ע.
נכון שבעבר ג'ובס עשה עבודה טובה בלהלך בין הטיפות - כמו בפרשת הבקדייטינג ממנה יצא ללא פגע. אך לא לעולם חוסן. גם כעת רשות ניירות ערך האמריקנית מנהלת חקירה בנוגע להתנהלות אפל, התוצאות שלה טרם הוגשו.
לו ג'ובס היה נשאר בחופשה, נכון היה מצד החברה שלא לספק פרטים שהרי במידה מסוימת, המשקיעים הוציאו אותו מהמשוואה. אבל כעת, כאשר הוא שוב מנכ"ל, כל השאלות אינן חטטניות, הן רלבנטיות מתמיד.
למשל, האם הסרטן של 2004 חזר? מה הסיכויים להחלמה? מומחים לרגע שטרחו להתראיין בשבועות האחרונים תחת כל עץ רענן טוענים שהם לא גבוהים - אז האם הוא בכלל כשיר? מה הסיכוי שבעוד חודש החברה תודיע שוב שהוא נאלץ לעזוב את תפקיד המנכ"ל לצורך טיפולים רפואיים? ושאלת השאלות - למה לשגע ככה את המשקיעים? זה המקום שהדירקטוריון יוציא הודעה מסודרת שתצורף אליה חוות דעת לפיה ג'ובס כשיר. שיסביר גם ביתר פירוט מה זה אומר שהוא "עובד מהבית".
התקדים הישראלי: גיבור סברינה
בישראל עלתה כבר בשנות ה-90 שאלת גילוי פרטים בדבר מצב בריאותו של מנהל. היה זה סביב דרישה של רשות ניירות ערך מגיבור סברינה לגלות את מצבו הבריאותי של גרשון רוזוב, היו"ר והנשיא דאז, שכן לפי חוות דעת רפואית שהובאה לרשות במסגרת כתב אישום שהוגש נגדו על שימוש במידע פנים, התברר שרוזוב לוקה במחלה (בלבול ודמנציה סנילית).
אמנם הוא כבר פרש, אך מכיוון שקיבל בעבר משכורת על חופשה שנטל, ומשום שחשבה כי זהו מידע חשוב למשקיעים, הרשות דרשה גילוי.
המחוזי טען שהגילוי אינו רלבנטי, אך העליון הפך את ההחלטה וכתב כי "קיימת תועלת מרובה לציבור המשקיעים ממידע על מצב בריאותו של רוזוב. בהסכימו לקבל עליו את התפקידים המרכזיים בחברה, יש לראות את רוזוב כמי שוויתר על פרטיותו, ככל שהיא נוגעת לפרטים המהווים מידע מהותי למשקיע הסביר. בהבאת המידע יש לפרסם רק את הפרטים המהותיים בלי שיפורסמו פרטים שצנעת הפרט יפה להם".
בארה"ב חברות אינן נדרשות לספק פרטים בריאותיים על מנהלי החברה, אבל כן נדרשות לגלות מידע מהותי. כזה שהמשקיע הסביר צריך שיהיה בידיו כדי לבצע החלטות מושכלות הנוגעות למניה. האם מצבו הבריאותי של ג'ובס איננו מהותי?
בישראל יש להניח שהיה נדרש לספק חוות דעת רפואית שתוכיח שהוא מסוגל לשמש כמנכ"ל.