העיתונאי והפרשן רביב דרוקר ייאלץ לחשוף מקור עיתונאי - כך החליט בית משפט השלום בתל-אביב, אשר דחה את בקשתם רביב דרוקר וערוץ 10 כי המקור העיתונאי שעליו הסתמך דרוקר בפרשת רן ארז יעיד מאחורי פרגוד ותחת חיסיון כך שפרטיו לא ייחשפו.
המשמעות היא כי אם דרוקר ירצה להוכיח את אמיתות הידיעה שפירסם, הוא ייאלץ לחשוף בפומבי את המקור, אשר גם ייאלץ להיחקר בחקירה נגדית תחת עדות בבית המשפט על-ידי עו"ד צבי גלמן, פרקליטו של ארז.
כזכור, רן ארז, יו"ר ארגון המורים, הגיש תביעת דיבה נגד רביב דרוקר וערוץ 10 באמצעות עוה"ד גלמן וסיגל פעיל ממשרד אריאל שמר ושות' בסוף 2007, לאחר שלטענתו דרוקר פתח את מהדורת החדשות המרכזית של הערוץ עם דברים שאמר ארז לכאורה בזמן השביתה הגדולה של ארגון המורים.
בתביעה טען ארז כי מהדברים שפורסמו עלה כי שביתת המורים היא חלק מתוכנית קונספירציה להחליף את שרת החינוך דאז יולי תמיר בעמי איילון, וכי הדבר נעשה בידיעת יו"ר מפלגת העבודה אהוד ברק וראש הממשלה אהוד אולמרט. על-פי הידיעה שפורסמה, ארז ובן שיחו, מנחם כהן, סמנכ"ל מינהל וכוח-אדם במשרד החינוך, הכחישו כי ארז אמר את הדברים.
כחלק מהשלב המוקדם של בירור התביעה הגיש דרוקר בקשה שאליה צורפו תצהירים המפרטים כיצד השיג את המידע שעליו התבססה הידיעה. לפי תצהירו של דרוקר, ארז אמר לכאורה את הדברים כשפגש בבית-הקפה את מנחם כהן. אחד מלקוחות בית-הקפה, שישב ליד שולחנם של ארז וכהן, שמע לטענתו את השניים משוחחים על מטרתה האמיתית של השביתה, שירבט את התכנים על מפית - ומסר את התמלול לעורך בערוץ 10, שהעבירם לידיו של דרוקר.
שופטת בית משפט השלום, ריבה ניב, קיבלה את עמדתו של עו"ד צבי גלמן וקבעה כי חיסיון עיתונאי יינתן כאשר אין אפשרות להישען על ראיות אחרות מבלי לדרוש גילוי של מקורות המידע. במקרה זה קיימת עדות נוספת של מנחם כהן ששוחח עם רן ארז, ולכן אין להתיר את החיסיון.
עוד קובעת ניב כי בהעדת המקור מאחורי פרגוד, מבלי שרן ארז ועו"ד גלמן יכולים לחזות בו, יש משום פגיעה בזכויותיהם הדיוניות, ועל כן זו לא תותר - אלא אם יעיד המקור בדרך רגילה, כקבוע בהוראות הדין והתקנות הרלוונטיות.
בהחלטתה ציינה השופטת: "הנני סבורה כי העדת המקור מאחורי פרגוד, מבלי שהמשיב ובאי-כוחו יכולים לחזות בו - יש בה משום פגיעה בזכויותיהם הדיוניות. הנני קובעת כי הבקשה להגשת העדות המצונזרת נדחית. כך גם הבקשה ליתן עדות מאחורי פרגוד.
"הנני ערה לתוצאה הדיונית של החלטה זו. פירושה שהכתב, בעומדו על דוכן העדים, יוכל לסרב ליתן שמו של המקור - אולם לא יוכל להביא את המקור לעדות, אלא אם יסכים האחרון להיחשף ולהיחקר בחקירה נגדית ראויה.
"הנני קובעת כי המבקשים זכאים ליהנות מחיסיון בכל הנוגע לאי-גילוי שמו של המקור, אולם אין הם זכאים להגיש תצהירים - אלא אם הינם ערוכים כדין", אמרה ניב.