בחוק ההסדרים אשר מונח עתה על שולחן הכנסת ומכונה "חוק ההתייעלות הכלכלית", מוצעת העלאת שיעורי מס ניכרת שכמותה לא עשתה שום ממשלה קרוב לארבעים שנה. הצרה שהעלאת המסים נעשית מהדלת האחורית, בחוסר שקיפות ובמסווה של ביטוח לאומי ומס בריאות, והכול ללא כל דיון ציבורי.
יתרה מכך, ההצעה אינה מידתית ופוגעת בזכות החוקתית לשוויון, ונוסף לכל, היא תחטיא את מטרתה. אם אכן המפולת בגביית המסים מחייבת את הגדלתם, יש לעשות זאת בדרך שוויונית, במסלול הרגיל של ביטול חלק מהפחתות המס השולי ל-2009-2010, במתווה החקיקה הקיימת.
הגזירות הללו נכללות בפרק הביטוח הלאומי להצעת החוק, בעיקר בסעיף 149 להצעה, על-פיו, מוצע לקבוע, כהוראת שעה, החל מיום 1 באוגוסט 2009 ועד ליום 31 בדצמבר 2010, כי יועלו שיעורי דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. הגזירה העיקרית היא שהתקרה לתשלום מסים אלה תוכפל - מ-5 פעמים השכר הממוצע במשק ל-10 פעמים שכר זה.
המשמעות היא העלאת התקרה מכ-35,000 שקל לחודש לכ-70,000 שקל. מדובר בתוספת מס שוטף המקטינה את ההכנסה החודשית לנפגעים במעל ל-2,000 עד מעל ל-4,000 שקל לחודש וחזרה למס שולי שעולה על 60% למעמד הבינוני-הגבוה, שעה שהאלפיון העליון נותר במס שולי של 44-46% בלבד.
זיכרון קצר
ניסיון דומה, לפני פחות מעשור, גם הוא על-ידי ממשלת ליכוד, כשל כישלון קולוסאלי ובוטל בתוך תקופה קצרה. הטעם לכך פשוט. מרבית העצמאיים והשכירים הבכירים יברחו לחברות וכך, יפסיד האוצר גם את הפרש המס מחברה (כיום 26%) למס השולי ליחיד (כיום 46%), ואת הסכומים העולים על תקרת ביטוח לאומי הנוכחית האמורה לא ימשכו כדיבידנד.
יתר על כן, יתרת העצמאיים עלולים להיגרר על-ידי הממשלה למעגל של מעלימי המס, כי פרמיית ההעלמה תעלה באופן חד. הרי לכם זיכרון קצר של ראשי האוצר והממשלה, וסתירה להמלצות כל ועדות המומחים בנושא, החל מוועדת בן-שחר ב-1975 וכלה בוועדת רבינוביץ ב-2002 ותיקוני החוק ביוזמת האוצר ב-2005.
פגיעה ברגל גסה
מי שלבסוף ייפגע פגיעה ברגל גסה, הם כמה מאות שכירים בכירים שומרי חוק: מנהלים בכירים ויועצים משפטיים בשירות הציבורי, בכירי האקדמיה והרפואה, מנהלים בדרג הבינוני במגזר הפרטי וחלק מהעצמאים. לאלפיון העליון אין מקום לדאגה, הוא בקושי יחוש בכך או יימלט מכך בעזרת עורכי דין ורואי חשבון המומחים בתכנוני מס לגיטימיים (יש חיה כזאת ואף נלמדת באוניברסיטאות).
החלופה הראויה בלית ברירה, כהכרח בל יגונה, אך המגשימה את עיקרון השוויון החלוקתי היא העלאה מזערית של שיעורי המס השוליים ליתרת שנת 2009 ול-2010. מדובר בפגיעה בהכנסה הפנויה של כמה עשרות שקלים למעמד הבינוני הנמוך וכמה מאות שקלים למעמד הבינוני הגבוה. פגיעה שלא תצדיק תכנוני מס או תחמוני מס ותשולם בגאון על-ידי ציבור שומרי החוק, כתרומה מידתית לדמוקרטיה נאורה.
הכותב, מאוניברסיטת תל-אביב ומהמכללה האקדמית נתניה, הוא ראש פורום מסים של לשכת עורכי הדין.