אחת ההבטחות של ראש העיר הנוכחי של ירושלים, ניר ברקת וסיעתו, הייתה לטפל בנושא השימור. באחרונה פרסמה ועדת השימור העירונית, בראשות נעמי צור, רשימה של מונומנטים ואתרים לשימור. הוועדה החלה בעדכון והשלמת כרטסת המבנים לשימור בירושלים, והפיכתה, לראשונה, לסטטוטורית - מחייבת מבחינה חוקית. צור, מבחינתה, אינה מותחת ביקורת על המדיניות של העירייה בעבר, ומבטיחה שהשימור לא יבוא על חשבון הפיתוח של הבירה.
צור: "יוזמות רבות לעריכת רשימת מונומנטים נעשו, אך מעולם לא הושלמו. כיום מתועדים ברשימה שאספנו 8,000 פריטים לשימור, אך עלינו לסווגם, לדרגם, להגדירם, לתארם. זו עבודה רבה, שתהיה שקופה לציבור. תוכנית המתאר המקומית המתגבשת קובעת הוראות ברורות לשימור, ובין היתר מחייבת קביעת רשימת אתרים לשימור שתהיה סטטוטורית. בחצי השנה האחרונה קבענו מדיניות, למדנו את הנושא ופרסמנו את הרשימה באתר האינטרנט. השלמת התהליך והפיכת הכרטסת למחייבת יארכו כשנתיים. במקביל צריך להקים מחלקת שימור בעירייה. העירייה מפרסמת בקרוב מכרז לממונה וראש מחלקת שימור.
"ברשימת השימור הקודמת היו מבנים שנהרסו. יש בתחום זה בעיה מבחינת האכיפה. אחרי שמבנה לשימור נהרס, לא ניתן לשנות זאת. הענישה של העבריין לא תחזיר את המבנה. אנו מעוניינים לבנות מערכת ענישה ואכיפה כזו שלעבריין לא יהיה כדאי להרוס. לשם כך אנו בוחנים אפשרות להפעיל סעיפים בחוק שלא מיישמים אותם כיום. החוק קובע כי אדם שרכוש בבעלותו מיועד לשימור - הוא אחראי לשימורו. בשימור לא מספיק שאתה לא הורס את הבניין, אתה צריך לנקוט פעולות לשימורו. אנו נדרוש פעולה אקטיבית".
"גלובס": האם ארגון השימור של האו"ם, אונסק"ו, מעורב בירושלים?
"אנו בוחנים אתרים בירושלים שראויים לקבלת הכרה של אונסק"ו. בירושלים רק העיר העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית, וללא ספק יש אתרים נוספים שראויים להכרזה. אנו נחשוב איך לנצל הכרזה בינלאומית כמנוף לעניין בינלאומי ותיירות בעיר.
"נושא נוסף הוא הקמת קרן שימור, שנבחנת כעת. סביר להניח שיהיו תרומות, ואולי השתתפות ממשלתית ואנחנו עדיין בודקים את הרעיון. נוסף לכך, אחת ההחלטות החשובות שקיבלה באחרונה ועדת השימור היא מדיניות לשימור רחוב הנביאים בעיר, שלוקחת בחשבון לא רק שימור של המבנים היפהפיים, אלא גם את סביבתם. זה יהיה רחוב תיירותי ותרבותי. באופן כללי, אני מקווה שנצליח לכבד את הנכסים ההיסטוריים שלנו. עם זאת, אנו חייבים להיות מחויבים לפיתוח העיר. זה לא זה על חשבון זה".
מה דעתך על המודל של תל אביב לשימור, שבין היתר מתמרץ בעלי נכסים לשימור באמצעים שונים, כגון אפשרות לניוד זכויות?
"אנחנו רוצים ללמוד את המודל. אני מבינה מחבריי בת"א שזה לא כל כך קל, ושיש קשיים. אנו נלמד את הנושא ונשווה לרעיונות אחרים מהעולם. ניוד זכויות נשמע אפשרי, אך כרוך בהרבה קשיים. אני רוצה להאמין שזה יתאים לירושלים, ויכול לפתור המון בעיות".
לפי תוכנית המתאר, הוועדה המקומית רשאית להכין תוכנית מפורטת הכוללת הוראות שימור למתחם או לשכונה בתחום העיר ההיסטורית. האם זה לא עלול להקפיא את הבנייה?
"אני מקווה שננצל בתבונה את האפשרות של סעיפים 77 ו-78 לחוק (הקפאת פעולות בנכס). זה מה שעשו בעת הכנת תוכנית מתאר לרחביה, ועכשיו היא מסתיימת. תוכנית בית הכרם מגיעה עכשיו להפקדה. כל השכונות הפנימיות עוברות תכנון קפדני, ואני חושבת שזה יבטיח דווקא פיתוח. אנחנו לא ניתן שיהיו שנים של קיפאון. מה שיכול להציל את העיר מקיפאון זה אישור תוכנית המתאר ותכנון מפורט של שכונות מרכז העיר. שימוש בסעיפים 77 ו-78 לא יארך שנים והדיבורים על כך אינם מציאותיים. תוכנית המתאר בסוף תאושר, לאחר תקופת התנגדויות. לאחר מכן יהיו כללי משחק, והכל ישתנה לטובה, גם לקבלנים". *