רבים מעובדי המשק מחזיקים מכוניות מטעם מקום העבודה. אולם מה דין הכיסוי הביטוחי למכוניות אלה כאשר עובד החברה משאיל את הרכב למכר שלו?
מהחלטת בית משפט השלום בתל-אביב עולה כי הביטוח המקיף לרכב חברה תקף גם כאשר העובד מעניק הרשאה למשהו אחר מטעמו לנהוג ברכב.
החלטת בית המשפט באה בעקבות תביעה של "מ.ס.ד חיפה" ועובדת בחברה נגד חברת הביטוח שומרה, שביטחה בביטוח מקיף רכב חברה שהיה ברשות העובדת. על-פי תנאי הפוליסה מורשה לנהוג ברכב כל נהג מעל גיל 24 - והעובדת עמדה בקריטריון זה.
לפני 3 שנים הרכב היה מעורב בתאונת דרכים. למרות שהעובדת הצהירה בדו"ח כי היא זו שנהגה ברכב בעת התאונה, התברר מאוחר יותר כי מי שנהג בפועל היה אחיה - גם הוא מעל גיל 24.
מהתביעה עולה כי הנזק הסתכם ב-27,250 שקל לפי הפירוט הבא 23,000 נזק לרכב, כ-1,250 חוות-דעת שמאי ו-3,000 שקל פיצוי על עוגמת-נפש.
האם תנאי הפוליסה נתונים לפרשנות?
התביעה התקבלה בחלקה כאשר השופט מנחם קליין קבע כי חברת הביטוח תידרש לשלם עבור כיסויי הנזק לרכב סכום של כ-24,250 שקל (לא כולל הסעיף על עוגמת-הנפש).
לצד החזר הוצאות תיקון הרכב, נקבע כי חברת שומרה תישא גם בהוצאות המשפט ושכר-הטרחה לעורכי הדין.
בפסק הדין מציין השופט קליין כי אין מחלוקת בין הצדדים על כך שהרכב היה מבוטח, וכי הפוליסה מכסה כל נהג מעל גיל 24. המחלוקת היא לעניין פרשנות תנאי הפוליסה ובתוך כך למונח "נהג מורשה".
לטענת חברת הביטוח, תנאי הביטוח מתנים כיסוי ביטוחי בנהיגת כל נהג המורשה על-ידי המבוטח (חברת מ.ס.ד), ומשום שמי שנהג ברכב בזמן התאונה לא היה מורשה - הרי שלא מתקיימים התנאים המקנים כיסוי ביטוחי לרכב האמור.
השופט קליין לא קיבל את פרשנות חברת הביטוח, וציין כי "לא קיים איסור גורף האוסר על עובדי התובעים לאפשר למי מבני משפחותיהם לנהוג ברכב", ואף העמיק בביאור הפרשנות, כשטען כי עובדת החברה לקחה את הרכב בהרשאה ואחיה גם הוא קיבל את הרכב ברשות, לכן "אף אחד לא נהג ללא הרשאה כדין".
בפסק הדין מזכיר השופט קליין את פסיקתה של השופטת איילה פרוקצ'יה בתביעה דומה (11081/02): "הציפיות הטבעיות של המבוטחים, הרשאים על-פי הביטוח להשאיל את רכבם למורשים מטעמם, אינן מתיישבות עם הגבלת כיסוי ביטוחי... נסיעת מורשה לעבודתו או למטרות עסקיות - כמוה כנסיעה למטרה משפחתית או חברתית בשגרת החיים, והאבחנה ביניהן לצורך כיסוי ביטוחי איננה תואמת את הליכות החיים, את צורכי בני האדם ואת הציפיות הטבעיות. חלק גדול מהציבור בישראל קשור ותלוי באורח הפרשנות של תניה זו". (א. 020857/08).