4 ימים חלפו מאז הפסיק משרד הפרסום אדלר-חומסקי את ההתקשרות עם המנכ"ל והשותף בחברת המדיה שלו מדיה קום, עופר רושה - וענף הפרסום כמרקחה. הצעד המפתיע, הצורה בה הוא נעשה ומעל הכל השאלה מה יקרה עם חברת המדיה כעת - מסעירים את הענף.
ביום חמישי האחרון יצא עופר רושה לפגישה אצל עורך הדין של אדלר-חומסקי, עו"ד דורי קלגסבלד. להפתעתו, קלגסבלד הודיע לו על הפסקת עבודתו בחברה. דקות לאחר מכן כבר הוחלפו המנעולים והקודים של המחשב במדיה קום. גם עובדי החברה למדו רק אז כי המנכ"ל עוזב. עם זאת, נראה כי הלקוחות הגדולים של החברה קיבלו מידע על המהלך עוד קודם.
מקורבים לרושה מספרים כי הפיטורים נפלו עליו כרעם ביום בהיר. אמנם מזה תקופה ארוכה היחסים בינו לבין השותפים אינם כתמול-שלשום, אך רושה לא האמין כנראה כי הדברים יגיעו לכדי פיטורים.
לא מדובר במהלך של מה בכך. רושה אינו רק מנהל שכיר במשרד: ל"גלובס" נודע כי כבר היום הוא מחזיק ב-15% ממניות מדיה קום. החוזה שנחתם עימו זמן קצר לפני ההנפקה של המשרד בבורסה נחתם לתקופה של 5 שנים, במהלכן הוא אמור היה להחזיק ב-25% ממניות המשרד. נראה כי לפחות חלק ממה שהצית את הויכוח מול אדלר-חומסקי היה בכל הקשור לתנאיו של רושה, ביום שאחרי היציאה של המשרד מהבורסה.
3 מנכ"לים ב-4 שנים
התקופה בה חבר רושה לאדלר-חומסקי היא טרם ההנפקה של המשרד בבורסה, כשהחלומות היו גדולים והאופק רחב. מדיה קום היתה אז שחקנית חלשה יחסית בשוק המדיה, אחרי תקופה של שנתיים במהלכה התחלפו מנכ"לי החברה פעמיים: ראשונה פוטרה - בצעד שנתפס אז תמוה - גלית דוהן, לטובת רמי חזן, לשעבר סמנכ"ל בזק ולקוח של המשרד - מינוי שלא הוכיח את עצמו.
באותה תקופה ניהל רושה את תקציבי שטראוס-עלית, פרטנר, יוניליוור ואחרים, אך ראה איך החברה שהקים (פרו-מדיה) הולכת וקטנה מול חברות המדיה של קבוצות הפרסום. רושה בחר לסגור את פרו-מדיה - ועבר לנהל את מדיה קום.
כבר במהלך המשא-ומתן הזהירו גורמים שונים את חומסקי כי לצד מקצועיותו של רושה בתחום המדיה - קיים גם צד קשה לעיכול של אישיות לא פשוטה, אך חומסקי בחר לקחת את הסיכון ולחבור לרושה.
למשך תקופה מסוימת נראה כי החיבור מצליח, אבל כעבור חודשים החלו החריקות. מקורבים למשרד סיפרו על מערכת יחסים טעונה של רושה עם חלק מההנהלה הצעירה וכן עם חלק מהלקוחות. אדלר-חומסקי ורושה עצמו הקפידו להכחיש.
פיצוי של מיליונים
למי שמכיר את רושה, ברור שמבחינתו טרם נאמרה המילה האחרונה. מקורבים לו מספרים כי החוזה שלו מבטיח לו פיצוי של מיליוני שקלים, שהוא לא יוותר עליהם. בשלב זה כולם מנסים לשמור על טון מתון. כך, למשל, אייל חומסקי אומר היום (ב') בנוגע לסיבות לפרידה מרושה: "היו חילוקי דעות ניהוליים, ואני מאחל לעופר את כל ההצלחה בעולם".
אולם, בענף מעריכים היום כי הסיפור יילך ויסתבך. "חומסקי לא ממהר לשלם מיליונים", אומר היום בכיר בענף. "אני מניח שהוא חושב שיש לו ביד משהו שיכול לפטור אותו מתשלום - אחרת הוא לא היה עושה מהלך כזה".
עם זאת, יש לזכור כי רכש מדיה הוא תחום עדין, לב ליבו של רווחיות משרד הפרסום. סביר כי ייעשה כל מאמץ לא להביא את המחלוקות לעין הציבורית, שכן הטלת רפש עלולה לפגוע בכל הצדדים.
שאלה נוספת היא מה תעשה קבוצת אדלר-חומסקי בכל הקשור למדיה. מנכ"ל חברת מדיה הוא אחד התפקידים החשובים בקבוצת פרסום. לאחר סאגת חילופי המנכ"לים בשנים האחרונות, באדלר-חומסקי לא יכולים להרשות לעצמם לפספס שוב.
הדרך הכמעט מתבקשת היתה לחבור לגוף גדול אחר, בכדי להשיג את הגודל הדרוש ואת הניהול. אולם במציאות של היום, מהלך כזה אינו ריאלי: גם אם היו נפתרות מחלוקות אלה או אחרות - אין סיכוי שהממונה על ההגבלים העסקיים תאשר סוג כזה של שיתוף-פעולה.
קבוצת אדלר-חומסקי חייבת כעת למצוא מנהל ראוי. מדובר במשימה קשה מאוד: ענף המדיה כמעט לא מנפיק היום "מותגים אנושיים". באדלר-חומסקי צריכים היום "מגה מותג", אישיות שמינויה יאותת מקצועיות, יציבות ושקט לשנים רבות. אם מישהו שמכיר מותג כזה - שיקום.
עופר רושה סירב להגיב.