גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתנה משמיים

מתי מתנה מלקוח חייבת במס הכנסה?

לא, לא. זה לא מה שאתם חושבים. אין הכוונה לעיסוק בעולמות שמימיים, שכבודם במקומם מונח, אף לא לעיסוק בגרמי שמיים, אלא למונח מקצועי, מיסויי, שמכונה בלעז windfall. זהו אותו מתת חסד שמקבל נישום, ואשר איננו חוסה אצל המס הישראלי, מאחר שאיננו נופל למצודת אחד ממקורות ההכנסה החייבים במס בישראל ("תורת המקור").

כידוע, פקודת מס הכנסה הישראלית חיה כנראה עדיין בעידן "תורת המקור". מה משמע? הרעיון העומד ביסוד תורת המקור הוא, שרק אותן הכנסות אשר נופלות ברשימת המקורות הסטטוטוריות של ההכנסה, כמפורט בעיקר בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, הופכות להיות "הכנסה חייבת" (כגון, הכנסה מריבית, הכנסה מדיבידנד, הכנסה מדמי שכירות, הכנסה מעסק וכל כיוצא באלה). "מתנת שמיים" איננה חלק ממקורות ההכנסה בישראל ומתוך שכך - דינה לחסד (היעדר חבות במס).

מהו איפוא דינה של מתנת חסד, אשר נותן מטופל לרופאו עבור הצלת חייו? מה טיבה של הכנסה, שמקבל במפתיע עורך דין מעבר לשכר-טירחתו הדשן, מלקוח שזה עתה הורידו מהגרדום? כלום תיחשבנה הכנסות חסד אלה ודומיהן כהכנסה חייבת? האם נכונה האינטואיציה כי המתנה תשוייך להתקשרות העיסקית ובעטיית כך נופלת לגדרו של "מקור" וחייבת במס בישראל, או דילמא מנותק המענק מהמחיר או מהשכר המקורי והיא עומדת בפני עצמה, כאקט של נדיבות גרידא, שאין בינו לבין הכנסות העסק דבר וחצי דבר?

נדיבות אינה אירוע מס

הבה נדמיין אירוע בו פנה מטופל חולה סרטן, לא עלינו, אל רופא פרטי מומחה והוא משלם לו את המחיר הגבוה ביותר, שלוקח רופא מומחה מסוגו, עבור טיפול מסור. הרופא המסור הביא ברכה בעמלו, ומטופלו נרפא לחלוטין ממחלתו האימתנית. חלפה שנה. הגיע יום הולדתו של הרופא ובמחווה של נדיבו*ת והוקרה מזמין אותו המטופל לטיול מסביב לעולם, שבמהלכו הוא מעניק לו שיק מתנה בסך של מיליון דולר (ללא מע"מ, בהיותו מתנה).

הרופא נפעם מהמחווה ובקול רועד מהתרגשות אומר למטופלו, כי "הוא הגזים ולא היה חייב". המטופל עונה לו בקול תרועת ניצחון: "אכן, לא הייתי חייב, אבל רציתי. לכבוד ייחשב לי הדבר ואל תסרב למתנתי. אלמלא אתה, אדוני הרופא המחונן, לא הייתי ניצב כיום על רגליי בריא וטוב לב".

עם שובו של הרופא לישראל הוא מפקיד את המתת בחשבונו בבנק ומדווח על ההכנסה ועל הטיול לרשויות המס, בתור מתת שמיים, שאיננה נופלת לאחד ממקורות ההכנסה המוכרים בישראל, ואיננה חייבת במס בישראל, הגם שלית מאן דפליג, כי אלמלא הטיפול הרפואי לא היה הרופא העשיר (כיום) זוכה למתנה. ככל שניסיוני מגיע, עמדת מס הכנסה תהיה ככל הנראה שלילית; דהיינו, שהמתנה אינצידנטלית לעיסוקו של הרופא וחייבת במס בידיו, אם כי, לדידי,החיוב במס בנסיבות אלה איננו נקי מספקות. בשורות הקצרות שלהלן אעלה מספר הרהורים חד-צדדיים, אפיקורסיים משהו, לטובת הארגומנט, שלא בהכנסה חייבת עסקינן, אלא במתת שמיים.

ראשית, חלוף הזמן בין ריפוי המטופל, לבין המתנה שהעניק לרופאו מקהים את האינצידנטליות של המתנה לשירות. שנית, סכום המתנה הגדול, עומד בדיספרופורציה מוחלטת למחיר המקובל אצל רופאים מומחים בהקשרים דומים. בפער העצום שבין סכום המתנה לבין סך הכל מחיר הביקורים והטיפולים אצל הרופא, יש כדי לתמוך בטענת הנתק, שבין התשלום ה"עיסקי", לבין המענק ה"מתנתי". הכמות הופכת לאיכות; הכמות הופכת לניתוק. המתנה, איננה בבחינת "תיקון מחיר" או "עיגול מחיר" כלפי מעלה, אלא מתנה טהירה.

שלישית, הוסיפו לכך את העובדה, שהמטופל לא היה חייב, כמובן, ליתן את המתנה לרופאו, ולרופא לא היתה טענת זכאות לקבלה (או לקבל כל סכום נוסף אחר) ונמצאתם מבינים (אם כי לא בהכרח מסכימים) לטענת הניתוק.

אקט של הכרת תודה

אכן, לא נעלם ממני שיש איזשהו קשר סיבתי בין המתנה לבין טיפול הרופא, אך הקשר הסיבתי צריך שיהיה "קשר סיבתי משפטי". סוגיית הקשר הסיבתי (או כפי שהיא מכונה לעיתים: "סיבתיות") היא סוגיה סבוכה בעולם המשפט ויש בה גם מן המדיניות השיפוטית. לפרקים מזומנות, קושרים את הקשר הסיבתי המשפטי עם "מימד הציפיות". כל אימת שקיימת ציפייה, שהאירוע (בענייננו - המתנה) ייארע, כי אז נוטה הכף לצד התקיימותו של קשר סיבתי, בעוד שמשנעדרת ציפיה סבירה לאירוע (למתנה), כי אז מתרופף הקשר הסיבתי המשפטי ויכול שיימוג. ספק בעיניי אם, במובן זה של הציפיות, יתגבש הקשר הסיבתי המשפטי בעניין דנן.

וכבר היו דברים מעולם. מעשה ברופא קופת-חולים, אשר זכה לקבל מפציינט, כהכרת תודה גרידא, תוצרת חקלאית מלוא החופן. בית המשפט דחה את עמדת פקיד השומה רחובות, כי בתוספת הכנסה חייבת עסקינן, וקבע כי המתנה כשמה כן היא ונטולת חבות מס. בדומה לכך, קבע בית המשפט כי יחזקאל אברהם, אשר פונה על-ידי העירייה, חרף טענתו שהוא בר רשות בנכס המקרקעין, לא יהיה חייב בפיצוי, אקס גרציה, שהוענק לו על-ידי העירייה. היה זה מתת חסד, כך קבע בית המשפט, ובתור שכזה איננו חייב במס.

"נדיבות אימפולסיבית", אשר איננה מתחייבת במס אצל מקבל המתת, ניכרת גם לעיתים בלתי מזומנות, במעגל המקצועות החופשיים. בשנות ה-70, החליטה פירמה להתנתק מרואי החשבון הקבועים שלה, אשר ביקרוה בנאמנות שנים ארוכות. הפרידה מרואי החשבון לא זיכתה אותה בכל פיצוי. על כך לא היתה מחלוקת. למרות זאת, החליטה הפירמה, באופן וולונטרי, ליתן לרואי החשבון תשלום נוסף בגובה שנת פעילות שלמה נוספת, בה לא עבדו. היה זה אקט של הכרת תודה עבור שירותי עבר ובתור שכזה, כך נפסק באנגליה, איננו חייב במס. נדיבות, איננה "אירוע מס". עורכי דין אינם מופלים לרעה מרואי חשבון בהקשרים אלה.

ומעשה נוסף שהיה כך היה: סקוט שימש כעורך דין פעיל משך שנים ארוכות עד שפרש ממקצועו ועבר לעסוק בתחום הנדל"ן והעסקים. והיה היום, בו פנתה אליו לקוחה ותיקה לשעבר על מנת שיסייע לה במכירת נכס, שהתקשתה למכור, מפאת בעיות משפטיות שליוו אותו. היא ביקשה שסיועו יהיה כמחווה של רצון טוב.

עורך הדין עשה כמיטבו והצליח בסיועו. אשר על כן, ביקשה הגברת להעניק לו מתנה בסך 10,000 לירות שטרלינג. מתנה זו לא חויבה במס. בית המשפט האנגלי ראה בה "נדיבות אימפולסיבית", הגם שהיה ער לכך, כי אלמלא העזרה שהושיט לה עורך הדין היא לא היתה מעניקה לו את המתנה. היה זה תשלום רצוני, בלתי מחויב, ללא זכות משפטית לקבלו.

תשלומים רצוניים או התנדבותיים, כך נפסק, אינם בהכרח מעין תוספת מחיר, אלא אות הוקרה. "נדיבות ספונטנית", כלשון האמריקאיים, בנסיבות מתאימות, איננה מחויבת במס.

מתת מעביד

שונה הדבר, או יכול ששונה הדבר, ביחסים נדיבים, שבין עובד ומעביד (שאז, רוחב יריעת הדין הפוזיטיבי מרחיבה את היקף המושג "הכנסת עבודה" למחוזות ולאירועים רחבים מן הרגיל). באנגליה, ארץ מכורתה של פקודת מס הכנסה הישראלית, ישנן הלכות אשר מאפשרות את טענת אי החיוב במס אפילו על "מתת מעביד" לעובדו, בנסיבות מיוחדות. ברם, לנוכח פני ההוראות הסטטוטוריות הנהוגות בפקודת מס הכנסה הישראלית, טענה זאת תהיה מוקשית וקשה בישראל. חריג נוסף ל"חריג המתנה" הוא חריג סטטוטורי, חדש יחסית, בגידרו של סעיף 2א' לפקודת מס הכנסה. סעיף זה קובע, כי "השתכרות או רווח של תושב, שמקורם בהימורים, בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים יובאו בחשבון בקביעת רווחיו או הכנסתו של אדם". "מכלל הן" שומעין "לאו"; דהיינו, שאלמלא סעיף ספציפי זה לא היו תקבולי הזכייה בהגרלות משום הכנסה חייבת, ללא מקור לחיובן.

תקבולי זכייה בהגרלות כגון דא היו נחשבות, עובר לסעיף הספציפי (2א'), כמתת שמים שאיננה חייבת במס, ואילו אחרי חיקוק הסעיף הלזה זוכות הכנסות אלה לשיעור מס מיטיב של 25%.

שמע מיניה, כי בנסיבות חדות וברורות של מתנה אמיתית, לא יהיה זה מן הנמנע לשקול לקולא את שאלת חיובה במס בישראל, בהיעדר מקור להיתלות בו. אכן, אין זה דבר שבשיגרה והוא איננו חזון נפרץ, אך הוא אפשרי וראוי לבחינה ולמחשבה ואולי גם לאימות (או עימות) עם רשויות המס. זוהי הצגה חד-מימדית, חד-צדדית ופולמוסית, המציגה רק היבט אחד מפסיפס האפשרויות והדיונים, אך בהיותה חריגה, היא גם טעונה חשיבה רעננה וחדשנית. את האידך גיסא הציגו או יציגו אחרים, או אעשה כן בעצמי בהזדמנות מתאימה אחרת.

* עו"ד פנחס רובין עומד בראש משרד גורניצקי ושות', והוא, משרדו או לקוחותיו קשורים או יכולים להיות קשורים בסוגיות של מתת שמיים וחיובן או אי חיובן במס.

עוד כתבות

מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס

"תיקון 190" נשמע טכני, אך הוא מאפשר ניהול כסף פרטי דרך קופת גמל - עם שיעור מס שונה, גמישות בהשקעה וגם כמה מגבלות שחשוב להכיר ● למי הוא מתאים ומתי זה משתלם? לפני שמפקידים - חשוב להבין את כל המשמעויות

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי. פרש מצה''ל ב-2018 / צילום: דובר צה''ל

קטאר-גייט: האלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי נחקר באזהרה

מרדכי - שפרש מצה"ל ב-2018, אחרי ששימש, בין היתר, כמתאם פעולות הממשלה בשטחים - הוא בעליה של חברה החשודה כי העבירה מאות אלפי שקלים ליונתן אוריך, יועצו הקרוב של רה"מ נתניהו, במהלך 2024 ● זאת, לכאורה, לטובת קמפיין לטובת קטאר ● מטעמו של מרדכי נמסר: "פולי מרדכי שרת ומשרת את מדינת ישראל מזה עשרות שנים, ולא דבק רבב בפעילותו"

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

פי דידי. זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות / צילום: ap, Willy Sanjuan/Invision

משפט פי דידי: הראפר הורשע בשידול לזנות, אבל זוכה משאר האישומים נגדו

חבר המושבעים במשפט פי דידי המואשם בשורה של עבירות מין וסחר בבני אדם הגיע להחלטה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק ● הראפר זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות - שעשויים להוביל ל-10 שנות מאסר כל אחד

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

קת'י ווד / צילום: Reuters

קת'י ווד שוב כובשת את צמרת התשואות בוול סטריט: האם ההצלחה תימשך

קת'י ווד היא אחת המשקיעות הצבעוניות בוול סטריט ● עם אמונה בלתי מתפשרת בקריפטו ובטסלה, ווד יודעת לעיתים להציג תשואות שאף אחד אחר לא יודע, אבל גם להתרסק ● מתחילת השנה, היא זוכה להצלחה מסחררת. אבל האם זה יימשך?

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר

לא הסיבוב הראשון בארץ: הקרן שעשויה להפוך לגלגל ההצלה של מניית ורינט

חברת הטכנולוגיה הוותיקה שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר עשויה לעבור לידי קרן ההשקעות תומא בראבו, לה היסטוריה מוצלחת עם חברות בישראל ● ורינט המספקת פתרונות למוקדי שירות, איבדה שליש מהשווי שלה רק השנה