על קירות מסדרונות מפעל Numonyx בקריית-גת תלויים שלטים רבים. "סדר עדיפויות תפעולי - להשיג את קיצוץ ההוצאות הנדרש", הוא השלט שמופיע על קיר חדר הישיבות. השלט הזה מסמל את התודעה הקולקטיבית של נומוניקס, שהוקמה לפני יותר משנה כספין-אוף לתחום שבבי הזיכרונות של החברות אינטל ו-STMicroelectronics.
החברה, שככל הידוע אינה רווחית, פועלת בשוק שבו יש ירידת מחירים מובנית ומעליו מרחף סימן שאלה בנוגע למגמת הביקושים. לכן, היא צריכה לעבוד קשה על הפחתת הוצאות. ואכן נומוניקס - ולא רק המפעל בישראל - עברה תקופה אינטנסיבית של קיצוצים. בישראל פיטרה החברה כ-150 עובדים שרובם עובדי קבלן, העבירה את המפעל ל-5.5 ימי פעילות במקום 7, והפחיתה ב-10% משכר העובדים עקב מקיצוץ ימי הפעילות.
פסח עבר, המחצית הראשונה של השנה הסתיימה, ונראה כעת כי בנומוניקס משחררים את החגורה. בראיון ל"גלובס" אומר יונתן ונד, מנכ"ל נומוניקס בישראל (מפעל FAB-1) כי החברה חזרה לשבוע עבודה מלא, מספר העובדים בקריית-גת התייצב על 1,150 מתוך 7,000 בעולם כולו, וכי תוכניות ההצטמצמות הוקפאו.
"המצב החיובי בא לידי ביטוי גם בביקושים שחוזרים לעלות. חלק מההזמנות שאנחנו מקבלים עכשיו הן בגלל שהלקוחות רצים לחדש מלאים אבל חלק הן בשל גידול אמיתי בביקושים, שאת ההיקף שלו אנחנו עוד לא יודעים בדיוק".
ילדות קשה
עבור נומוניקס, חברה בתחילת הדרך, התזמון של המשבר לא היה אידיאלי, בלשון המעטה. שתי חברות ענק במונחי עולם שבבי הזיכרונות - ספנשן וקימונדה - קרסו מאז תחילת השנה והכריזו על פשיטת רגל. ממשלת טייוואן איגדה את שש החברות המקומיות בתחום זיכרונות ה-DRAM שיפעלו תחת תשתית אחת, ומעל חברות ענק אחרות - כגון אינפיניון ומיקרון - ריחף ענן גדול של חוסר ודאות במשך כמה חודשים.
"היינו צריכים להסתדר עם הרבה פחות כסף ממה שהיה לפני הקמת החברה", אומר ונד, "כחברה חדשה, היינו צריכים להתמודד עם ההבנה שאנחנו ברשות עצמנו". למרות ההורים העשירים של החברה, שעד לפני כשנה וחצי מימנו אותה בהיקפים של מאות מיליוני דולרים בשנה, ההישרדות של נומוניקס אינה טריוויאלית, במיוחד בזמן בו שוק ההון סגור לגיוסי חוב.
"הושפענו בדיוק כמו החברות האחרות, לא יותר, והיינו צריכים להתמודד עם זה", מתאר ונד, "היו חברות שפשטו רגל, אחרות גדולות וחזקות כמו סמסונג התמודדו אחרת. אנחנו היינו צריכים לשמר את המזומן של החברה בכדי להמשיך ולפעול, ונשארנו עם אותה כמות מזומן שהייתה לנו בעת ההקמה". החברה קיבלה קו אשראי של 550 מיליון דולר איתו יצאה לדרך.
יכול להיות שהתזמון של המיזוג היה שגוי?
"אף אחד לא צפה את מה שקרה אחרי ספטמבר 2008. הייתה לוגיקה עסקית בחיבור בין אינטל לבין STmicro והיא עדיין תופסת. חובת ההוכחה על נומוניקס שהיא תהיה רווחית לאורך זמן".
יעברו ב-2010 ל-45 ננומטר
נומוניקס היא הנציגה המקומית מצד הייצור של שוק הזיכרונות. החברה יצאה לדרך במארס 2008, ערב המשבר, והרגישה את הקשיים כבר בהתחלה כאשר לא הצליחה לגייס סכום של 1.6 מיליארד דולר שאיתם תכננה לצאת לדרך. נומוניקס קיבלה במסגרת העסקה את פעילות שבבי ה-NOR Flash של אינטל ואת כלל פעילות שבבי הזיכרונות הבלתי נדיפים של STMicro.
המיזוג הפך את נומוניקס לחברה הגדולה הפעילה בשוק זה, שמשמש לקריאה מהירה של נתונים ומתאים במיוחד להרצה של קודים - מה שרלבנטי לשוק הטלפונים הניידים. חברת המחקר iSupply מעריכה כי שוק שבבי ה-NOR הסתכם בכ-6.1 מיליארד דולר בשנת 2008, מתוך שוק הזיכרונות כולו שהיקפו 45 מיליארד דולר. נומוניקס מדורגת בו במקום השלישי, אחרי סמסונג וטושיבה.
בדרך למעלה עקפה נומוניקס את ספנשן ואת הספין-אוף המתחרה של AMD ופוג'יטסו לתחום זיכרונות ה-NOR. נומוניקס, אפשר לראות, נהנית מהמצב אליו התדרדרה ספנשן לאחר פשיטת הרגל וחוסר הוודאות באשר לתוכניותיה העתידיות.
שלא כמו בתחום זיכרונות ה-NAND, שמשמשים בעיקר לשמירת נתונים, ירידת המחירים בשוק ה-NOR היא טבעית יותר, ואינה נגרמת בעקבות הצטברות מלאים. "ירידת המחירים תסתכם להערכתנו ב-20%-30% השנה", אומר ונד. "ההתמודדות שלנו עם זה היא באמצעות אספקת מוצרים מתקדמים יותר וכן בהתקדמות בתהליכי הייצור".
נומוניקס מייצרת כיום בליטוגרפיה (כלומר רוחב הטרנזיסטור שמוטבע על גבי הסיליקון) של כ-65 ננומטר, בהתאם לטכנולוגיה שירשה מאינטל. המפעל בקריית-גת מפתח את הטכנולוגיה של החברה לייצור של 45 ננומטר, ולדברי ונד, החברה תתחיל לייצר עם טכנולוגיה זו "בשנה הבאה ובהיקף גדול".
במקביל, החברה ממשיכה לפתח את טכנולוגיית ה-PCM שירשה מאינטל, שמסוגלת לטענת החברה להחליף בדור הבא את זיכרונות ה-NOR וה-NAND, במרכז הפיתוח באיטליה. לדברי ונד "אם להיות ריאליים, בטווח של 3-5 שנים היא תהיה בשימוש".