לאריק קליין חובות בהוצאה לפועל המסתכמים ב-13.65 מיליון שקל - כך נחשף היום (ד') באתר האינטרנט של "גלובס". כנגד קליין פתוחים 70 תיקים בהוצאה לפועל, כשבין נושיו נמנים בנקים ואנשים בשוק הפרטי. חלק מהחייבים סיפרו כי נואשו מהסיכוי לגבות את חובם לאחר ששמעו כי קליין חייב סכומים גדולים לגורמים בעולם התחתון. מחר (ה') אמורים להתפרסם במגזין G עדויות של חלק מהאנשים שקליין חייב להם כסף עד היום.
בדיקת "גלובס" מעלה כי הרשויות השונות אינן מתואמות ביניהן, כך שלמרות שלא שילם את חובותיו כפי שהורה בית המשפט בעת שגזר את דינו, קליין שוחרר ממאסר ויצא מהארץ ללא קושי ב-21 במאי 2006, כשלושה שבועות לאחר השחרור. קליין שב לישראל באפריל 2008 וככל הנראה, עם חזרתו הוטל עליו צו עיכוב יציאה מהארץ לבקשתו של אחד הנושים.
דוברת מערכות ההוצאה לפועל וגביית קנסות, רבקה אהרוני, אישרה ל"גלובס" שאכן מתקיימת חקירה נגד קליין. "אכן מתבצעת חקירה מיוחדת כנגד קליין לאיתור נכסים או כספים בגין חוב למרכז לגביית קנסות. עד כה תוצאות החקירה או הטלות העיקולים לא הניבו כספים לתיק. מעבר לכך, לחייב (קליין -א.ר) חובות במערכת ההוצאה לפועל בגינן עוכבה יציאתו מהארץ. המרכז לגביית קנסות ממשיך בחקירה המיוחדת לאיתור נכסים או כספים לטובת הזוכים בתיק ולא ירפה מכך עד לתשלום החוב במלואו".
עסקים בקפריסין הטורקית
היכן בילה קליין בשנתיים שלו בחו"ל? הבוקר פורסם בחלק מכלי התקשורת כי הוא שהה בדרום אפריקה. איש עסקים שקיבל הצעה להשקיע ב"סייף סקיי" סיפר ל"גלובס" כי נאמר לו שהמדבקה פותחה בקפריסין הטורקית. אמירה זו משתלבת עם פרסום שהופיע לפני כשנה וחצי בעיתון הקפריסאי-טורקי "וולקאן". בפרסום נטען כי אדם בשם אהרון קליין, שריצה בעבר מאסר בכלא הישראלי בגין הונאה, התמודד במכרז לפרויקט גדול למיחשוב שירותי הממשל בקפריסין הטורקית.
כמו כן פורסם כי ראש ממשלת קפריסין הטורקית דאז, פרדי סביט סויר, נפגש עם קליין במשרדו שבכפר קרבאס ובפגישה נכחו גם השר לעניינים פנימיים ואיש עסקים מחברת תעופה מקומית. על-פי הפרסום, איש עסקים מקומי התלונן במשטרה נגד קליין בטעננה שזה ניפק מסמכים מזוייפים וביצע הונאות דרך האינטרנט.
"גלובס" נפגש בקפריסין הטורקית עם איש עסקים מקומי העוסק במתן אשראי, שטען כי התלונן נגד קליין במשטרה על הוצאת צ'קים חסרי כיסוי. לדברי איש העסקים המקומי, קליין פעל עם שותף מקומי וכשהגיע אליו "הוא רצה מימון לפרויקט בתחום האלקטרוני. הוא נתן צ'ק אחד, הלכנו לבדוק אותו והתברר שזה היה צ'ק ללא כיסוי", מספר איש העסקים.
"אני הופתעתי כי בהתחלה הוא (קליין - א.ר) נראה די ישר. היה לו משרד באזור קירניה (עיר גדולה בקפריסין הטורקית - א.ר). כשהתברר מי הוא, עשיתי עליו בדיקות וראיתי שהוא מאוד מיודד עם רב חשוב כאן בקפריסין". איש העסקים לא ידע לזהות את הרב בשמו. לטענתו, "קליין נעצר והדרכון שלו נמסר למשטרה, אבל מישהו דאג שהוא ישתחרר".
איש העסקים חזר ושאל את "גלובס" אם קליין הינו סוכן מוסד. כשביקשנו לברר אם הוא שואל זאת מאחר וכך הציג עצמו קליין, השיב: "אם מישהו נתן לו כסף אחרי שקליין אמר לו דבר כזה, הוא לא חכם. סוכני מוסד הרי לא הולכים ומספרים את זה לכל אחד". הסיבה ששאל זאת, לדבריו, היא שמועות שמתרוצצות באזור לפיהן גורמים ישראליים רשמיים סייעו לו - שמועות נטולות ביסוס, יש לציין.
יש לציין כי באתר האינטרנט של "סייף סקאי" נכתב כי החברה פעילה במספר מדינות, בהם קפריסין, וכי אדם בשם אלפר איידין מקפריסין הוא אחראי מחקר ופיתוח בחברה. כמו כן, גורמים שיצרו קשר עם "גלובס" ושלטענתם היו בקשר עם קליין, טוענים כי הוא ובוחניק שקלו לבצע פרויקט בקפריסין וקליין אמר "רק לא בקפריסין הטורקית", להבדיל מהמדינה המוכרת (קפריסין היוונית). קפריסין הטורקית היא ישות שאינה מוכרת רשמית על-ידי רוב מדינות העולם, בהן ישראל. בשל מעמדה הפוליטי המעומעם, הפכה קפריסין הטורקית במהלך השנים למקום מקלט מועדף על עבריינים נמלטים.
אחד הבודדים שכן הצליח לקבל את כספו חזרה מקליין הוא ירון סלע, מבעלי רשת מכוני הכושר "גרייט שייפ", אולם לדבריו הוא היה בר מזל באופן מקרי לחלוטין.
"הוא חייב כסף לעולם התחתון"
"כבר ראיתי בזה חוב אבוד, מכיוון שקליין הוא בן אדם שהיה מאוד קשה להגיע אליו. הוא התגלגל בארץ ושכחתי מהכסף כי אמרו לי שהוא שהוא חייב סכומי עתק לעולם התחתון. מה שקרה זה שבמקרה הוא היה חייב טובה למישהו שהיה חייב לי טובה וככה הוא השתכנע לשלם. "לדעתי, בהוצאה לפועל החוב עדיין רשום", הוסיף סלע.
סלע אומר שהחוב אליו היה קטן - 17 אלף שקל בלבד - מכיוון שהוא הרגיש מההתחלה שיש משהו חשוד בקליין, שהציג עצמו כאיש עשיר המעוניין להשקיע מיליונים במיזם עסקי בתחום מכוני הכושר.
"הוא הציג את עצמו כמי שבא לפתוח דברים גדולים בפני 'גרייט שייפ' והציג לנו עסקה שהיתה לנו מיד תחושה שהיא Too good to be truth. הוא הציע הצעות שפשוט אין כמותן בשוק.
"אני זוכר שנפגשנו איתו במשרד עורכי דין מפואר, ליגה-ליגה, עורך דין ששיתף איתו פעולה. בגלל שהרגשנו שההצעה חריגה, אני והשותף שלי החלטנו שלפני שאנחנו משכיבים סכומים גדולים צריך לבדוק אותו בקטן ולתת לו 10-20 אלף שקל. כשראיתי שהכסף הזה הלך, אמרתי: 'תודה לאל שלא השקענו מיליון דולר'".
לא רק MSI: קליין הציע ליגאל ארנון ופירון לייצגו מול חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון - המשרדים סירבו
אחד הנעלמים הגדולים בפרשת סקיי-לייף, אם אכן תתברר כפרשת עוקץ, הוא המניע של אריק קליין. ההערכה המרכזית המועלית כמניע אפשרי של קליין היא רצונו לקבל מימון כספי על בסיס העסקה. כלומר, קליין ביקש לקבל באמצעות הסכם ההבנות, שבו התחייבות של חברה גדולה לשלם סכום כסף משמעותי, מימון מגורם שלישי.
נוכח סימני השאלה שהועלו ב"גלובס" החלו ראשי החברה ביממה האחרונה לפנות לקבלת ייעוץ משפטי. קליין ושותפיו זימנו אמש לפגישת ייעוץ דחופה את עוה"ד רונאל פישר ופנינת ינאי, שסייעו להם בניסוח הודעה לתקשורת.
ל"גלובס" נודע כי לפני מספר חודשים פנה קליין למשרדי עורכי דין נוספים, ובהם יגאל ארנון, מ. פירון ופנינת ינאי, אך אלה סירבו לטפל בו בשל סימני שאלה שונים, מה שרק מגביר את המבוכה במשרד זליגמן שטיפל לבסוף בעסקה (ר' עמ' 4).
עוד נודע כי קליין טען בפניהם שמספר משקיעים, ובהם תאגידי הענק ג'ונסון אנד ג'ונסון ומדטרוניק, מתעניינים בהמצאתו. כן טען כי מספר משרדי עורכי דין "רודפים אחריו" כדי לייצגו. שלושת המשרדים סירבו להגיב בנימוק שמדובר ביחסי עורך דין-לקוח.
כך פנה קליין לעו"ד ברי לבנפלד מיגאל ארנון, המתמחה בתחום המכשור הרפואי, וביקש שייצגו. קליין אף ערך למשרד הדגמה של המדבקה. הנוכחים התרשמו מהאלמנט התקשורתי של ההמצאה (השידור לטלפון הנייד ולשרתים), אך לא היו בידיהם כלים סטנדרטיים כמו מכשיר א.ק.ג כדי לאמת את נתוני המדידות. איש הקשר עם החברה היה קליין ובהמשך גם ד"ר עמוס בוחניק, כשהמנכ"ל גבי פיקר כמעט שלא היה מעורב.
ומה לגבי חתימת העסקה במייל? עורך דין בכיר בתחום אומר כי "במיוחד בימים אלה יש הרבה עסקאות הנעשות בדוא"ל ובשיחות ועידה, ובהן אינך נפגש עם הצד השני. אבל אין סיבה ש-MOU (מזכר הבנות) ייחתם בנוכחות 4 אנשים וידרוש אישור נוטריוני, במיוחד כשמדובר במסמך לא מחייב, שבו לאישור אין תוקף.
רושם של איש לחוץ
מסמך כזה יכול להתחיל משא-ומתן ובדיקת נאותות, אבל לא להוות סוף התהליך". אותו עורך דין תוהה כיצד עורכי הדין שביצעו את המזכר לא בדקו אפילו את אחד המסמכים המוצהרים הנוגעים לאישור FDA, פטנטים וניסויים קליניים.
במשרד ארנון אמרו כי עו"ד לבנפלד ידוע כמי ש"עובד לפי הספר", אך במקרה זה הסכים "להחליק" כמה סימני שאלה. בשלב מסוים הגיע למשרד מידע על עברו של קליין, שגרם למשרד להעמיד תנאים להמשך ההתקשרות, תנאים שלא התקיימו. קליין הותיר רושם של אדם חכם, בעל ביטחון עצמי אך "קצת לחוץ".
עורך דין אחר המנוסה בעסקאות, אומר ל"גלובס" כי מנגד מדובר בעסקה תמוהה אפילו במונחים של עסקאות מקומיות. "בעסקה שבה אינך מכיר את הצדדים, אתה בודק באופן ראשוני את הלקוח שלך - אמינותו והרקורד שלו, את החברה שממול ואת עורכי דינה. גם תמיד יש אינטראקציה משפטית כמו פגישות עם עורכי הדין שמנגד או לפחות שיחות ועידה עימם.
"במקרה זה הכל נעשה בשלט רחוק תוך ויתור על כל מקדמי הביטחון. זה מפתיע, כי גבי הייק אינו עורך דין זוטר שהתפתה לעסקה גדולה. בעיניי עסקה גדולה מאוד דווקא מחייבת זהירות יתר, אך כאן ייתכן שהיא גרמה לאפקט הפוך של סינוור יתר".
הניסוי שלא הוכיח דבר
אתמול (ג') ניאותה חברת סייף סקאי לחשוף לראשונה את מוצר המדבקה בפני מספר כלי תקשורת, בהם כתב חדשות ערוץ 2, כרמל לוצאטי. מניתוח הנתונים שהוצגו, אנחנו עדיין לא משתכנעים כי יש מוצר וכי הוא אכן משיג את התוצאות עליהן הצהירה החברה. אנחנו מנצלים את ההזדמנות כדי לתאר מהו ניסוי מתוכנן באופן סביר, שיכול לשכנע אותנו כי מוצר כזה הוא מעבר לאחיזת עיניים מוחלטת. ושוב, אנחנו מזמינים את קליין, בוכניק ופיקר להציג לנו ניסוי כזה.
על-פי דיווחי כלי התקשורת שנכחו בהדגמה, המדבקה הוצמדה לגופו של אחד הכתבים, אחר כך נשמעו צפצופים במחשב ולאחר מכן הופיעו הנתונים הרפואיים של המטופל (לכאורה) על צג המחשב. בהמשך קיבל המטופל הודעה לפיה הכל בסדר והוא יכול להירגע.
* האם המוצר מודד נתונים מתוך הגוף?
על המסך הופיעו נתונים רפואיים. על-פי ההדגמה לא ניתן לדעת אם הם אכן שייכים לפציינט. השיטה הכי טובה לדעת היא להשוות את הנתונים למד אחר, מאלה הקיימים היום בשוק המוצמדים לגופו של הפציינט. אפשרות אחרת היא להציג השוואה לנתונים היסטוריים של הפציינט, שאינם ידועים מראש לבודקים. גם זה לא נעשה.
כדי לבחון זאת ניתן גם לבצע מניפולציה בנתונים של הפציינט בזמן אמת, שאינה בשליטת החוקרים ואינה ניתנת לניחוש בקלות (למשל, הפציינט יטול תרופה, אך הבוחנים לא ידעו אם זוהי תרופה המורידה את לחץ דם או תרופת דמה), ולראות אם המוצר מנחש זאת ביותר מ-50% מהמקרים. גם זה לא נעשה.
* האם המוצר אכן משדר נתונים לתוך המחשב?
ברגע שהופעל המכשיר, הציג המחשב נתונים רפואיים. האומנם היתה תקשורת בין המכשירים? ניתן להראות זאת על-ידי קליטה חיצונית של השידור באמצעות מכשיר שלא הובא למקום על-ידי המציגים (הרי התקשורת היא בבלוטות', הניתן לקליטה על-ידי כל מכשיר), במקום על-ידי המחשב שהביאו.
באשר לשידור הנתונים מתוך המחשב למכשיר הסלולרי של הנבדק, זו טכנולוגיה שקיימת לשימוש חופשי באתרים ברשת.
* האם הנתונים המופיעים על הצג הם ספציפיים? האם המוצר מזהה "חריגים"?
הנתונים שלכאורה נמדדו בבדיקה, היו נתונים נורמלים המאפיינים את האוכלוסיה הבריאה: לחץ דם 119/83, חום 36.4, דופק 85. אם המכשיר מציג נתונים נורמליים עבור כל בני האדם - הוא בדרך כלל יימצא צודק בסטיית תקן זו או אחרת, אפילו אם אין מתבצעת כל מדידה בפועל. לכן היינו רוצים לראות בדיקה של המוצר אצל מספר נבדקים, ביניהם כאלה עם נתונים חריגים, כדי לבחון האם המוצר מזהה את החריגים.
* מה באמת נמדד?
קליין טען כי למוצר "שבע שכבות של חיישנים". מה חשים החיישנים הללו? זהו האתגר הגדול של המכשיר. האם ניתן להציג את הפעילות הביולוגית של החיישנים (קליטת הנתונים מן הגוף והפקת המידע מהם) מחוץ למערכת? האם יוכלו קליין וצוותו להראות לנו את המנגנון שבאמצעותו מבוצעת פעילות החישה או לספר לנו עליו? והרי הוא לכאורה מוגן בפטנט.